מחר, יום א’, יתקיימו הבחירות לבונדסטאג, הפרלמנט הגרמני. לקראת הבחירות שוחחנו עם פרופ’ אלמאר אלטווטר, חוקר מדע המדינה נודע, המלמד כלכלה פוליטית במכון אוטו סור באוניברסיטה החופשית של ברלין. אלטווטר, ממובילי ההתארגנות האנטי-גלובלית "אטאק" (ATTAC), נמנה עם מייסדי המפלגה הירוקים. הוא נטש את הירוקים לאחר שמפלגה זו תמכה בהשתתפות חיילים גרמניים בלחימה ביוגוסלביה לשעבר ובאפגניסטן. כעת הוא פעיל במפלגה השמאל "די לינקה".
ש. במשך עשורים יש הגדירו את גרמניה כבעלת "כלכלת שוק חברתית". נדמה שכלכלת השוק החברתית נקלעה למשבר עמוק. לכל הפחות המילה חברתית נעלמה מן ההגדרה, נכון?
ת. ההגדרה היא גרמנית. כלכלת השוק החברתית הייתה לאידיאולוגיה ההגמונית מאז שנות ה-50 של המאה שעברה. למראית עין, הייתה זו אידיאולוגיה מנצחת, וככל שגדל פריון העבודה, כך חולק העושר בין רבים יותר. יחד עם זאת, היא לא פעלה בחלל ריק. המשטר סוציאליסטי במזרח גרמניה, חייב את משטר הקפיטליסטי בגרמניה המערבית למצוא נתיבים לחלוקה צודקת יותר של העושר. מאז סיפוחה של גרמניה המזרחית, בתחילת שנות ה-90, מוסיפים לדבר בגרמניה על "כלכלת שוק חברתית", אבל נפסקה החלוקה הצודקת יותר של העושר. ובעת משבר, החלוקה נעשית יותר בלתי צודקת. כעת, עם הימשכות המשבר, כל המדינות חשות היטב את השלכותיו: העמקת האבטלה, כרסום בהכנסת השכירים והעמקת הפערים בין עשירים לעניים.
ש. שתי מפלגות, הסוציאל-דמוקרטית וה"לינקה", מציעות בבחירות אלה להנהיג בגרמניה שכר מינימום ולהעמיק את המיסוי על ההון. האם באמצעות צעדים אלה ניתן לצאת מהמשבר?
ת. כן. כדי לשפר את מעמדם של העובדים ברמות השכר הנמוכות יש להנהיג בדחיפות שכר מינימום כחוק. בעת משבר, ללא שכר מינימום, רמות השכר יורדות פלאים. אגב, ברוב מדינות אירופה קיים שכר מינימום כחוק. בגרמניה הוא קיים, אבל במספר ענפים. עוד יש להוסיף קצבת הבטחת הכנסה אוניברסלית, קרי: גם לתושבי גרמניה שאינם אזרחיה. סביב סוגיות אלה קיימת מחלוקת גדולה בין המפלגה הסוציאל-דמוקרטית למפלגת השמאל. הסוציאל-דמוקרטיים, למשל, מסרבים להטיל מסים על בעלי ההון.
ש. יחד עם זאת, יש גם נקודות הסכמה פרוגרמטיות בין שתי המפלגות. אך, המנהיגים הסוציאל-דמוקרטיים מסרבים לכל ברית או לכל פעולה משותפת עם אנשי מפלגת השמאל. במצב פוליטי כה מסובך, איך ניתן לקדם את המימוש של הנקודות שבהסכמה?
ת. לדעתי, צריך לחולל תהליכים של שיתוף פעולה בין שתי המפלגות – לטובת השכירים והגמלאים. הסוציאל-דמוקרטיה שגתה בגדול בבחירות הקודמות, כאשר סירבה לכל שיתוף פעולה עם השמאל. ל"די לינקה" משנה סדורה מאוד לגבי צרכיה החברתיים של האוכלוסייה הגרמנית. במקביל, הסוציאל-דמוקרטיה נטשה את דרכה, ואין לה כעת השקפת עולם חברתית. היא נתנה יד להתעצמות ההון הפיננסי ונכנסה לקואליציה ממשלתית עם המפלגה השמרנית של הקנצלרית אנגלה מרקל. לקראת הבחירות, ראשי הסוציאל-דמוקרטיה חזרו אל עקרונות כלכלת השוק החברתית. אבל מפלגה זו עשתה בעשורים האחרונים בדיוק ההיפך מלקדם את הצדק החברתי. כך שאיש לא מאמין למפלגה הסוציאל-דמוקרטית והיא תשלם מחיר כבד מאוד בבחירות הקרובות – בייחוד בקרב העובדים והגמלאים שנפגעו קשות ממדיניותה.
* הראיון נערך על ידי כתב "הומניטה", פביין פרייה, והוא פורסם בעיתון הצרפתי בסוף השבוע.
סטאלין מת ב-53, אבל בדד"ר היה REALSOZIALISMUS עד 1990, כמעט 40 שנה אח"כ. מה שקרס שם ובבריה"מ, בפולין, בצ’כיה, ברומניה וכו’ וכו’ היה *הסוציאליזם*, לא איזשהו ‘סטאליניזם’ ר"ל. ה’די-לינקה’ ממשיכה את ה’מורשת’ של הדד"ר ויש שם אפילו אגף שלם שנקרא ‘הפלטפורמה הקומוניסטית’ בראשות החברה שרה ואגנקנכט המכונה ‘שרה האדומה’ שעושה את זה בגלוי. תפסיקו למכור לוקשים לקוראים.
לאיזה קשקשן – זכותך לחשוב ככה כמובן, אבל למה אתה כותב את זה פה?
אפילו אם אתה ממש מעוניין לבקר את הכתוב למעלה, בבקשה – למעני ולמען שאר הקוראים, אם הטקסט לא *מעניין* אותך או *מאתגר* אותך בשום צורה – אל תגיב.
אני לא יכול להבין מנקודת המבט שלך למה אתה טורח לכתוב תגובות כאלו פה, יש הרבה פלטפורומות שבהן אתה יכול להעמיק ידיעותיך בנושאים שמעניינים אותך ויכולים לתרום לך (דה מרקר, אין לי עוד דוגמאות כרגע). במקום זה אתה מבזבז את הזמן שלך ואת הזמן של שאר הקוראים עם תגובות כאלו.
כמו שאני לא מציף את דה מרקר בתגובות סטייל "קפיטליזם זה גועל נפש", ככה גם אתה יכול לכבד את הפינה הזאת שבה אנשים חושבים אחרת ממך.
עלה והצלח (רק לא פה),
מיליונים מתושבי גן העדן הסוציאליסטי במז’ גרמניה ברחו למערב כל עוד זה היה אפשרי, וכהקימו את החומות עם המוקשים ומכונות הירייה האוטומטיות ברחו עוד אלפים תוך כדי סיכון חייהם מגן העדן לגיהנום הקפיטליסטי. עשרות רבות נטבחו לאורך החומה בניסיונם להיחלץ ממדינת השטאזי הסוציאליסטית ולברוח למערב.
לאחר קריסת הסוציאליזם במז’ גרמניה השקיע המערב הקפיטליסטי אלפי מיליארדים כדי להבטיח לעמלים ולגימלאים שם חיים ברמת חיים שהם מעולם לא חלמו עליה, מה שלא מפריע לחלק מבטלני המזרח, שניהנו בעבר מפריבילגיות מופלגות כתוצאה מהקשר שלהם למנגנונים הקומוניסטיים ולשטאזי, לקטר ללא הרף.
כשקרסה מז’ גרמניה התגלתה לתדהמת העולם האמת עליה שהוסתרה במשך שנים: זאת היתה מדינה מפגרת, נחשלת, עם תשתיות ו’שרותים’ של העולם השלישי, שיכונים ובלוקים שהזכירו לולים לתרנגולות, כלכלה מוזנחת ומתפוררת כמו בערבות סיביר – בקיצור, קומוניזם, עולם ישן שצריך היה להחריב כדי לבנות על חורבותיו עולם מודרני חדש, עם מערכת תחבורה ותקשורת מודרנית, בניינים חדשים למגורים ולמסחר, תעשייה חדשה לחלוטין, הייטק, מערכת שרותים של המאה ה-21 במקום זאת של המאה ה-19 שסיפק הקומוניזם.
היום הקומוניסטים מנסים להפריח מיתוסים על ‘החיים הטובים’ במז’ גרמניה – ואכן, לנומנקלטורה ולביורוקרטיה היו חיים טובים, אבל העמלים אכלו חרא.
כינוי המגיב "איזה קשקשן" באמת מתאר אותו טוב.
אף אחד, לא בדי לינקה ולא בשום מפלגת מיינסטרים אחרת, לא קורא לחזרה למזרח גרמניה של השטאזי והחומה. "אוסטלגיה" כפי שהיא מכונה, מוצאת את ביטויה רוב הזמן בפיצ’פעקס קומוניסטים בלתי מזיקים כמו הצטלמות עם חיילי מז’ גרמניה בצ’קפוינג צ’ארלי. רק אצל מוחות מעוותים שבלעו את ההגיון הקפיטליסטי עד תום, האלטרנטיבה היחידה לשלטון ההפרטה והקיצוצים היא הסטאליניזם. האמת היא שלדי לינקה מצע סוציאל-דמוקרטי שבו לא היתה מתביישת כל מדינת רווחה צפון אירופאית, ואפילו הספ"ד בימיה הטובים. מה שקרה לגרמניה הוא שהניאו-ליברליזם הכה בה בכזו צורה (ראה את שיעורי האבטלה היום ובשנות ה-70), שזה בלבל לכמה אנשים את השכל. אבל לא נורא, הספ"ד תחטוף ביום ראשון על הראש, משמאל לשם שינוי, וזה אולי יחזיר כמה מהם לדרך הישר.
לאכן, יש בלינקה דווקא רוב לשמאל מובהק (בין השאר קומוניסטים מוצהרים), ומעט מאוד אנשים שמחזיקים בתפיסת עולם סוציאל דמוקרטית.
היחס לעבר במזרח גרמניה צריך בכל מקרה להיות נושא לביקורת, וזה גם אחד מהאלמנטים הכי בעייתים אצלהם ובמפלגות סוציאליסטיות אחרות, גם מחוץ לגרמניה. אי אפשר להסתיר את זה בטענה, שהם בעצם סוציאל-דמוקרטים ואין להם קשר לעבר.
לכמה אנשים בלינקה יש מדי פעם פליטות פה מוזרות כמו לשרה ובנקכט ("החומה היתה רע הכרחי"), אבל בסך הכל מדובר במפלגת שמאל רגילה למדי. שמנהיגיה היו מתנגדי משטר במזרח גרמניה (כמו גיזי) או סוציאל -דמוקרטים במערב (כמו לפונטיין).
האמת היא שגיזי לא היה ‘מתנגד משטר’ במזרח גרמניה, אלא סוכן השטאזי עם הכינוי החשאי IM NOTAR. הוא היה עו"ד שהגן כביכול על מתנגדי המשטר, בעוד שבפועל הוא הסגיר אותם לשלטונות. אחרי קריסת הקומוניזם, כשנפתחו ארכיוני השטאזי, נדהמו הקורבנות להיווכח שמי שהסגיר אותם היה העו"ד ש’הגן’ עליהם בבתי המשפט של המשטר. הדברים התבררו בשורה של משפטים בגרמניה שבהם הכריעו בתי המשפט נגד גיזי וקבעו שהוא היה סוכן השטאזי.
גיזי לא היה סוכן השטאזי היחיד בהנהגת ה-PDS, שהיא המרכיב המזרח-גרמני והעיקרי ב’די לינקה’. לותאר ביסקי, יו"ר ה-PDS, היה גם הוא סוכן השטאזי תחת הכינוי "Bienitz".
תקצר היריעה למנות כאן את כל אנשי השטאזי בהנהגת ה-PDS. בכל אשר נפנה נמצא אותם: בהנהגה המרכזית של המפלגה (לצד גיזי וביסקי – סגן יו"ר המפלגה אנדרה ברי שנאלץ להתפטר אחרי שזהותו האמיתית נחשפה), במחוזות (למשל יו"ר המפלגה בברלין וולפראם אדולפי או מנהיג המפלגה בסכסוניה ומועמדה המרכזי בבחירות ב-2004, הפרופ’ לספרות גרמנית באונ’ לייפציג פטר פורש – "IM CHRISTOPH" – שפעל כמלשין נגד סופרים-דיסידנטים), בפרלמנטים וכו’ וכו’.
לאחר פרסום המאמר, ביום א’ האחרון, נערכו בחירות בגרמניה ובפורטוגל. בשתי המדינות התחזקו מפלגות השמאל האנטי-קפיטליסטי.
לתוצאות הבחירות בגרמניה:
— קישור —
לתוצאות הבחירות בפורטוגל:
— קישור —
דווקא בבחירות על רקע המשבר הכלכלי העולמי, השמאל הוכה נמרצות בבחירות. במקום ללמוד מה לא עבד ומה יש לתקן, כמה חברים באתר הזה מלהגים על התחזקות "מפלגות השמאל האנטי-קפיטליסט".
עוד "התחזקות" כזו ולא תישאר בכלל אופוזיצייה לימין.
ה’מזרחיים’ נגד ה’מערביים’, ה’רפורמיסטים’ נגד ה’סטאליניסטים’, ‘השמאל העקבי’ נגד ה’אופורטוניסטים’ ו’סוכני האוייב המעמדי’, גיזי ולפונטיין נגד ‘שרה האדומה’…
שביתת הנשק הקצרה בין המחנות העוינים זה את זה שהוכרזה לקראת הבחירות עומדת בפני סיומה ויש לצפות ל’הצגה הטובה בעיר’ ב’צהרי היום’…