ב"פנתר במרתף" מתאר עמוס עוז, מנקודת מבטו של ילד, חיפוש שעורכים חיילים בריטים בבית ירושלמי: "אחר כך שאל אם יש כאן ספרים בשפה האנגלית. השאלה הזו העליבה את אבא […] וכי נדמה לו לגוי השחצן הזה שהוא נמצא באיזו בקתת ילידים באחד מכפרי מלאיה? בסוכות של בני שבט אוגנדי? בו ברגע, בלהט, גועש ועולה על גדותיו כמו מגונן בכך על עצם צדקת הציונות, החל אבא לשלוף ממדפיו ספר אנגלי אחר ספר, להכריז בקול רם את כותרותיהם ושנת פרסומם ומהדורתם, ולתקוע אותם אחד אחד ליד הקצין …] לורד ביירון, דפוס אדינבורו. מילטון, שלי וקיטס. וזה הוא צ’וסר בהדורה מבוארת, רוברט בראונינג, הדפסה מוקדמת ומצומצמת. שייקספיר השלם, על פי טקסט ג’ונסון, סטיבנס וריד […] אם רק יעלה בידו להוכיח סוף סוף לבריטים, עם משכיל ומוסרי ביסודו, עד כמה אנחנו, נתיניהם המתייסרים לנו כאן בפינה נידחת של האימפריה, עד כמה אנחנו בעצם אנשים נפלאים מאוד, תרבותים, משכילים, יודעי ספר, חובבי שירה והגות, מיד יתהפך ליבם וכל אי ההבנות תסולקנה […]”.
אבא של עמוס עוז, כך מתברר, חי עדיין במשרד ההסברה ונראה שמשם, עדיין גועש ועולה על גדותיו, הוא ממשיך להסביר לקצין בריטי עד כמה אנו בעצם ממש ממש כמוהם.
קמפיין ההסברה של ממשלת ישראל לא ישכנע אף בריטי (או גוי אחר לצורך העניין), בצדקת דרכה של ישראל, אבל אין כמוהו להסביר את תמונת העולם של הוגיו. אי שם בעולם, כך מאמינים אנשים חרוצים בקריית הממשלה, מסתובבים אנשים שלא אוהבים אותנו. העולם הזה, על פי התשדירים, הוא די קטן, וכולל בעצם את מדינות מערב אירופה בלבד. אמריקה היא ידידתנו הגדולה, העניין הגרמני קצת רגיש ושאר העולם מיושב בילידים מקומיים או ביושבי סוכות אוגנדים, שכל רצוננו להיבדל מהם. אין דרך לסלק את אי ההבנה הזאת אלא להסביר לאנשי העולם הגדול שאנחנו ממש כמוהם: פיסת אירופה שנקלעה לחופי הלבנט.
הפרק החושפני ביותר באתר "מסבירים" נושא את הכותרת: "ישראל בעולם: מיתוס מול מציאות", ואי ההבנה הראשונה שיש לסלק, על פי משרד ההסברה, היא שישראל היא מדבר. עבור משרד ההסברה 60 אחוז משטח המדינה שכמות המשקעים בו נמוכה מ-200 מ"מ בשנה הם אי-נעימות, מין מחסן כלים מוזנח בקצה החצר של ה"וילה בג’ונגל", לא משהו שמראים לדודים מאמריקה. הנה כך מצוייר מחדש נוף הארץ: "גם אתר סקי בהר החרמון וגם מדבר, גם הרים גבוהים וירוקים כמו הרי הגליל וגם המקום הנמוך ביותר בעולם – ים המלח. בישראל עמקים פורחים וירוקים דוגמת עמק יזרעאל, נהרות זורמים כמו הירדן, פארקי מים טבעיים כמו גן השלושה […]".
תיאור הנוף נפתח, איך לא, ב"אתר סקי בהר החרמון". נראה שזעקה בוקעת מאתר הסקי הזה שנדחק לראש רשימת הנופים. אתה רואה, קצין בריטי, איננו סתם אירופאים אלא אפילו שייכים לצידה המיוחס והקריר ביותר. מה שזרם הגולף מנע מאנגליה ומווילס יש לנו: אתר סקי. רק לאחר שהשלג האירופי הוטח בפני האנטישמים נאלץ המסביר להזכיר במילה אחת את המדבר, והוא נחפז לשטוף את הכתם ב"נהרות זורמים כמו הירדן", מעין מיסיסיפי או, לפחות, תמזה רוגעת המשקה "עמקים פורחים […] פארקי מים טבעיים". קשה שלא לזהות את מקורות ההשראה בציורי הנוף הכפרי של ג’ון קונסטבל או תומס גיינסבורו. הנה ישראל האמיתית: ירוקה ושלווה, כשרק שכשוך פלגי המים שדגי הפורל מקפצים בהם מפריע את השלווה. פסי רכבת ישראל פרוסים "לאורכה ולרוחבה של הארץ", ממשיך התיאור כמה פיסקאות למטה משם. במעין פליטת מקלדת החושפת את הדחקת המרחב שמדרום לבאר שבע וממזרח למודיעין (שם לא פרוסים הקווים ומן הסתם גם לא מפכפכים הנחלים).
אבל לא קלה היא מלאכת המסביר: גם באפגניסטן ובאיראן יש "הרים גבוהים וירוקים", אלא ששם יש גם דת שאינה דת אסתטית ונעימה בכנסיות אבן ציוריות הפזורות ב"עמקים פורחים וירוקים דוגמת עמק יזרעאל", אלא דתות של גברים מזוקנים שאין להם את שייקספיר על פי טקטס ג’ונסון במדף הספרים. כדי להרחיק את ארצנו מ"זיהום" שכזה נחפז אתר "מסבירים" להבטיח ש"ישראל אינה מדינה דתית".
במחי כמה הקשות מקלדת נעלמו בתי הדין הרבניים, העגונות, קווי התחבורה המופרדים לנשים ולגברים (שממילא נוסעים רק מחוץ לתחום הציוויליזציה המרושתת בקווי הרכבת "לאורכה ולרוחבה" של ישראל). אנחנו חילונים ממש כמוכם, זועק הטקסט אל הקצין הבריטי, ואם אתה לא מאמין – יש בישראל גם נשים. כן, בסעיף 8 ברשימת פלאי הארץ מתברר שיש בישראל אפילו נשים ומה שמעניין את הנשים אצלנו, ממש כמו את אשתך מייג’ור סמית, הם בגדים. “מזה שנים ישראל נחשבת בעולם לבירת אופנה שאינה נופלת מניו-יורק, פריז ולונדון. רחובות מרכזיים בערים הגדולות נחשבים למרכזי אופנה מובילים, ביניהם רחוב שנקין וכיכר המדינה בתל-אביב, רחוב סוקולוב ואוסישקין ברמת-השרון, שדרות ממילא בירושלים ושדרות מוריה בחיפה". לאחר הוכחה מוחצת כזו נראה שגם האנטישמי ביותר מבין לוגמי התה באנגליה הירוקה והמדומיינת של משרד ההסברה לא ישאל כיצד מספר הנשים בממשלת ישראל נמוך באופן מובהק ועקבי ממספר השרות ברפובליקה האיסלאמית של איראן.
טוב לדעת שאירופה הישנה, זו המחבבת עמים תרבותיים בלב שממת הפראים לא מתה: היא חיה בליבם ובמוחם של פקידי משרד ההסברה. דווקא שם, בבניינים מצופים אבן ירושלמית ועטורי מזגנים מטפטפים, חיה אירופה הבטוחה בעצמה. זו שנראה היה שנעלמה ללא שוב כששקעה השמש על האיפריה הבריטית ואלג’יר חדלה להיות צרפתית. אירופה שכולה כרי דשא ירוקים וגברים במקטורן יחד עם נשותיהם, שסרט מעטר את כובען, צופים במשחק קריקט ושואלים את עצמם מי דואג לייצג אותם אי שם לחופי הים התיכון. אל תדאגו אירופאים אהובים ומדומיינים! כל עוד קיימת ישראל כ"אחת המדינות הדמוקרטיות היציבות בעולם המערבי" אין סיבה לדאגה. אנחנו כאן. מתקדמים, נאורים, אירופאים עד לשד עצמותינו ו"מרבית נשותינו לא חובשות דבר על ראשן".
א. יש קשר בין יורם שורק ליחיעם שורק?
ב. לווילה אין מקום בג’ונגל נקודה
נכון. צריך לכרות את הג’ונגל ולהפוך אותו לישוב תרבותי. את חיות הפרא יש לצוד.
תיסלאם על מאמר נוקב,כמו שירה בעצמותינו.
אבל בדבר אחד כן "נכשלת":
ההומור שלך הוא הומור בריטי במיטבו…אין מה לעשות.
צודק יורם שורק.
כל הנסיון הזה להתנער מהדת היהודית ולנסות להידמות לאנגלים מזכיר לי איזו פרשה מן הזמן של הצהרת בלפור…
הנה ציטוט מהויקיפדיה בערך העוסק ברב אברהם יצחק הכהן קוק:
"בשנת ה´תרע"ד (1914) יצא לכנס העולמי של אגודת ישראל בשווייץ בשל רצונו לקרבם למפעל הציוני, ולאחר חודש נתקע שם בסנט גלן בשל פרוץ מלחמת העולם הראשונה. שם פעל פעילות ציבורית כדי לסייע לישוב שבארץ. בשנת ה´תרע"ו (1916) הציעה לו קהילת מחזיקי הדת שבלונדון להיות רבה, והוא ניאות בתנאי שיחזור ליפו בהזדמנות הראשונה שיוכל. בהיותו בלונדון הקים מספר ישיבות. השפיע על הממשלה הבריטית שלא תסגיר לרוסיה יהודים רוסיים
שהיגרו ממנה, וניהל מאבק עם אנגלים בני דת משה, שטענו כנגד התנועה הציונית, וניסו להשפיע על הממשל הבריטי שלא יתן את הצהרת בלפור.
בעקבות גילוי דעת של הרב קוק בבתי הכנסת נשלחו תזכירים רבים לחוגי השלטון מהקהילות היהודיות שתוכנן היה, שדת ישראל קשורה בלאומיות הישראלית ובארץ ישראל, דבר שהשפיע על פרסום ההצהרה. בשעת הוויכוחים על ההצהרה בפרלמנט הבריטי, העלו אחדים מהצירים את הסתייגות היהודים המתבוללים, שטענו שההצהרה מנוגדת לרוח הדת היהודית. בתשובה לכך קם הציר קיילי וענה: "על מי יש לנו לסמוך בנוגע לצד הדתי, על הלורד מונטגיו שאוכל איתנו חזיר, או על הרב של "מחזיקי הדת" הרב קוק?!"."
הנה כי-כן, כפי שכותב שורק בצדק, נראה שלפעמים יש אצלנו עוד יהודים שעדיין מתעקשים, משום-מה, להראות לאנגלים דווקא שאנחנו אוכלים איתם חזיר בפרהרסיה, כמו אותו אנטי-ציוני מתבולל בשם מונטגיו… והם עוד קוראים לעצמם "מסבירים"!!!… אכן, מוזר!
נכנסתי לאתר אתר "מסבירים" וקראתי את דברי שר ההסברה והתפוצות:
"לכל אחד מכם יש את היכולת לשפר את תדמיתה של ישראל בעולם, יש לכם הכוח להגן על דימוי המדינה ועל כבודם של הישראלים, וזאת באמצעות הסברה, העברת עובדות ומסרים נכונים, התנהגות נאותה, המכבדת הן את האנשים והמקומות שבהם אתם מבקרים"
הביקור הישראלי בחברון מעיד שהשר צודק וכבר רואים שפור משמעותי בתדמית.
— קישור —
באמת מגעילים הישראלים האלה. חושבים שכמה פרסי נובל עלובים יותר טובים מההתמחות המהוללת של שכניהם – רצח אזרחים, שהתנ"ך שהעם היהודי נתן לעולם ועליו מבוססות עוד שתי דתות מונותיאיסטיות הוא הבל לעומת הדוקטורט בהכחשת שואה שעשה פלשתיני אחד, במקרה רוה"מ שלהם. ממש חוצפה שהיהודים פתחו פה תעשית הי-טק בזמן שהפלשתינים היו עסוקים בשכלול תעשית הרצח. ועוד דבר קטן – רוב האנשים ההגונים בעולם, מה לעשות, עדין תומכים בישראל ולא ברוצחים הפלשתינים. באורח פלא יש אפילו מדינות ערביות שמחיכות מאחורי העתון כל פעם שישראל מחסלת עוד פושע מלחמה.
אנני מבין על מה הקצף,הרי שר ההסברה מבקש שנתקן את התדמית הישראלית בחו"ל,הלא כן? ובכן מה רע בכך שנצא ונגיד שלא כולם חושבים שצריך לספח ולהתנחבל,שכן צריך למשל,לפתור בתחילה את בעית הפליטים הפלסטינים ושכן צריך לדוגמא להסיר את הסגר מעל עזה ולדבר עם החאמאס?
אנני מבין,שר ההסברה ביקש זאת מפורשות מאיתנו,אז מדוע לסרב?
זולא חכמה להיות עצלן ולהגיד שהאיש רק מתיחס לימינאים שביננו בבקשו לשנות את התדמית הישראלית המכוערת.
חוץ מזה בקשה ליורם: הפכנו לשפוטים שלך,אנא ממך דאג לאספקה שוטפת של מאמרים שנונים כדוגמאת זה הנוכחי.התודה נתונה מראש.
למגיב בעניין הנובל,
לפעמים חבוייה משמעות נסתרת בשם.
החרמון הוא שטח כבוש.
כמה מילים על "קיר הברזל":
הארץ אכן יפה ואהובה, בקיץ ובחורף ובאביב, הרים נישאים ועמקים מניבים, חוף הים המרגיע ואגמים מרהיבים (חוץ מהחולה שאבדה וים המלח ההולך ןמתיבש), ארץ נהדרת.
אבל אנשיה ריקים ומנוערים מדעת ומיושר ומביקורת עצמית ומנהיגיה – מאז ההיסטוריון בנגוריון ועד המלך ביבי השני – עיוורים ומרושעים ובידיהם כל מעשה נבלה ושוד וגזל ורצח והריסת בתי מגורים בתוקף חוקי רשע ובחסות שופטים חמורים וזעמם העיוור מופנה הן כלפי איכרים ועירוניים שכל חטאם הוא שהם ערבים והן כלפי יהודים המנושלים מחינוך ובריאות ורווחה.
מבריק!
סרט הסברה נוסף
(שודר לאחרונה בערוץ 4 הבריטי)
— קישור —
מה לפרויד, אינשטיין ומרכס ולארץ הזאת?
נכנסתם לאתר הלא נכון.
נסו את זה:
masbirim.co.il
אתה צודק!!
ההסברה הישראלית צריכה לנבוע מהיחודיות שלנו כיהודים (וכל אחד יראה את זה כמו שנראה לו, אבל בלי לברוח ממוצאו!), מהיחודיות של הארץ הזאת, של התרבות הזו, ויש לנו מספיק על מה להתגאות.
אין ספק שפרויד, איינשטיין ומרקס היו שלושת האנשים המשפיעים על המאה העשרים, ולפחות בין חמשת האנשים המשפיעים ביותר, ושלושתם היו יהודים. הדבר הזה לא נותן לנו זכויות יתר (להיפך…), אבל הוא בכל זאת נותן לנו מקום לחשיבה על היחודיות שלנו, ועל משמעות חיינו בארץ הזאת.