הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-5 בינואר, 2010 23 תגובות

העשור הראשון של המאה ה-21 באלף השלישי לא הביא בשורה לאנושות. מלחמות בעיראק, אפגניסטן, צ’צ’ניה, רצח עם בדארפור, מיליוני הרוגים במלחמה בקונגו מלווים במעשי אונס המוניים, פעולות טרור של ארגון אל קאעידה ונספחיו, משבר כלכלי עולמי, פערים בלתי נסבלים בין הדרום העני לצפון העשיר, סחר בבני אדם בכלל וילדים לתעשיית המין בפרט, התחממות כדור הארץ, הם רק חלק מהקשיים והבעיות שהאנושות מתמודדת עימם.


ישראל, כחלק מהכפר הגלובלי, תרמה את תרומתה לבעיות הבלתי פתורות בעשור הזה. שלוש מלחמות: מלחמת הגדה המערבית ב-2002, מלחמת לבנון השנייה ב-2006 ומלחמת עזה בדצמבר 2008 ינואר 2009. בכולן בוצעו פשעי מלחמה, כשהחמורים שבהם במלחמת עזה. בין מלחמה למלחמה הכיבוש נמשך, כך גם הפרות זכויות האדם, חומת האפרטהייד נבנתה, מספר ההתנחלויות והמתנחלים גדלו. בסוף העשור השלום רחוק מתמיד.

הקפיטליזם הקניבלי העמיק את אחיזתו בעשור זה. ישראל הפכה למובילה בעולם המערבי בפערי העוני והעושר בין העשירון התחתון לאלפיון העליון. הימין השתלט על ישראל, הגזענות הכתה שורשים, סחר הנשים לא מוגר, הפשיעה גדלה והאלימות בחברה הישראלית הגיעה לשיאים חדשים.


כוחו של מחנה השלום וזכויות האדם נחלש מאד, ונמצא בסוף העשור בנסיגה מטרידה.


ועל אף כל זאת, החיים בישראל נסבלים. ההתנגדות המזוינת הפלסטינית דוכאה ביד ברזל ובהצלחה על ידי הכיבוש הישראלי; ביטוח הבריאות מתקדם יותר מזה שבארה"ב; מספר הסטודנטים ביחס לאוכלוסיה הוא מן הגבוהים בהשוואה לעולם המערבי; האוניברסיטאות נהנות מיוקרה בינלאומית; תעשיית ההייטק מפותחת; אמנים בינלאומיים מהשורה הראשונה מופיעים בישראל; אמנים ישראלים מוזמנים לאירועי תרבות ברחבי העולם; המטבע הישראלי יציב; ישראל אינה מוחרמת על אף משטר האפרטהייד; כל הניסיונות להחרים את היצוא הישראלי נכשלו עד כה; כל הניסיונות להכריז חרם אקדמי על ישראל כשלו; מדינות כמו ספרד ובלגיה שינו את החוק כדי למנוע מישראל את המבוכה של העמדת פושעי מלחמה לדין; שר החוץ האנגלי התנצל בפני ישראל על החלטת בית משפט בריטי לעצור את ציפי לבני, שרת החוץ בימי מלחמת עזה, בחשד לביצוע פשעי מלחמה; מאות אלפי ישראלים נוסעים מדי שנה לחו"ל והדרכון הישראלי מאפשר היום כניסה ללמעלה ממאה מדינות; סיוע החוץ הנדיב מארה"ב ואירופה ממשיך לזרום לישראל; ישראל נהנית מחופש פעולה בפיתוח נשק השמדה המונית, אטומי, ביולוגי וכימי.


נכון, יש שחיקה במעמדה של ישראל בחלקים של דעת הקהל, אולם אין לכך בשלב זה השפעה במערכות השולטות בעולם המערבי – ממשלה – תעשיינים- בנקאים – צבא – שרותי ביון. ישראל נהנית שם ממעמד של בן ברית.


לישראלי הימני יש עילות לקורת רוח. הוא רשאי להגיע למסקנה שהכיבוש, ההתנחלויות והמלחמות לא הזיקו למעמדה של ישראל. המתנחל הישראלי המצוי מתייחס לפלסטינים באורח המזכיר את יחסם של המהגרים הלבנים לאינדיאנים בארה"ב של המאה ה-19. התנשאות של מי שאלוהים איתו, לכן הכל מותר ואפשרי, כולל השמדה וגירוש.


אין לי ספק כי ישראל תשלם בבוא היום מחיר יקר על היהירות והשחצנות. אזהרות השמאל כי מדיניותה של ישראל תוביל לאבדנה, לקריסתה, לבידודה, נשמעות בינתיים באוזני הימין כנביחה לא מסוכנת בבחינת הכלבים נובחים ושיירת הכיבוש עוברת בגאון.


אהבה באישור המשטרה והשב"כ


אסיר המצפון מרדכי ואנונו נעצר על ידי המשטרה בגלל שיש לו חברה שאינה ישראלית. חברתו נעצרה יחד עימו. בגין האשמה נוראה זו הוא נאלץ להעביר לילה בבית המעצר המשטרתי. לאחר מכן רותק למעצר בית למשך שלושה ימים על פי החלטת השופט יצחק שמעוני מבית משפט השלום בירושלים. כבוד השופט הלא מכובד אסר על השניים להיפגש, ללא אישור המשטרה.


אני מכיר את חברתו. פרופסור למדע הדתות מנורבגיה שהתמחתה בתנ"ך, בעיקר בספרי עזרא ונחמיה. אשה אצילה שמאמינה בזכויות אדם, כולל הזכות להיות אוהב ונאהב. אהבה חוצה גבולות. היא לא עיתונאית, נושאי הגרעין הישראלי לא מעניינים אותה. היא אוהבת את מרדכי האיש, האדם. שנתיים הם נפגשים. פתאום התעוררו אנשי שב"כ ומשטרה והחליטו לחבל באהבה שהשניים מצאו. עוד צעד בהתנכלות למרדכי ואנונו.


אהבה באישור המשטרה והשב"כ מזכירים את האפלים שבמשטרים. בגרמניה הנאצית אסור היה לגרמנים לקיים יחסי אהבה עם יהודים, בדרום אפריקה אסור היה לשחורים ולבנים לקיים יחסי אהבה, בארה"ב בתקופת העבדות חל איסור דומה.


לחבורה המתועבת והמשוקצת הזו מצטרפת גם ישראל.


מישהו בצמרת השלטון או המשפט צריך לגלות סוף סוף זיק של תבונה ואנושיות ולשחרר את ואנונו מהמגבלות חסרות השחר שהוטלו עליו, לאפשר לו לעזוב את ישראל, ללכת אחר אהבתו ולבנות את חייו כאדם חופשי.


המהגרים


דן מרגלית הוא עיתונאי מאד מוכר בישראל. לדידי הוא עיתונאי נאלח, מאוס. לאחר שהסנדיי טיימס הלונדוני פרסם ב-1986 את גילויי ואנונו על הכור בדימונה, הציע מרגלית לראש הממשלה שמעון פרס להביא את ואנונו לישראל "חי או מת". עיתונאי שמציע לשלטון לרצוח אדם משום שמסר מידע לעיתונות החופשית, שייך לסוג הבזוי והשפל ביותר של עיתונאים, כאלה המשרתים בדרך כלל משטרי רודנות ועריצות. הוא מדרדר את המקצוע לתחתיות הביוב.


כמו בדברים אחרים, גם כאן אני בדעת מיעוט, ודן מרגלית עושה חיל בישראל, בעיתונות הכתובה והטלוויזיונית.


לפני ימים ספורים (31.12.2009) התארח בתכנית ראיונות בטלוויזיה החינוכית השייכת למשרד החינוך, חבר הכנסת ד"ר ג’מאל זחאלקה מסיעת בל"ד (ברית לאומית דמוקרטית) . המראיין היה דן מרגלית. הראיון נערך בעקבות הפגנה שהתקיימה במחסום ארז לרגל מלאת שנה למלחמת עזה ופשעיה.


במהלך הראיון אמר ד"ר זחאלקה כי שר הביטחון אהוד ברק שומע מוסיקה קלאסית והורג 400 ילדים. אמירה זו הבעירה את חמתו של דן מרגלית, הוא שכח את תפקידו כמראיין, לבש את אדרת הדובר של ברק, ואמר לח"כ זחאלקה שהוא חוצפן. לאחר דין ודברים ביניהם גירש אותו מהאולפן. מרגלית התגלה כגזען ישראלי מצוי שהרשה לעצמו לנהוג בגסות ובזלזול בח"כ ערבי, מה שלא היה מעז לעשות מול ח"כ יהודי.


במהלך חילופי הדברים בין השניים אמר ח"כ זחאלקה לדן מרגלית שהוא מפיסטו, וזה בסדר, שהוא עיתונאי חצר, וזה נכון, שהוא אפס, וגם עם זאת אין לי בעיה,


הוא הזכיר לו שהוא נמצא בשייח מוניס, ואכן אולפני הטלוויזיה הלימודית נמצאים ברמת אביב, היא שייח מוניס עד 1948. מדוע אמר זאת? אינני יודע, האם זה רמז כי יש להחזירה לרשות הפלסטינית? לא ברור.


בין השאר סנט ח"כ זחאלקה בדן מרגלית על כך שהוא מהגר. דומני שהוא יליד תל אביב, אבל הוא בוודאי בנו של מהגר.


אני מוצא לנכון לומר לידידי ג’מאל, כי כולנו מהגרים, או בני מהגרים, או נכדי מהגרים, או ניני מהגרים, לא רק יהודים, גם פלסטינים, וזו לא מלת גנאי.

תגובות
נושאים: מאמרים

23 תגובות

  1. דרור בל"ד – לאלי הגיב:

    "נעזוב את דן מרגלית הוא באמת לא חשוב"
    –חביבה קשת: "חבל שהשופט גולדסטון לא כלל בדו"ח את השותפות של אנשי התקשורת בטבח, רבים ראויים להישפט בהאג יחד אנשי צבא ופוליטיקאים".מתוך: יום השנה לנכבת עזה (העוקץ).

    "הבעיה האמיתית היא זחאלקה. כאיש שמאל…"
    –זחאלקה אמר בסרט "אשכנז" כי אין לו דין ודברים עם אלו הצועקים "מוות לערבים" אלא עם אלו השרים "הבאנו שלום עליכם". זחאלקה הוא לא הבעייה אלא הפתרון.

    "במה תורמות אמירותיו של זחאלקה אודות ברק, שיך מוניס, ו"המהגרים" לשלום באזור לשיויון בין יהודים וערבים"?
    –לא ייתכן שלום כל עוד היהודים לא יכירו בנכבה. לא ייתכן שלום עד שאהוד ברק יוסגר להאג. לעניין ‘מהגרים’ ראה תגובתו של סמי שלום שטרית באתר ‘קדמה’ בעניין זה.
    — קישור —
    " בעלבונות ובהתרסות לא מקדמים את האג’נדה שלך"
    –זו מחלוקת ישנה ביני ובין מערכת הגדה השמאלית. אני חולק על דעתך, אך לצערי לא אוכל לפרט עקב הגבלת מס’ המילים ואוצר המילים. בוא עם השאלה ל’קדמה’. אשמח לענות בהרחבה לשאלותיך.

  2. עוד יש סיכוי הגיב:

    תמיד נקט ספירו בנימת דברים ממנה היה ברור שסופה של ישראל ממש מעבר לפינה כי כל העולם כבר הכיר בכך שהיא מקור הרוע ובעוד רגע מחסל העולם את הרע האולטימטיבי ומשליט צדק פלשתיני. והנה שמץ של דכאון אצל ספירו – העולם מכבד את ישראל על השגיה ואיננו מכיר כלל בכך שהיא מדינת אפרטהיד (חוץ מעוד כמה הזויים כמו ספירו) וכנראה שסופה של ישראל אינו נראה באופק. לא שספירו אינו בטוח שמתי שהוא פעם אולי כולם יחשבו כמוהו אבל כרגע זה רחוק. האם יכול להיות ששמץ מהמציאות שחדר להבנתו המעוותת של ספירו מרמז על כך שאולי הוא יבין פעם שהרעים במזרח התיכון הם הפלשתינים? אני מסופק אבל תמיד נעים לקוות. ואם במציאות עוסקים הרי שספירו צדק – מרגלית טעה לחלוטין כשקרא לזחלקה חוצפן. זחלקה איננו חוצפן, הוא פשוט שקרן. פעם קראו לזה הדמיון המזרחי היום אי אפשר. זה גם לא פוליטיקלי קורקט וגם יש עוד כאלה שנדבקו בתאות השקר. ספירו למשל.

  3. חגי נהיר הגיב:

    דן מרגלית לא "התגלה כגזען" – הוא גזען, ותמיד היה כזה. די אם נזכיר את הטפותיו למנוע זכויות מאזרחים ערבים בגלל שאינם משרתים בצבא – וזאת כאשר המדינה אינה רוצה בהם כחיילים. להגנתו של מרגלית ניתן לטעון הוא פשוט שוטה מופלג, חסר השכלה (שבאורח פאתטי מתאמץ להופיע כידען רחב-אופקים באמצעות ציטוטים ומובאות, לרוב מסולפים), כתבן עילג, וחנפן חסר-תקנה לשררה. אי-אפשר לומר על מרגלית כי זיקנתו מביישת את נעוריו, משום שגם בשנות צעירותו היה מה שהוא היום: פטריוט פתולוגי, דהיינו נבל.

  4. ריבה אלקבץ הגיב:

    חגי נהיר דייק להפליא בדבריו על דן מרגלית, אם כי ניסוחיו מתונים מדי ביחס לאיש הנקלה הזה. הההסתה הבלתי פוסקת של מרגלית נגד השופט גולדסטון בגלל הדו"ח שלו החושף את פשעי המלחמה של ישראל בעזה מוכיחה כי הטרחן הזקן הזה איבד את שפיות דעתו (שיקול דעת מעולם לא היה לו). הצרה היא שאי-אפשר להימלט ממנו – הוא רודף אחרינו בכל אמצעי תקשורת!

  5. אלי הגיב:

    נעזוב את דן מרגלית הוא באמת לא חשוב

    הבעיה האמיתית היא זחאלקה. כאיש שמאל אני שואל במה תורמות אמירותיו של זחאלקה אודות ברק, שיך מוניס, ו"המהגרים" לשלום באזור לשיויון בין יהודים וערבים.

    אני מניח שזחאלקה מרגיש נעלב ומקופח , אבל בעלבונות והתרסות לא מקדמים את האג’נדה שלך

  6. בטטה הגיב:

    אין טעם להתייחס לדן מרגלית האיש הוא כתבלב ועיתוזנאי ותיק וידוע.

    זחאלקה לא צריך ללכת רחוק להוכחת דבריו

    ראו קישור

    — קישור —

  7. מיכאל ט הגיב:

    אלי ,אין ,פשוט אין שום סיכוי פה ל"שיויון בין יהודים וערבים" אם בני האוכלוסיה הדומיננטית ,המקפחת וההורסת לא יפנימו שזה תפקידם להקשיב ולקבל את זעקתו של הקורבן.
    זו לעולם לא תפקידו של הקורבן לגרום ל"הומנים בינינו" להרגיש בנינוחות.

    דר. ג’מאל זחאלקה אינו מדבר מנקודת מבט של מתבונן מהצד ,הוא מגיע ממרכז האוכלוסיה המקופחת ומדבר בשם קולותיה המושתקים.
    מה שאנשים שמאליים צריכים לעשות זה להקשיב.

  8. מיכאל ט ,לספירו הגיב:

    אחלה מאמר ,כמו תמיד ,אבל אני חושש שאתה לוקח את הביטוי "מהגרים" בצורה ליטרלית מידי פה.
    הרוב המוחלט של האוכלוסיה עם לאום יהודי בספרון הכחול שלהם הם בני ,נכדי וניני מהגרים ,רבים הם מהגרים עצמם.
    ג’מאל זחלקה הוא לא רק "יליד הארץ" אלא הוא בן לאוכלוסיה הילידית בפלסטין.
    אתה לא תמצא סורי שיטעה בין פלסטיני לסורי ,או לבנוני שיתקשה לא לגלות את הסממנים התרבותיים והלשוניים של פליט פלסטיני בארצו ולטעות בינו לבין בן ארצו.
    פלסטינים ,כמו רוב תושבי העולם (למעט הילידים של איי האנדמן וניקובר) הם אכן תוצר של אלפי שנים של ערבוב ציויליזציות שהתמקמו או התישבו להם באיזור שהרומאים קראו לו פלסטין.

  9. לינה הגיב:

    המגיב "עוד יש סיכוי" כותב: "העולם מכבד את ישראל על השגיה ואיננו מכיר כלל בכך שהיא מדינת אפרטהיד (חוץ מעוד כמה הזויים כמו ספירו)". האם הנשיא ג’ימי קרטר, שסבור אף הוא שישראל היא מדינת אפרטהייד, הוא "הזוי כמו ספירו"?

  10. דרור בל"ד – לרמי יובל הגיב:

    " וכך ההזדמנות לדבר אל הישראלים אבדה".
    –סליחה? מה עזרו הדיבורים אל ישראלים? בשארה כתב עשרות מאמרים בעברית ל"ידיעות אחרונות" ושאר עיתוני חצר בשנות ה90. הישראלים מאידך, הקשיבו לנבואה כי רק שרון יביא שלום. ומה עזרו דיבורי ‘הגדה השמאלית’? האם אחד (אחד!) ממגיבי החצר השתכנע בצדקת דרכו של ספירו? ובכן, הגיע הזמן להודות: כך, ורק כך, יש לדבר אל הציונים.
    –"אבל הח"כים הערבים אינם נהנים מיעוץ מקצועי איכותי וספק אם ישנו את דרכם במלחמת התעמולה".
    –סליחה?? שמעת על אלקטרוניק אינתיפאדה? מלחמת התעמולה הפלשתינאית היא הישג חסר תקדים בהצלחתו, ויעיד כל העולם כולו.

    "אם זחאלקה ינתח את האירוע ויפיק ממנו לקח, זה היה שווה".
    ראה "שיעור חשוב מח"כ זחאלקה" – יהודה שנהב(ynet)

  11. מ. ח"כ זחאלקה באמת הגיב:

    מפה, מדורי דורות, ואילו 90% מהיהודים הישראלים היגרו לארצו של זחאלקה בעקבות היטלר. מגורשי ובורחי היטלר. זהמו את נהרותיה וימה, מרמים, עושקים וגונבים זה מזה, וטובחים בבני הארץ. לא פליטים דינמיים ובונים, אלא פליטים נידפים ושרדנים חסרי כבוד לאדם ולאדמה. שבישראל הפכו לתוקפנים באופן עודף.

    להחזיר את הפליטים לשיח מוניס שחמסוה המהגרים הלא חינניים. שכר לימוד חינם כמו באוניברסיטאות באירופה: עושק אחד לא צריך להוביל לעושק נוסף.

    אוניברסיטאות ישראל דורגו במוסף החינוך של הטיימס מתחת למקום ה-119 באוניברסיטאות בעולם, בניגוד לרושם העולה מדברי גדעון "האוניברסיטאות נהנות מיוקרה בינלאומית"

    מ.

  12. רמי יובל הגיב:

    בין האלפים הלא רבים הנחשפים לתכנית "ערב חדש" יש בוודאי גם צעירות וצעירים שלבם ומוחם לא נשטף (עדיין) על ידי התעמולה השקרית מסיבית אודות מלחמת עזה, המופצת על ידי מערכת התעמולה הישראלית המשוכללת והמושקעת. לח"כ זחאקה ניתנה הזדמנות לדבר אל קהל מאזין ומקשיב זה ולהסביר להם מי ולשם מה פתח במלחמה הנוראה, שהיתה למעשה אימון ירי בכלי נשק ותחמושת ("אמל"ח" בלשון המילטרית של העברית בת ימינו) על מטרות אדם חסרות מגן. אמנם ברור שמרגלית תיכנן את הראיון מראש, לרבות, קרוב לוודאי את השימוש במילה "חוצפן", אבל מול התכנון של מרגלית יכל גם זחאלקה לתכנן את מסריו ולהכין תגובות לפרובוקציות של מרגלית. תחת זאת הוא נגרר לעימות כמעט אלים (המאבטח כבר התחיל לגרור אותו בסיועו של הצלם שהסתיר את הגירוש והתמקד בפיו המפיק מרגליות של המראיין הגזען) וכך ההזדמנות לדבר אל הישראלים אבדה. אם זחאלקה ינתח את האירוע ויפיק ממנו לקח, זה היה שווה, אבל הח"כים הערבים אינם נהנים מיעוץ מקצועי איכותי וספק אם ישנו את דרכם במלחמת התעמולה.

  13. לגדעון, תשובה בבקשה הגיב:

    שלום גדעון.
    המאפיין העיקרי של האפרטהייד היה הפרדה ***מוחלטת*** על רקע ***גזעי***.

    אני מקבל כסף מהמדינה כדי לסייע לסטודנטית מוסלמית מאום-אל פאחם בלימודיה האקדמיים.
    איך זה מתיישב עם האפרטהייד שלך?

  14. יהונתן הגיב:

    מרדכי ואנונו הוא אדם יקר שנהג על פי מצפונו האנושי. העמדתו לדין והעונש הכבד שהוטל עליו היו חטא נגד האנושות. הכבדת תנאי מאסרו עד כדי סיכון שפיותו היו חטא נוסף. וההתעללות בו לאחר "שחרורו" היא חטא על חטא על חטא. איזה מדינה זו שאינה מניחה לאדם עייף להנות מאהבתו ולחיות את חייו בשקט? במקום להעניק לו פנסיה צנועה, מתאנים לו ועוקבים אחרי כל צעד מצעדיו. ועוד לא קם השופט שיעצור את הסחף, זאת למרות שהשופטים כולם הם בלתי תלויים ולא ניתן לפטרם. כה רבה האימה ממי שאומר אמת במדינה הזו, שגם השופטים הבלתי תלויים פועלים כמו רובוטים. זו מדינה שבה חופש הביטוי וחירות התנועה וכבוד האדם הם לא יותר ממילים ריקות, כותרות לאמרים מלומדים ופסקי דין צבועים. רבה תקוותי שמרדכי ואנונו יחזיק מעמד בתלאות הפוקדות אותו ולא יכנע למבקשי נפשו, מראש השב"כ ועד אחרון השופטות והשופטים קול אדוניהם. מרדכי, האם אתה שומע? חזק ואמץ כי ישוע שומר את צעדיך!

  15. כליל החורש נאורי הגיב:

    אני מבקש מהמתקרא "דרור בל"ד" להפסיק להטיף לפלסטינים אזרחי ישראל ולהגיד להם מה לעשות. מי הוא שיחליט בשבילם שג’מאל זחאלקה הוא הפתרון, ולא אברהים צרצור, ראאד סלאח או מוחמד ברכה?

  16. צביקה הגיב:

    באמת אינך יודע מדוע הזכיר זחאלקה את שיך מוניס? ההיתממות משעשעת. לכולנו ברור וגם לך עמוק בלב ברור שהפלסטינים לא ויתרו על תל אביב ולא על חיפה ולא על שום חלק אחר של ארץ ישראל. (וגם לעולם לא יוותרו) ולפעמים הם טורחים להזכיר לנו את זה – החמאס בפה מלא ואחרים בפליטות פה. הלוואי ואתבדה, אבל יום אחרי שנחזור לגבולות 67 תתחיל האינתיפאדה הבאה ובאתר הזה יופיעו מייד המאמרים המסבירים מדוע הקמת תל אביב היא מעשה קולוניאליסטי ופשע נגד האנושות.

  17. גדעון ספירו הגיב:

    למבקש תשובה,

    כאשר אני כותב על אפרטהייד כוונתי כמובן קודם כל לשטחים בכבושים שם מקיימת ישראל משטר אפקטהייד על פי הגדרותיו הקלאסיות, דהינו, שתי מערכות חוקים לשתי אוכלוסיות הגרות באותה טריטוריה ונתונות למרות אותו ממשל.בשטחים הכבושים מתקיים חוק אחד צבאי, מפלה ומדכא לאוכלוסיה הפלסטינית, וחוק אחר, בעל זכויות יתר לאוכלוסיה היהודית.

    אשר למדינת ישראל בתחומי הקו הירוק, שם מתקיימת בעיקרה אפלייה כלפי הציבור הערבי, ומקומות אחרים הם בבחינת אזור דמדומים שבין אפרטהייד לאפלייה (ראה הבדואים, או חוקי ההגירה).הסיוע שלך לסטודנטית מאום אל פאחם, לא משנה את המצב הבסיסי המתואר כאן.

  18. מושון למיכאל שרון הגיב:

    בתגובתך "מ. ח"כ זחאלקה באמת" קיטרת על האוניברסיטאות בישראל והבאת (כהרגלך בקודש) נתון חלקי ולא מדויק בעניין הדירוג שלהן בין האוניברסיטאות בעולם.

    כפי שאתה יכול לראות היטב באתר הבא:
    — קישור —
    לישראל יש שלוש נציגות בין 150 האוניברסיטאות הטובות בעולם:
    אונ’ ירושלים במקום ה- 102,
    אונ’ תל-אביב במקום ה-114
    הטכניון במקום ה-132 .

    ישנן רק 19 מדינות המקדימות את ישראל בדירוג (ז.א. יש להם אונ’ הנמצאות במקום טוב יותר מאונ’ ירושלים),
    מה שמעמיד את ישראל במקום ה-20 (המכובד!) בין מדינות העולם.

    בהתחשב בגודלה של ישראל ומצבה הבטחוני –
    זהו הישג יוצא מן הכלל.

  19. לגדעון הגיב:

    שלום גדעון.
    ה"אפרטהייד" איננו מונח בעל הגדרה אמורפית. מדובר במשטר מן העבר שהיה בעל מאפיינים ברורים. העובדה שאני מסייע בחסות המדינה לסטודנטית מאום-אל פאחם מעידה על שני דברים: ההפרדה/אפלייה (שאמנם קיימת) איננה מוחלטת, ואף רחוק מכך; במקומות שקיימת הפרדה מוחלטת היא איננה על רקע גזעי (כי אם כן, היא הייתה כוללת את כל ערביי ישראל). שני אלה אינם מתיישבים עם ההגדרה הבסיסית של ה"אפרטהייד", ולכן לקרוא לישראל מדינת אפרטהייד זה פשוט שקר.

  20. לנוכח התגובות כאן הגיב:

    ניתן לחשוב שאנו באתר ימני-לאומני-ערבי

    ראו לדוגמא את : דרור בל"ד (בל"ד מפלגה ימנית לאומנית ערבית)
    או את מיכאל שרון שכמעט גולש לגזענות

  21. גדעון ספירו הגיב:

    לליאורה,

    כאשר ניסחתי את הכותרת השיר לא היה לנגד עיני, אבל יפה שהבאת אותו. הבית האחרון של השיר משקף את מצבנו. תודה.

  22. ליאורה הגיב:

    כשקראתי את המאמר הנפלא של גדעון שפירא וגם את התגובות הנלהבות, כל הזמן הרגשתי שחסר לי משהו. והנה הבוקר קלטתי פתאום את הקישור הסובלימינלי שיצרה לי הכותרת הכל כך מדוייקת, כל כך קולעת למטרה שניסח גדעון: שיר, פשוט שיר. אז לתועלת שאר הקוראות והקוראים, הנה מילות השיר:

    אל הדרך

    אילנית

    לחן: נורית הירש
    מילים: שמרית אור

    ושוב נצאה אל הדרך
    יד ביד לדרך
    בשלשלת זהב
    ושוב נצאה אל הדרך
    עם אחד לדרך
    ושירנו על גב.

    ועד לשערי רקיע
    בודאי נגיע
    עוד מעט אם לא עכשיו
    ועד לערי רקיע
    בודאי נגיע
    כי דרכנו לא לשווא

    וגם אם ארוכה הדרך
    ורבה הדרך
    הן כוחנו עוד רב.
    וגם אם ארוכה הדרך
    ורבה הדרך
    נעבור בה יחדיו

    ועד לשערי רקיע…

  23. שמרית אור הגיב:

    תודה על המחמאה, אבל מה עם הקרדיט? בסופו של דבר השיר נכתב על ידי, הגם שאילנית ביצעה אותו יפה כ"כ.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים