הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-5 במרץ, 2010 34 תגובות

מר בני לוי, איש תרבותי ונעים, מכהן גם כיו"ר "עמותת ‘שיבה’, ציונות עכשיו", וגם הוא החליט לנסות את כוחו במאמר מתון, בעיקר מבחינה סגנונית, שעסק בעצם זכות קיומה של מדינת ישראל. מדור הדעות של אתר האינטרנט של "ידיעות אחרונות" (YNET) פירסם השבוע את הגיגיו של מר לוי תחת הכותרת: "האם יש לישראל זכות קיום?" עצם הצגת הנושא בסימן שאלה היא תסמונת ישראלית טיפוסית. קשה לתאר אזרח באורוגוואי, בגאבון ואפילו במיקרונזיה שיציג את הדילמות הקיומיות של ארצו בצורה כזאת. אבל אין להכחיש שדווקא ישראלים מהמרכז הלאומני לוקים בהיסטריה בנושאים האלה.

העיתונאי בן-דרור ימיני, שעלה לאחרונה לגדולה ב"מעריב", סבור שכל העולם מתנכל לקיומה של ישראל, מערער על הלגיטימיות שלה, ומחפש דרכים להשמדתה. תחושת החירום המבעתת את ימיני גורמת לו לאובססיה, המזכירה את ציידי המכשפות בארצות-הברית של ג’ו מקארתי. לא רק המוסלמים (באשר הם, בלי שום ניסיון להבחין בין הזרמים השונים) מדריכים את מנוחתו של ימיני, אלא גם אנשי השמאל התוקעים כביכול סכין בגבה של האומה. כמו יהודי נרדף בעיירה קטנה התלויה בחסדי הפריץ, חושש ימיני בעיקר משמאלנים המוציאים, לדעתו, את דיבת הארץ רעה בעיני הגויים. ימיני לא מבין הרבה במינוח שלנו, בדעותיהם של בני בריתנו בעולם ומסרב להפנים את העובדה שאנשי שמאל באירופה עומדים בחזית קשה נגד הניאו-נאצים. תמיכתם העיוורת של יהודים רבים באירופה בימין הקיצוני שלנו גורמת לניכור מוחלט של השמאל העולמי מישראל, המתייחס בעוינות מובנת לפעילות שלנו בעזה, לתמיכה הממשלתית בימין האמריקאי ולתופעה של זהות מוחלטת בין הציונות של ימינו לבין הימין הפונדמנטליסטי ברחבי העולם. מחנה השלום הרדיקלי בישראל מהווה, שלא בטובתו, מעין עלה תאנה של ישראל. הפטריוטיזם האמיתי, הצרוף, הבלתי מהול שלנו מייצג ישראלים טובים המתביישים במעשי ממשלתנו כיוון שהיינו רוצים לראות בה את תכלית הטוב ולא את התגלמות הרוע. כל זה לא חודר מבעד לאטימות המוחלטת של ימיני וחבריו. 


"הגויים" המפחידים, שמהם חוששים אנשי הימין ובעלי בריתם מן המרכז הלאומני, אינם מאיימים על ישראל ובוודאי לא היו רוצים בהכחדתם של תושבי המדינה. לכן דווקא ישראלים המגדירים את עצמם כציונים, כמו ימיני, או גדי טאוב או בני לוי, מטילים צל על קיומה של ישראל בכך שהם לא מקבלים אותה כדבר מובן מאליו. ישראל קיימת ותתקיים, אם כי ייתכנו שינוים דרמטיים בגבולותיה, בהגדרתה העצמית או בחוקיה. רק הנהגתה של ישראל מסוגלת להמיט אסון נורא על כולנו, אם תמשיך לדבוק בשטחים הכבושים ולאיים על מדינות האזור. מתקפה ישראלית על איראן, שבה יתמכו מן הסתם רוב העיתונאים הרואים את עצמם כנציגי הזרם המרכזי, השמרני-ליברלי, בציונות, עלולה לגרום לאובדן חייהם של עשרות אלפי ישראלים, אולי לא מיד, אבל בהמשך התהליך. הסכנה הרובצת עלינו היא מבפנים, ולא מאנשי השמאל ה"בוגדניים" אלא מהממסד הישראלי הפועל בשחצנות ובחוסר תבונה, בעודנו נגוע בשחיתות משתקת ומייאשת. 


בני לוי מציג לנו פתרון שטחי וממסדי, שעיקרו חזרה לעקרונות הפרימיטיביים של "שלילת הגולה", והתנגדות למגמה המסתמנת לאחרונה בישראל לחזק את הקהילות היהודיות בגולה. הוא מוחה נגד ישראלים מפוכחים, כמו מנהל "יד ושם" אבנר שלו, שגורסים כיום ש"ישראל איננה התשובה היחידה לשואה". לוי מעיר במרירות גלויה שמר שלו היה פעם קצין חינוך ראשי בצה"ל ואף "חינך דורות של לוחמים", ובכל זאת אומר עכשיו דברי מינות נוראים (בעיניו) ש"מי שמבקר במוזיאון צריך להתרשם שהקיום היהודי בניו-יורק, למשל, אינו פחות לגיטימי מאשר בישראל". האמירה הזאת מכעיסה מאוד את לוי, שרואה בה, ובצדק, הודאה של איש ממסד כה מובהק שיש ברירה, ולא רק ישראל מספקת תשובות להמשך הקיום היהודי.


המסקנות של לוי עצמו גרועות הרבה יותר מנקודת מבט ישראלית מאשר הקביעוֹת הסבירות של שלו. מי שמכיר את המציאות הישראלית, את הזוועות שחולל בעזה דור הלוחמים שחינך מר שלו ואת הניצול הציני של "יד ושם" לסחיטת אהדה מ"הגויים" לגרועים שבמעשינו, לא חושב שיש ליו"ר סמכות מיוחדת לקבוע מסמרות באשר למהותה של הישות המדינית שקמה כאן. אבל בני לוי, שמתייחס לסמלים כמו צה"ל ו"יד ושם" ביראת כבוד שמרנית, חש שגדולים ממנו מקעקעים את עולמו הרוחני והפיזי. הוא טוען: "אם יש ברירה, ישראל אינה הכרח. ואם אינה הכרח ייתכן שאין לה זכות קיום, ייתכן שהיא אפילו עוול גדול". בכך הוא מתמצת את עיקר השקפת העולם של דוברי הציונות החילונית וחילונית למחצה, בלי קשר לכיפה שהוא חובש. לדידם, רק העדר ברירה קיומית מעניק לישראל זכות קיום ואחרת אין תוקף מוסרי לעוול שהיא גרמה לערבים בכלל ולפלסטינים בפרט.


התפיסה הקטסטרופלית של לוי הולכת ומשתלטת על כל חלקה טובה בחשיבה הציונית הדוגמטית. אנשים אינטליגנטים כמוהו מבינים יותר ויותר את מהות ועוצמת העוול שגרמנו כאן בנישול ובעקירת עם שלם מעל אדמתו. התירוץ של "קשר היסטורי" לא מציל את ישראל מהמפולת התעמולתית שגם לוי מכיר במאמרו בערכה האסטרטגי. לכן צריך להסביר ליהודים בניו-יורק, או בלונדון או בפאריס, שרק בישראל יבטיחו את זכות קיומם. כמה אנשים מסוגו (לאו דווקא לוי עצמו) מייחלים בלבם למהומות אנטישמיות ב"גולה", כדי שהיהודים שם יבינו, כביכול, שדווקא המדינה הכי מסוכנת לאזרחיה מבחינה ביטחונית בעולם תספק להם מקלט בטוח. באורח פרדוכסלי דווקא ציוני רדיקלי כמו לוי מבקש להתעלם מהתהליכים שעוברים על הקהילות היהודיות בעולם, לטובת פתרון של עלייה המונית לישראל שכבר מיצתה פחות או יותר את עצמה. 


אם ישראל ביצעה מעשי עוול לדעתו של לוי, ואם עצם קיומה הוא עוול בעיניו, מהי הזהות שאותה הוא מציע ליהודים שיגיעו לכאן? הוא דורש מהם להזדהות עם מעשי העוול והנישול? להצביע בעד מפלגות שמבקשות להנציח אותם? להחליף את יו"ר "יד ושם" באיש מהזרם שלו, שידע להשתמש במוזיאון השואה בצורה מתוחכמת ולהפיק ממנו עוד יותר הון אידיאולוגי? האם בעיניו הפתרון לבעיות שלנו נעוץ בערעור קבוע על זכות הקיום של ישראל, מדינה חזקה וחברה באו"ם, או שמא בהצבת סימן שאלה דווקא על מדיניותו הרת האסון של הממסד הישראלי וחיפוש דרכים חלופיות ליישוב הסכסוך עם הפלסטינים?


דווקא הסיפוח הזוחל, ההתנחלויות ואפלייתם לרעה של האזרחים הערבים, דוחפים את השמאל לפתרון הלא פשוט של מדינה אחת לשני העמים, אחרי שדגלנו שנים רבות בקונספציה של שתי מדינות לשני עמים.   


* התפרסם ב"כל העיר".

תגובות
נושאים: מאמרים

34 תגובות

  1. יובל הלפרין הגיב:

    יוסף אינו מדייק, ולעתים אי דיוק גרוע משקר מוחלט.
    לטיוואן ולקפריסין הטורקית אין זכות קיום, למשל. את המדינות האלה צריך לכבוש ולבטל מבחוץ.
    אחרים מדברים כאן על "השמדה". הביטוי "השמדה" מאותת היישר לוועידת ואנזה.
    פעם הייתה ממלכה בשם "סקוטלנד" וכיום אין. זה לא אומר שמישהו "השמיד" את סקוטלנד. ביסמרק כבש צבאית את ממלכת האנובר וסיפחה לפרוסיה. הוא לא "השמיד" את האנובר.

    שינוי משטר ו/או שינוי במאזן הדמוגרפי ודאי שאינם "השמדה", וחוץ מזה הם גם אינם "ביטול קיומה של המדינה".

    יש הסבורים שלגבי היהודים בישראל, אובדן הרוב הוא אוטומטית השמדה פיזית. אני לא מסכים לכך כלל, אבל אם אתם אכן סבורים כך בכנות, אנא חשבו:
    אם כך מה הטעם בכל הציונות שלכם? הגשמתם את הציונות כתגובה לרדיפות ולניסיונות השמדה, והמקום היחיד שבו אתם חוששים שהדבר יישנה חלילה הוא המדינה הציונית.

  2. דרור בל"ד הגיב:

    "האם בעיניו הפתרון לבעיות שלנו נעוץ בערעור קבוע על זכות הקיום של ישראל… או שמא בהצבת סימן שאלה דווקא על מדיניותו הרת האסון של הממסד הישראלי וחיפוש דרכים חלופיות ליישוב הסכסוך עם הפלסטינים"?
    –ייתכן מאד שכך הוא. חיים ברעם מתריע על כך בעצמו בתגובתו למאמרו של עדי אופיר – (הגדה השמאלית).

    תהליך הדה לגיטימציה של ישראל הוא המסקנה המתבקשת ממעשיה של המדינה עצמה. אפילו ציפי לבני מכירה בכך: "לבני מביעה צער על הדה-לגיטימציה לישראל שמובילים אויבי המדינה, ובאותה נשימה מאשימה את ראש הממשלה נתניהו בדה-לגיטימציה זאת"
    — קישור —

    נתניהו-ברק: "המדינה זה אני". אך שונאי עם ישראל בעולם כולו בפרט, ושונאי שאר אזרחי ישראל בכלל, הן ממשלות ישראל עצמן. מי שלא מקשר בין "יש לנו ממשלה חלולה" לבין "יש לנו ציונות חלולה" מסוכן לא פחות, ולדעתי אף יותר, מנתניהו ומליברמן- שאינם פושעי מלחמה.

    כדי להחזיר את האמון של הצדדים המסוכסכים במזה"ת ביעילותו של המו"מ למציאת פתרון צודק וכדי להצדיק את זכות קיומה של ישראל יש להסגיר את אהוד ברק לבית המשפט הפלילי בהאג. הוא האדם המסוכן ביותר למזה"ת ולדיירים מכל האומות המאכלסים אותו. וראו:
    — קישור —

  3. איתן לרנר הגיב:

    חיים שלום,

    "המסקנות של לוי עצמו גרועות הרבה יותר מנקודת מבט ישראלית מאשר הקביעו?ת הסבירות של שלו" .אנא הסבר , לא הבנתי את המשפט.

    שנית , יתכן מאוד שכדברי בנבנישתי אנחנו עצמנו עושים עוול בכך שאיננו רואים שפתרון שתי המדינות לא קיים כבר מזמן ואינו ישים.זה שפתרון המדינה האחת לא קל , לא אומר שהפתרון של שתי מדינות אפשרי. נראה לי שהרבה מאיתנו נכשלים כשל לוגי בדיוק כאן ומחבקים פתרון בלתי אפשרי רק בגלל שהאפשרי(והקיים בפועל)אינו קל .

  4. יובל הלפרין הגיב:

    בדרך כלל זכות קיום של מדינה פירושה התנגדות לכיבושה הצבאי בידי מדינה אחרת ופיזור ממשלתה העצמאית.
    בשפת הציונות "זכות קיומה של ישראל" פירושו זכות קיוה של האפליה הגזענית נגד תושבי הארץ הלא יהודים, המשך נעילת הארץ בפני תושביה הפליטים שגורשו או שאולצו להימלט ב-47-49, המשך תהליך "גאולת הקרקע" (כלומר נישול תושבי הארץ המקומיים מאדמתם), והמשך היחס לאדמת הארץ כאל "אדמת העם היהודי". לא רוחנית או היסטורית. נדל"נית ממש.
    בקיצור, למשטר כזה אין זכות קיום. זכות קיומה של ישראל מסתכמת בהתנגדות לפיזור הממשלה והכנסת בידי צבא זר, והצבת חיל מצב של צבא כובש כלשהו בתחום המדינה. זה הכול.

  5. מה אתה אומר הגיב:

    הם סתם היסטרים. באמת, למה להתרגש כשאתה ושותפיך לדעה מתעלמים ממעשי הפלשתינים אבל קוראים להחרמת ישראל כשהיא מעיזה בחוצפתה להתגונן בפני פשעי המלחמה של הפלשתינים. מוזר השמאל הציוני כשהוא חושב שתמיכה בזכות השיבה כמו שתומך השמאל החום האנטי ציוני בארץ ובעולם היא קריאה להשמדת ישראל. מוזרים הציונים האלה כשהם חוששים ממעשיהם של ממשיכי המופתי של ירושלים חג’ אמין אל חוסיני שלא רק תמך אלא ישב עם היטלר בבור הפקוד. ממש לא נורמלים אנשי השמאל הציוני שרואים מה החמאס עושה ליריבים פוליטים ואמר שמי שמצדד בו כמו ברעם למשל תומך ברצח עם. העם היהודי כמובן. אני יודע, אתם לא מתכוונים, כל כוונותיכם זכות וטהורות וכולן לשם שמים ולחיזוק הדמוקרטיה והצדק בעולם, צדק ודמוקרטיה נוסח אירן נוסח סטלין נוסח החמאס והחיזבאללה. אתה יודע מה ברעם, אתה תמשיך לקרוא לנו פשיסטים ואנחנו נמשיך לחיות, לפתח הי טק, להשיג פרסי נובל בתחומים שונים ולחשוב שאתה או שוטה גמור או חום עד שחור בהשקפותיך או שניהם גם יחד. אתה תבחר מה אתה. שמאל אתה ודומיך לא. וגם ברור שלא תתן לתגובה הזאת להתפרסם כי דמוקרטיה וחופש הביטוי זה טוב לפלשתינים, אבל שציוני יגידש מה שהוא חושב? פשיזם טהור. מיד לסתום לו את הפה.

  6. אסנת אלון הגיב:

    אני מציעה בהמשך לרוחות הנושבות בחלל התקשורתי וברחוב, לנצל את חג הפסח הממשמש ובא כדי לפתוח בקמפיין: "שכח את אשר עשה לך עמלק". וזאת כדי לחזק ולחסן את הנפש מהנהיה אחר הקורבנות ("שבכל דור ודור" וגו)המכשירה את הלבבות והגרונות לצעדים חסרי אחריות בשם ההגנה על המולדת. וזה עוד לפני שיפלו עלינו המועדים הבאים :יום השואה ויום הזיכרון שגם הם עושים בתודעה הקולקטיבית בהלה לא קטנה.

  7. דרור בל"ד הגיב:

    "האם בעיניו הפתרון לבעיות שלנו נעוץ בערעור קבוע על זכות הקיום של ישראל… או שמא בהצבת סימן שאלה דווקא על מדיניותו הרת האסון של הממסד הישראלי וחיפוש דרכים חלופיות ליישוב הסכסוך עם הפלסטינים"?
    –ייתכן מאד שכך הוא. חיים ברעם מתריע על כך בעצמו בתגובתו למאמרו של עדי אופיר – (הגדה השמאלית).

    תהליך הדה לגיטימציה של ישראל הוא המסקנה המתבקשת ממעשיה של המדינה עצמה. אפילו ציפי לבני מכירה בכך: "לבני מביעה צער על הדה-לגיטימציה לישראל שמובילים אויבי המדינה, ובאותה נשימה מאשימה את ראש הממשלה נתניהו בדה-לגיטימציה זאת"
    — קישור —

    נתניהו-ברק: "המדינה זה אני". אך שונאי עם ישראל בעולם כולו בפרט, ושונאי שאר אזרחי ישראל בכלל, הן ממשלות ישראל עצמן. מי שלא מקשר בין "יש לנו ממשלה חלולה" לבין "יש לנו ציונות חלולה" מסוכן לא פחות, ולדעתי אף יותר, מנתניהו ומליברמן- שאינם פושעי מלחמה.

    כדי להחזיר את האמון של הצדדים המסוכסכים במזה"ת ביעילותו של המו"מ למציאת פתרון צודק וכדי להצדיק את זכות קיומה של ישראל יש להסגיר את אהוד ברק לבית המשפט הפלילי בהאג. הוא האדם המסוכן ביותר למזה"ת ולדיירים מכל האומות המאכלסים אותו.

  8. ק.א. הגיב:

    או אולי למדינה אחת לעם אחד.

    — קישור —

  9. יוסף לחיים ברעם הגיב:

    בראשית מאמרך אתה מציג תמיהה לנוכח הפחד של בן-דרור ימיני (ודומיו) לפיו "כל העולם מתנכל לקיומה של ישראל, מערער על הלגיטימיות שלה",
    אתה מוסיף ותמה לנוכח אלו החושבים שיש "אנשי שמאל התוקעים כביכול סכין בגבה של האומה".

    ישנה כאן הנחה מובלעת (ולא מובלעת, כפי שאתה מתאר בהמשך מאמרך) לפיה הטענות הללו אינן נכונות.

    לצערי תגובתו של יובל הלפרין מדברת בעד עצמה, הוא בדיוק(!) מתנכל לקיומה של ישראל ומערער על הלגיטימיות שלה.

    לתגובתך אודה.

  10. רמי יובל הגיב:

    אני מוצא את עצמי מסכים לכל מילה של חיים ברעם. זכות קיומה של מדינת ישראל נעוצה בעצם קיומה של אוכלוסיה ענקית שחיה כאן, חלקה מהגרים, ובני מהגרים (יש גם מקומיים כמו נניח הריבלינים וכו’ ואין לזלזל) וחלקה ילידים מובהקים כמו אחינו הערבים. מי שקיים יש לו זכות קיום. אם ילד מעוכב התפתחות (מונח מקצועי) הוא מלך העולם, גם מדינת ישראל היא מלכה וזכות קיומה אינו בספק. אבל היא טעונה שיפור או יותר נכון שינוי יסודי. היא צריכה להיות מדינתם של כל אזרחיה, הותיקים והילידים והחדשים והאסייתים והאפריקנים שהשתקעו כאן. היא צריכה לחלק את השלטון בין כל אזרחיה ולא להשאיר 15% מחוצה למשחק הפוליטי ומחוץ לעוגה הכלכלית. היא צריכה להיות מדינת רווחה לתפארת שתספק חינוך לכל ילד ונער ונערה והיא צריכה להתרחב ולכלול גם את "ארץ התנ"ך" ואת תושבי אותה ארץ כולם ולאפשר לכל אזרח מגורים בכל מקום שידו משגת. אני אוהב את הארץ בה נולדתי ואת תושביה ואת עציה וביצותיה והריה ואגמיה (ופחות את מחלפיה), אבל אני ממש לא אוהב (לשון נקיה) את ממשלתה הנכחית וגם את רוב או כל ממשלותיה הקודמות לרבות ובעיקר זו של ביג’י שגרם יחד עם רוב חבריו עוול היסטורי לערבים וליהודים כאחד. אפשר וחובה לתקן את העוול ולא צריך לשפוך את הילד עם מי האמבטיה. להחיות מתים זה עניין לקב"ה אבל לתקן פגמים זה עניין לבני האדם.

  11. בין "יד ושם" ל-Madame Toussaud הגיב:

    הימין רוצה להפוך את "יד ושם" למהדורה ישראלית של מוזיאון בובות השעווה, כמו
    Madame Toussaud’s Wax Museum
    "מדם טוסו" "נחשב לאטרקציה תיירותית גם כיום, בערך כמו "עיר דויד" שעמותת אלעד הימנית ירשה מדויד המלך – על-פי הקושאן שבידיה… כי עכשיו גם הקמת מוזיאונים לשואה היא פופופולארית בעולם. כמה מוזיאונים של "ידיים ושמות" הוקמו כבר בערי תיירות נוספות, כגון ברלין, וושינגטון וניו יורק. ומתוכננים עוד… אם יימצאו הממממממנים אולי באמסטרדם [ליד בית אנה פרנק], בלאס וגאס בין בתי הקזינו של שלדון אדלסון למדם טוסו, ועוד. — וביבי, מלך ההפרטות, עוזר גם להפריט את השואה. לאחר שגזל את כספי הניצולים, יחד עם נדב העצני…
    זוכרים את התמונה שהציג העצני באתר "מעריב", על: אנשי השמאל, מרעילי דעת הקהל ומחסלי הרעיון הציוני – מוחמד בכרי ועמוס גיתאי… ‎כך כתב המושחת, שהוא ואביו הטיפו לנו שנים בשם "שלטון החוק" והצדיקו את ההתנחלויות בשם התורה. עכשיו הסתבר שנדב העצני נימנה על גזלני כספי ניצולי השואה. כ"איטיינר" הוא גבה מילונים מכספם. ועוד הוא מאשים את מפגיני שייח ג’ראח כאילו הם "סימנו אויבים חדשים: אותם שופטים, מהשלום ועד העליון, שפסקו כי יש להשיב לבעליו את רכוש היהודים בשמעון הצדיק… שנגזל בידי ערבים לאחר גירוש היהודים מהשכונה במלחמת העצמאות"…. שמעון הצדיק ונדב הצדיק… ממש ל"ו צדיקים ששלחו ידם לבוז את שייח ג’ראח. אילו סקנדל כזה היה מתגלה ביפאן, היפאני היה עושה מיד חרקירי! אבל העצני –הבן של אלייקים המתנחל– זורק חרא עלינו!

    — קישור —

  12. חיים ברעם הגיב:

    "למה אתה אומר",
    הסגנון שלך באמת פשיסטי, ובכלל לא שייך לאתר הזה. עם זאת, אני שמח שלא צינזרו אותך, כיוון שהמכתב הקצרצר שלך חושף היבטים מעניינים של סגנון, מהות והקשר ביניהם.

  13. למגיב ליובל הגיב:

    לא הבנת, יובל מציע ניתוח פוליטי תוך הסתמכות על המדע המרקסיסטי-לניניסטי! לפי מדע זה, כל משטר שמוגדר כ"ריאקציונרי", גם (ובמיוחד!) אם הוא דמוקרטי ופלורליסטי יחסית, ראוי למוות אלים באש וגופרית, בזמן שמשטרים דכאניים בהם מנהלת מפלגה שמונה במקרה הטוב 0.001% מאוכלוסיית הארץ הם העתיד הנאור, המשגשג והבהיר.

    באמת, תחזור ותקרא את לנין.

  14. ציפור בודד ל"ליובל הלפרין" הגיב:

    יש כאילו צדק בדבריך,אך בנושא ההגנה כביכול ש"הציונות" (המכודנת),אמורה לספק ליהודים…. ובכן,זה מתחיל להזכיר לי את הסרט של צ’אפלין בו הזגג שולח את ילד הרחוב,לנפץ עבורו שמשות… כלומר היינו בסרט הזה.ואיזה מקלט ואיזה נעליים, אם המקום היחידי בו נהרגים היום בעולם יהודים בשל יהדותם הוא א"י?
    למה לא להשלים עם הפלסטינים,אבל באמת אחי, באמת.הבעיה היא,שלפני שאנשים כמוך ישלימו עם הערבי,הם צריכים קודם כל להשלים עם היהודי שאומר להם להשלים עם הערבי,ולפני שהם ישלימו עם היהודי הזה,קרוב לודאי שהם צריכים,אבל ממש בהתחלה,להשלים עם עצמם…נכון?
    אז תעשו את זה כבר.רק טוב יצא מזה.
    מחכים לכם. 

  15. עלי הגיב:

    אף אחד לא הולך לשנות את ישראל מבפנים
    זה נכון עובדתית שישראל מצטמקת בגבולות
    אבל זה לא סימן שאנחנו מפסיקים להיות ציוניים ומקבלים את דעתם הנתעבת של אנשי מצפן

    ובכל זאת יש לי 2 הערות
    1 יש מספיק עדויות לשיתוף פעולה בין השמאל הרדיקאלי והימין הקיצוני באירופה בענין הכחשת השואה
    תקרא את הספר של אלחנן יקירה "פוסט
    ציונות פוסט שואה" ומה הקשר של זה
    לרצון להכחיד את ישראל
    2 הדאגה שלך לעם הפלסטיני היא כוזבת
    אם היית דואג להם אז היית קורא להם
    להפסיק את הטרור להוקיע את החמס ולזנוח את חלום השיבה שלא יתגשם לעולם

    ובאשר לשימוש בשואה את ההרשאה לכך אני קיבלתי מאבא שלי שמשפחתו נספתה בשואה
    ממי אתה קיבלת הרשאה ?
    אם היינו עושים סקר היינו מגלים שניצולי השואה הרבה יותר קיצוניים ונחרצים ממשלת ישראל בענין אזכור השואה בכל הזדמנות

    ניצולי השואה תמיד הזהירו (ואנחנו לא האמנו)
    "הם יקימו מוזאונים לשואה אבל בסתר ירקמו תוכניות לשואה נוספת"

  16. ליובל הלפרין הגיב:

    לטייוואן אין זכות קיום, אבל לפיקציה היומרנית שמסתתרת תחת השם "פלסטין" יש.

    מאוד מעניין. נראה שלפי תפישתך לכל מה שחי ומשגשג אין זכות קיום. אותו צריך לחסל "מבחוץ".אבל נפל גמור שלא הצליח להיוולד אפילו יש לחבר למכונות שיעשו "כאילו" הוא חי.

    לדעתך גם את אירלנד צריך לכבוש ולבטל מבחוץ, כי היא היתה פעם חלק מבריטניה הגדולה?
    אין ספק שהאירים ישמחו לרעיון.

    כמישהו שלא מצליח למכור את הרעיונות המופרכים שלו אפילו לבני ארצו, היומרה שלך לקבוע למי אין ולמי יש זכות קיום אצל זרים, אפילו לא מצחיקה. אולי היה עדיף שתתררכז במה שאתה לא מבין בסביבתך המיידית, לפני שאתה דוחף את אפך בלי הזמנה לעניינים המסובכים של אחרים.

    לגבי הציונות,כנראה פיספסת משהו. ישראל אמורה לאפשר הגנה אפקטיבית ליהודים החיים בתוכה, אבל גם לשמש מפלט ומקלט בטוח ליהודים נרדפים בעולם. להזכירך, בכל מקרה של רדיפות ורצח יהודים בגולה, הם קרו לאחר תקופות של ביטחון יחסי. אם לא תהיה מדינה "ציונית", לא רק ששלומם ורווחתם של היהודים שחיים בישראל יהיו בסכנה גדולה, גם האופציה של מקלט בטוח ליהודי התפוצות תימחק. ובסיפור הזה כבר היינו מספיק פעמים.

  17. הפורום הקומי הגיב:

    לכבוש ולבטל מדינה בורגנית מבחוץ? על-ידי מי? מדינה בורגנית אחרת?

    מילא, אם מדובר בבריה"מ הסובייטית מהפכנית שכובשת ארצות קפיטליסטיות כדי לשחררם מעול הבורגנות הדכאנית ולשים אותן תחת עול הביוקרטיה הפועלית הדכאנית… אבל קפריסין הטורקית? ע"י יוון? זה בטוח יכול לעזור למשבר הכלכלי שם!

  18. יובל הלפרין הגיב:

    וואו, איך פספסתי.
    משום מה היה נדמה לי שהתפוצה נועדה לשמש מקלט בטוח ליהודי ישראל.

    לגבי עניין ה"נפל", מאז מלחמת העולם השנייה נוסדו בעולם קרוב ל-100 מדינות, רובן לא היו לפני שהן היו, והחלו כתנועות לאומיות שניהלו מאבק הירואי בכובשיהם ויכלו להם.
    וזה הרבה יותר נעלה ומעורר הערכה מעוד איזה צעצועון הייטק.

  19. ליובל הלפרין הגיב:

    אכן פיספסת, וזו לא תהיה הפעם היחידה שאתה טועה.

    לעניין הנפל – אתה צודק. מאז מלחמת העולם השניה נוסדו בעולם קרוב למאה מדינות, ישראל בתוכן.

    לפלסטינים היו מספר הזדמנויות, והם נכשלו בכולן. זו בדיוק המשמעות של נפל.

    המפתח הוא כנראה שהם לא מנהלים מאבק לעצמאות, אלא מאבק להחרבת ישראל. בהתאמה, אין שום דבר "הירואי" במאבק שלהם, כי הקרבת עצמך על מזבח הנסיון לקלקל למישהו אחר זה לא הירואי אלא נלעג ובזוי.

    ישראל לעומת זאת, היא הצלחה אדירה כמעט בכל מדד אפשרי. כנגד כל הסיכויים נוצר פה משהו שהוא כמעט בגדר נס.

    דרך אגב, "הייטק" זה לא צעצועון, אלא התשתית של החברה המודרנית, ומנוע קדמה והתפתחות חברתית, ומה שיש להעריך בישראל זה שהיא לא סתם רוכבת על הגל אלא היא חלק מהמנוע.

    נכון, אנחנו לא מושלמים ויש לנו הרבה מה לתקן, אבל בהתחשב בנסיבות ובתנאים, הביצועים שלנו מצויינים גם כשלעצמם וגם בהשוואה (השוואה לחברות אחרות עם נסיבות ותנאים דומים, לא השוואה לנפל, כמובן)

  20. מאיר הארה הגיב:

    בואו נבדיל, יש הכחשת שואה ויש מסקנות פוליטיות מהשואה.

    אחד אומר שצריך חוקה חזקה שלא תיתן למתנגדי הדמוקרטיה להרוס אותה מבפנים.
    אחד אומר שצריך לעודד מפגשים בין בני עמים וגזעים שונים.
    אחד אומר שארצות הברית מושיעת האנושות.
    אחד אומר שהצבא האדום מושיע האנושות.
    אחד אומר שהגרמנים רוצחים מטבעם.
    אחד אומר שחייבת להיות מדינה יהודית.
    אחד אומר שאסור להגדיר מדינה על פי דת או מוצא מסוימים, כי זה בעצם גזענות.

    שוב, בואו נבדיל: אלה לא הכחשות שואה, אלה מסקנות ממנה שאפשר להסכים להן או לא להסכים.

  21. ל"פורום הקומי" הגיב:

    במקרה הזכרתי את ביסמארק והאנובר.
    אז כן. לפעמים לא רק בורגנית, אפילו פיאודלית למחצה מבטלת מדינה פיאודלית למחצה, ואנגלס מריע ובצדק.

  22. לעלי הגיב:

    נשמח לקבל דוגמה אחת לאיש שמאל באירופה שמכחיש את השואה.

  23. הפורום הקומי הגיב:

    בהחלט! לכן תמכנו בבפלישה הסובייטית לאפגנסיטין הטרום-פיאודלית, ולכן גם אנחנו תומכים בכיבוש האימפריאליסטי שלה כעת, שנלחם בברוני הסמים ומשתית את הדמוקרטיה הבורגנית! תחי הרפובליקה האפגנית!

  24. ל"נשמח לקבל", הגיב:

    תראה, פשיסט מרעיל בארות:

    השואה היא האירוע הטראומטי של חיינו, ואין יום שאני וחברי לא חושבים על הקורבנות, על הרוצחים ועל המציאות שיצרה את הזוועה הזאת. אל תשכח שאנשי ימין קיצוני שלחו את אחינו וגם קורבנות אחרים לתאי הגזים וכלאו אותם במחנות ריכוז מעוררי חלחלה. המאבק נגד הפשיזם הוא המרכזי בהוויתנו.
    נושא השימוש בזכר הטבוחים כדי לעשות הון פוליטי בשירות מדיניות בלי צודקת הוא נושא אחר לגמרי. למרבה המזל ההסתה שלך היא פרימיטיבית אבל אם היית מזדהה בשמך הייתי בודק את כל האפשרויות להביא אותך למשפט.

  25. מאיר הארה הגיב:

    אני מבין שהתגובה האחרונה הייתה לעלי ולא ל"נשמח לקבל", שביקש מעלי דוגמה לאיש שמאל מכחיש שואה וקיבל דברים אחרים לגמרי.

  26. חיים ברעם הגיב:

    כדי לפזר ספיקות, אני כתבתי את התגובה למר "נשמח לקבל". חיים ברעם

  27. ל"נשמח לקבל …" הגיב:

    יש בספר של יקירה שמות של אנשי שמאל
    שהם מכחישי שואה (רובם צרפתים )
    ישנו את חומסקי אשר מגן על פוריסון
    שהוא מכחיש שואה צרפתי
    חומסקי אינו מגנה את פוריסון אלא מגן עליו בשם "זכות הדיבור"וגם "זכות המחקר"

    יש פרק שלם על חנה ארנדט שטוענת שלישראל
    אין זכות להשתמש בשואה
    כלומר השואה משמשת לארנדט ולחיים ברעם
    אמצעי לנגח את הציונות
    (הציונות חסרת מוסר משום שהציונות משתמשת בשואה לפי ארנדט את ברעם ושאר צדיקי הדור)
    השמאל הוא הרבה יותר מתוחכם מהימין וההכחשה מתבצעת בצורה עקיפה
    למשל סרז תיון חבר של גיום (מכחיש שואה)
    כתב ספר בשם "פרשת פוריסון"
    (תיון הוא איש אקדמיה מומחה לעולם השלישי
    מאוד דומה בהשקפתו לברעם)
    גם תיון וגם חומסקי טוענים שצריך לחקור ביתר יסודיות את הרג היהודים ואין הם מסתפקים בעדויות של ניצולי השואה
    לדעתם צריך להתיחס לענין בצורה "מדעית" ולהוכיח את קיומה של שואה בצורה מדעית
    ומשום כך דעתו של מכחיש השואה פוריסון חשובה
    (זה מזכיר את הטענה של זאנד אשר רוצה
    הוכחות מדעיות מוצקות להוכחת "קיומו" של
    עם יהודי….בהערה מוסגרת הם יודעים מצויין שהנאצים עשו מאמץ אדיר לכסות על הפשע
    "והממצאים המדעיים" מועטים וגם זאנד יודע
    שהסיכוי לגלות ממצא ארכאולוגי על יציאת מצרים קלוש)

    תיון מרכז אתר אינטרנט של מכחישי שואה
    עמוד 44 בספר של יקירה
    והנה ציטוט בעמוד 45 של יקירה בענין החתימה
    של חומסקי על עצומה למען פוריסון
    והנה העצומה שעליה חתם חומסקי
    "..פוריסון פרופסור מכובד באוניברסיטת ליון מנהל מחקר היסטורי עצמאי מקיף על שאלת
    "השואה"מאז שהחל לפרסם את ממצאי מחקרו הפך פוריסון לקורבנו של מסע מרושע של הטרדה והפחדה"
    ועל התועבה הזו חתם חומסקי

    אני מבקש לצטט מהמבוא של יקירה
    "יותר משהשואה משמשת את ישראל היא משמשת את שולליה ואת מבקריה הבוטים ביותר.
    …זו מסכת אחת של הטלת דופי עקרוני בישראל
    ובציונות.
    הטלת הדופי הזאת תכליתה מתן תוקף לערעור עקרוני על הלגטימיות היהודית מזה
    וביסוסו של כתב אישום כולל על אי מוסריותה
    של ישראל מזה."
    ולא רק יקירה מראה על הסתאבות השמאל
    גם הפילוסוף פינקלקראוט כתב על התופעה וגם
    חזה התרחבות של התופעה לפני 30 שנה
    (שלא תתבלבלו יש מלא שמות של אנשי שמאל
    וזו תנועה שלמה של אנשים ואני סתם לקחתי בצורה אקראית 2 -3 שמות מתחילת הספר של יקירה)

  28. ל-ל"נשמח לקבל" הגיב:

    תודה שאתה מאפשר לי להגיב
    משום שהתגובה הקודמת נקטעה
    מומלץ מאוד לקרוא את הספר של אלחנן יקירה
    "פוסט ציונות ופוסט שואה"
    בספר יש עשרות שמות של אנשי שמאל שהם מכחישי שואה ואני בסך הכל לקחתי בצורה אקראית
    כמה שמות בסביבות העמודים 44-45
    באשר לתקיפה המילולית שלך אני מאוד שמח
    שנפגעת מהאמת
    אתה נשמע לי ילדותי מכדי שאתיחס אליך

  29. תוספת לל"נשמח לקבל" הגיב:

    זו פעם שניה שאתה מאיים
    הפעם כינית אותי "פשיסט מרעיל בארות" וחצית קו אדום

  30. לחיים ברעם הגיב:

    נראה לי שקצת הגזמת לכנות אדם בשם
    פשיסט ומרעיל בארות
    האם אתה בקו הבריאות ?

  31. למאיר הארה הגיב:

    אתה מאוד טועה
    אנשים בשם אידיאולוגיה מעוותת מכחישים את השואה הם עושים זאת בצורה מתוחכמת
    וחלקם הם אנשי שמאל
    אני לא טענתי חס וחלילה שברעם מכחיש שואה
    בשום פנים ואופן לא
    אבל חיים ברעם חוטא כלפי מליוני קדושי השואה ושרידי השואה בזה שהוא נושא את שם השואה לשוא
    חיים ברעם וספירו בכל הזדמנות מזכירים את השואה כדי להוכיח שהציונות אינה מוסרית
    הם האנשים שמשתמשים בשואה לצרכים שלהם

    ושאף אחד לא יטעה
    חיים ברעם קורא לי למשפט רק מסיבה אחת
    יש לו גב של המפלגה שתממן אותו ותשא הפסדים של מליונים בקלות מרובה
    אבל אני בטוח בצדקתי
    (אני לא בן דרור ימיני מוסווה שברעם יסיר דאגה מליבו)

  32. ק.א. הגיב:

    זה באמת מעייף העניין הזה של המייללים על "שימוש בשואה".

    אני משאיר לליבוביץ’ לסכם את העניין בנושא המנטליות הנאצית.

    — קישור —

    רגע אולי נמחק את המילה שואה מהמילון. אז לא יעשו איתה שום שמוש. לא הימין ולא השמאל ולא אף אחד אחר. מוכנים? בוודאאאאי שלא.
    אתם הרי רוצים לשתמש בסמל הזה לשטוף מוחם של בני נוער טרם גיוס כל היום וכל הלילה, שואה, שואה, שואה. אין יום בלי 10 כתבות בעתונות על שואה ו"אנטישמיות". ומי יצר את הדבר המטורלל הקרוי אייב פוקסמן? השמאל?
    אם אתם רוצים שהשמאל לא יעשה "שימוש" בשואה אולי קצת תפסיקו להתמזמז איתה.

  33. ק.א. הגיב:

    מאחר שנאסר להשתמש במילה שואה אני מציע לאסור להשתמש במילה נכבה, אפרטהייד ובמיוחד עינויים.
    אסור להשתמש במילה עינויים.
    זה ממש לא בסדר לעשות שימוש בנושא הזה.
    זכר העינויים היהודיים צריך להשאר אנדרטה.
    אסור להשתמש במושג עינויים לצרכים פוליטיים.

    — קישור —

  34. עופר ליובל הגיב:

    אחת המטרות העיקירות של מדינה מודרנית הינה יישום המטרות הלאומיות של קבוצת הרוב האתרנית. מדינת ישראל אינה יוצאת דוםן במובן זה, למרות שקיימת מחלוקת בשאלה באיזה קבוצה בדיוק מדובר (יהודים, ישראלים או דוברי עברית). מובן שיש לאזן בין מטרה זו לבין זכויות המיעוטים, אבל זו כבר שאלה אחרת.

    ועם כל זה שצריך להיזהר מלתת עצות מבחוץ לקבוצות אחרות, הרי שכל איחוד מדינות (או פיצולן) חייב להיות בדרכי שלום ותוך הסכמת רוב האזרחים. ואגב, אני משוכנע שטיוואן, הונג-קונג ומקאו ישמחו לוותר על מעמדן המיוחד (עצמאות או אוטונומיה) ברגע שיחוסל המשטר העריץ בסין.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים