כעלות השחר על 27 בדצמבר 2009, ביום השנה הראשון לטבח ההמוני בעזה, הוציאו תלייני צה"ל להורג בפומבי בעיר נבלוס את ראיד סרכג’י (36), ע’סאן אבו שרח (40) ועדנאן סובוח. הוצאתם להורג היתה נקמה של מדינת היהודים על הריגתו של מתנחל ישראלי בגדה המערבית.
הצבא הישראלי והעתונות הניזונה מכפיו טענו שהצבא לא יצא למשימת הוצאה להורג, אלא "ניסה לעצור פעילי טרור חמושים ומסוכנים, ומשלא הצליחו בכך, ירו בהם החיילים". עדי ראיה להמתה הפומבית סיפרו שלא נורתה אש על החיילים בשום שלב ומתברר שההרוגים כלל לא היו חמושים. המתה בלתי חוקית זו אינה רק פשע נגד אוכלוסיה אזרחית; היא מהווה מעשה טרור של מדינה שנועד לרצות את המתנחלים ותומכיהם ולהטיל אימה על האוכלוסיה הנשלטת. שהרי זוהי התכלית העליונה של כל הוצאה פומבית להורג: הפגנה שידו של הריבון תגיע לכל מתנגדיו וזריעת פחד בלב הנשלטים.
.
החיילים שירו בנידונים יכולים עדיין להאמין שהם חלק מצבא לוחם ולא יחידות בנוסח "איינזצגרופן" שפעלו בשירות משטר אחר בזמנים אחרים. אולם בהיררכיה החברתית ניתן לקבוע כי הם, ממש כמו טיסינו האמיצים הנשלחים להוציא לפועל גזרי דין קטלניים אחרים של שופטים חשאיים ובלתי חוקיים, הינם תליינים לכל צורך ועניין. לכל בר דעת ברור שקיומם ופעילותם מטילים כתם כבד על החברה הישראלית. אולי כדאי שלכל יחידותיהם יקראו מעתה "שמשון" – זה היה שמה של משפחת תליינים מפורסמת שהתיזה הרבה ראשים במהפכה הצרפתית.
מדינת ישראל לכאורה היא מדינה שאינה מטילה עונשי מוות, אלא במקרים יוצאי דופן של פשעים מסויימים מאוד: בין הידועים שבהם הוא החוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם ובגידה במולדת בשעת מלחמה. עובדה זו מביאה פובליציסטים ואינטלקטואלים ישראלים להשתבחות עצמית יחד עם פיאור ורימום סגולותיה התרומיות של מדינתם שלא אימצה הענשה קטלנית כפי שעדיין קיים במדינות מסויימות על פשעים אכזריים ומתועבים כרצח, אונס, או חטיפה. ההמנעות מהוצאתם להורג גם של פושעים אכזרים במיוחד מקנה למדינת היהודים תדמית של מדינה ליברלית ומתקדמת הרגישה לחיי אדם ולו יהיה זה השפל שברוצחים.
התהדרות עצמית והתנשאות פטריוטית טיפוסית כזאת הביע יואל מרקוס במאמר בעתון "הארץ"בו השתלח באירגונים המחזיקים בשבויים ישראלים, חמאס בעזה וחיזבאללה בלבנון. על פי מרקוס אירגונים אלה "גרועים מהנאצים", שלטענתו במלחמת העולם השניה דיווחו לבריטים ולאמריקנים על שבוי מלחמה ועל מצבם הפיסי. הוא מקונן על כך שמפאת רגישותינו כביכול לחיי אדם מצויה ישראל בעמדת נחיתות ומציע פתרון: לשנות את השיטה ו…לחטוף שבויים רמי דרג כדי שישמשו כקלפי מיקוח במשא ומתן עם האויב. כמה מגוחך להציע לישראל לעשות את מה שהיא עושה יום יום ושעה שעה מזה שנים: לחטוף פלסטינים או ערבים אחרים ולהכניסם לכלא לשם עינויים, חקירות וכמובן לשמש כסחורה במקרה של חילופי שבויים. מנין בדיוק הגיעו אלפי אסירים פלסטינים למכלאות שירותי הבטחון הישראליים? אולי סבור מרקוס שהם התייצבו שם מרצונם החופשי?
ספרו של ויקטור הוגו "יומו האחרון של נידון למוות / קלוד גה" (יצא לאור בהוצאת כרמל בירושלים) מכיל יצירות שנכתבו מתוך סלידה והתנגדות לעונש המוות. בפתח הדבר לספר מהלל דניס שרביט את גישתו ההומנית, תוקף את העונש הברברי ומברך את המדינות הנאורות שמחקו אותו מספר החוקים שלהם, שביניהן הוא מונה כמובן מאליו גם את ישראל. לדבריו "בסכסוך האלים הנטוש בין ישראל לחלק משכנותיה… חשוב לציין שעונש המוות אינו מופעל ואינו נגזר. קווים אדומים נחצו וטוב שסף זה לא עבר, גם אם הטעמים אינם טעמיו של הוגו כי אם שיקולים פרגמטיים של מניעת לחצים בינלאומיים על ישראל. על הרשות הפלסטינית ללכת בדרך זו ולא להוסיף לגזור דין מוות ולהוציא להורג".
זוהי דוגמה לדרך שבה אינטלקטואלים כביכול תומכי ישראל משתמשים בנתון שקרי בעליל לצורך השתבחות עצמית פטריוטית ושחצנית והתנאות מתחסדת, ואף מוצאים עוז להטיף לנתינים הכפופים לישראל כיצד לפעול. האמת הברורה היא: יש עונש מוות בישראל. מזה שנים הוא נגזר וגם מוצא אל הפועל ועד היום גזרו השופטים החשאיים למעלה משלוש מאות ושישים עונשי מוות שבוצעו בידי תליני צה"ל. הם רק לא השאירו סימן בספר החוקים הישראלי, שאינם נזקקים לו. וכך ספר החוקים נשאר נקי, ממש כמו מצפונו של הציניקן.
החוק הבין לאומי מתיר למדינה להכנס לשטח שבו יש פעילות טרור ולבצע פעילות מלחמתית
הבעיה היא אחרת !!
השאלה שנשאלת היא
כיצד השלטון הפלסטיני והמשטרה הפלסטינית ששולטים בשכם אינם עוצרים אנשים שעוסקים בטרור ?
אם המשטרה הפלסטינית היתה עוצרת טרוריסטים לא היה צורך להכנס לשכם
גם הנאצים נהגו כך.
בכל פעם, כשהמחתרת האנטי נאצית פגעה בנאצים, הנאצים מיהרי לכפר הקרוב,רצחו והישמידו את כל תושביו.
בסופו של דבר, חרף האכזריוית הנוראית, הטבח והרצח, גרמניה הנאצית נפלה.
שבתאי
"כיצד השלטון הפלסטיני והמשטרה הפלסטינית ששולטים בשכם אינם עוצרים אנשים שעוסקים בטרור ?"
על איזה "שילטון פלסטיני" את\ה מדבר\ת?
מדינת ישראל הקימה חונטה לה היא קוראת "הראשות הפלסטינית" אבל אין לארגון הזה שום שלטון ממשי בגדה.
האנלוגייה שמתבקשת כאן היא של ארגון פשע שיושב על אוסף רחובות גדולים בו הוא מבסס את ידו ע"י בריונים שמפוזרים ברחובות לשם הפחדת הדיירים.
זה אותו דבר כמו לומר "אל קפונה שלט בסיסרו".
לא הבנתי האם אלי אמינוב טוען כי ההרוגים לא היו קשורים לירי ברכב, והאם הוא מגנה או מצדיק ירי כזה כמאבק בכיבוש הציוני בפלסטינה.
חזקה על פעילי שלום דמוקרטיים כדוגמת טריק עלי להיות ברורים וחד-משמעיים.
אוהדי הגדה בבריטניה מוזמנים להצטרף ולתמוך:
— קישור —
למעוניינים, ניתן גם לקבל כרטיסי טיסה מוזלים
אותה "חונטה שישראל הקימה" – אם אתה מתכוון לראשות הפלסטינית שבראשה עמד עראפאת? אותה ראשות שאמורה להיות מדינה?
אם כך, מה האלטרנטיבה?
האפשרות היחידה שאני רואה זה לבקש מקלט מדיני באירופה, ולתת את השטח לחמאס.
חזקה על הכותב, שיש לו ניסיון קצר יותר ממך, שהוא יודע שלא בכל דבר צריכים להיות "ברורים וחד משמעיים", ועמימות היא חלק חשוב במאבק נגד אויב שכרגע כוח השלטון נמצא בידיו.
בתחבולות תעשה לך מלחמה.
לא בישירות ולא בכנות ולא בדוגריות ולא בגובה העיניים.
עלי,
כאתאיסט איני תומך בשום אג’נדה דתית.
אבל מהבחינה הפוליטית אני מזדהה אתכם.
האימפריאליזם האמריקאי וגרורותיו כנראה החליטו לאמץ את "מלחמת התרבויות" מבית המדרש הניאו-קונסרבטיבי ציוני בכדי להסיט את דעת הציבור מפשעיהם.
נקווה שהמשבר הכלכלי, המלחמות המיותרות והבלתי חוקיות בעירק ואפגניסטן גורמים לציבור להבין מה טיבם האמיתי של המושחתים בשלטון.
אנשים נורמליים לא מדמיינים לעצמם פשעים בסדרי גודל שכזה וקשה לאדם מהיישוב לחשוב שיכול להיות שישנם בני אדם כאלה או מציאות כזו.
אז מאמינים לשטויות כגון מלחמת התרבויות…
הקמת ועדת קישוט בכיתה וקראת לזה הנהלה ,זאת אשמת ועדת הקישוט שהיא לא מנהלת את הסדרי הלימוד והתקציב של בית הספר?
איתן ח’גבי מעלה תמונה שלימה יותר ונכונה יותר. ישראל שלטת לא רק על אזרחי מדינת ישראל אלא על עוד כחמישה מליון נתינים חסרי זכויות אדם וזכויות פוליטיות. הרשות הפלסטינית הפועלת כקבלן משנה של מכונת הדיכו הישראלי לא מסוגלת להשתיק עם שלם שזכויותיו מפקעות יום יום ושעה שעה. עד שזכויות כל הנשלטים על ידי הריבון הישראלי, בזכות או שלא בזכות יושוו בחוק תימשך ההתנגדות הצודקת לשלטון האפרטהייד. תהיה זן צביעות מצד בני העם הכובש אם יטיפו לנכבש כך תעשה וכך אל תעשה.
ישנם חברים הסבורים שאפשר להביס את הכיבוש באמצעות ריבוי מילים חריפות והשימוש בלשון גסה. הם מקוים בעצם בחירת המילים לזעזע את הקורא ולשבור בכך את בועת האדישות המקיפה את חברתנו. אך מה לעשות, ההתגרות הלשונית הזאת הטרסה במקום שכנוע – אינה משיגה מטרה תכליתית כלשהי. היא כן עוזרת ליריבינו להפוך אותנו למטרה של לעג וגיחוך. כאן במאמר הנ"ל לא נעצר הכותב עד שהמשיל את פעילות צה"ל לפעולה של האינזצגרופן שהתמחה ברצח המוני של מאות אלפי (אולי מיליונים) של אזרחים שלא היו קשורים בכל צורה ללחימה. צורה כתיבה כזאת אינה משכנעת איש.
הצבעת היטב על הבעיה – "אמורה להיות מדינה". אין מדינה נוספת בשטחים. יש שם שטח ישראלי כבוש. כשהשלטון הכובש החליט שנמאס לו להתעסק בעניינים פנימיים, הוא הקים "רשות" שתטפל בהם. אין שם שום סוג של מדינה. עראפת לא עמד בראשות מדינה, לכל היותר בראשות אוטונומיה אזרחית מצומצמת, אבו-מאזן בטח ובטח לא עומד בראשות מדינה. לו היתה שם מדינה, היית צריך דרכון ומעבר גבול בכדי להכנס אליה. תאי יישובים המנוהלים על ידי מוציאים לפועל בחסות השלטון הכובש (יש שותף, אין שותף, וכולי), אינם נקראים מדינה.
ואגב, השיטה הטובה ביותר לתת את השטח לחמאס היא מבצעים מסוג זה, כי הרי ידוע, שארגוני טרור מתחזקים ככל שפוגעים בהם יותר.
מה האלטרנטיבה, שאלת. ובכן, יש כמה:
לטווח הקצר, כל עוד השטח בשליטת ישראל, יש להתייחס לתושביו כאל אזרחים שווים. כלומר, אם יש חשד למעורבות בפעולה אלימה, יש לעצור את החשודים ולהעמידם למשפט פלילי (לא משפט צבאי, הם לא חיילים שלך), ולהענישם, באם נמצאו הוכחות מתאימות, בהתאם לחוק הפלילי.
לטווח הארוך, האלטרנטיבה ברורה, שתהיה שם באמת מדינה, בעלת מנגנונים אמיתיים לטיפול באנשים אלימים, ובעלת מוטיבציה ליחסי שלום עם ישראל. אני מניח שאתה יכול לחשוב לבד איך מעודדים את השכנים שלך להפסיק לירות עליך (רמז: לירות בהם לפני רק מעודד אותם להמשיך).
הרשות הפלסטינית עוצרת בסיטונות פעילים חמושים, פעילים פוליטיים, מי שידוע כי מתכנן פעולות חמושות נגד הכיבוש, מתנגדים וכ"ו. מי שחושב שהם לא עושים זאת חי בסרט נפרד מהמציאות.
אז זהו שזה לא יעזור להם.
הכיבוש הוא עניין פנימי ישראלי ולפלסטינים אין זכות לקרוא עליו תיגר בשום דרך, הם צריכים להתנהג יפה ואנחנו כבר נסכם בינינו על פתרון, או שלא נסכם כי קצת קשה לסכם עם המתנחלים, אבל לא נורא, שהפלסטינים יחכו בסבלנות .
7 מיליון בוחרים מתוך 12 מיליון זה אחוז לא רע, אז מה הבעיה בדמוקרטיה הישראלית, בעצם. שלטון הרוב או לא שלטון הרוב?
עד שיום אחד…
עד שיום אחד…
קראתי בדף הבית את "מי אנחנו" ולפי מה שכתוב שם, אינכם מפלים ורעה ולא "מקטלגים" קבוצות אוכלוסיה וכולם הם אזרחי העולם הגדול, אלה אם כן הם "מתנחלים" שהם דווקא כן זוכים לקיטלוג. שדמם זול מדמם של שכנינו הפלסטינאים. אף לא מילה אחת של גינוי על הרצח הנתעב של אזרח, של בן אינוש אחר. אין מאמר זה אלה מאמר מתחסד ההבוחר להתבונן על המציאות דרך חור של מחט ומשם לספר מה הוא רואה, כפלורליסט אין מאמר זה מציג פלורליזם אלה חושך וקיבעון מחשבתי!!!
בתקווה אמיתית לשלום אמת!!
דקל
אני מקווה שתגובתי תתפרסם ושאני טועה ושכל ההגבלים על התגובות:{
(לא יפורסמו תגובות הכוללות דברי הסתה, נאצות, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב אנא התייחסו לטקסט ולא לכותב באופן אישי. דברים אישיים יימחקו. מהטקסט בחלון זה יתפרסמו באתר 300 מלה בלבד.) תגובות שלא יתייחסו לתוכן המאמר – יימחקו.
}
הם בעצם צנזורה חשוכה של כל מי שאינו חושב כמוכם ושדעתו אינה עולה בקנה אחד עם רוח האתר במסווה של "תקנון\נהלי האתר".
דקל
ליורם מר חיים
המאמר אינו עוסק בשאלת חפותם של שלושת הנידונים למוות שהרי על פי החוק החל בישראל , למרות החשד נגדם הם חפים מפשע כל עוד לא הורשעו בבית משפט. המאמר מכוון נגדהעובדה כי בישראל קיים עונש מוות ומפעם לפעם גוזר שופט חשאי שאינו שייך למערכת משפטית חוקית את עונשם של פלסטינים בלא שהוכחה אשמתם והתלינים של צהל יוצאים לבצע הוצאה פומבית להורג של הנידונים ואף של סביבתם הקרובה. עובדות אלה אינן מפריעות לאינטלקטואל ישראלי להכחיש את קיומו של עונש מוות בישראל והזדעזע מהרעיון שעונש כזה קים במקומות אחרים והוא אף מטיף למשטר החסות שישראל הקימה בשטחים, לא לגזור עונש מות, כלומר הוא רואה את מדינתו כמתקדמת ומטיף לאחרים ממרום עמדתו המדומיינת.
אני לא מבין את ההתממות הזו בנושא חיסולים שמבצעת ישראל.
העניין כמובן ראוי לגינוי באיזה אזור אוטופי, אבל כאן מדובר באויב (חמאס, לצורך העניין) שעושה את אותו הדבר ואף בצורה יותר חמורה, אבל לצערו ולשמחתינו – בהצלחה קטנה הרבה יותר.
כל קסאם שנורה מעזה לעבר שטח ישראל הוא מעין "מחסל עיוור" שהוא גרוע עשרות מונים מאותו חייל שלוחץ על ההדק או משחרר פצצה.
הקסאם מכוון כלפי כל אחד, חייל, אזרח, ילד, לא משנה מי. העיקר שמישהו ייהרג.
וכמו שאומרים: ברומא התנהג כרומאי.
אם האויב שלך פוגע בך בצורה עיוורת אז לך יש זכות מלאה לפגוע בו בצורה מדוייקת.
ואם הכיבוש יצר את הקסאמים? נאמר שיצר אותם, עדיין האדם שמשגר קסאם או שולח מחבל מתאבד אינו אדם הראוי להתהלך בינינו לא בשעת מלחמה ולא בשעת שלום. הוא רוצח לכל דבר ועניין (ואם לדייק: רוצח חפים מפשע).
ואת הספר של ויקטור הוגו מוזמן אלי אמינוב לשלוח לפקד חטיבת הקסאמים של החמאס.
הוא כמובן יזיל דמעה ויירה עוד סדרה של טילים.
במלחמה יורים כדי להרוג. גם הם וגם אנחנו. צר לי שהמלחמה קשה מדי לצד של כותב המאמר.
אותו השמאל שטוען שטרוריסטים כלואים הם למעשה חיילים שבויים ולא פושעים לא יכול להחזיק את המקל משתי קצותיו – אם הם חיילים אז הליך משפטי אינו רלוונטי. חיילים יורים וחוטפים אש בחזרה – זה הסיכון שהם לוקחים על עצמם ובפרט כאשר הם פוגעים באזרחים.
נ.ב.
מעניין שבניגוד לשלושת הרוצחים שמוזכרים בשמם, ליהודי שנרצח על ידם אין שם. הוא "המתנחל" – דמות אלמונית המזוהה רק ע"י השיוך הקבוצתי שלה כדי להמעיט מערכו, למנוע הזדהות, ולהקטין את החומרה של הרצח – בסך הכל הרגו "מתנחל" – לא בן אדם עם שם ומשפחה, וזה לא נחשב פשע חמור כל כך.
משפט קטנטן בדברי ההטפה של הכותב מסגירים
את כל תורתו
"הוצאתם להורג היתה נקמה על הריגתו של מתנחל ישראלי בגדה המערבית"
לישראלי אין שם הוא מתנחל שסתם נהרג
לא נרצח אלא נהרג
ונשאלת השאלה
כיצד ידעו הרוצחים שזה מתנחל ?
גם הכותב וגם הרוצחים לא ידעו שהוא מתנחל
אבל לדעת הכותב ישנם שטחי הרג שבהם רצוי
להרוג יהודים וכל יהודי שחודר לשטח הזה הוא בבחינת מתנחל ודינו חיסול
ואם נודע בדיעבד שה"הרוג" הוא מתנחל אז
אין בכלל שום בעיה
לכמה מגיבים יש לי שאלה ריטורית
מי מיצג את הפלסטינים ?
קצת אומץ חברים
תגידו כבר את האמת במי אתם תומכים…..
תפסיקו לאשלות כל מיני תמימים
אם זה לא אש"ף… זה החמס אין אפשרות אחרת
המאמר עומד על כרעי תרנגולת.
הרי ברגע שמחבל נופל בשבי ועומד למשפט בישראל – עונש המוות אינו קיים יותר. עובדה.
הריגת מחבל ע"י הפצצה מדוייקת או ע"י חיילים בשטח – זהו אקט של לחימה כנגד מי שמכנה את עצמו "לוחם חופש" בתוך השטח שלו.
באותה מידה לגיטימי ירי של פלסטינים כנגד סיור שגרתי של צה"ל.
תודה לאלי אמינוב על ההבהרה. אך לא ברור לי מקור הלגיטימיות של עונש המוות לנרצח האקראי שחלף במכוניתו בכביש באותו זמן שהמוציאים לפועל של עונש המוות נסעו בו.
הייתי שמחה להבהרה בנושא לגיטימיות הרי כנגד סיורים של צה"ל ונסיעות מתנחלים אזרחים.
שהרי לשיטתו של אלי, גם בתחומי מדינת ישראל יש כיבוש, שהחל בשנת 1948. אז האם נגזר מכך שירי נגד כוחות הבטחון ואזרחים בתחומי מדינת ישראל הוא לגיטימי?
אני לא מבין מדוע אלי אמינוב וחלק מהמגיבים הולכים סחור סחור במקום לקרוא לדברים בשמם (כפי שעושה החמאס, למרבה האירוניה).
הגדיל לעשות שבתאי לוי, אבל עוד נגיע לזה.
בין ישראל לחמאס יש מצב מלחמה.
דהיינו שחיילי צד אחד פוגעים בחיילי הצד השני, והדבר לגיטימי.
סיכול ממוקד הוא בדיוק פגיעה כזו,
מה עדיף? עוד מבצע כמו עופרת יצוקה?
חיסול ממוקד הוא בדיוק כמו ירי של החמאס על סיור צהלי – חייל פטרול "מדכא" הוא בדיוק כמו חייל החמאס שיורה על הפטרול או לוחם חמאס בחוליית קסאמים.
הרי אי אפשר לאחוז את החבל משני קצותיו,
אם ארגון החמאס החליט שהוא נלחם באש וברקטות נגד ישראל הרי שישראל יכולה להשיב מנה אחת אפיים, ועדיף סיכול ממוקד על פני פגז "עוור" כמו אלו שהחמאס יורה?
ולתגובתו של שבתאי לוי: לא זכור לי שצה"ל "רצח והישמיד כפר על כל תושביו", לכן האמירה של לוי ש"גם הנאצים נהגו כך" מעידה על ריקנות ונביבות.
בכל מהפכה יש שלבים.
בשלב הנוכחי אלי מתרכז במלחמה נגד הכיבוש בשטחים הכבושים של 67. (לומר ‘מתרכז’ במובן הוירטואלי, כי מי שלוחם בפועל הם הפלסטינים ולא הוא).
לאחר שהכוחות המהפכה הפלסטינית יגרשו את הכובש הציוני משטחים אלה הם יעברו לשלב הבא של מלחמה לטיהור שטחי 48 מצבא הכיבוש הציוני והמתנחלים הקולוניאליים.
השלב השלישי יהיה מלחמת הכוחות המהפכנים אלה באלה ובמלחמה הזאת יפלו הכי הרבה מהפכנים (ר’ רוסיה).
בסוף האימפריאליזם ינצח, אבל במקום מתנחלים הוא ישלח את גייסות קוקה קולה ומקדונלד’ס כדי להשתלט מחדש על השוחים המשוחררים (ר’ וייטנאם), ובסוף בסוף יקרוס כל משטר המהפכה ותקום אוליגרכיה חדשה בראשות המאפיה (ר’ רוסיה).
הכל כתוב אצל ר’ ליאון טרוצקי זצ"ל שליט"א.
אבל האם אין סתירה דיאלקטית בין זצ"ל לשליט"א?
השליט"א מתייחס לזצ"ל, לא לטרוצקי.
ש*הזיכרון* יזכה לימים טובים וכו’.