אתמול הורם קצה המסך מעל פרשה חסויה זה חודשים אחדים, המוגדרת על ידי גופי הביטחון כ"ביטחונית-תקשורתית" חמורה, ואילו אנחנו צריכים לראות בה פגיעה קשה בחופש העיתונות ובאושיות הדמוקרטיה, או מה שנשאר לנו ממנה.
כל מה שידוע על הפרשה התפרסם בשבועיים האחרונים בעיתונים חשובים בבריטניה ובארצות הברית, ובבלוגים ישראלים המסתמכים על עיתוני החוץ, במטרה לשבור את קשר השתיקה. על פי הפרסומים הללו נעצרה בדצמבר האחרון העיתונאית ענת קם, בת 23, בידי שלטונות הביטחון. מאז היא נתונה במעצר, ממתינה למשפטה כשהיא מוסתרת ומושתקת, בצו איסור פרסום שהוצא על ידי בית המשפט לבקשת גופי הביטחון. העיתונות הממוסדת נענתה באופן מוחלט לצו שהפרתו היא בבחינת ביזיון בית המשפט.
עיתוני חוץ מספרים כי קם חשודה בהדלפת מסמכים סודיים לעיתונאי "הארץ", אורי בלאו. מן המסמכים עולה כי צמרת הצבא הפרה ביודעין את פסיקת בג"ץ מדצמבר 2006 האוסרת להתנקש באדם "אם ניתן לעצרו, לחקרו ולהעמידו לדין". הפסיקה החריגה מקרים שבהם נשקפת סכנת חיים ממשית לחיילים בעת ביצוע מעצר.
בתחקירו "מסמכים סודיים של צה"ל: הרמטכ"ל וצמרת צה"ל אישרו לחסל מבוקשים וחפים מפשע", שפורסם בנובמבר 2008 במוסף "הארץ", מתאר בלאו לפרטיו "מסלול עוקף בג"ץ", שתוכנן בדרגים הצבאיים הבכירים ביותר, ואישר "יעדים לחיסול" בניגוד לפסיקת בג"ץ. בלאו מתייחס במאמרו לחיסולו של פעיל הג’יהאד האיסלאמי, זיאד צובחי מחמד בלאישה, באזור ג’נין ב-20 ביוני 2007. הוא חוסל בלי שנשקלה מראש אפשרות מעצר לאחר שהוגדר כ"יעד ליירוט".
אני מבקשת להפנות אתכם לבלוג המומלץ ביותר של עידן לנדו שבו מתוארת השתלשלות הפרשה, או מה שידוע עליה, לפי מקורות זרים: "ענת קם: טלי פחימה מספר 2?". בצדק לנדו כותב כי "מסוף שנת 2000 ועד סוף 2008 התנקש צה"ל ב-232 פעילי טרור, בפעולות שגבו גם את חייהם של 154 אזרחים חפים מפשע". אך מה שמרגיז את הממסד הביטחוני אינו עצם חוקיותה של מדיניות החיסולים, אלא ההדלפה והתחקיר המציגים את בכירי הצבא כשקרנים. על כך אין מחילה ואין שכחה.
אורי בלאו שהה בסין כאשר שלטונות הביטחון החרימו את המחשב שלו. מאז הוא מסתתר בבריטניה. ענת קם עצורה זה כשלושה חדשים. האם נשלח אלינו, עיתונאים בישראל, מסר סמוי שאנחנו מתקשים לעכל? הבוקר מגלה "הארץ" ששלושה כלי תקשורת – התכנית "עובדה", ערוץ 10 ו"הארץ" עצמו – פנו לבית המשפט בבקשה להסרת הצו ("נשיאת מועצת העיתונות: להסיר את צו איסור הפרסום על הפרשה הביטחונית"). הדיון בבקשתם נקבע ל-12 באפריל.
יש לקוות, שבית המשפט יכיר במופרכותו של איסור הפרסום על פרשה שיש בה עניין ציבורי ממדרגה ראשונה. יש לקוות, שהדיון הציבורי שיתפתח בהמשך יעסוק בעיקר ולא במשני: בהוראות החיסול עצמן, ולא בשאלת הפטריוטיות בהקשר ההדלפה; בהפרתה המודעת של פסיקת בג"ץ על ידי מפקדים בכירים, ולא בפרסומה המוצדק; בהסתרת מידע מן הציבור, ולא ברדיפת חושפיו.
מאמרו של אורי בלאו ראוי לכל שבח והדלפת המידע שסייע לו בתחקירו היתה מעשה אזרחי, מצפוני ואמיץ.
האם נתיר למדינה להוקיע את קם ואת בלאו כבוגדים?
כפי שמופיע בכתבת הוידיאו בנושא באתר, גם חופשת הידיעה בארצות הברית, ג’ודית מילר, אומרת במפורש שלכל מדינה יש זכות לשמור על סודותיה המסווגים, וכי לא ייתכן שכל מי שיחפוץ בכך יצלם מסמכים חסויים ויפיץ אותם. מה שבסדר בארצות הברית, ברוסיה הסובייטית והפוסט סובייטית, בקובה ובאירופה, נכון גם בישראל.
אני בהחלט מסכים עם לוס ! אני מגדיר את עצמי בעל דעות שמולניות אולם אני סבור שצעד מאוד קטן בין הדלפת סודות ובגידה במולדת. ראשית אנחנו צריכים להיות ישרים עם עצמינו(כמו יוסי שריד ושולמית אלוני).
הקוזה נוסטרה בעבודה (1):
— קישור —
הקוזה נוסטרה בעבודה (2):
— קישור —
צו איסור הפרסום הוסר ברגעים אלה.
אבל זה העוול הקטן בכל הפרשה הזאת.
העוול הגדול ביותר הוא מעשי הרצח מטעם הצבא,
והשני הוא שהפושעים שמים עצמם "אוכפי חוק" ועוצרים את אוכפת החוק האמיתית והאמיצה, ואולי מתככונים לעצור גם את העיתונאי החושש לשוב לארץ.
ענת קם היא שם נוסף בפנתאון של גיבורי המאבק לשלום ולשוויון, ויש לעשות הכול להתמוך בה ולחזק עמה את הסולידריות בארץ ובעולם.
אגב, לי זה נראה יותר "וענונו 2″ ולא "טלי פחימה 2″, אבל זה לא חשוב, כל אחד תורם בדרכו למאבק צודק מאין כמוהו.
ביזיון מה שאתם כותבים פה
קראתי קצת על הפרשה ועצוב שישראלי יתן לזה יד. מתארים פה ילדה בת 23 שצילמה מסמכים סודיים כעיתונאית…
רק אני רואה פה בעיה חמורה של אמינות?
נניח שזה נכון, בוא נחכה קצת עד שזה יצא ונראה אם מה שהיא עשתה היה בסדר.
גם אם צהל לא היה בסדר, נשמע לי פה שהיא ממש לא בסדר.
לא מדובר במסמכים שיש סיבה מהותית שיהיו מסווגים, כיוון שהם עוסקים בדברים שהתרחשו כבר. המידע היחיד שנחשף (ויש כאלה שרוצים שיהיו סודי) מחשיפת המסמכים, הוא העובדה שצה"ל פועל בניגוד לחוק. לכן, חשיפת המסמכים היתה הדבר הנכון לעשות, ושופט ראוי צריך לזכות את קם לחלוטין. בדיוק כמו whistle blower שחושף שחיתויות בארגון, תוך חשיפת מסמכים "סודיים". זה בעצם מה שהיה פה.
די עם ההתחסדות.
מערכת הבטחון תמיד פעלה פועלת ותפעל כפי שתואר בכתבה של בלאו. העובדה
שאיש לא התרגש בזמנו מהפרסום שהיה ב- 11/2008 כולל אני "שמאלני" שכמותי, ולולא הטמטום של נקיטת הצעדים נגד המקור (הצעדים, לא החקירה) כל העניין
היה טובע בתהום הנשייה; ואותו מקור היתה ממשיכה בעסקי הרכילות הנוכחיים שלה.
שכחתי גם לציין, כדי להסיר כל ספק, אם היה או כאשר יהיה, שאני איננה הכותב/ת המזדהה בשם "חדוה ישכר". אני חדוה אחרת!!
מאמר מעניין.חבל שמעט כתבים מסוגו של בלאו מסתובבים בחצרות מערכות-העיתונים. לו התקשורת בישראל היתה חוקרת, בודקת ומחפשת אחר האמת, היינו נראים אחרת – ראה ספרה של טניה רינהרט "שקרים על שלום- מלחמת ברק ושרון בפלשתינים".
אורי בלאו צדיק יחיד בדורו שאיננו משמש ככתב חצר – ונראה שמשלם וישלם מחיר יקר שבו יושתק בדרך זו או אחרת.
בוגדת או לא בוגדת, אסור שהדיון הזה ידחוק את הדיון המרכזי לגבי התנהלותו של האלוף נווה.
מדיניות החיסולים היא חוקית כל עוד היא עומדת במבחן בית-משפט, וכאן נראה שהאלוף נווה עקף (במקרה הטוב) או פעל בניגוד (במקרה הרע) להחלטת בית משפט.
רוצה להצטרף לדעתה של יובל הלפרין!
וכן להצטרף בזאת לגינוי הסרבנות
— קישור —
היא "עיתונאית" כמו שאני טייס חלל, בסה"כ מיחזרה רכילות סלב/ברנג’ה באינטרנט, אין בין זה לבין עיתונאות ולא כלום.
אם היתה מפיצה מסמך אחד או שניים רלבנטיים, מילא. אבל לשכפל את כל תיקיות המסמכים, מכל הסוגים, ולשמור עותק ולשכפל… זה כבר עניין אחר לגמרי!
הכול ביצים? לך היו ביצים ו"נתת לעצמך" לעלות על המוקד.
גם היו לך ביבשת מיליוני תומכים שלכולם (וגם לכולן) היו ואחד ביצים.
אם היה למי מכם ביצים ,לא הייתם יושבים בשקט ונותנים ליקירתנו הנעלה לעלות על המוקד.
כולכם פחדנים!
תודה, אני זוכר את הכתבה האומללה הזאת אבל לא זכרתי מי כתב אותה.
אבל כל מעשה לגופו. בדיעבד מתברר שגם ענת קם הייתה סרבנית בדרכה.
יובל
כדאי שכולנו נרגע קצת ונוציא אויר לאט לאט..
מר יגאל קם דבר אתמול בשם בתו והכה על חטא טיפשותה/תמימותה ועוד מרעין בישין. גם אם התכוונה ענת קם לחשוף "חיסולים בניגוד לחוק" מדוע העתיקה 2000 מסמכיםבענינינם שונים לגמרי.
הכתבה בנושא פורסמה להזכירכם בנובמבר 2008 באישור הצנזורה "הדרקונית" של ישראל. למיטב זכרוני הכתבה לא עוררה הדים רבים. כבר שנה מורנו ורבנו שמש העמים כי כאשר חוטבים עצים ניתזים שבבים.
את פחדנותו של אורי בלאו איני מבין כלל מדוע הוא אינו מחזיר את המסמכים שברשותו וממזער את את נזקיה של מקורו שנחשף ענת קם.
מדוע הוא הטוען לחפות אינו חוזר ומגן על חפותו בארץ בסיוע דעת קהל אוהדת ?
כולנו ענת קם!!
ענת קם היא גיבורה, לא פושעת ולא מרגלת!! היא עיתונאית דגולה ואזרחית למופת, שעשתה מעשה אמיץ, עליו עליה לקבל פרס – צל"ש על אזרחות טובה – ולא עונש!!
אם חלילה לא תשוחרר ענת, יהא זה סופם המוחלט, של חופש העיתונות והדמוקרטיה (החלקיים מאד כבר כעת), במדינת ישראל.
אנו, החתומים מטה, קוראים לשחרר את ענת קם ולהשיבה לעבודתה באתר "וואלה" לאלתר!!
לחתימה על העצומה: — קישור —
ענת קם עדיין לא זכאית להיקרא עתונאית ,לכול היותר היא לא יותר מרכלנית לא חכמה .
צבירת ניירת צבאית מכול סוג שהוא כולל והעברתה לגורם כל שהוא מחוץ לצבא איננה ריגול , אך היא בהחלט מצדיקה עונש בגין טמטום וחוסר אחריות .
קבלת החומר על ידי הצדיק בלאו כשברור לו בהחלט כי חומר זה הגיע לידיו באורך בלתי חוקי הינה בפשטות מעשה נבלה ,בלאו, תחת תחפושת של עיתונאי עשה בדיוק מה שעשה ואנונו