בערב חמים אחד, בישר לי חבר שיש לו 4 כרטיסים פנויים למשחק של הפועל אוסישקין. "רוצה להביא כמה ילדים למשחק?" שאל, ואני הרמתי טלפון לאמו של אחד הילדים באסקואליטה* והצעתי להם להצטרף.
"אנחנו הולכים לכדורסל?"
"כן".
בלב אני מציין לעצמי, בשילוב של צער וסיפוק, שהריש הרכה שלו הולכת ודוהה עד שבקרוב לא ישאר ממנה זכר. סבתא שלי לא השתחררה מהריש הזאת מעולם, גם לא אחרי כמעט חמישים שנה בארץ. אבל מנואל רק בן שש. ונמצא פה כבר שנתיים.
"עם שלי ושביט?"
"כן".
"יש!"
הם צריכים להביא צעיפים אדומים, אני חושב, ומכיוון ששכחתי איך להגיד צעיף בספרדית (השפה היחידה שבה אני יכול לשוחח עם אמו) אני מחליט להיעזר בו כמתורגמן.
"תגיד מנואל, איך אומרים צעיף בספרדית?"
אני שומע אותו ברקע.
"אמא, אמא, איך דיגאן בספרדית, זה, שאנחנו שמים מסביב…" אני יכול לדמיין אותו עושה תנועות מסביב לצווארו.
"בופאנדה"
"בופאנדה!" הוא חוזר אלי בתרועת ניצחון.
"טראה בופאנדה רוחה אנתונסס ."
"טוב".
הוא לא אוהב לענות לי בספרדית. בכלל, הוא לא אוהב ספרדית. אני מניח שזה גורם לו להרגיש שונה, זר, חטא שאין לו מחילה בחברת הילדים האכזרית.
סיפר לי פעם חבר עולה מרוסיה שכשעלה לארץ פשוט שתק ולא דיבר עם אף אחד לכל אורך החודשים הראשונים לחייו פה.
כמעט כולנו מהגרים ובני מהגרים פה. המחשבה הזו ממלאת אותי באופטימיות. יהיה בסדר.
"הנה השם שלי!" מצביעה שלי על כרטיס המנוי של הפועל אוסישקין.
בהתחלה אני חושב שהיא התבלבלה, ואז אני רואה שהיא מסמנת באצבעה על השורה "אני שלך ואת שלי" המתנוססת על המנוי.
"נכון", אני עונה לה. "את יודעת מה כתוב כאן?"
"א-ני ש-לך ו-את-ש-לי, איזה קל זה! מי לא יודע!" היא נוחרת בבוז.
היא מנסה להשוויץ מול הבנים. זו התחרות הפנימית שלהם שם, בין הילדים, מי יודע לקרוא טוב יותר מהאחרים. אני משבח אותה ומתרגם לספרדית את המשפט עבור אמא.
"הפועל ת"א! חמישים נקודות!" קופץ שביט ומצביע על לוח התוצאות, לאחר אחד הסלים.
"אתה יודע לקרוא מה כתוב כאן"? אני שואל אותו, מצביע על השלט ממול המכריז ‘הפועל צועד איתך קדימה ויוצא היום למלחמה’.
"זה בלי ניקודים" הוא עונה לי, מבלי להסיר את עיניו לרגע מהשחקנים המתרוצצים על המגרש. הוא רק בכיתה א’ הוא עוד ילמד. שביט הוא ילד פיקח כל כך.
השמועה על נצחונה של סכנין מול חיפה בכדורגל, נצחון שמקדם את סיכוייה המעטים של הפועל ת"א-כדורגל לאליפות מגיעה לאולם, ואלף חמש מאות אדומים בהדר יוסף מתודלקים בהתלהבות, קמים ומתחילים לשיר, אנחנו איתם.
"מי שלא קופץ צהוב, מי שלא קופץ צהוב, מי שלא קופץ מי שלא קופץ, מי שלא קופץ צהוב!" רוקדים שלושת הילדים באקסטזה.
זהו ,הם נשבו, אני מציין לעצמי בשביעות רצון. שלושה אוהדים חדשים נולדו להפועל ת"א, כך בדיוק גייס אותי אבא שלי, כשלקח אותי, בן 9, למשחק נגד בית"ר ת"א ב-1993. אני עוד זוכר את התוצאה, 1-1. משה סיני היה אז מאמן-שחקן ונכנס לשחק במחצית.
כן, הם משלנו עכשיו. בנים למשפחה האדומה. אם, אם הם בכלל ישארו פה…
שלושת הילדים הישראלים החוגגים את עלייתה של הפועל אוסישקין לליגה השניה לא יודעים זאת, אבל חייהם פה הם על זמן שאול. כל יום שעובר מקרב את הרגע שבו ידפוק על דלתם שוטר ממשטרת ההגירה ויקרע אותם מביתם, ממשחקיהם, מהשכונה שבה הם חיים.
הם לא יהודים זו כנראה תהיה הסיבה, הם לא יהודים וזו מדינה יהודית, והם מאיימים על.. על מה בעצם הם מאיימים? על צביונה היהודי של המדינה. על המפעל הציוני…
אני מסתכל על הסכנה הדמוגרפית ששמה שביט, על השה התמים הזה שיועלה לעולה על מזבחה של הדמוגרפיה הקדושה ועיני מתמלאות בדמעות.
האמנם, זוהי התגלמותן, זהו פירושן של צמד המילים "מדינה יהודית"? החרבת עולמו של ילד בן שבע?
מתי והיכן, מבלי שהרגשנו, לקחו מנוולים חסרי לב בשבי את תנועת השחרור הלאומית של העם היהודי, הציונות, והשחיתו את פניה כל כך שכבר אי אפשר לנו, לאוהביה, להכירה?
העם היהודי בארצו, בהתקף פוסט-טראומטי חולני, נוקם את נקמתו בגויים שרדפו אותו כל השנים, ועל שביט הקטן נגזר לשלם את המחיר.
אני מתבונן בו, ומאליהן צפות ועולות בי מילותיו הנוראות של ביאליק: "נקמה כזאת, נקמת דם ילד קטן עוד לא ברא השטן…"
*האסקואליטה הוא מרכז למידה לילדי מהגרי העבודה מאמריקה הלטינית. להתנדבות ניתן ליצור קשר עם נטליה – escuelita.lemida@gmail.com . ידיעת ספרדית אינה הכרחית.
אתה טועה. לפי חוק האזרחות מי ששהה במדינה כחוק לפחות 5 שנים ומילא עוד מספר תנאים, יכול לקבל אזרחות ישראלית גם אם אינו יהודי.
האמת שיש לי פתרון אחר: למה שלא נקח את המהגרים האלה, ונשלח אותם להגשים את עצמם באחד מאוסף בנטוסטאנים מבודדים שנקרא להם "מדינה", על מנת שהיהודים לא ירגישו מאויימים, חס וחלילה? או שמא זו גישה המתאימה בעיניך רק לבעיה הערבית?
כשמעוותים דת, ונוטלים ממנה את העיקר – שהוא לדעתי המוסר – הופך גם צמד המילים "מדינה יהודית" – לפשיזם יהודוני, שמסוגל להחריב כל דבר שעומד בדרכו, כולל רת עולמו של ילד בן שבע
מאבק למען ילדי מהגרי העבודה הוא מאבק נגד הגזענות היהודית.כן ,יש דבר כזה !
מאבק זה חשוב ביותר לעתיד המדינה,ללא יחס למספרים או למימדי הבעייה.
ובנוסף,ועל פי האמרה היהודית:"אם הצלתה נפש אחת,הצלתה עולם שלם"
ונשאלת השאלה:
אם מדינת ישראל היא מדינה כל כך גזענית איומה ונוראה ,מדינה אכזרית ופשיסטית שרודפת אפילו אחרי ילדים קטנים בשביל לשמור על צביונה הגזעני-יהודי , מדינה שכדברי הכותב "מעלה שיות תמימים לעולה" – האם לאור כל העובדות הללו לא היו ראוי לפנות לכל מהגרי העבודה וילדיהם בקריאה:" הצילו את נפשותיכם! הימלטו מכאן מהר!" .
אולם למרבה הפלא לא רק שזה מה שקורה אלה שהמאבק הוא בדיוק הפוך- להשאיר אותם כאן במקום הנורא והאיום.
צריך להגיד ביושר: אין עוד שום נושא שכמויות הדמגוגיה שנאמרות לגביו הן כה גדולות כמו בנושא מהגרי העבודה השוהים במדינת ישראל באופן בלתי חוקי.
לנתן:
א)מבחינה משפטית הבעייה אינה חד משמעית.גירוש הילדים מנוגד לחוק יסוד כבוד אדם וחרותו ולפסיקה הבינלאומית.
ב)מבחינה אנושית הבעייה חד משמעית בלתי אנושית,הוא מעשה נבלה ופגיעה בחפים מפשע שכל מה שרוצים זה לעבוד ולחיות בשקט
ג)מבחינה יהודית מנוגד לכל עקרון דתי-יהודית ואפשר למצוא ציטטות רבות בכתובים ולדוגמית אחת:"ואהבתה את ראך כמוך"
ד)מבחינה פרקטית,(או "טקטית" אם תרצה)זה מעשה מטופש הפוגע בתדמית ישראל ומוסיף למצבה הנוראי בעיני העולם.
אם כל הסיבות האלה אינן מספיקות לך,לך תפגוש אחד מהילדים האלה ותביט לו בעיניים,ואחרי זה,
אם לא תשנה את דעתך,עדיף שתתאבד ומהר,לא לטובתך,לטובת האנושות.
כידוע לך בימינו אנו הוכח אפילו מבחינה מדעית כי הכל יחסי
מדינת ישראל לא שולחת אנשים לתאי גזים – זה נכון
היא גם לא, כמנהג עמי האיזור, רודפת נשים, הומוסקסואלים, ומיעוטים אחרים
מאידך גיסא אין מדינה מערבית אחרת שיחסה לפליטים ומהגרי עבודה כל כך בלתי אנושי אכזרי וגזעני כמו מדינת ישראל
כמובן, אם כבודו מסתפק בלהיות ראש לשועלים (סעודיה ומצריים וכיוצ"ב) – זכותו.
סבור אנוכי כי מדינתו של העם היהודי – "אור לגויים" וכו’ – צריכה לשאוף להיות קצת יותר מזה…
כל ההתיחסות לילדים היא דמגוגיה בהתגלמותה, הרי ברור שלא הילדים הם הבעיה ,אבל ילדים נמצאים ברשות הוריהם ואיש לא יעלה בדעתו להפריד את הילדים מהוריהם(למשל לגרש את ההורים ולהשאיר פה את הילדים).
מעניין מה היה המגיב עעושה אילו אדם זר היה נכנס לביתו באמצע הלילה ומסרב לצאת בטיעון שיש לו ילדים? או בוא נניח שאותו אדם לא היה נכנס באמצע הלילה אלה היה מוזמן לצורך ביצוע עבודה כלשהיא ולאחר ביצוע העבודה היה מסרב לצאת בטיעון שאין לו לאן ללכת?
אדם שנמצא בישראל באופן לא חוקי בין אם נגמר לו רישיון העבודה ובין אם הבריח את הגבול ממיצריים הוא עבריין ,מבחינה אנושית משפטית ויהודית כאחת, ובאותו האופן יש גם להתיחס לישראלים שמסתננים למדינות אחרות כדי למצוא עבודה.
למען האמת גורלם של ילדי מהגרי העבודה הלא חוקיים מענין את הכותבים פה כשלג דאשתקד, זאת פשוט עוד הזדמנות למחזר את שלל הקלישאות האנטי-ציוניות השחוקות.
ועדיין לא קיבלתי תשובה, מדוע אינכם קוראים לאותם אנשים להימלט מהמקום האיום והנורא הזה שבו (ציטוט) : "היחס לפליטים ומהגרי עבודה כל כך בלתי אנושי אכזרי וגזעני" ,
ולנסוע למדינות נאורות כמו איטליה(שבה הכריז ברלוסקוני, שהמדינה איננה "רב-תרבותית", ולכן יש לעשות הכל על מנת להדוף את "הפלישה האפריקאית".)
או צרפת (שבה פתחה הממשלה במבצעים ל"מיגור ההגירה הבלתי-חוקית", שהם למעשה מעשי גירוש המוניים.)
או ספרד(שבה יורים בפליטי הספינות המגיעים מצפון אפריקה)
די לצביעות ולדמגוגיה.
במדינת ישראל אין כל תהליך התאזרחות מסודר למהגרי עבודה.
למעשה תהליך ההתאזרחות הכמעט יחידי הקיים בה מבוסס על גזע. או שאתה יהודי, או שאתה מתחתן עם יהודי/ה. זהו.
לכן, ולא משום סיבה אחרת כתבתי לך: "אין מדינה מערבית אחרת שיחסה לפליטים ומהגרי עבודה כל כך בלתי אנושי אכזרי וגזעני כמו מדינת ישראל".
כי יכול אדם לעבוד פה 20 שנה, להתחתן, להוליד פה ילדים, וגם הוא וגם הם חסרי כל מעמד קבוע פה. יבוא שר פנים ובמחי החלטה אחת פשוט יעיף אותם מפה.
בחור בן 18 שנולד פה, ואפילו התגייס לצבא – יכול פשוט לקבל הודעה יום אחד שאשרת השהיה שלו פגה והוא מתבקש לעלות על המטוס הקרוב לתאילנד או לקולומביה – המדינה שהיתה ביתם של הוריו לפני 20 שנה.
אין עוד מדינה מערבית אחרת שהחוק בה כל כך בלתי אנושי ואכזרי בהיבט זה. ואם יש לך תשובה אינטיליגנטית על מה שכתבתי עכשיו (להבדיל מהיתממות מטופשת בנוסח "אז שילכו" – כאילו תשובה דומה היתה מספקת אותך במקרה של עוולה מסוג אחר – נניח אפליה נגד אתיופים או הומוסקסואלים) אתה מוזמן לענות.
כפי שנתן טוען, ובצדק, אם אכן "אין מדינה מערבית אחרת שיחסה לפליטים ומהגרי עבודה כל כך בלתי אנושי אכזרי וגזעני כמו מדינת ישראל" – אזי מדוע פליטים ומהגרי עבודה ממשיכים לבוא לכאן ומנסים להתאזרח כאן?
ברור כשמש שיש פער בין הטענות שלך לבין המציאות, ותשאל את עצמך לגבי הסיבות לפער הנ"ל.
אם יש אזרח זר שמחליט לעבוד פה 20 שנה, להתחתן ולהוליד פה ילדים – הוא אמור לדעת מראש שתהיה לו ולילדיו בעיה להתאזרח,
ישראל לא חייבת לו שום דבר בתחום הזה
ואתה נובח על העץ הלא נכון.
כל מדינה יכולה לנהל כרצונה את מדיניות ההגירה, השהייה וההתאזרחות.
הבעיה האקוטית והאמיתית היא היחס לפועלים כפועלים וכבני-אדם.
מבחינתי אזרחות ישראלית צריכה להיות מצרך נדיר כמו אזרחות שוויצרית (אגב, בדקת מה הנוהל בשוויץ?), השינוי המשמעותי צריך לבוא בתחום ההעסקה –
שכר הוגן, חיסול חברות כח האדם ובעיקר הנחתת עונשים כבדים על כל סוחרי העבדים שפועלים כאן ועושים הון על גבם של הפועלים הזרים והפלסטינים.
האמירה האחרונה שלך על אתיופים או הומוסקסואלים היא פשוט דמגוגיה.
אין דין שמירה עך זכויות אדם וכבוד האדם כדין מדיניות מתן אזרחות.
מדינה יכולה וצריכה לשמור על האינטרסים שלה ותוך כדי זה גם על אינטרסים של מיעוטים וקבוצות חלשות או פגיעות.
אפליה במתן אזרחות היא גם משנית וגם סבוכה מאוד לעומת אפליה בדברים בסיסיים הרבה יותר.
אין תהליך אזרחות למהגרים בלתי חוקיים בשום מדינה בעולם המערבי. יש תהליך התאזרחות אך ורק למבקשים בסטטוס חוקי, כך גם בישראל. הסיכויים שתקבל אשרה במדינה מערבית הוא קטן מאד, בישראל קטן מעט יותר. נישואים הם הדרך היחידה לאזרוח כמעט בכל מדינה בעולם. כך שכל ההשתפכות הצבועה על "בלתי אנושי אכזרי וגזעני" היא שטות מופרכת וחסרת בסיס.
אין עד מדינה בעולם שגירוש של מהגרים לא חוקיים מעסיק את התקשורת באופן אובססיבי שכזה ושממשלתה מתמודדת עם האשמות מכוערות שכאלו על רקע גירוש עובדים לא חוקיים.
זה שכל דואבי המצפון כאן מחפשים ילדים באסקואליטה ולא בירוחם, מלמד עליהם יותר מעל המדינה.
אני מסכים שיש העדפה לקבלת אזרחות במדינת ישראל למי שהוא יהודי. האם הדבר הוא גזעני ולא אנושי?
בהונגריה, למשל, חוקק הפרלמנט לפני שנים את "חוק ההונגרים", חוק שנותן זכויות מיוחדות לבני המיעוטים ההונגרים החיים מחוץ להונגריה כשהם באים להונגריה. ברומניה חי מיעוט הונגרי גדול מאד ופעיל, וממשלתה התלוננה על החוק הזה לפני מועצת אירופה. מועצת אירופה העבירה את הדיון בחוק לוועדת המשפטנים שלה, הידועה בשם Democracy Through Law
שקבעה פה אחד – שההחלטה בענייני הגירה והתאזרחות נתונה לסמכות הרוב הלאומי, כלומר שיש למדינה זכות לתת עדיפות לבני לאום ספציפי ולכן "החוק ההונגרי" הקיצוני אף יותר מחוק השבות (הוא מעניק זכויות לאנשים ממוצא הונגרי גם אם אינם מעונינים להיות אזרחי הונגריה)קיבל את ההכשר.
מדינת ישראל היא מדינה נאורה ליברלית ומתקדמת ומי שמוכיח את זה יותר טוב מכולם הם אלפיי מהגרי העבודה
המעונינים לקבל את אזרחותה, וזאת למרות שרבים מהם בולטים בשונותם הן מבחינת מראה והן מבחינת שפה.
לסיכום מכיון שאני לא שמאלני נאור ומתקדם כמוך אני מוכן לקבל גם תשובות לא אינטליגנטיות…
בארה"ב מקובל שמי שנולד בה, גם למי שאינו אזרח, מקבל אזרחות באופן אוטומטי. האזרחות הזו מעניקה זכויות מסויימות גם להורים – כאפטרופוסים. (במאמר מוסגר, אין לי מושג אם זה תקף גם לילדים של מהגרים בלתי חוקיים, או רק לילדים של שוהים חוקיים)
זאת אומרת – הזיקה דרך "קו הדם" אינה אקסקלוסיבית.
בחלק ממדינות אירופה יש מסלול הגירה והתאזרחות מסודר ל"מקומיים" בני הקולוניות לשעבר, ובחלק ממדינות המערב, אם לא בכולן, יש מסלול התאזרחות מסודר למהגרי עבודה ולימודים חוקיים.
מה שמייחד את ישראל הוא שקשר דם או נישואין לאזרח הוא הדרך היחידה להתאזרח בישראל באופן חוקי למי שאינו יהודי.
זאת אמרת שמהגר עבודה במדינות מערביות אחרות יודע שיש לו סיכוי מסויים להתאזרח באופן חוקי בזמן כל שהוא, או לפחות לקבל תושבות קבע כולל אישור עבודה, אם הוא שומר על החוק, ושילדיו יהיו אזרחים.
בישראל הפתח הזה לא קיים, לכן כל מהגר עבודה שירצה לבנות כאן את עתידו או עתיד ילדיו יהפוך לבלתי חוקי.
אני לא מבין מה הבעיה עם המצב שתיארת?
אז מהגר עבודה לא יכול להתאזרח כאן, so what?
ממתי מדינה מחוייבת להנפיק אזרחות לאזרח זר?
לא ברור לי על מה המהומה.
חבל רק שהדבר לא מוסדר וברור, ונראה לי שאם החוק היה ברור וידוע לכל (גם אם דרקוני לחלוטין) אזי היה פחות דיון לגביו, לכן הבעיה היא כנראה העמימות בחוק..
ושוב אי אפשר שלא לחזור על טענה שהועלתה כאן קודם: אם ישראל היתה מדינה כל-כך אכזרית וגזענית (או לפחות החוקים שלה, כפי שטען המגיב "לנתן – מפגן של צביעות והיתממות") – אזי איזה מהגר עבודה היה רוצה להגיע לכאן
ולא כל שכן להתאזרח כאן…?
אז כנראה שהשד לא נורא כל-כך, ואם הוא כן כזה נורא אז צריך כל "חרד זכויות אדם" להודות למשרד הפנים על כך שהוא עונה בשלילה לכל בקשת אזרחות של פועל זר.
נטען כלפי ישראל כי חוק ההגירה שלה הוא גזעני.
באו חכמים וניסו להראות כי המצב דומה במדינות מערביות מתוקנות, לכן לא כצעקתה.
(איננו משווים את ישראל לסעודיה או מצריים וגם לא לנסיכויות הנפט, ששם יש יותר מהגרי עבודה נטולי אזרחות/יכולת להתאזרח מאשר אזרחים, למי שאפרטהייד מטריד אותו…)
קנה המידה שלנו להשוואה הוא מדינות הגירה כמו ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, ניו-זילנד, או, לחילופין, מדינות לאום מובהקות כמו באירופה המערבית.
יתכן שאתה אינך מוצא בעיה בהידמות למדינות עולם שלישי, אבל היומרות של ישראל הן להידמות לדמוקרטיות מערביות ולא לדגמים המזרח-תיכוניים למיניהם.
ונשאלת השאלה – מדוע שונו החוקים במדינות המערב לאפשר התאזרחות של מהגרי עבודה / לימודים?
מכמה סיבות –
אנשים במצוקה יעשו הכל בכדי להגר למקום שבו הם יכולים לחיות בביטחון יחסי.
עדיף לסודני להיות נרדף ע"י משטרת ההגירה בישראל ולא על ידי המשטרה במצריים, או המיליציות בדארפור…
עדיף למולדובנית להסתתר מהמשטרה בלונדון מאשר לחיות בחוסר כל במולדת.
עדיף לאלבני להיות מטרה לשנאה ביוון מאשר לנסות לשרוד בבית.
אם לא יוסדר מעמדם באופן חוקי ויתאפשר להם להשתלב באופן לגיטימי בחברה הקולטת, הם ישארו בכל זאת, אבל החיים במחתרת ידחפו אותם לפשע ואלימות בתוכם שידלפו ויפגעו גם בחברה המקומית.
סיבה נוספת – מהגרי עבודה יכולים לתרום ולהעשיר את החברה הקולטת, ואף לדחוף אותה קדימה, אם רק יתנו להם הזדמנות. יהודים וארמנים הם דוגמה מצויינת. כך גם קוריאנים, סינים, יפנים והודים במערב.
במינון סביר, מהגרי עבודה הם כמו שמרים לבצק – עושים טוב.
חברה סגורה ומסתגרת, סופה לקפוא או להתנוון. מי כמונו יודע כמה דווקא האינטראקציה עם הזר היא דבר חיובי.
כמובן, זכותכם להחזיק בעמדתכם המוסרית הקלוקלת. תמצאו הרבה מאוד אוזן קשבת בישראל עבורה, אל דאגה.
אם אתם לא רואים שום בעיה בכך שאדם שחיי את חייו באופן חוקי בישראל ועובד בה לפרנסתו, מקים בה משפחה ומגדל בה ילדים – הוא בסכנה מתמדת של גירוש כתלות בקומבינה הפוליטית האקראית שעשה שר הפנים עם שר החקלאות – אז חבל על הזמן בטיעונים מוסריים עם אנשים שכמותכם.
רק בקשה אחת, אנא תרדו מהעץ הזה של "אם כל כך רע פה למה הם באים" משום שחבל שתביישו את עצמכם גם אינטלקטואלית בהיתממות המטופשת הזו (כאמור – מוסרית אתם כבר עושים זאת). ישראל היא מדינה מערבית עשירה. אנשים באים לעבוד פה (כמו באירופה, ארה"ב, יפן, אוסטרליה, וכו’) מהסיבה הזו. ביום שבו ישראל לא תהיה עשירה – אנשים יפסיקו לבוא. מאוד פשוט. גם אנחנו בני הארץ הזו נוסעים לאירופה וארה"ב, עובדים בה ולומדים בה – מאותה הסיבה בדיוק.
מכיוון שקרקור הבטן עבור מי שחי בצד החשוך של הפלנטה הזו – איפה שמרוויחים דולר ליום – הוא עניין פרקטי מאוד (ממש כמונו, בני המערב) – הם באים לפה . השאלה היא לא האם ומדוע הם באים, אלא האם מתייחסים אליהם באופן הוגן, ולכך רצוי שלא להשוות את עצמנו לסעודיה ואיראן אלא לארה"ב ואירופה.
כשישראלי נוסע ללמוד/לעבוד באירופה או בארה"ב הוא יודע שבמידה ויעמוד בתנאים הדרושים + ימצא מעביד שירצה להעסיקו, וכו’ וכו’ – הוא יוכל לאחר פרק זמן מסויים לקבל תושבות ולבסוף אזרחות. הוא יכול לחיות את חייו כאינדיבידואל, לתרום לחברה ולהשתלב בה – מבלי שיסתכן בכך שאיזה פוליטיקאי יחליט שהוא סכנה דמוגרפית ויגרש אותו ואת משפחתו.
זה משהו שאין לפועל הזר שחי בישראל.
.כמובן – אני מבין שעבורכם בני אדם ומקום מחייתם הם חיילים על לוח השחמט, ושאין שום בעיה מוסרית להזיז את הפרש לה5, ואת התאילנדי לד4 אם זה משרת את האינטרסים הקפיטליסטים: אבל יש פה כמה אנשים שלהם זה קצת מפריע, והם מתכוונים לנסות ולהילחם על זה.
עופר – שנינו יודעים שמה שכתבת הוא בדיחה. כמות האנשים שמקבלים אזרחות לפי הסעיף הזה שואפת לאפס. אפילו שחקני כדורגל מפורסמים צריכים להפעיל קשרים ולהתחנן לשר הפנים דרך ההתאחדות לכדורגל וראשי קבוצותיהם כדי שההליך הזה יהיה תקף לגביהם. בקיצור – שטויות.
(אגב, רובינישטיין ואבינרי בהצעתם הציעו בדיוק את זה – ליצור מסלול של התאזרחות לאחר 10 שנים).
חלו כמה טעויות בהבנת העניין:
המגיב בכותרת "לאבירם ולנתן" לא מבין את ההבדל בין תנאי העסקה לבין התאזרחות. ולא פלא שאין בתגובתו אפילו ארגומנט אחד לטובת הקלה במתן אזרחות, חוץ מאיזכור המצב במדינות אחרות.
אני אבהיר בפעם השלישית שלדעתי מתבצעים בישראל "פשעי כח אדם" בשיתוף סוחרי עבדים שכל מטרתם להרויח הון על חשבון הרס חייהם של פועלים זרים.
ברור לי לחלוטין שפועל סיני או תאילנדי לקח הלוואה ענקית בארצו כדי לבוא לכאן, ואז אם הוא מגורש מישראל אחרי זמן קצר – חייו נהרסו.
הפשע הגדול ביותר הוא שזאת מערכת מתוכננת היטב שכל מטרתה לגרום לכמה שיותר פועלים זרים לשלם את אותם סכומים, וכך להרוס כמה שיותר חיים ומשפחות, זאת הבעיה האמיתית!
אם פקידי משרד העבודה מאויימים ומפחדים להתעסק עם סוחרי העבדים אזי צריכה לקום מחלקה בשב"כ (אני לא צוחק) כדי לטפל בהם בכל הכוח.
פועל זר צריך לשלם סכום סביר והוגן כדי להגיע לכאן, ואז לעבוד בצורה מוכרת ומוכרזת בשכר שאינו פחות משכר המינימום במשק, כולל קבלת ביטוח רפואי,
ובוודאי שלא להיות מגורש עד שתמה תקופת העסקה שתספק לו לפחות החזר על הוצאותיו.
צריך להיות חוק לפיו כל יום שפועל יושב במעצר – ישבו גם אלו האחראים להבאתו,
שכן ברור שהעבריין הוא בשום אופן לא הפועל.
אני מקווה שכאן תמו טענות "המוסרית הקלוקלת" והגזענות.
גם אם תוסיף לכתוב את ההבל שלך עוד שבע שמונה ועשר פעמים – הוא יוסיף להיות רענן בכיעורו ממש כבראשונה.
תנאי ההעסקה והניצול – הם אכן פשעים חמורים כנגד מהגרי העבודה, הפשעים האלה באים בנוסף לפשע הגירוש, לא במקומו.
אדם שחי פה עשר שנים צבר פה זכויות, כמו שדייר שגר בבית 20 שנה צבר בו זכויות, כמו שעובד שמעבד את אדמתו 30 שנה.. יש? מתחיל לחלחל משהו פנימה טומטום? אחרי עשר ועשרים שנה שחיים במקום מסויים (בעיקר אם מקימים בו משפחה) ישנה זיקה למקום הזה. זיקה שהיא בלתי מותנית בהחלטתו של פקיד מושחת כזה או אחר. בני אדם הם לא קונוסים, ואי אפשר "להעביר" אותם ממקום למקום כמו קונוסים.
זו בדיוק הסיבה (הפלא ופלא! יש סיבה! מדינות המערב האלה בכל זאת פועלות לפי לוגיקה מסויימת!) שבמקומות נורמלים, שכפופים לרמה מעט גבוהה יותר של זכויות אדם מאשר הוילה בג’ונגל מטעם עצמה שנקראת ישראל קיים תהליך התאזרחות מסודר לעובדים זרים חוקיים.
כי כן, למי שמעבד את שדותיך בונה את בתיך ומטפל בזקניך שנה אחר שנה בשכר מגוחך – יש לך, אם תרצה או לא, איזה חוב מוסרי מינימלי. להתייחס אליו כמו בן אדם. בהגינות בסיסית.
אני מבין שהמילה הזו גדולה עליך, הגינות? אה? למה? מה יוצא לי מזה? מה אני חייב לו משהו? כוס אומו המלוכסן הזה שיעוף חזרה לחור שהוא בא ממנו יחד עם הילדים שלו.
לפחות תהיה מספיק "גבר" (אם להשתמש בסלנג העממי המצ’ואיסטי) כדי להודות במה שאתה באמת. סתם גזען.
גם אם אתה צודק, הטון עושה את המוזיקה.
ככה לא מנהלים שיחה תרבותית, וככה לא משכנעים אנשים. ככה כן מייצרים עוינות ואנטיפטיה.
האם הפורום הזה הוא זירת איגרוף, או בימה להעברת רעיונות?
לפעמים נדמה שהמניע של חלק מהכותבים הוא תרפוייטי – לשחרר אגרסיות וכעסים, להשפיל את כל מי שלא חושב כמותם, ודרך זה לשפר את הדימוי העצמי. יעני, שופוני, כמה אני צדיק וטהור לעומת כל הגזענים המסריחים מסביבי.
אפשר להסביר עמדה גם בלי אד-הומינם.
חבל.
ולעניין – נראה שההתנגדות לאיזרוח של עובדים זרים בכל מקום בעולם (גם במדינות המערב הנאור. ראה עלית המגמות הקסנופוביות באנגליה, צרפת, בלגיה, הולנד, וכו’) עולה ככל שהמספר היחסי שלהם באוכלוסיה עולה, וככל שהבולטות של השונות שלהם עולה (זאת אומרת מיעוט גדול יחסית, שאינו נטמע אלא משמר מאפיינים זרים לפעמים בצורה מתריסה)
למעשה – כאשר הרוב המקומי מתחיל להרגיש איום על הדומיננטיות התרבותית / הכלכלית שלו.
כמו כן, בעיתות משבר כלכלי במדינה ה"מארחת" – כאשר העשירונים התחתונים באוכלוסיה, אשר מתחרים בשוק העבודה עם עובדים זרים זולים, מתרחבים כתוצאה מהמשבר,
עובדים בעלי שכר נמוך אבל עם ביטחון תעסוקתי "מרוויחים" מהעובדים הזרים שמספקים שירותים בעלות נמוכה.
עובדים לא מיומנים, שאינם נהנים מביטחון תעסוקתי, או מובטלים – רואים בעובד הזר איום קיומי ואוייב, במיוחד כאשר קצבאות האבטלה אינן מהוות הכנסה שמאפשרת קיום בכבוד.
השאלה היא אחרי כמה זמן של שהות יש לתת למהגר עבודה אזרחות. כיום שוהה באופן חוקי יכול לקבל אזרחות כעבור 5 שנים, ולדעתי זהו זמן סביר בהחלט לשני הכוונים.. לגבי בלתי חוקי (כלומר מי שנכנס באופן חוקי, לא חודשה לו האשרה ולא עזב) – אין כיום שום הסדר, אבל יתכן שצריך לתת להם אזרחות אחרי, נאמר, 10 שנים.אשר לילדים – הם אמורים להיות איפה שהוריהם נמצאים, כלומר להישאר או לעזוב יחד איתם.
אציין שהמנהג לתת אזרחות אוטומטית למי שנולד במדינה נעלם ברוב המדינות, ובצדק.
למה אתה מתעקש לחזור על הבדותא הזו?
לא חבל על ההטעיה של קוראי האתר?
אני מפנה למסמך מאתר הכנסת הדן בנושא –
— קישור —
"כל העובדים הזרים השוהים בארץ כחוק הם במעמד ישיבת ביקור מסוג ב/1 (עובד זמני), שהוא, על-פי חוק הכניסה לישראל, רשיון שהייה ועבודה לפרק זמן עד 27 חודש, כולל הארכות. כך נאמר בתשובת הלשכה המשפטית של מינהל האוכלוסין על פנייה לצורך כתיבת מסמך זה."
"עובדים זרים אינם זכאים לקבל מעמד של תושב ארעי או כל מעמד אחר פרט לב/1″
הסעיף שאתה מדבר עליו נוגע להגשת בקשה לאזרחות למי שהיה קודם לכן תושב קבע (ראה ב.1) מכיוון שעובדים זרים הם במעמד עובד זמני – הנ"ל אינו חל עליהם.
מקווה שקיבלת תשובה.
שים לב לפסקה המלאה במסמך שציטטת:
"כל העובדים הזרים השוהים בארץ כחוק הם במעמד ישיבת ביקור מסוג ב/1 (עובד זמני), שהוא, על-פי חוק הכניסה לישראל, רשיון שהייה ועבודה לפרק זמן עד 27 חודש, כולל הארכות. כך נאמר בתשובת הלשכה המשפטית של מינהל האוכלוסין על פנייה לצורך כתיבת מסמך זה. אך בתשובת מנהל מינהל באוכלוסין נאמר כי תקופת האשרה לעובד זר הנה שנה, וכי ניתן להאריך את תוקף האשרה בכל שנה, עד חמש שנים"
כלומר ניתן להאריך להם את האשרה ליותר מ-27 חודש. יתכן כי הדבר לא נעשה ולכן אף אחד מהם לא מגיע ל-5 שנים.
אציין שהכתי אישית עובד זר שחודשה לו האשרה ל-5 שנים, למרות שעברו מאז 10 שנים ואולי המדיניות השתנתה.
בדיוק – מאריכים, עד 5 שנים (במקרה הטוב) ואז מגרשים. בכל מקרה גם לאחר 5 שנים הם עדיין עובדים זמניים ולא תושבי קבע – ולכן לא יכולים להגיש בקשה לקבלת אזרחות.