אילו היינו שואלים באקראי אנשים ברחבי העולם מה בדיוק הם חושבים על ארה"ב כמדינה וכמעצמה, היינו מקבלים תשובות חד-משמעיות. לכל אחד יש דעה משלו על ארה"ב, בצפון או בדרום, עניים או עשירים, צעירים או זקנים, בשמאל או בימין. קשת הדעות סביב ארה"ב היא רחבה למדי – עד כדי תיעוב.
ייתכן שלפני שלושים שנה, היחס לסין היה דומה. אבל עכשיו, אנשים רבים אינם יודעים בדיוק מה לחשוב על הענק מאסיה. רבים שאולים את עצמם האם סין היא עוד מדינה או שהיא מעצמה חדשה. מהם הנושאים המרכזיים בהם דנים העסקים בסין?
ראשית כל, קיים פולמוס ער סביב הסוגיה אם סין היא מדינה סוציאליסטית או מדינה קפיטליסטית. סין מגדירה את עצמה כסוציאליסטית ואת ענייניה מנהלת המפלגה הקומוניסטית. יחד עם זאת, כמה מהמנגנונים הכלכליים בתוך סין מתבססים על עקרונות השוק, ובייחוד הסחר העולמי שלה. בנקודה זו קיימים חילוקי דעות בתוך השמאל ובתוך הימין. יש בימין מי שטוענים שאימוץ כמה ממנגנוני השוק הוא לא יותר מתרמית ומאחוריה מסתתרת האידיאולוגיה המרקסיסטית-לניניסטית-מאואיסטית הנוקשה. אך יש בימין כאלה שסבורים שסין משלימה לאיטה מעבר ממשק ריכוזי ומתוכנן לכלכלת שוק. עבורם המהות הוא השוק והתרמית היא האידיאולוגיה.
גם בשמאל יש מי שסבורים שסין היא בבסיסה מדינה סוציאליסטית ובעלת מטרות סוציאליסטיות העושה שימוש בשוק כדי לקדם יעדים אלה. אך יש בשמאל מי שהתאכזבו, והטוענים כי סין "הפכה את עורה" ונטשה את עקרונות הסוציאליזם.
נקודת מחלוקת שנייה היא, האם סין היא חלק מן הצפון העשיר או מן הדרום העני. לפני שלושים שנה, התשובה הייתה ברורה למדי. ב-1955 השתתפה סין בוועידה של מדינות אפריקה ואסיה שנערכה בבאנדונג. באותם ימים סין הציגה את עצמה כחלק בלתי נפרד מהדרום, וכמגנה על האינטרסים של עמי הדרום. אבל כעת סין מוגדרת כ"כלכלה צומחת" והיא המשק השני בעולם. בעיתונות אף החלו להשתמש במושג "ג’י-2″ כדי לתאר את ארה"ב ואת סין העשויות להתחלק בשליטה העולמית. זהו שינוי ניכר לעומת שנות ה-60 של המאה שעברה כאשר סין התייחסה אל ארה"ב ואל ברית המועצות כאל שתי מעצמות העל שיש להתאחד נגדן. כך, שרבים סבורים, גם בצפון וגם בדרום, שסין היא כעת חלק מן הצפון. אבל יש גם בצפון וגם בדרום הסבורים שסין היא הקול הצלול ביותר של הדרום. אלה מדגישים שחלק גדול מאוכלוסיית סין הוא עני.
לבסוף השאלה המעוררת את הפולמוס החריף ביותר – האם סין עומדת בראש הגוש האנטי-אימפריאליסטי או שהיא הפכה למעצמה אימפריאליסטית. סביב סוגיה זו קיים פולמוס גדול בדרום. פחות בצפון. בדרום רבים סבורים שסין ממשיכה לשחק תפקיד מרכזי במאבק נגד האימפריאליזם האמריקאי, שלדידם הוא הכוח האימפריאליסטי מספר אחת בעולם. יתר על כן, הם מציינים שהסיוע הכלכלי שסין מעניקה למדינות אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית לא מפתח את קשרי התלות הנלווים לסיוע האמריקאי או האירופאי. עבורם, סין מעניקה הרבה יותר וללא תנאים וזהו מופת לסולדריות סוציאליסטית.
אבל גם בדרום המבקרים את סין טוענים כי היא מעוניינת להשתלט על המשאבים הנחוצים להתפתחותה ולא תמיד היא ערה לצרכיהן של המדינות האחרות. הם גם מותחים ביקורת על הגירת סוחרים סינים זעירים המתחרים בסוחרים המקומיים ועבורם הגירה זו היא "חלק מתהליך שליטה קולוניאלית".
הוויכוח סביב שאלת סין אינו תמיד ברור ובהיר והחלוקה בין שמאל לימין לא עקבית. סביר להניח שתוך עשור או, לכל המאוחר תוך שני עשורים, לרוב האנשים יהיו דעות מוצקות על סין.
* המאמר של הסוציולוג עמנואל ולרסטיין פורסם בעיתון השמאל המקסיקני "לה חורנאדה".
נראה שהסינים בסך הכל דואגים לעצמם וכשדמדובר על אוכלוסייה של מיליארד וחצי תושבים ברור שהסיוע שהם מעניקים לאפריקה ולאמריקה הלטינית הוא בעיקרו אינטרסנטי ולא נטול תמורה.אם לסינים יהיו שאיפות לאומניות אימפריאליסטיות כלפי אסיה כמו היפנים בזמנו-זה עלול לגרום אפילו להתלקחות עולמית.אבל אין שום סימן שזה עומד לקרות.
"עבורם, סין מעניקה הרבה יותר וללא תנאים וזהו מופת לסולדריות סוציאליסטית."
כן, ברור. סין מעניקה ללא תנאים.
לסודן ולאירן יש רקורד מזעזע בנושא זכויות אדם? מאות אלפי סודנים נהרגו כתוצאה ממדיניות הממשל בחארטום ? רוסיה משתיקה בכוח קולות שמתנגדים למשטר המרכזי ?
לסין לא אכפת שהסיוע ושיתוף הפעולה שהיא מעניקה רק מחזק את המשטרים הללו. היא הרי לא מתערבת ולא שמה תנאים.
זה יהיה מגוחך לחשוב שסין לא מקבלת שום דבר בתמורה. סיוע סיני מבטיח אספקה סדורה של נפט, ועדיפות לחברות פטרוליום סיניות במקומות כמו סודן. הדברים הללו מאפשרים לכלכלה הסינית להתחזק ולשמור על הלגיטמציה של המשטר הסיני בעיני החברה שלהם.
מדינה סולידרית הייתה עושה משהו בשביל לעצור את ההתחממות הגלובלית. סין הייתה המכשול העיקרי, אם לא היחיד, להשגת הסכם מחייב בועידה בקופנהגן.
מדינה סולידרית לא מתייחסת לאזרחיה כמו זבל – נסו לפרסם אתר כמו "הגדה השמאלית" בסין ונראה איפה תגמרו.
ואם אתם מעורערים נפשית ופשעתם, אל תצפו מערכת הצדק הסינית שתגלה איזושהי התחשבות או "סולידריות" – תוצאו להורג בכל אופן. ואם אתם חושבים שפספורט אירופאי יציל אתכם, חשבו שוב.
"סין מעניקה הרבה יותר וללא תנאים וזהו מופת לסולדריות סוציאליסטית."
מעניין מה אומרים על כך נהג הריקשה צ’ן צ’ואנליו ובנו הקטן לאו לו:
— קישור —