הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות



מאות אלפים צעדו אתמול ברחובות הערים הגדולות של יוון במסגרת השביתה הכללית שפרצה במחאה על התכנית הכלכלית הניאו-ליברלית של הממשלה הסוציאליסטית. "האנשים ברחוב העבירו מסר חשוב לממשלה, אך בעיקר לאיחוד האירופי, לשווקים ולשותפים שלנו באירופה, שהאנשים והצרכים שלהם חייבים לעמוד מעל לדרישות השוק", קרא יאניס פאנגופולוס, נשיא איגוד העובדים בסקטור הפרטי. "לא אנחנו יצרנו את המשבר הזה ולא העובדים צריכים לשלם את מחירו". נכתב בכרזות שהניפו פעילי האיגודים החברים במפלגה הקומוניסטית.


כל ארגוני העובדים ביוון שבתו אתמול והשביתו את שירותי התחבורה, השירותים הרפואיים ומתקני החינוך למשך 24 שעות. פקחי שדות התעופה ביוון, עובדי המכס והמסים, נהגי האוטובוסים והרכבות, רופאים בבתי חולים ממשלתיים ומורים, שובתים היום במחאה על כוונת הממשל להקפיא את המשכורות ואת גיוסי העובדים, ולקצץ את הבונוסים. גם העיתונאים ביוון הצטרפו לשביתה, ועיכבו את הדיווחים העיתונאיים לתושבי המדינה. זו השביתה השנייה החודש שנערכת ביוון. ב-10 בפברואר שבתו עובדי המגזר הציבורי למשך 24 שעות. כמו כן, חברים באיגודים שבהנהגה קומוניסטית חסמו ביום ב’ את הגישה לבורסת המניות באתונה, במחאה על הקיצוצים שעליהם הודיעה ממשלת יוון במטרה להקטין את הגירעון התקציבי.

אפוסטולוס דדוסופולוס הוא מרצה לכלכה באוניברסיטת "פנתיאון", שבאתונה. הוא שוחח עם שליח העיתון הצרפתי "לומניטה" ביוון, פביאן פריה, לקראת השביתה הכללית שנערכה אתמול ברחבי יוון.


ש. יוון הפכה למדינה תחת חסות אירופאית, ויש האומרים למדינה תחת שליטה גרמנית. מה דעתך על תכנית הצנע שהציגה הממשלה?


ת. השלכות תכנית הצנע יהיו שליליות, בייחוד במדינה כמו ביוון בה המיתון ניכר כבר עתה. הממשלה הודיעה על קיצוץ שכרם של עובדי הציבור. גם המעסיקים הפרטיים הודיעו על "ריסון השכר" ההולך וקרב. אך שכרם של העובדים בכל המגזרים הוא כבר עכשיו, במונחים ריאליים, דומה לרמה שנרשמה ב-1981. במילים אחרות: הצריכה תרד כבר בחודשים האחרונים. מערך הייצור היווני הוא דליל למדי וכמעט כל תוצרתו מיועדת לשוק המקומי. מכוון שהצריכה תרד יש לצפות לגידול באבטלה ולהתרוששותן של שכבות עובדים רחבות. גם גביית המסים תרד כיוון שביוון היא מתבססת בעיקר על הכנסות השכירים. כך שתכנית הצנע הממשלתית תכניס את המשק היווני למלכודת. גם יעד הקטנת החוב, שהיא-היא המדיניות המוצהרת של הממשלה, לא יושג.


ש. האם בכלל קיימת אלטרנטיבה למדיניות הממשלה?


ת. כמובן שקיימת אלטרנטיבה: יש לנקוט במדיניות הפוכה מזו שהממשלה דוגלת בה: לחזק את השכר של העובדים ברמות השכר הנמוכות ולחזק את מנגנוני הרווחה כגון, הבריאות או השירותים החברתיים. זאת, כדי לחדש את הצריכה המקומית ולהזריק זריקת עידוד לייצור. אך לא רק במישור המקומי יש לשנות את סדרי העדיפויות. גם באיחוד האירופאי יש לשנות את כללי המשחק. גרמניה משחקת תפקיד שלילי ביותר ביחס לכלכלה ולחברה ביוון בדרישתה התקיפה ל"ריסון תקציבי". יחד עם זאת, האיגודים הגרמנים, בדיוק כפי שדורשים האיגודים היוונים, מסרבים לשלם את מחיר המשבר הקפיטליסטי. ייתכן שאחדותם של האיגודים והעובדים ברמה האירופאית תציב אופציה שפויה יותר. ועוד יש להרחיב את החזית לעבר מפלגות השמאל, ועדי העובדים והתנועות החברתיות. חזית זו צריכה להתייצב מול דרישות ההון ולשנות מן היסוד את כללי המשחק באיחוד האירופאי.  

תגובות
נושאים: מאמרים

4 תגובות

  1. השואל והעונה חיים בעולם הזוי לחלוטין הגיב:

    מקורות המשבר היווני גלויים וידועים: חוב לאומי אסטרונומי וגרעונות תקציביים אדירים שנוצרו עקב שוד הקופה הציבורית ע"י המגזרים השונים שהשלטון ניסה ‘להיטיב’ עימם, בעיקר המגזר הציבורי המנופח, הבזבזני והמושחת.

    במשך שנים הצליחו היוונים לרמות את אלה באיחוד האירופי ומחוצה לו שקנו אגרות חוב של ממשלת יוון וזייפו את הדו"חות הסטטיסטיים כדי להסתיר את החובות והגרעונות האמיתיים שהיו פי 3 ממה שנמסר לאיחוד. מנהל בחברה פרטית העושה דברים כאלה מושלך לכלא.

    לא פלא שהאירופים לא מוכנים לממן את החבית היוונית ללא תחתית ודורשים ממנה צעדים חריפים לצמצום הגרעונות ולשלם את החובות (כ-30 מיליארד יורו העומדים לפרעון בחודשיים הבאים). ההסתה נגד גרמניה היא דמגוגיה נטו: היוונים יודעיםן שבלי עזרה גרמנית הם יפשטו את הרגל כמו איסלנד. פתאום הם נזכרים במלה"ע ה-2 – אך לא בשיתוף הפעולה שלהם עם הכובשים הנאצים ובהסגרת יהודי יוון לצורר תוך כדי שוד רכושם (כמו בסלוניקי), רכוש שלא הוחזר עד היום.

  2. על חלקה של הבנקאות האמריקאית במשבר הגיב:

    המגיב הקודם מתעלם מאחריות בנקים אמריקאים למשבר. הניו יורק טיימס, שאינו עיתון קומוניסטי, הכתיר את הסיפור כך:
    Wall St. Helped to Mask Debt Fueling Europe’s Crisis
    וול סטריט עזר להסתיר את החוב והגביר את המשבר באירופה
    ================================================
    בגוף המאמר מדווח על הטקטיקה של וול סטריט שבדומה ליצירת "משבר המשכנתאות" בארה"ב הרעה את המשבר הפיננסי שעובר על יוון, חיבלה ביורו וכו’
    הכתבה מאשימה את בנק גולדמן-סאקס ישירות שעזר להסתיר ולטשטש את חובות יוון מהפקחים בבריסל.
    . One deal created by Goldman Sachs helped obscure billions in debt from the budget overseers in Brussels.
    כאן מדובר בקנוניה של בנקאי וול סטריט ושליטי יוון שמטרתה היתה לא פחות מאשר לדפוק את האיחוד הכלכלי האירופי, ואת היורו. אך גם איי.אי.ג’י [שמיודענו יעקב פרנקל נמנה על בכיריה] ולבנק ג’יי.פי.מורגן חלק בעניין… ומסתבר שגם לציונים, כמו נשיא בנק גולדמן-סאקס, גארי כהן, חלק בעניין.

    CREATIVE ACCOUNTING, was created in America

    הדבר החמור יותר הוא שהמוסדות הפיננסיים האמריקאים פעלו בצורה דומה גם באיטליה וייתכן שבעוד מדינות אירופאיות. מה היו מניעיהם? – חמדנות ותאות בצע כמובן. זה הבסיס של הקפיטלזם הברוטלי. אבל סביר להניח שבנקאי וול סטריט גם מונחים ע"י ידידיהם בוושינגטון – כמו [הציונים] לארי סאמרס ובן ברננקה. ואלה רואים את "המשבר היווני", כחלק מהמאבק שלהם לחיזור הדולר מול היורו.
    כאנקדוטה, מספרים כתבי הטיימס, שבנקאי גולדמן-סאקס קראו לתוכניתם בשם "אאולוס" – אל הרוח במיתולוגיה היוונית. הרוח הפכה לסערה שמאיימת לסחוף את כלכלת אירופה וגם לערער את הקפיטליזם הברוטלי האמריקאי מחדש.

    כאן מדובר בחוב של 300.000.000.000 דולר – רק של יוון! זה לא משהו שצריך לזרוק על ציבור העובדים שלא אשם בכלום! ועוד: אפילו סגן הנשיא של חברת "מודיס" מודה שהעסקה שמכר בנק גולדמן תטיל נטל לדורות על האוצר היווני והיא "מאוד לא כדאית" ליוון.

    — קישור —

    אתמול נאלץ נשיא הבנק הפדרלי של ארה"ב, בן ברננקה, להודות שלבנקים אמריקאים יש אחריות כבדה במשבר היווני. בשפתו המכובסת של תלמיד הישיבה שהפך בנקאי זה נשמע כך: "לא יעיל להשתמש בכלים שהם ערעור פוטנציאלי על כלכלת מדינה, או חברה".
    Securities and Exchange Commission was also concerned about how derivatives — financial instruments that are largely unregulated and do not trade on public exchanges — had contributed to Greece’s problems. It is counterproductive to use “these instruments in a way that potentially destabilizes a company or a country.”

    — קישור —

  3. על חלקה של הבנקאות האמריקאית במשבר הגיב:

    [המשך] ‎האוצר היווני והיא "מאוד לא כדאית" ליוון.
    — קישור —
    ‎אתמול נאלץ נשיא הבנק הפדרלי של ארה"ב, בן ברננקה, להודות שלבנקים אמריקאים יש אחריות כבדה במשבר היווני. בשפתו המכובסת של תלמיד הישיבה שהפך בנקאי זה נשמע כך: "לא יעיל להשתמש בכלים שהם ערעור פוטנציאלי על כלכלת מדינה, או חברה".
    Securities and Exchange Commission was also concerned about how derivatives — financial instruments that are largely unregulated and do not trade on public exchanges — had contributed to Greece’s problems. It is counterproductive to use “these instruments in a way that potentially destabilizes a company or a country.”
    — קישור —

  4. למגיב הקודם: זה לא ה’ציונים’ שדפקו את יוון, אלא היהודים ורוכבי האופניים הגיב:

    והכל בתור נקמה על המן הרשע, אנטיוכוס, טיטוס ואדריאנוס. זה היהודי הנצחי ששולט על הבנקים האימפריאליסטיים האמריקאיים שדופק את האיחוד האירופי ומוצץ את לשד האומות התמימות דוגמת יוון, כמו שלמדנו בסרטים של גבלס.

    וזה אותו היהודי שדורך על גרונה של פלסטין האומללה.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים