ביסמארק התבטא פעם: "המילים ניתנו, כדי להסוות את מחשבותינו" – לאור מה שקורה במדינתו, הוא צדק ! ראשי ממשלה ופוליטיקאים מדברים גבוהה גבוהה, אך למעשה לא עושים שום דבר, או רק עושים דבר מועט מאוד, כדי להרגיע את ציבור הבוחרים.
ראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו יודע לדבר גבוהה גבוהה. בנאום ‘בר אילן’ הוא הדגיש הלוך ושוב את הרצון שלו וממשלתו בשלום אמיתי עם הפלסטינים. אך מילים לחוד ומעשים לחוד. ראש הממשלה מאז לא עשה שום דבר, רק חשף את מחשבתו הפוליטית והאמיתית – לא שלום ולא נעליים אלא בית מטבחיים.
הבניה בהתנחלויות נמשכת, הסיפוח של השטחים הכבושים נמשך, ובעצם לא קורה שום דבר. אין שום התקדמות במשא ומתן עם הפלסטינים. פשוט בירושלים לא רוצים בכלל לדבר, עסוקים כול הזמן רק לשים מקלות לרגלי היוזמות האמריקאיות לשלום במזרח – התיכון.
לא לחינם אנשי הפת"ח בגדה המערבית מאותתים באורות אדומים חזקים לעבר ירושלים. איומי ההתפטרות של אבו מאזן וחבריו הם לא לחינם, אלא רצון לעורר את ההנהגה בישראל ולהראות להם את הריאליזם בגדה המערבית – אם אתם לא רוצים אותנו, אתם תקבלו את חמאס, בעצם תקבלו בית מטבחיים.
לעניות דעתי, המלך הוא עירום, אין שום מנהיג אמיתי בישראל שרוצה בשלום. אלא נוח להנהגה הישראלית היום לחיות במצב של ניוון נתמשך, בלי שום כיוון ודרך. במילים אחרות: ראש הממשלה מבטיח לעמו המשך חיים שגרועים ממוות, קיום של כיבוש, ריקבון בחברה חוסר חיים וקלייה סופית.
מה יש לעשות ? יש ביטוי בארמית – "שבקו לרוויא דמאליו נפל" כלומר: הנח לשיכור שייפול מעצמו. המנהיגות הלא ריאלית של ההנהגה בישראל תתפורר לנגד עיניי אנשי המלחמה, ואת מקומם יתפסו אנשי השלום. השאלה היא: האם אנחנו נשכל לקחת את ההזדמנות הזאת בשני ידיים, או שגם אנחנו נחטא בחטא המלחמה ? ראו לדוגמא את אהוד ברק.
אתה אופטימי…אין סיכוי שההנהגה הזו תיפול מעצמה ואיני רואה גם כוחות של שינוי מתוך השמאל. לאחר רצח רבין אין איש שמעיז להלחם נגד טרור הימין!
רק לחץ בין לאומי מסיבי יוכל להזיז משהוא.!