42 שנות הכיבוש יצרו למעשה בשטחים הכבושים את מדינת המתנחלים. יש הסכם הגנה בין מדינת ישראל לבין מדינת המתנחלים, שלפיו הצבא הישראלי יגן על שיגיונות ופשעי המתנחלים. יחד עם זאת, אם לדעת ממשלת המתנחלים והמיליציות שלה הצבא הישראלי לא ממלא את חלקו בהסכם על פי פרשנותם, הם מרשים לעצמם להשתולל ולפשוע. ממשלת המתנחלים וזרועותיה החמושות אימצו לעצמם מדיניות שהייתה נהוגה בידי פוגרומיסטים אנטישמים לפיה יעד ההשתוללות יהיה צד שלישי, שלא חטא.
אצל האנטישמים זה היה היהודי, אצל המתנחלים זה הפלסטיני. וכך קורה שכל אימת שמתגלה מחלוקת כלשהי עם ממשלת ישראל, המתנחלים גובים את החשבון מידי הפלסטינים. כך קורה שהמתנחלים עקרו כבר אלפי עצי זית. מה אשמתם של העצים המסמלים את השלום? אשמתם אכן כבדה. הם גם מסמלים שלום, מלה גסה בממשלת המתנחלים, והם גם שייכים לאיכרים פלסטינים, שזה חטא בל יכופר.
ממשלת ישראל, שטוענת לתפקיד הריבון בשטחים הכבושים באמצעו צבאה, ויתרה באופן מעשי על השלטון, והראייה, שגודעי עצי הזית מקרב המתנחלים לא נתפשו ולא הוענשו. משטרת הכיבוש סגרה את התיקים בנימוק של "עבריין לא נודע".
לפעמים מביימים המתנחלים מחלוקת עם ממשלת ישראל, כחלק ממשחק מוסכם. כמו למשל בעניין צווי הקפאת הבנייה. מדובר בישראבלוף אופייני. ההקפאה לא כוללת את אלפי התחלות הבנייה, אבל על פי חלוקת התפקידים בין שתי הממשלות, ממשלת המתנחלים חייבת להביע התנגדות. מה עושים הפוגרומיסטים? הולכים ושורפים מסגד. הפעם נפל קורבן המסגד בכפר יאסוף, שליד שכם, השוכן בקרבת התנחלות תפוח, הידועה בקיצוניותה, אבל זה לא אומר שדווקא משם באו המציתים. יש לממשלת המתנחלים די והותר מועמדים לביצוע פשעים ללא קשר למקום מגוריהם.
אנשים תמימים בוודאי מעלים תמיהה, הכיצד שורפים יהודים בתי תפילה וספרי קודש, שעה שרק לפני 70 שנים נפלו היהודים קורבן למעשים דומים בפרעות ליל הבדולח בגרמניה הנאצית. התמימים הולכים ומתמעטים, שכן 42 שנות כיבוש ואפרטהייד הוכיחו שהיהודים לא טובים מאחרים, ובנסיבות דומות יעשו מעשים דומים. כבשן יהודי לרצח פלסטינים הוא כבר לא דמיון פראי, אלא אפשרות שיש להתכונן לה, לעשות הכל למניעתה, ולקוות שלא תתממש.
יום זכויות האדם
האגודה לזכויות האזרח יזמה לרגל יום זכויות האדם שחל ב-10 בדצמבר, את מצעד זכויות האדם, אירוע ראשון מסוגו בישראל. אלפי פעילי ונאמני זכויות האדם בישראל, צעדו בתל אביב במצעד ססגוני ועממי מרהיב, מכיכר רבין לעבר רחבת מוזיאון תל אביב. טוב היה לראות הגרעין הקשה של נאמני זכויות אדם שלא מוותרים על המאבק, על אף העוינות שמשדרים הממסד השלטוני והצבאי בישראל.
הדו"חות שארגוני זכויות אדם בישראל פרסמו לרגל יום זכויות האדם לשנת 2009, גילו נסיגה במרבית התחומים. הכיבוש נמשך, ההתנכלות לפליטים מאפריקה הוגברה, חקיקה גזענית בכנסת עלתה שלב, פסיקות גזעניות של בתי המשפט בישראל מקבלות תאוצה, אפליית האזרחים הערבים בישראל מתגברת, היהודים האתיופים מופלים, גילויי גזענות בחברה הישראלית צוברים תאוצה, זכויות חברתיות נמצאות בנסיגה, ההפרטה הפראית נמשכת, הפערים בין עשירים לעניים הולכים ומעמיקים.
להלן התרומה של ממשלת ישראל ושלוחותיה, לרגל יום זכויות האדם 2009:
• הכנסת סיימה את השלב הראשון של חוק גזעני שמטרתו למנוע מאזרחים ערבים להתיישב בישובים קהילתיים יהודים.
• שופט בית המשפט המחוזי בירושלים,המתנחל נועם סולברג, הצדיק את הריגת הילדה איימן אל האמס בת ה-13 מרפיח, שנהרגה באוקטובר 2004 על ידי חיילים ישראלים בדרכה לבית הספר. הוא פסק כי על העיתונאית ד"ר אילנה דיין לשלם לקצין שהיה אחראי על ההרג 300 אלף ש"ח פיצויים לאחר שהעלתה במשדר טלוויזיה סימני שאלה על התנהלות הקצין החיילים.
• שופטת בית משפט השלום בירושלים אילתה זיסקינד, החליטה שלא להרשיע מתנחל מחברון שהצדיע במועל יד נאצי לשוטר ישראלי, יהודי מאתיופיה, וצעק כלפיו "נאצי פלאשמורה, תחזור לאתיופיה". הנימוק של השופטת היה כי מדובר באיש חינוך והרשעה עלולה לפגוע בקריירה שלו כמורה. לעומת זאת אותה שופטת כן הרשיעה את פעיל השלום עזרא נאווי, שהגן על זכויות האדם של פלסטינים באזור חברון מול התנכלות שוטרי הכיבוש.
• שופטי בית המשפט העליון מרים נאור, אסתר חיות וניל הנדל, החליטו לגבות את שלטונות הכיבוש ולאשר את גירושה של הסטודנטית ברלנטי עזאם מבית לחם לעזה. מדובר בסטודנטית בת 22 תלמידה בחוג למנהל עסקים באוניברסיטת בית לחם, שנמצאת חודשיים לפני סיום התואר הראשון. היא נעצרה באחד המחסומים, ומאחר וכתובתה בתעודת הזהות היא עזה, נעצרה וגורשה מיד. בעתירה לבג"צ ביקשה הסטודנטית שיתנו לה לפחות לסיים את התואר, ובית המשפט סרב. רשעות לשמה. צדק ישראלי בשירות הכיבוש.
• שר התחבורה החליט לבטל את פרויקט הרכבת הקלה שאמורה הייתה לעבור בין הישובים הערבים בגליל כדי להקל על תנועתם למרכז. מה פתאום שממשלה יהודית תקל על ערבים?
כל זאת התרחש בסמוך ליום זכויות האדם. לכך יש להוסיף את חשיפת מכתבה של גולדה מאיר, לשעבר ראש ממשלת ישראל ושרת החוץ, לשגריר ישראל בפולין ב-1958, בו ביקשה לפעול למניעת הגירתם לישראל של יהודים חולים ונכים. סלקציה ציונית.
"ערבי טוב"
העיתון "ישראל היום" (בבעלותו של המיליארדר האמריקאי שלדון אדלסון – בעליו של מספר בתי קזינו בעולם) המחולק חינם, פרסם בגיליונו מיום 11 בדצמבר 2009 ראיון עם רמי קנדלפת. המיוחד ברמי זה, שהוא ערבי ישראלי הגר בנצרת, שהחליט להתנדב לצבא הישראלי. בראיון איתו הוא מספר על חוויותיו בצבא, על קורס הקצינים שעבר, על השתתפותו בפעולות דיכוי בשטחים הכבושים, על חלקו במלחמת עזה. כתבה על שני עמודים שמעלה על נס את האיש.
השאלה הבלתי נמנעת, לפחות לגבי אנשים כמוני, מה דוחף ערבי להתגייס לצבא הכיבוש הישראלי ולקחת חלק בפעולת הדיכוי נגד בני עמו ולהשתתף במלחמה בה מבוצעים פשעי מלחמה לרוב כאשר מאות ילדים מבני עמו נהרגים מאש צבא הפלישה?
מכר שלי השווה את רמי ואחרים מסוגו לקאפואים יהודים בתקופת השואה. אני חולק עליו. מדובר בשתי סיטואציות שונות באורח קוטבי. הקאפואים פעלו בנתונים של מלחמת שמד, רצח המוני, והקאפו היהודי היה אנוס למלא את תפקידו, שאם לא, גורלו נחרץ מיד. באמצעות התפקיד, הייתה לו תקווה של הישרדות, והיו גם קאפואים שניצלו את תפקידם להקל ולסייע במסתרים.
רמי לא חייב בשירות בצבא. החוק פוטר ערבים ישראלים משרות צבאי בישראל. גיוסו לצבא הוא עניין של התנדבות. האמת שאני עומד נבוך מול אנשים כאלה. הניסיון המעשי בישראל מראה כי ערבים ששרתו בצבא בהתנדבות, לא זכו לשוויון זכויות. הם ממשיכים להיות מופלים כערבים, כי הדבר נעוץ באתוס הציוני של ישראל. בציבור הפלסטיני הם נחשבים לבוגדים, ובציבור היהודי הם לא זוכים לתמורה לה ציפו. הם מוצאים עצמם קרחים מכאן ומכאן.
התנדבות זו היא חידה בעיני.
גזענות עם כוונות טובות
במפגש הרחובות שדרות בן ציון והמלך ג’ורג’ בתל-אביב הציבה העירייה יד זיכרון להרוגי שתי הפצצות של מטוסים איטלקיים במלחמת העולם השנייה. פעמיים הגיעו מטוסים איטלקיים לתל אביב והפציצו את העיר. פעם אחת ב-1940 ופעם שנייה ב-1941.
בהפצצות נהרגו יהודים וערבים שאז היו תושבי פלשתינה תחת השלטון הבריטי.
עיריית תל אביב עשתה מעשה נאה כאשר ביד הזיכרון צוינו שמות כל ההרוגים לפי סדר אלף בית. אולם ראו זה פלא. היהודים מופיעים בנפרד מהערבים. מה אנו למדים מכך? שגם כאשר מנהיגים יהודים עושים מעשה שכוונותיו טובות, הגזענות פורצת מבלי שהדבר תוכנן מראש, כי זה פשוט מוטבע בד.נ.א הציוני ישראלי. יהודים וערבים ברשימה משותפת לפי סדר אלף בית שוויוני? ישמרנו האל מהערוב הנורא הזה.
אולי בעקבות רשימה זו יתעורר מישהו במועצת עיריית תל אביב ויזום החלפת הרשימה המופרדת ברשימה חדשה משותפת.
זכויות אדם מלאות יש בישראל למגזרים הבאים-
מתנחלים מכל הסוגים,עשירים מכל הסוגים,מגזרים שיש להם מפלגות חזקות-קיבוצים,מושבים,חרדים,עובדים מאורגנים
לכל השאר-מעמד בינוני,עניים,ערבים,מהגרי עבודה,עולים מאתיופיה ,עובדים לא מאורגנים יש זכויות חלקיות בלבד ועל תנאי.
לפלסטינים במחוזות הכיבוש,בדואים אין זכויות בכלל שיגידו תודה שהם חיים בכלל.
בגיליון "הארץ" מיום שישי התפרסמה ידיעה קטנה-קטנה על סיכול סדרת פיגועים של אל קעידה בידי כוחות הביטחון התימנים. בשולי הידיעה הקטנטנה נאמר בקטן-קטן: "מקורות מסרו כי 53 אנשים נהרגו, כולל מנהיגים מקומיים של אל קעידה, אך הדגישו שרוב ההרוגים היו נשים וילדים"
הלו, יש מישהו בבית? גולדסטון? או"ם? שמום? ועדה לזכויות אדם, שמאל חדש, שמאל ישן? מישהו?…
שלום גדעון.
יש לי קרבה אינטימית למצבה הזאת, כי בימי שישי אני עומד לידה במסגרת משמרת "נשים בשחור" נגד הכיבוש בין 13:00 ל-14:00.
(בואו, גם לגברים מותר).
ובכן, סיפורה הוא כזה:
המצבה הזאת הוצבה בסוף שנות ה-90. נקבע מועד לטקס, ובמהלכו הבחינו כמה מהנוכחים (קרובי משפחה של הנספים) בכך שהיא אינה כוללת כלל את שמות ההרוגים הערבים.
הטקס הופסק, השמות נאספו וחרתו אותם במקום שנותר על האבן.
אני מסכים כמובן לדרישתך החשובה.
ארץ ישראל כולה צריכה לעבור לנאמנות בינלאומית רצוי דתית מתוקף היותה ארץ הקדושה לשלושת הדתות.המאבק שלך בפשיזם היהודי מעורר הערכה אבל אין שום סימן שאם תקום מדינה פלשתינאית היא תהיה טובה יותר.ואל תאשים את הכיבוש.בויכוח כזה אין לפשיסטים היהודים מתחרים ולמרבה צער הנסיבות ההיסטוריות "לטובתם".אם באמת קיים משטר כיבוש ואפרטהייד הוא קיים שישים ואחת שנים ולא ארבעים ושתיים.מדינה נוספת בין הים לירדן לא תתקן את העוול אלא תעצים אותו ואת שפיכות הדמים.
ספירו היקר!
כמו תמיד מילים כדורבנות אבל…
בעניין פסק הדין המדובר-
השופט קבע כי אילנה דיין חטאה בהכפשת אדם על לא עוול בכפיו ואתה מוזמן לקרוא את פסק הדין המלא:
— קישור —
אף אחד לא מצדיק רצח של ילדה בת 14 כמו שאף אחד אינו מצדיק פיגועי התאבדות וירי של צלפים לעבר מוצב.
להעלות סימני שאלה על התנהלות קצינים זה טוב ומבורך ואם לא היה כך איפה היינו אך יש הבדל בין זה לבין פופוליסטיקה של הרג הכוללת שתילת כתבות, סילוף עובדות ועריכה מגמתית.
אתה יודע מה? אם הייתי עיתונאית אולי הייתי נוהגת בדיוק כמוה- יש סיפור טוב, משהו עסיסי, בוא נחשוף אותו! זכות הציבור לדעת וכו’. בתור עיתונאית מוערכת יכול להיות שהייתי מקדישה יותר זמן לבדיקת העובדות ואולי היה מתגלה לי שעדויות החיילים במוצב הן שקר. (זה פסק דין ארוך לכן קבל ציטוט: "בית הדין מצא, ביחס לעדויותיהם של החיילים שסיפרו כי ראו את התובע יורה לעבר גופת המנוחה, כי שקר הן").
בתור בן אדם- הייתי מתנצלת. כי בני אדם גם טועים לפעמים, זה לגמרי אנושי. הייתי מתנצלת שהרסתי לבן אדם אחר את החיים ובטח לא הייתי צריכה שבית המשפט יכריח אותי להתנצל.
אילנ’לה- את גם בן אדם, פישלת בגדול ומגיע לך!
ומה בכך?
ואיך היה גדעון ספירו מגיב למשפט" שופט בית המשפט העליון השמאלן הקיצוני אוהב הערבים".
אני מניח שהיה יוצא, ובצדק, כנגד החיבור בין דעות השופט לבין החלטותיו השיפויטיות.
אם מנסה ג.ספירו לטעון כי כל פסק דין של שופט שאינו כוס התה שלו מעוות, לא צודק, מפלה ונובע מדעה קדומה ואילו כל פסקי הדין של שופטים שדעותיהם הפוליטיות זהות לדעותיו ראויים, אמיצים וצודקים הרי שיש לו בעיה חמורה בהבנת ההליך השיפוטי במדינה דמוקרטית רב תרבותית.
מפליא הדבר לגלות, פעם אחר פעם, כיצד השמאל העיקבי הטוען לערכי שוויון, פלוראליזם, וסובלנות ל"אחר" תוקף שופט רק על סמך השקפת העולם שלוץ
ובעניין אילנה דיין: כאן קשה עוד יותר לרדת לסוף דעתו של ג.ספירו, שהרי אילנה דיין בהיותה עושת דברם של בעלי הרשת בה היא מועסקת אינה אלא משתפת פעולה עם האוליגרכיה הקפיטליסטית ועם המעמד המנצל שנגדם מטיף ג.ספירו במאמרים רבים שהוא מפרסם באתר זה.
יתרה מזו: לפני מספר שנים, במסגרת התכנית עובדה, העלתה אותה אילנה דיין, החוקרת העשוייה ללא חת שרק טובת הציבור כנגד עיניה -ולא חס וחלילה שיקולי רייטינג- שורת טענות כנגד חברה בבעלותו של מוזי ורטהיים, וכשהסתבר לה כי אותו ורטהיים הוא אחד מבעלי הרשת בה היא מועסקת התחקיר "נעלם" ולא נודע עוד ברבים.
אכן עיתונאית אמיצה ועשוייה ללא חת.
ספירו כבר הוכיח לא אחת שלעובדות יש לו יחס מיוחד: אם הן עובדות התומכות בטיעוניו אז הן בסדר, ואם הן לא תומכות אז הן לא בסדר וצריך להתאים אותן לטענות.
אז מה אם בפסק הדין כתוב מה שאת מצטטת ולא מה שהוא טוען? אצל ספירו מדובר בפסק דין ש*צריך להיות*, לא בפס"ד הקיים. בפסה"ד שצריך להיות ע"פ הפראבדה של ספירו כתוב שבית המשפט הציוני תומך ברצח ילדה פלסטינית ולכן אילנה דיין צריכה לשלם.
כדאי לקרוא את מאמרו של עורך הדין אביגדור פלדמן בנושא זה, שפורסם בעיתון הארץ היום 18.12.2009.
קישור
— קישור —
ספירו צודק . ממשלת ישראל, שטוענת לתפקיד הריבון בשטחים הכבושים,ויתרה באופן מעשי על השלטון,והראייה,שגודעי עצי הזית מקרב המיתנחלים לא נתפשו ולא הוענשו.משטרת הכיבוש סגרה את התיקים בנימוק של "עבריין לא נודע".גולדה מאיר,לשעבר ראש ממשלת ישראל ושרת החוץ,לשגריר ישראל בפולין ב-1958,בו ביקשה לפעול למניעת הגירתם לישראל של יהודים חולים ונכים.סלקציה ציונית.
נכון לדבר היום על מדינה אחת לשלושה עמים
היהודים האורגינלים,קרי המזרחים,הפלסטינים וצאצאי הכוזרים (האשכנזים)
מדינה אחת לשלוש התרבויות השונות כל כך,היא הפתרון הצודק
ספירו ,
הקמת מדינת ישראל כולה מבוססת
על כיבוש וגירוש הערבים.
אדון ספירו אתה מתנחל באדמה
שבעליה טוענים לזכויות עליה
וכל עוד אתה ואנחנו ממשיכים לגור פה
הפלשתינים לא ינוחו עד שיסלקו אותנו מפה. אתה תקוע עם המתנחלים והקו הירוק ולא מבין בכלל שהמחלוקת ביננו לפלשתינים היא מהותית יותר ומדובר על כל שטחי ארץ ישראל. אבל לך נוח לחשוב שאם תיזרוק להם עצם ותיסוג לקווי 67 הסיכסוך יסתיים. זו אשליה.
אלו שדוגלים בפיתרון של שתי מדינות לשתי עמים
וחלוקה שמבוססת על פשרה מוסכמת בין הצדדים
התמעטו מאוד , ובעיקר בצד שלהם
רובם תומכים בהתנגדות ארוכת טווח ונגיסת שטחים בשיטת הסלמי ודחיקת היהודים החוצה
אז אל תיתמם , ואל תשכנע את עצמך שמדובר בכיבוש שטח מסוים וסיכסוך שנובע מכך
להזכירך השטחים ביהודה ושומרון היו בשליטת ירדן לפני 67 ועזה בשליטת מצרים ומעולם לפני כן הם תבעו הגדרה עצמית או מדינה ממדינות אלו
למדינות ערב הפריע מאוד שאנחנו הקמנו את מדינת ישראל לכן הם נלחמו בנו מיום הקמת המדינה , אלא שנראה שרובם נרגעו , אחרי כמה מפלות צורבות והסכמי שלום (חוץ מאיראן חיזבאללה והחמאס.
5אתמול הלכתי לקנות שווארמה ביפו ולמרות שעמדתי בתור, כל הערבים שהגיעו אחריי קיבלו עדיפות בתור עד שהתעצבנתי ואמרתי לו: רגע, מה זה, אני מחכה כבר הרבה זמן וכולם עוקפים.
אח"כ חשבתי כמה קשה היה לי להגיד את זה כי אני יודעת כמה זכויות יתר יש לי, בחיי היומיום, כאלו שאני בכלל לא מרגישה בהם וגם שאני כן יכולה להתרעם על אפלייה של העדפת ערבים בתור לשווארמה אבל כל ערבי שידבר על אפליות של זכויות אדם ואזרח מה יגידו לו? יגידו לו קודם תעשה צבא.ומכאן הוא יצטרך להוכיח לכל יהודי שהוא פוגש שוב ושוב שהוא ערבי טוב. חלק יאמינו, חלק יחשבו שזה תכסיס ערבי. באמת תעלומה למי שבוחר בדרך ללא מוצא הזאת.ואולי זה באמת יותר מידי קשה להיות פה ערבי. הייתי משווה את זה לא לקפואים אלא ליהודים שניסו להמיר את הדת ברגע האחרון כדי להציל את העסקים או את הנישואים.
לפחות במקרה שלי, לא הייתי צריכה להוציא תעודת "שמאלן קיצוני" כדי שבסוף אני אקבל את השווארמה לפני קבוצה נוספת של ערבים שנדחפה לפניי.