הימים האפלים הם כבר פה. שלטון ימני קיצוני שלא נודע כמוהו בארץ והמשיק לשולי הפאשיזם שולט ללא כל אופוזיציה. מדד שנאת השונה מגיע לשיאים חדשים. שנאה זו מחלחלת גם בקרב בני הנוער ("חצי מהנוער נגד זכויות שוות לערבים"; אור קשתי, "הארץ", 11 במרץ 2010).
האמון בהליכים דמוקרטיים הולך ופוחת. חקיקה פרועה ונטולת אחריות בעלת גוון גזעני מתבצעת גלים גלים. שופטים וראשי מועצות נמצאים תחת איומים מתמידים. האלימות והאדנות גלשו כצפוי מן "השטחים" לתוככי הקו הירוק. נבואתו הקודרת של ישעיהו לייבוביץ מתגשמת לפרטיה.
מיתוסים לאומניים זוכים להנשמה מלאכותית (קבורת רחל והאבות הקדמונים במערת המכפלה) וחוגים דתיים-מתנחליים מפיצים את תורת היד החזקה והזרוע הנטויה. הדת היהודית על חגיה ומועדיה הפכו לכלי שרת לכיסוי הערווה המוסרית. הדממה הפטריוטית לכאורה חולשת על כלי התקשורת. מצד אחד אין קול נישא ברמה המתריע בשער בת רבים על האסון המתגלגל לפיתחנו. מצד אחר, דחיסת קקופוניה בידורית השמה לצחוק כל דיון רציני.
בידוד בינלאומי, סלידת דעת הקהל, התנכרות ידידים. סבירות גבוהה למלחמה טוטלית, עימות עם העולם הערבי והמוסלמי כולו מטים את ישראל לתוך ערוץ ללא מוצא, למקום הכי פחות בטוח לאזרחיו, לאתר שיעלו ממנו במוקדם או במאוחר אדי הרעל של חורבן הפרויקט הישראלי.
אין דרך אחרת והכל כבר נוסה ואין מפלט מעמידה אמיצה מול הריקבון הפושה בגוף הלאומי. כריתת האבר החולה והבראת הגוף ושיקומו היא בבחינת המלצה רפואית דחופה. שעת השין בעיצומה. רק מבצע הצלה בינלאומי של ישראל מהנטיה האובדנית שלה בהנהגתה של ארצות הברית והקוורטט תחלץ את ישראל מן המפולת הצפויה. יחד עם זאת מתבקשת באופן בהול הקמת תנועה חדשה שתקום על חורבות השמאל, תחבור למפלגות הרסיס הערביות, תמגנט אליה את ניצולי "קדימה" ו"העבודה" ותעמיד בראשה מנהיגות צעירה הצומחת בשדות המאבק בשייך ג’ראח, בילעין ונעלין וגם זו הצומחת במאבק להחלפת גלעד שליט באסירים פלסטינים.
השעה היא שעה רעה לישראל. היא עלולה במהלך לא זהיר ולא מחושב לאבד את כל נכסיה והויכוח "מדינה יהודית או מדינת כל אזרחיה" יהיה אנכרוניסטי ואנחנו ניהפך במחי יד אחת לקוריוז היסטורי. אז נבכה במיומנות רבה את הפרויקט המוצדק שהחמיץ את ההזדמנות להקים בית לאומי כהלכתו העומד על כנו ומוכר ואהוד על סביבתו.
"מתבקשת באופן בהול הקמת תנועה חדשה שתקום על חורבות השמאל, תחבור למפלגות הרסיס הערביות, תמגנט אליה את ניצולי "קדימה" ו"העבודה" ותעמיד בראשה מנהיגות צעירה הצומחת בשדות המאבק בשייך ג’ראח…"
נראה לי שיותר מהכל מתבבקש הכותב להפריד בין חלומותיו לבין תוכניות רלוונטיות למציאות…
למר בן פורת יוסף.איך אצלך החלום והמציאות? יש לך חלומות? הצלחת להגשים משהו מהם?חלמת פעם?האם אתה מקבל את המציאות כפי שהיא?כלומר אתה שפוט שלה?. אין לך איזו אג’נדה? איזו אמונה בשינוי? איזה חזון? ומה זה בכלל תוכניות רלוונטיות למציאות? מי קובע מה רלוונטי ומה לא? האם הציונות ההרצליאנית הייתה רלוונטית למציאות.[אגב רלוונטיות למציאות זהו בככלל ביטוי שאינו תופס בעברית. רלוונטיות היא ביטוי עצמאי. או תכנית רלוונטית או לא. בקיצור צא ולמד.
קל לומר שהכל יסתדר אם ישראל תחזור לגבולות 67 .
קל יותר גם לומר שהאלימות נובעת "מההתנחלויות" , והרי זו דמגוגיה שלא אומרת דבר.
אף קל ביותר לומר כדברי מליצה, שאם ישראל תוותר על ירושלים, יהודה ושומרון ועל חלקים נוספים שתתבקש להם ואף וגם אם יוחזר הגולן וגם חלקים בלתי ידועים שידרשו במסגרת הסכמים שונים, ואם ואם ואם – יבוא שלום על ישראל, הנה לנו שלום בזבנג וגמרנו.
אם ישראל תחלק אדמותיה – כל מהלך הגנתי שתבצע ישראל בגבולותיה יתפרש אוטומטית כפגיעה בפלשתינאים. האום יצעק אותו דבר
מדינות שונאות ישראל ירימו ראש כמו היום.
הכותב שוכח לציין שהאיסלם הקיצוני שואב אליו מזה שנים את כל הטרור הרצחני, הכותב מתעלם מהמצב הדמוגרפי של ישראל בעוד עשרים שנה כשלא יהיה למשפחות מקום לגור.
הכותב שוכח להזכיר לנו שאיראן מאיימת על ישראל בחיסולה בלי קשר לנסיגות ישראל ובלי קשר לשינויים שישראל כן תסכים לבצע או לא תסכים לבצע תחת ראשות ממשלה כזאת או אחרת.
הכותב שוכח להזכיר שבפתרון חלוקת האדמה לשני עמים על שטח קטן לא תוכל ישראל לעולם להגן על עצמה מפני אויביה, וגם אם תוותר על יהודה ושומרון ירושלים והגולן לא מובטח לעם ישראל שקט או שלווה לעולם.
הכותב שוכח לספר שהוא איננו יודע איך תראה מדינת ישראל בעוד חמישים שנה. למען האמת
היא תחיה על חרבה בכל מקרה, אם היא תחיה עד אז, ללא קשר כלשהו לחלוקת האדמה או לחזרה לגבולות 67.
הגל , אני מציאה לך לקרוא את המאמר פעם נוספת , כי לא הבנתה כלום . האם הכותב הזכיר פעם אחת את החזרה לגבולות 67 ?