ביום שישי 11 בדצמבר השתתפתי עם עוד כמאה וחמישים פעילי זכויות אדם בצעדת סולידריות למען משפחות פלסטיניות שביתם שבו חיו במשך למעלה מ-50 שנה נחמס על-ידי מתנחלים, ללא כל פיצוי ובחסות חוק "נכסי נפקדים", המבטל אך ורק זכויות מקרקעין של פלסטינים.
בצהרי היום, כמידי יום שישי בחודש האחרון, צעדנו מרחבת המשביר שברחוב קינג ג’ורג’ אל שכונת שייח ג’ראח הממוקמת קילומטרים ספורים מהאוניברסיטה העברית. במהלך הצעדה תופפנו, שרנו והנפנו שלטים בגנות מעשה הנבלה, גזל כבשת הרש. לאחר צעדה ממושכת, שבמהלכה ספגנו מים מצינורות כיבוי אש, ביצים ועגבניות, ללא תגובת המשטרה, הגענו לשכונה והתכנסנו, באישור המשטרה, בחצר הבית הגזול שבתוכו היו המתנחלים, המאבטחים הפרטיים שלהם ולידם שוטרים וחיילי מג"ב. לא הרחק מכל אלה עמד אוהל המשפחה, שכנים וילדים קטנים מתרוצצים להם הלוך ושוב.
לאחר כחצי שעה של שירת מחאה ותיפוף מצדנו, והתססה וגידופים מצד המתנחלים במקום, אחד המוחים, שהייתי בצמוד אליו, הוריד את דגל ישראל שהיה תלוי על הבית. כעין הסערה עטו אחריו שוטרי מג"ב רבים אל מחוץ לבית תוך שהם רומסים את הקהל, ופוצצו אותו במכות. מפגינים אחרים דיברו אל השוטרים, בניסיון להרגיעם וספגו אף הם. עם המכות בא גם גל המעצרים הגדול: את אייל, דוקטור לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון, הם ריססו בגז פלפל אף על פי שלא היווה סכנה לאף אחד. מאוחר יותר גם בעטו בו בעודו שכוב על הארץ ועצרוהו. את העצורים האחרים הם גררו לאורך הכביש בברוטליות. המעצרים היו שרירותיים ביותר. את מתן הם עצרו בעודו מתופף על תוף, אחרים נעצרו כאשר שוחחו עם השוטרים, ואותי עצרו כי כנראה התקדמתי לאט מדי בדרכי החוצה מהסמטה. בנוסף, היו שוטרים שניצלו מינית את האנדרלמוסיה המתוזמנת; הייתה מישהי אחת לפחות שביצעו בה מעשים מגונים במהלך המעצר ההמוני.
לאלימות הרבה, לשרירותיות המעצרים ומספרם הרב – כ-50 פעילים בשתי ההפגנות האחרונות – כאשר שישה מהם נעצרו בכלל ברחוב הנביאים בדרכם לשייח ג’ראח, יש רק הסבר אחד: זו הייתה הוראה מגבוה שניתנה על ידי ראש הממשלה נתניהו, ראש העיר ברקת, ברון הימין הקיצוני, ואילי הון המעורבים בפרויקטים באזור, שקראו לשבור את המאבק הצודק והבלתי אלים ואת צעדת הסולידריות היפיפיה הזו. שהרי אם יש דבר שהשלטון מתעב זה מאבק לא אלים וסולידריות. בייחוד סולידריות עם פלסטינים, כיוון שסולידריות כזאת עלולה להוכיח ששני העמים הם לא באמת אויבים אלא שותפים לדרך. סולידריות כזאת עלולה לטרפד את כוונת השלטונות להקים התנחלות יהודית בשייח ג’ראח, כחלק מתוכנית גדולה יותר השואפת לבטל את רצף השכונות הערביות במזרח העיר, ובעיקר להפוך את רעיון "שתי מדינות לשני עמים" לבלתי ריאלי וחסר סיכוי.
על-מנת לשבור את המאבק הצודק והבלתי אלים השלטון לא יבחל באמצעים. קודם כל, הוא יכניס מכות לפעילי שמאל כי, בינינו, מי לא רוצה להכניס מכות לבוגדים, או לשבור להם את העצמות, כדברי עירית לינור וקובי אריאלי? אחר כך הוא יטען, שהם היו אלימים, והתקשורת המיליטריסטית תשתף עימו פעולה ותאפשר לסלף את מהלך האירועים עד כדי אבסורדיות וגיחוך. לדוגמא, השלטון יטען כי המפגינים פרצו אל הבית הגזול, בעוד שבעצם המשטרה זרקה אותנו אליו כאשר הפכה אותו לבית מעצר זמני. בנוסף, הוא יכלא פעילי זכויות אדם רבים בצו משטרתי ל-24 שעות אך יעגל ל-36. הוא יפגע בתנאי העצורים בכך שהוא ימנע מהם אוכל במשך שתים-עשרה שעות ובהמתנה למשפט הוא יאזוק את רגליהם וידיהם של חמישה-עשר איש בתא מעצר קטנטן במשך שש שעות רצופות. הוא יתעלל בפעילי השלום הזרים על ידי העברתם – מיד עם שחרורם – לידי משטרת ההגירה. ובעיקר, השלטון יוציא נגד כל העצורים צו הרחקה לחודש ימים משייח ג’ראח על מנת למנוע מהם את זכות הביטוי והמחאה. ואני שואל: הזוהי "הדמוקרטיה היחידה" במזרח התיכון?
אך אם אני היהודי מלין, מה יגידו תושביה האמיתיים של שכונת שייח ג’ראח? מה יגידו פליטי 48′ שגורשו מבתיהם במערב העיר ושוכנו בבתים אלו כחוק על-ידי השלטון הירדני ב-56′ וכעת, לאחר למעלה מ-50 שנה, הם מפונים בשנית בכוח? והם עתה בחוץ בקור, חמישים נפשות ללא קורת גג, ולמולם מלעגים בני הבליעל? ומה תגדנה המשפחות הנוספות שתפונינה בכוח, עוד חמש מאות נפשות העתידות להיות מושלכות לרחוב ללא כל פיצוי, אם אנו לא נתעורר, נמחה, נאבק ונזעק את זעקתן? הלא שייח ג’ראח כה קרובה אך העולם, כבר נאמר, הוא מקום מסוכן לחיות בו לא בגלל האנשים שעושים רע, אלא בגלל אלו שלא עושים דבר בעניין.
מחובתנו לשאול, איזו מדינה היא זו המבצעת טיהור אתני בחסות בית המשפט? איזו מדינה היא זו שיש בה חוק אחד ליהודים, וחוק אחר לפלסטינים? איזו מדינה היא זו המבססת גירוש של 550 נפשות על רישומי טאבו מלפני 130 שנה?! איזו מדינה היא זו המדירה את רגלי הפלסטינים ממערב העיר, אך מנשלת אותם גם ממזרחה? מדינה המכירה במלחמת 48′ ותוצאותיה רק כאשר זה מתאים ונוח לה. איזו מדינה זו המונעת את זכות המחאה, ואילו בני אדם אנו אם לא נראה את האחר, ונחושה לעזרו במקום לראותו מתבוסס בדמו.
הצעדה השבועית יוצאת מדי שישי מרחבת המשביר לצרכן, קינג ג’ורג’, ירושלים, בשעה 12:30

איזו מדינה? המדינה שהיפנטה אותנו מגיל 3.
שידעה ויודעת איך לדבר ליצרים של ההמון.
שעושה שמוש היפנוטי במילים טעונות כגון:
עם יהודי, שואה, תקומה וכו’ כדי לסמם ולהפנט את כולם. כדי לקבל הכשר מיוחד וכדי להמנע מבקורת. כדי לשמור את האיזור מבעבע מאלימות משנאה. כדי להושיב את המושחתים על כסאם. כדי לצפצף על החוק. כדי להנות מכסף וכוח. כל פעם שתדמיתם ומעמדם נפגע טיפונת הם ישר חוזרים להשפריץ עוד ועוד מילים מהפנטות מהדת או מהשואה או מהצבא. רה"מ או הרב הראשי או הרמטכ"ל כי ישאג – מי לא יהופנט? להלן ההפנוט: העם היהודי מאויים שוב, העם היהודי לא פוחד, העם היהודי יתאחד, העם היהודי בן 5000 שנה, העם היהודי חדור אמונה, ארץ אבותינו, שואה שניה לא תהיה, עם הספר הנצחי.
אופס, מרוב נאמנות…הלכה לה השפיות.
כל הכבוד על מאבק אמיץ וצודק אם לא הייתי גרה רחוק הייתי מצטרפת בשמחה נותר לי רק לחזק את ידיכם ולא להיכנע לביריונות המשטרתית
כל הכבוד. חזקו ואמצו.
עצוב…
המג"בניקים הם חבורה של בריונים שצריכים לשבת בכלא.
נוראי.
המג"בניקים הם גם קורבן של מדיוניות הפועלת לרעתם. הממשלה שולחת אותם להאבק בעצמם, בחופש הביטוי שלהם, בשכנים הערבים שלהם שיש להם צבע עור זהה. מדינת אפרטהיד דורשת משאבים גדולים להתקיים צבאית, בטחונית וזה בשילוב הדמדיניות הניאו-ליברלית ממש גוזלת את כבשת הרש משכבות הביניים והמעמד הנמוך. אם כבר, קודם כל צריך להעניש את מי ששולח את הבריונים, את מי שמחליט על ביצוע פשעי מלחמה, על מי שמייקר את המים ואחר-כך גם יפריט אותם.