התעוררתי היום להתרגשות רבתי. באינבוקס שלי מתנוסס אימייל מברק אובמה עם הנושא "עשינו היסטוריה". החגיגה היא על הניצחון הדמוקרטי בקונגרס בהעברת החוק לרפורמה במערכת הבריאות. בעוד העיתונות הכתובה והאלקטרונית חוגגת, הרפובליקאים קורעים קריעה ומיללים, שהחוק ישים קץ לארה"ב החופשית, יפגע בחופש האישי למות ללא טיפול רפואי, ובכלל זאת ימית אסון על הכלכלה האמריקאית.
אל מול הרטוריקה המטורפת וחסרת השחר של הימין האמריקאי אולי זה לא לגמרי מפתיע שחוק המחייב אנשים פרטיים ובעלי עסק קטנים לקנות ביטוח בריאות פרטי ויקר, בין היתר על ידי סובסידיה המשלשלת את כספי משלם המיסים לכיס העמוק של חברות הביטוח, אינו קובע תקרות מחיר אך מאפשר הגבלות על טיפול רפואי ייחשב כמהפכה סוציאליסטית.
בכל המדינות המפותחות בעולם, ולא מעט מדינות מתפתחות, ביטוח רפואי הוא ממלכתי בצורה כזו או אחרת. אזרחי ישראל, צרפת, קנדה או קובה לא ממש יכולים להבין את מידת הרשעות הקיימת כיום בשיטה האמריקאית, ולא על מה המהומה בלבטח את כל אזרחי המדינה. הסטטיסטיקה מלמדת שכיום 47 מיליון אמריקאים (מתוך כ-350) חיים ללא ביטוח בריאות; מה שאומר שטיפול רפואי הם מקבלים רק בחדרי המיון. הדבר גורם ללחץ אנושי וכלכלי עצום על בתי החולים המחויבים לטפל בחולים ללא כיסוי כלכלי. לחולים אלה אין תיקצוב לא בכח אדם ולא במיטות. למותר לציין, שאנשים המגיעים לחדרי מיון הם חולים יותר כי הם אינם מקבלים טיפול הולם למחלות קלות לטיפול. וכך מדי שנה מתים בארה"ב כ-45 אלף איש בשל העדר טיפול רפואי בסיסי.
הדמגוגים שואלים מה היה קורה אם מדי שנה אל קעידה היתה הורגת 45 אלף אמריקאים. אל קעידה בוודאי יענו – בשביל מה להתאמץ?
למראה הרשעות והטמטום של המצב הקיים עולה השאלה, מדוע כל כך היה קשה לנהל דיון ענייני בבעיה ולמצוא לה פיתרון. האמריקאים הם עם משונה. שנה לאחר הקריסה הכלכלית הגדולה ביותר ב-70 השנה האחרונות, כשאחוז האבטלה הרשמי קרוב ל-10, והלא רשמי נע בין 15 ל-20, כשחברות האשראי גובות ריביות הנעות בין 25 עד 35 אחוז על כסף שהן לוות מן הבנק המרכזי ללא ריבית, כש-30 אחוז מבעלי הבתים עומדים בפני עיקול של ביתם בידי הבנק והחוב הלאומי מאיים לגרום לקריסה של הדולר, לנוכח שתי מלחמות שאף אחד לא ממש מבין למה הן התחילו ולמה הן ממשיכות, המפגינים היחידים בחוצות העיר הם אותו מיעוט מטורף שעדיין מאמין שאובמה הוא סוציאליסט מוסלמי יליד קניה.
בארה"ב כבר אין עיתונות. לא ברור אם בשל כך או בגלל זאת גם אין יותר מציאות. הכל עניין של דעה, וכמה נחמד לצפות בבעלי דעות שונות רבים מעל גלי האינטרנט. הכל פופוליטיקה. תאוריית האבולוציה מול שבעה ימי בריאה, התחממות כדור הארץ ע"י גזי חממה תוצרת אנוש מול תאוריית קונספירציה לפיה אל גור רוצה לנקום את ההפסד שלו בבחירות לנשיאות. ההתמוטטות הכלכלית היתה תוצאה של חוסר האחריות של מכירת משכנתאות לעניים, מול העדר פיקוח על מוצרים פיננסיים אקזוטים שאף אחד לא מבין מה הם. הזכות של גאים להינשא מטעמי שוויון בפני החוק מול נישואי גאים הנמשלים למשכב בהמה. וכן, פוליטרוקים יחליטו מדי שנה האם להוריד את השלטר על סבתא מול העיקרון הבסיסי שטיפול רפואי הוא זכות אנושית ואזרחית.
היות שאין מציאות אין זה מפתיע שהפתרון של ביבי לבעיית ההתנחלויות היא לא להפסיק לבנות אותן, רחמנא לצלן, אלא פשוט לא לעדכן את האמריקאים על הרחבת הבניה במזרח ירושלים, חברון או כל מקום אחר. הרי בסופו של דבר האמריקאים יצליחו לכופף את זרועו של עבאס להגיע לשולחן הדיונים, ואז יוכלו לשלוח אימיילים נלהבים על "עתיד חדש במזה"ת". העיתונאים יצלמו את לחיצות הידיים והפרשנים יפרשנו את שפת הגוף וסדרי הישיבה בארוחת הערב. אובמה וקלינטון יצליחו להיות בעת ובעונה אחת BFFים (Best Friends Forever) של ישראל ובו זמנית מתווכים נייטרלים ומבשרי שלום ושלווה במזרח התיכון ובעולם כולו. בדיוק כפי שאובמה הצליח לקבל את פרס נובל לשלום ובמעמד זה להצדיק מלחמה, כך האמריקאים יקבלו "מהפכה במערכת הבריאות" שתרחיב שיטה כושלת לעוד כמה מליוני אמריקאים, והשיחות הלא ישירות יביאו לפלסטינים את מה שקיבלו עד כה – בובקעס.
נ.ב. אתמול, ערב ההצבעה "ההיסטורית" נפטרה ליז קרפנטר, עיתונאית ופוליטיקאית פמיניסטית, מהקולות המובילים לשינוי החוקתי למניעת אפליה נגד נשים (שאושר בקונגרס ב-1972). גם היא נאבקה באומץ מול כוחות ימנים שטענו טענות מופרכות כגון, שהשינוי בחוקה יגרום להידרדרות מוסרית של הנוער האמריקאי ולמגפה של הפלות. אך שלא כמו המנהיגות הדמוקרטית של היום היא דבקה באמת ובצידקת דרכה, נשענה על הגיון, עובדות ונדיבות לב בפנותה אל הציבור האמריקאי . מנהיגות אמיצה ואותנטית שקרפנטר יצגה כבר אינה בנמצא במפה הפוליטית האמריקאית. יהי זכרה ברוך.
בטוח בריאות לא מושלם זה אסון ובטוח בריאות בארה"ב קשור להתנחלויות ובניה בירושלים. תמשיכו להתלונן שאף אחד לא מבין אתכם. זה בגלל שכולם מעופפים או בגלל שאתם מעופפים כמו המאמר הזה?
אילנה,
רשימה יפה מאד. התעלמי מהמתחכם לעיל.
הנקודה שכוחו של הקונצנזוס האמריקאי נזון בין השאר מהתעלמות מן העובדות כבר הועלתה על ידי חומסקי ואחרים והיא מאד נכונה.
אך אם השינוי בביטוח הבריאות רק יגדיל רווחי חברות הביטוח, מדוע ההתנגדות הגדולה? רק פוליטיקה?
האמריקאים לא שייכים לתרבות המערבית.
בעוד שהאירופאים, אם בהצלחה ואם בפחות, עסוקים בשיפור זכויות האדם, האזרח והמיעוט ובהגות פילוסופית, חברתית ופוליטית מתאימה,ולאורך אלפי שנים, מטפחים האמריקאים תרבות של "הצלחה" ודמגוגיה. "הצלחה" משמעותה כסף, משרה, בית ודברים חומריים למיניהם ודמגוגיה יכולה להיות כל דבר ולראייה, בהתעסקות החולנית שלהם בפסיכולוגיה עצמית, שיכולה לתת אשלייה שמדובר בהתפתחות אמיתית ובריאה של האינדבדואל.
האמריקאים הם יצור כלאיים של תרבות מנוונת ולא מפותחת, כשלרשותה כמויות כסף שמאפשרות להם לקשקש ולנפח את המוח של העם האמריקאי ולמכור להם לוקשים, וזאת בקלות יחסית, מכיוון שהערכים שעליה הם חונכו וגדלו, מנוונים מידי כדי לייצר ביקורת חזקה ומבוססת ככוח נגד.