בכנס האקדמי השנתי של ברית הקואופרטיבים הבינלאומית, שהתקיים בתחילת ספטמבר באוקספורד, הוצגו סיבות שונות לעובדה, שהמשבר העולמי עבר מעל ראשיהם של הקואופרטיבים וכמעט שלא הותיר כל סימן. ניסו שם לא להיות יהירים מדי.
800 מליון חברי קואופרטיבים בעולם. זה לא יאמן, כשמסתכלים דרך עיניים ישראליות. ישראל, שהיתה נושאת הדגל של התנועה הקואופרטיבית במשך שנים רבות, התדרדרה למצב בו הקואופרטיבים נתפסים בה כדבר השייך לעבר שלא יחזור.
אולם, כמו בנושאים רבים, הפרספרטיבה הישראלית אינה בהכרח משקפת את המציאות. 800 מליון חברי קואופרטיבים, מהם מליונים רבים באירופה ומליונים רבים בארה"ב. התנועה הקואופרטיבית היא תנועה מאד הטרוגנית, קשה לדבר על תנועה אחת, מה מקשר בין קואופרטיב של נשים באפריקה, שנועד להאפשר להן השתכרות מינימלית לבין בנק קואופרטיבי בקנדה, אשר נותן הלוואות למאות אלפי אנשים?
בכנס האקדמי השנתי של ה- ICA ניסו לעמוד על הסיבות לעמידתם האיתנה של הקואופרטיבים, במשבר השוטף את העולם, למעלה משבעים חוקרים, ממדינות שונות, הגיעו לאוקספורד להציג את מחקריהם ולהציע הסברים וגם להעביר לא מעט ביקורת.
מאחר שמדובר בראש ובראשונה במשבר פיננסי, הבנקים הקואופרטיביים עמדו במרכז כמה וכמה דיונים. בנקים קואופרטיביים כמעט שלא נפגעו במשבר האחרון וככל הנראה אין זה מקרה. את הבנקים הקואופרטיבים מאפיינות ההצמדות לאינטרסים של הבעלים-החברים, המנעות מהשקעות ספקולטיביות כדי ליצור רווחים לחלוקה לבעלי מניות ומשכורות מופקעות למנהלים ומאחר שלא מדובר במשבר כלכלי בבסיסו, אלא פיננסי, הוא עבר מעל ראשי הבנקים הקואופרטיבים. יחד עם זאת היה מי שהזהיר, שלא לעולם חוסן. גם אם המשבר הפיננסי אינו מעניינם של הבנקים הקואופרטיביים, הרי שהמשבר הכלכלי שבא בעקבותיו, פוגע בכל ענפי המשק ועל כן גם בחברים בבנקים הקואופרטיביים ובהכרח גם בהם. יחד עם זאת, לפחות בעת הזו וגם מנסיון העבר במשברים כלכליים, הבנקים הקואופרטיביים מצליחים להתאזן. בדרך כלל בלא תמיכת מדינה, לעיתים בסיוע הלוואות, שמוחזרות.
גם המפעלים הקואופרטיביים כמעט שלא נפגעו במשבר הנוכחי. מאותן סיבות. המפעלים הקואופרטיביים שומרים על מתח רווחים לא גבוה, באופן דמוקרטי שמבטיח את זכויות העובדים ולא מוציא כספים מן המפעל לקידום מטרות פיננסיות של בעל הון שאין לו כל ענין עם המפעל הספציפי וכל עניינו מקסום רווחיו.
המשבר האחרון, הביא להעברת מפעלים רבים, שהתמוטטו, לרכישתם בידי העובדים. כמה מהמפעלים שנקלעו לקשיים בישראל בשנים האחרונות יכלו לעבור אותו תהליך, אולם לשם כך צריך תשתית מתאימה. הקואופרטיבים במדינות שונות בעולם, מפרישים אחוז מסוים מרווחיהם לטובת קרן שנועדה לסייע בעת משבר ומהווה בסיס פיננסי לרכישת מפעלים על ידי עובדיהם. בישראל לא היה בנק שיעלה על דעתו להלוות לעובדי פרי העמק את הכסף הדרוש לרכישת המפעל – מפעל קלאסי להפעלה על ידי עובדיו – עובדים מקומיים, תוצרת מקומית, מפעל מרויח עם מתח רווחים נמוך – אבל כאמור הבנקים בישראל ילוו פעם אחר פעם לבעלי הון, או מי שמוגדרים כבעלי הון, גם אם הם חייבים פי מאה ופי אלף ממה שיש להם וגם אם כבר איבדו בעבר סכומי כסף גדולים, אבל לא לעובדים, כי אי אפשר לדעת שהם ידעו לנהל את המפעל בו הם עובדים עשרות בשנים.
בארה"ב הוקמו בשנים האחרונות שורה של קונסורציומים של קואופרטיבים, שאחת ממטרותיהם ליצור בסיס כלכלי, שיאפשר רכישת מפעלים ותמיכה בקואופרטיבים החברים בעת משבר.
המשבר הכלכלי השפיע גם על פעילותם של הקואופרטיבים הצרכניים, שבחלקם חברים מאות אלפי חברים. למשל, קואופרטיבים צרכניים באיטליה הורידו מחירים של מוצרי יסוד ובחלק מהם הוגדרה הנחה מיוחדת למובטלים.
לא הכל נפלא. קיימים לא מעט קשיים בניהול קואופרטיבים, בייחוד כאשר אלה מצליחים – נעשים גדולים מדי, מסורבלים מדי, לא מספיק פועלים בהתאם לעקרונות הדמוקרטיה הישירה; יש שאלות רבות לגבי חיבורים כלכליים של קואופרטיבים עם גופים שאינם קואופרטיבים, חברות בנות, מיזוגים וכיו"ב והאפשרות להמשיך לפעול כקואופרטיב.
שאלות מסוג אחר, עולות באשר למחוייבות החברתית הכללית של הקואופרטיבים. הקואופרטיבים מובילים בקשרים שבין המדינות המתפתחות למפותחות בהסכמים של סחר הוגן, מחוייבות לשימור הסביבה ומניעת ניצול, אבל לא תמיד באופן מספק. בין עיקרון היסוד הקואופרטיבי של קידום האינטרסים של חברי הקואופרטיב לבין העקרונות של קידום החברה כולה נוצרים לעיתים מתחים לא קלים.
צריך לומר דברים כהווייתם: ברוב המקרים, גם הקואופרטיבים המתפקדים רע ביותר טובים מרוב החברות שבשליטת בעלי הון. גם אם הקואופרטיב פועל לקידום חבריו בלבד, לפחות אין הוא יוצר רווחים ליחיד בדרך של ניצול רבים אחרים. אבל אי אפשר להסתפק בכך.
כוחה של התנועה הקואופרטיבית ביכולת להתחדש כל העת, לבחון את עצמה ואת התפיסות הערכיות הרלבנטיות אותן יש לקדם ולמצוא את הפתרונות המתאימים לכל מקום ולכל עת, מבלי לאבד את התפיסה האידאולוגית הרחבה.
* הכותבת היא עורכת דין המתמחה בזכויות אדם וחוקרת בתוכנית לכלכלה וחברה במכון ון-ליר.
על אילו 800 מיליון חברי קואפרטיבים מדובר? בסין?
כמדומני שחבר קואופרטיב מוגדר כמי שנוטל חלק בקואופרטיב, בין אם כצרכן או כעובד.