כל חייו הציבוריים של המהפכן הקובני-ארגנטינאי ד"ר ארנסטו גווארה דה לה סרנה, אשר כונה "צ’ה" (1928-1967), לא ארכו יותר משלוש עשרה שנה. משנת 1954 ועד להירצחו בבוליביה בשנת 1967 היה צ’ה גווארה: רופא שטיפל במחלות מידבקות, מומחה לרפורמה אגררית ולמדיניות חקלאית, גולה, מובטל, רופא וחוקר, צלם רחוב בעיר מקסיקו, עיתונאי, רופא של כוחות הגרילה בקובה, [ קראו עוד ]
מרץ, 2010
גבולות ההבטחה
מתיחת גבולותיה של יהודה/ישראל ידועה לכל שלומי אמוני ישראל מאז ועד עתה. ממדיה התפוחים של ההבטחה מופיעים לראשונה במעמד הבילטרלי בין האל לאברם (טרם היותו אברהם), ועל כך מוסר המקרא בסיפור הברית בין הבתרים: "ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמור: לזרעך נתתי את הארץ הזאת, מנהר מצרים עד הנהר הגדול, נהר פרת" (בראשית [ קראו עוד ]
עוד לא ברא השטן
בערב חמים אחד, בישר לי חבר שיש לו 4 כרטיסים פנויים למשחק של הפועל אוסישקין. "רוצה להביא כמה ילדים למשחק?" שאל, ואני הרמתי טלפון לאמו של אחד הילדים באסקואליטה* והצעתי להם להצטרף. "אנחנו הולכים לכדורסל?" "כן". בלב אני מציין לעצמי, בשילוב של צער וסיפוק, שהריש הרכה שלו הולכת ודוהה עד שבקרוב לא ישאר ממנה זכר. [ קראו עוד ]
בדרך לקאנוסה
בינואר 1077 הלך המלך היינריך ה-4 לקאנוסה. הוא עבר יחף את הרי האלפים המושלגים, לבוש כותונת-שיער של נזיר, והגיע למבצר בצפון איטליה, שבו התבצר ראש הכנסייה. האפיפיור גרגורי ה-7 הטיל עליו חרם ונידוי, בגלל סכסוך שפרץ ביניהם על הזכות למנות את הבישופים ברחבי הרייך הגרמני. הנידוי סיכן את מעמדו של המלך, והוא החליט לעשות את [ קראו עוד ]
באמצע השבוע עליתי על מונית ברחוב המלך ג’ורג’, וקצת הופתעתי שהנהג המבוגר, כבד סבר וחובש כיפה שחורה, לא זיהה את הכתובת המוכרת למדי שהצגתי בפניו. במהלך הנסיעה התחוור לי, שהוא הגיע לעירנו מדימונה לפני כמה שבועות ומתגורר בינתיים אצל בתו ברמות. חמשת ילדיו עזבו את דימונה, ובכך נענו לבסוף להפצרות הבלתי-פוסקות של אביהם. כבר שמעתי [ קראו עוד ]
הישראלים ופתרון המדינה האחת
"מי שדוחה את פתרון שתי המדינות, לא יביא לפתרון של מדינה אחת. הוא יביא מריבה אחת, לא מדינה אחת. מריבת דמים ללא קץ" (הנשיא שמעון פרס, 7 בנובמבר 2009). אחת ההסתייגויות הנפוצות מפתרון של מדינה אחת בפלסטין/ישראל נובעת מהאבחנה הנכונה, שמרבית הישראלים דוחים את הרעיון, וחוששים שייבלעו בתוך רוב פלסטיני. הישראלים, מכל קצוות הקשת הפוליטית, [ קראו עוד ]
סמרטוט אדום – פאטה מורגנה
ישראל השלומיאלית הצליחה להעיר דובים משנתם. בדיוק בשעה שסגן נשיא ארה"ב ג’ו ביידן ביקר בישראל, במטרה להתניע את מה שקרוי "שיחות הקירבה" בין ישראל לרשות הפלסטינית בתיווך אמריקאי, מצאה ישראל לנכון להודיע על אישור בנייה של 1600 יחידות דיור באחת השכונות הירושלמיות מעבר לקו הירוק. הרשות הפלסטינית הגיבה בזעם, פתיחת השיחות בוטלה, והממשל האמריקאי ראה [ קראו עוד ]
עתיד חדש, בלה בלה בלה…
התעוררתי היום להתרגשות רבתי. באינבוקס שלי מתנוסס אימייל מברק אובמה עם הנושא "עשינו היסטוריה". החגיגה היא על הניצחון הדמוקרטי בקונגרס בהעברת החוק לרפורמה במערכת הבריאות. בעוד העיתונות הכתובה והאלקטרונית חוגגת, הרפובליקאים קורעים קריעה ומיללים, שהחוק ישים קץ לארה"ב החופשית, יפגע בחופש האישי למות ללא טיפול רפואי, ובכלל זאת ימית אסון על הכלכלה האמריקאית. אל מול [ קראו עוד ]
נשק יום הדין
זה כבר בנאלי להגיד שמי שאינו לומד מההיסטוריה, נגזר עליו לחזור על שגיאות העבר. לפני 1942 שנים פתחו היהודים במחוז פלסטינה במרד נגד האימפריה הרומאית. בדיעבד, זה נראה כמעשה טירוף. פלסטינה הייתה ארץ קטנה ונידחת באימפריה חובקת-עולם, שזה עתה נחלה ניצחון כביר נגד המעצמה השנייה – פרס – ודיכאה מרד גדול בבריטניה. איזה סיכויים יכלו [ קראו עוד ]
יום האדמה בלי מרכאות
34 שנים חלפו מאז יום האדמה הראשון והשיטה לא השתנתה ממש. השיטה רק השתכללה ותו לא. גם כיום, כשהבניה הציונית בשיח’ ג’ראח בעיצומה, אל ישלה איש מאיתנו את עצמו כי אם תיפסק שם הבניה (בלחץ בינלאומי, כמובן), אזי ייפסק גם גזל הקרקעות מערביי פלסטין (השלימה…). הפסקת הבניה במזרח ירושלים תעביר את מסך גזל הקרקעות "למען [ קראו עוד ]
שלוש הפגנות, שבוע אחד וראש חודש ניסן
בשבוע שעבר השתתפתי בשלושה אירועי מחאה: צעדת תעסוקה הוגנת עבור נשים לרגל יום האישה הבינלאומי, שאורגנה על ידי קואליציית ארגונים פמיניסטיים יהודים-ערבים; הפגנה נגד ההתנחלויות בשיח’ ג’ראח במזרח ירושלים והפגנה נגד קווי ההפרדה שמונהגים באוטובוסים הציבוריים בירושלים, כתוצאה מקנאות חרדית. בקווים הללו נשים יושבות מאחור וגברים יושבים בקדמת האוטובוס. אירוע מחאה נוסף התקיים ביום שלישי, [ קראו עוד ]



