לאחר שמרבית העיתונים החשובים בעולם פרסמו את "הפרשה הסודית", הלוא היא פרשת ענת קם, מי שגלש באינטרנט ממילא ידע הכל, נפלו כמה ראשים במערכת השלטון הישראלית על השכל וביקשו מבית המשפט להסיר את צו איסור הפרסום.
לפני מספר חודשים פנה השב"כ הישראלי לבית המשפט וביקש איפול מלא על הפרשה מטעמים של "ביטחון המדינה". שופטים בישראל כאשר הם שומעים מהשב"כ או המשטרה את המלים "ביטחון", אצל מרביתם מתרחשת סתימה בדרכי המחשבה ובדומה לכלב של פבלוב נענים מיד.
מה שנכון לכלל השופטים נכון במיוחד לעינת רון, ששירתה כתובעת ושופטת צבאית במשך 24 שנים, מ-1981 ועד 2005. ב-2007 מונתה לשופטת בבית משפט השלום בפתח תקווה. 24 שנים במסגרת צבא הכיבוש אילפו אותה להיות שומרת הסף של הצבא במערכת המשפט. עוד דוגמא כיצד הצבא משתלט על צמתים חשובים בחברה הישראלית בלי צורך בהפיכה צבאית.
השופטים כמו השב"כ והמשטרה היו צריכים להבין כי בעידן האינטרנט אי אפשר למנוע מידע, גם אם הצבא מגדיר אותו כסודי. הבלוגוספירה מצפצפת, ובצדק, על כל מילות הקוד של מערכת הביטחון הישראלית שבשם "ביטחון המדינה" מבצעת לא אחת פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.
עתה, עם הסרת איסור הפרסום, ברור מה שהיה ידוע כבר מזמן, כי לא ענת קם היא סכנה לביטחון המדינה, ולא היא העבריינית האמיתית. היא מילאה תפקיד של אזרח בעל תודעה דמוקרטית שקשה להפריז בחשיבותו – להתריע באמצעות התקשורת הדמוקרטית על פשעי השלטון. מרגע שהבחינה כי הצבא בו שירתה כפקידה בלשכת אלוף פיקוד המרכז, פועל בניגוד לחוק ולשפיטה, אגרה את המידע ומסרה אותו לעיתונות. מעשה של אזרחות ראויה. הפושעים שצריכים לעמוד לדין הם מי שהיה אלוף פיקוד המרכז יאיר נווה והרמטכ"ל גבי אשכנזי, שאישרו הוצאות להורג של פלסטינים בניגוד להנחיות בג"צ.
המסמכים "הסודיים" שמסרה ענת קם לכאורה ועל פי כתב האישום נגדה, לעיתונאי אורי בלאו מעיתון ה"הארץ" ופורסמו בכתבה בנובמבר 2008, לא גרמו שום נזק לביטחון המדינה, אלא נזק לקצינים בכירים שנהגו כאלוהים וקבעו מי לחיים ומי למוות.
כתב האישום נגד ענת קם המכיל סעיפים כמו ריגול חמור, נועדו לנפח את האישום לממדים מפלצתיים ולגרום למעצרה לשנים ארוכות. הניסיון עם בתי המשפט בתחום זה הוא רע מאוד. בנושאים אלה נוהגים השופטים בדרך כלל כעבדי מערכת הביטחון.
אפשר לצפות במידה רבה של ודאות, שהעיתונאים המכהנים בתקשורת כשליחי השב"כ והצבא, יתגייסו על מנת להסיט את תשומת הלב מעבריינות הרמטכ"ל, אלוף פיקוד המרכז ואחרים לעבר "גניבת המסמכים" כנטען בכתב האישום נגד ענת קם, ולהסית נגדה את דעת הקהל.
החל בכך רון בן ישי, מי שהיה מפקד גלי צה"ל וכיום הפרשן הצבאי של אתר "ידיעות אחרונות" Ynet – אתר החדשות הגדול ביותר בישראל.
מי שלא נלכד ברשת התעמולה הצבאית ימשיך לתמוך בענת קם ושכמותה, כי זכות הצבור לדעת, והבקרה הציבורית על זרועות הממשל, הן בין עמדות המגן האחרונות שנותרו לנו, לפני שניהפך גם בתחומי הקו הירוק לדיקטטורה מזרח תיכונית כפי שישראל מפעילה בשטחים הכבושים.
אורי בלאו הוא עיתונאי אמיץ שפרסם לא אחת ידיעות שהביכו את הצבא. הוא נמצא זה זמן בחו"ל כל עוד לא תובטח לו חסינות מלאה מחקירה. הנכתב כאן הוא תגובה ראשונית, ויש עוד סוגיות שיהיה מקום לבררן: האם "הארץ" הקפיד על שמירה הרמטית של מקורות המידע? האם היה צורך לפרסם בידיעה של בלאו את צילומי המסמכים שסווגו "סודי ביותר" והמריצו את השב"כ לפתוח בחקירה?
לסיכום: כל הכבוד למי שמוסר ידיעות לעיתונות על פשעי מלחמה שמבצע צבא הכיבוש הישראלי, וכל הכבוד לעיתון המפרסם.
חג מחולל
שנים שאינני חוגג למעשה את החג הפסח. הפער בין המלל של חג שאמור לסמל את יציאתנו לחירות, לבין המצב בפועל לפיו מדינת ישראל שוללת את חירותו של עם אחר, הוא לטעמי בלתי נסבל. בשבעת ימי החג מטיילים מיליוני אזרחי ישראל ברחבי הארץ ובנסיעות לחו"ל, שעה שהעם הפלסטיני נתון במצור בעזה, ולחסדי המחסומים בגדה, כשברקע פוגרומים של מתנחלים שהפכו כבר לשגרה, ולכן אני נושם לרווחה כל אימת שהחג מגיע לסיומו.
גם ההגדה של פסח, אינה מעוררת בי השראה. זהו מסמך שיש בו גזענות והשמדת עמים, כמו אותו קטע שמתחיל ב"שפוך חמתך אל הגויים אשר לא ידעוך ועל ממלכות שבשמך לא קראו" ומסתיים ב"תרדוף באף ותשמידם מתחת שמי אדוני". היו ויש עדיין יהודים שמתביישים בקטע זה, ובהגדות אלטרנטיביות הוא לא מופיע. אין זה מקרה שקטע זה הושמט בקריאת ההגדה בסדר שערך הנשיא אובמה בבית הלבן כמחווה לקהילה היהודית.
מעבר לקטע זה וקטעי אלימות נוספים הפזורים בהגדה, זהו חיבור לא קוהרנטי, די משעמם, שמי שכתב אותו לא היה תמיד מאופס. אם ההגדה לא הייתה קיימת ואיש צעיר בעל יומרות ספרותיות היה מגיש היום טקסט כזה להוצאת ספרים, היו מחזירים לו את כתב היד בלוויית הערה "חיבור בוסרי, קצת מבולבל, כשתהיה יותר בשל, תפנה אלינו שוב".
"לא היו צריכים למות"
בטור קודם כתבתי על גבורתם של חיילי הכיבוש הישראלי שהרגו ארבעה פלסטינים צעירים לא חמושים, ביניהם קטין אחד. הצבא ערך תחקיר, שמסקנתו, מדובר בהרג מיותר. הכותרת של עיתון "הארץ" הייתה: "צה"ל: אפשר היה למנוע הרג פלסטינים ליד שכם". ( 6 באפריל 2010).
ממתי אכפת לצבא הכיבוש מחיי פלסטינים? זהו, שלא אכפת, ולא חל בכך שינוי מהותי. המצב בשטחים הכבושים הוא היום מאד רגוע מבחינת הכובש הישראלי. כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית עושים עבודה יעילה מאד בדיכוי כל התקוממות נגד הכיבוש. יש "שיתוף פעולה טוב",כפי שמדווחים העיתונים, בין מפקדי הכיבוש למפקדי המשטרה הפלסטינית. חבל לקלקל אידיליה זו בגלל ארבעה פלסטינים הרוגים. החשש שהריגתם תביא לפריצת התקוממות חדשה הכריחה את הצבא לבוא עם מסר "מרגיע", לפיו היו "טעויות בהפעלת הכוחות".
אז מה יקרה? מישהו ממפקדי וחיילי צבא הכיבוש יעמוד לדין על רצח או הריגה? הצחקתם את הצבא. בסך הכל נהרגו ארבעה פלסטינים, לא יהודים, ועל כך איש לא ייתן את הדין. ככה זה בכיבוש. הורגים, נחים, עד להרג הבא.
פורנוגרפיה של המוות
ב-43 שנות הכיבוש הרגו כוחות הכיבוש הישראלים, צבא, משטרה, שב"כ ופלנגות המתנחלים, אלפי פלסטינים, פצעו עשרות אלפים, עצרו ועינו מאות אלפים. החללים הפלסטינים מכונים שאהידים, כלומר, אנשים שנהרגו במלחמה למען עמם או דתם. (החללים הדרוזים מקרב חיילי הצבא הישראלי מכונים אף הם שאהידים).
בעברית זה ייקרא מות קדושים.
לא אחת שודרו בטלוויזיה הישראלית הצהרות של אימהות פלסטיניות שאיבדו את ילדיהן במאבק לשחרור עמם מהכיבוש, הצהרות מאד פטריוטיות בהן הובעה הזדהות עם מאבק ילדיהן. פרשנים וכתבים שבחלקם מתהדרים כ"מומחים לענייני ערבים" נהגו לכתוב כי "ככה זה בעולם הערבי, אין כבוד לחיים, מתגאים במתים".
כאשר בדיוק כדברים האלה מתרחשים בישראל, אזי האימהות והנשים של החללים מוצגות כגיבורות ואצילות, חלק מתוארי הלוואי שמוצמדים להן.
לאחרונה נהרג רב סרן אלירז פרץ, סגן מפקד גדוד בחטיבת גולני, הנמנה עם מספרם ההולך וגדל של מתנחלים דתיים בצבא המגיעים לדרגות קצונה גבוהות. הוא נהרג שעה שפלש עם יחידתו לעזה. הפעם הוא נתקל במארב של לוחמי חמאס, שעצר את הכוח הפולש, הרג שניים ופצע עוד שניים.
הכוח הפולש התקפל וחזר לשטח ישראל. בצבא נשמעו דעות שפלישת הכוח לרצועה לא בוצעה כראוי, והיו מי שסברו כי אף הייתה מיותרת, אבל אינני נכנס לתחום המבצעי, שאיני מכיר את כל פרטיו. מה שברור לי כי מותו של אלירז פרץ ואחרים שנהרגו על מזבח המצור על עזה, הינו מיותר, כי המצור מיותר, וכך גם העימות הצבאי עם החמאס, שהרי אפשר היה להמשיך בהפסקת האש, אלמלא קטעה והפרה אותו ישראל בפעולה צבאית ברצועה.
היום אנו יודעים שזו הייתה הפרה מתוכננת כחלק מהתכנית למלחמת עזה (עופרת יצוקה – בשמה הרשמי).
כל זאת לא מקטין את הטרגדיה המשפחתית של משפחת פרץ. כך עבור אימו, מרים פרץ, שזהו בנה השני שנהרג, הראשון נהרג במלחמת לבנון הראשונה (שוב מוות מיותר כי המלחמה הייתה מיותרת). וכך עבור אשתו שלומית פרץ, מתנחלת אף היא, שנותרה עם ארבעה ילדים קטנים, הקטן ביותר בן חודשיים.
שתי הנשים לא התכנסו עם כאבן, ועוד בטרם קבורה, שלא לדבר בטרם תום ימי השבעה, יצאו בהכרזות בעלות גוון פוליטי ימני, שמהם משתמע כי יש להמשיך בכיבוש, בהתנחלות, שזהו לדעתן המסר של הנופלים.
הצהרות אלו הפכו אותן לגיבורות תקשורת, והן עיטרו כתבות ענק בעיתונות הכתובה והמשודרת, שופעות אהדה ואמפתיה.
שלומית פרץ, האלמנה הטרייה, נסעה עם ארבעת ילדיה הקטנים, דומני בעיצומם של ימי השבעה, אל המוצב בגבול הרצועה שם שהה בעלה עם יחידתו. החיילים סיפרו לילדים איפה אבא ישן ואכל. בסוף הסיור רקדו הילדים עם החיילים למנגינת השיר "גולני שלי". (דיווח ב"מעריב" 1.4.2010). התקשיתי לעכל, אולם אולי זה סגנון האבל במפגש של חיילים ומתנחלים.
אז מה ההבדל בין האימהות הפלסטיניות והישראליות? אין הבדל ויש הבדל. חשוב לאימהות לחוש שהבן לא נהרג לחינם, זה הצד המשותף. וההבדל, שהאימהות הפלסטיניות חיות בצד הנשלט והמדוכא, והאימהות הישראליות נמצאות בצד השולט והמדכא.
יש כמובן גם אימהות אחרות, כאלו שלא מוכנות להשלות עצמן שבניהן "נפלו על מזבח הגנת המולדת" כאשר הן יודעות את האמת. אימהות ואבות אלו, שמחליטים לא לחסות תחת המטרייה הלאומית של קדושת המוות, ומתגייסים למאבק לשלום שיפסיק את מעגל השכול בשני הצדדים, הם לטעמי הגיבורים האמיתיים.

לי יש בעיה אחת גדולה עם הפרשה:
ענת קם עשתה מעשה שניתן להתוכח עליו ונתפסה.
לפי מה שמסתמן היא נתפסה עקב טפשות של עיתון הארץ ואורי בלאו ש"שרפו" אותה.
חשיפת מקור של עתון זה דבר חמור ביותר לחופש העתונות כי אז יפחדו להדליף.
אורי בלאו יושב רחוק בלונדון ונהנה ממנעמי החיים שם ועורך הארץ יושב לבטחה בארץ ואפילו לא תומך במקור שלו.
זו קללה לחופש העתונות ואם הייתי מדליף משהו זה בטח לא להארץ.
כדאי לא להגזים בגלוריפיקציה של ענת קם, שמלאה חובה אזרחית לטענתך בגילוי המסמכים. היא גנבה רכוש שאיננו שלה על מנת לעשות בו שימוש שאיננו ברור לחלוטין, ומכל מקום חישוף פשעי המלחמה או חישוף ההוראות לביצוען היה גלוי וברור עוד טרם הפרסום הזה. עובדה שהצנזורה הצבאית לא עצרה את מאמרו של אורי בלאו. ואגב, לא האלוף נווה, לא הרמטכ"ל ואף לא שר הבטחון טרחו בכלל להכחיש את ההוראות שניתנו בניגוד לפסיקת בג"ץ, הוראות המורות על ביצוע פשעי מלחמה. כנראה שעל פי תפיסת עולמם של האדונים הנ"ל (תפיסה המגובה ב"קול המון" הטוקבקיסטים בכיכר הוירטואלית) החוק הבינלאומי, בג"ץ והמדינה האזרחית כולה הם כקליפת השום מול המולך שבהיכל הבטון והאנטנה בקרייה. ככוהניו בקודש ביטלו הנ"ל בניד עפעף כל מגבלה חוקית ומוסרית כדי לקיים את פולחן המולך הזה, התובע עוד ועוד קורבנות פלסטינים וישראלים.
אבל לפרשה הזאת יש סב-טקסט מעניין, שלא נתנו עליו את הדעת, נדמה לי. האשמת ה"ריגול" כנגד ענת קם מבוססת על הטענה שגנבת המסמכים נעשתה מסיבות אידאולוגיות. הפקידה בלשכת אלוף פיקוד המרכז הייתה, רחמנא ליצלן, "שמאלנית", ובין הפאשלות שמנו שומרי החומות בעתונות ה"בטחונית" בעניין נוספה גם התהייה, כיצד עברה הגברת הצעירה את כל התחקירים הבטחוניים שהכשירו אותה לתפקיד הרגיש הזה. על כך ענה דווקא צה"ל, שלהבא יוחמרו הקריטריונים… בקיצור, בשערי המטכ"ל (ובשערי צה"ל כולו להבא, כנראה) יורשו לבוא רק בעלי ההשקפה הפוליטית ה"נכונה".
ריח של מקרתיזם נודף מן ההתנהלות הזאת. אם מישהו מבקש אישור לצחנה הנודפת מ"החמרת הקריטריונים", כדאי שישים לב גם לדבריה של ענת קם עצמה, המכחישה את שייכותה לשמאל, זה על פי עורי הדין שלה. ההכחשה הזאת, בתוספת מאמר פתטי שכתבה כנגד בוגרת בית הספר התיכון שליד האוניברסיטה שבחרה בסרבנות גיוס מטעמי מצפון (הכתיבה גם היא אולי בעצת עורכי הדין) אמורים לשמש לה סנגוריה במאבק הזה. מאבק שבקצהו האחד ניצב כוח ציני ודורסני ובקצהו האחר נערה מובסת חמושה בטיעונים פתטיים. מקארתי, מסתבר, מטיל חיתיתו.
נוקב ואנושי כרגיל. תודה לך ספירו
אתם שקועים עד הצוואר בפוליטיקה הגדולה, אבל מר עידו צודק.
עידו ברגל כתב פה דברים שיש בהם הרבה צדק
כתב של עיתון שמרוב להיטות מפרסם מסמכים שדרכם אפשר להגיע למקור שלו לא ראוי להקרא כתב.
גדעון,אשמח לשמוע את דעתך בתור עיתונאי לשעבר.
ואין זה בא להפחית מהמידע החמור כשלעצמו במסמכים.
פשע חמור יותר מפשעי מלחמה הוא לעודד רצח נשים וילדים בשם הכיבוש
על ידי אידיאולוגיה גזענית דוגמאת האידיאולוגיה של החמס
מוזר מאוד שאנשים מסוגך מדברים על מוסר
ותובעים צדק
ובפעם האלף
הסכסוך בין הערבים ליהודים מקורו אינו בכיבוש ואתה יודע זאת אבל מעדיף לשקר
תודה על תגובתך גדעון ואנא עדכן אותנו כאן מה עמדת הארץ בנושא.
אם אכן אורי בלאו גרם לחשיפת המקור אז זו פגיעה אמיתית בחופש העתונות וזה חמור ביותר.
מעבר לזה אני גם חש חוסר נוחות מזה שבלאו ברח ללונדון והפקיר את ענת קם.
כפי שאני מבין גם פרשת גלאט ברקוביץ נחשפה בגלל עתון הארץ.
שמעתי פעם שבמדינה אחרת עיתונאי ישב בכלא ולא חשף מקור.
מאוד מדאיג.
לעידית,
העליתי בטורי את השאלה האם היה צורך בפרסום המסמכים בידיעה של בלאו? זאת בטרם קראתי בידיעות אחרונות כי ענת ביקשה במפורש מבלאו לא לפרסם מסמכים,כדי שלא תחשף. אם הדבר נכון, אזי אין ספק שבלאו מעל באמון. הגרסה של בלאו לא מצויה בידי ולכן אני לא יכול לקבוע בוודאות עמדה נחרצת, ומסתפק בהעלאת השאלה, שמבטאת הסתייגות. אני מתכונן לפנות בעניין זה לשוקן.
אילו העבירה ענת רק את המסמכים מהם עולה לעכאורה על ביצועי פשעי מלחמה החרשתי.
אילו העבירה את המסמכים לאחד משופטי בג"צ שפסיקתו הופרה. החרשתי.
אילו היתה משמידה את המסמכים המסווגים שאינם פשעי מלחמה – החרשתי…אבל העסקה האמיתית פה ברורה, מסמכים סודיים שאחוז אפסי מהם מצביע אולי לכאורה על פשעי מלחמה, תמורת קריירה עיתונאית. וכך – קם מעלה באמון הצבא וגנבה את המסמכים, בלאו מעל באמון קם ופרסם אותם כמו שהם. הגונב מגנב – פטור בתשלומי כפל.
מדוע אף אחד לא מתיחס לפסיקה של מזוז שאין כאן הפרה של פסיקת בג"צ? ואם יש מדוע לדידכם בייניש שותקת? בקיצור עורבא פרח.
אני שוב חייב לחזור על כך שעידו ברגל צודק.מרוב שחשוב לכם התנהגות הצבא שלנו והאצבע הקלה שלו על ההדק, אתם שוכחים שאתם לא יכולים לעשות כלום בעניין, כי הצבא זה אלוהי ישראל החדש ולאלוהים מותר הכול.
וככה אתם שוכחים שמתחת האף שלכם יש בחורה צעירה שפעלה מתוך אמונה ועכשיו רוצים להרוס לה את החיים.
אותי מעניין איך אפשר לברר את כתובתה ולפחות לשלוח לה מכתב תמיכה ועידוד, ואחר כך לחשוב על פעולות תמיכה בתיאום עם עורכי הדין שלה.
אשמח לעצותיכם בעניין.
כתובתה של ענת קם חסויה בפני הציבור הרחב כהגנה מפני אנשים הסובלים מ"עודף פטריוטיות" העלולים להפר את החוק, למרות שלמרבה הצער מי שבאמת רוצה יכול למצוא את הכתובת, ואינני יכול לפרט יותר מכך.
ניתן ליצור קשר עם משרדו של עורך דינה, אביגדור פלדמן. פרטי המשרד בקישור הבא:
— קישור —
ובאותו עניין – לפי מקורות זרים, פורסם ברשת שהבמאי אמיר חורי נעצר באשמת עבירה בטחונית.
לפעמים אני חושב שאתם חיים בשוויץ כאילו אין פיגועים כאילו הערבים לא מחנכים על השמדת היהודים אתם חיים בללנד
בוא נבהיר ככה
אלירז פרץ הי"ד נהרג בהתקלות עם מחבלים מכיוון שהם הטמינו מטען וכל מי שהיה בצבא יודע שאם אין ניטרול המטען מהצד המערבי קרי רצועת עזה המטען יתפוצץ ויגבה מחיר כבד לכן חיילנו היקרים מנעו את הפיגוע המתוכנן
דבר שני יהודה שומרון שוחררו מממלכת ירדן עקב תוקפנותה במה שנודעה אחר כך כמלחמה המוצדקת ביותר בעת החדשה מלחמת ששת הימים
לא היה שם שום עם פלסטיני אלה תוקפנות של ממלכת ירדן שניסתה לכבוש את שכונת ארמון הנציב בירושלים וכוחותינו בלמו אותם
חלק מהיישובים הישראלים ביהודה ושומרון (גוש עציון עטרות קלי"ה בית הערבה,נהריים,)היו לפני 1948 והליגיון הירדני השמיד אותם זה היה מהלך טבעי שאחרי מלחמת ששת הימים יבואו התושבים ויקימו על חורבות היישובים יישובים פורחים
לחמאס שאתה קורא להם כוחות צבאיים יש אידיאולוגיה נאצית די במבט קצר שהם קוראים ליהודים קופים וחזירים ולטילים שלהם על שמות של שבטים יהודיים שמוחמד רצח הפרעות רצחנית
עוד נקודה אין דבר כזה עם פלסטיני השם פלסטינה הגיע כאשר בעקבות מרד בר כוכבא 132-135 הרומאים רצו לקעקע כל זכר יהודי ושינו את פרובינקיית יודיאה (יהודה) לסרייה פלסטינה ….וזה אומר הרבה
ובמאמר מוסגר ענת קם היא בוגדת לא ייתכן שחיילת תיכנס במסגרת תפקידה לחומרים מסווגים
תוציא מידע שעלול לפגוע בכל אחד ואחד ותמסור זאת לעיתונאי שחוטא בעבודתו
אם היתה מוציאה מידע על חיסולים ממוקדים שזה ניחא אפשר היה לדבר על אידיאולוגייה שמאלנית קיצונית רדיקאלית
לעצמו מבורך וטוב שצה"ל מוריד מחבלים ואנוכי גם השתתף במבצעים אלה וחש סיפוק רב שהוא מציל את אזרחי ישראל …
אלה היא לקחה מסמכים על סדרי כוחות התגוננות
דברים שאם יראו זאת מדינות עויינות זה יפגע פגיעה חמורה בישראל ובכל אחד מאיתנו
לכן היא בוגדת וטוב אם יתנו לה הרבה שנים בכלא למען ייראו ויראו
עוד דבר קטן לסיום אמנם זה אתר שמאלני אבל קצת קצת דיוקים למה לציין דברים שנוחים אבל למחוק את כל מה שסותר את דעתכם תחשבו על זה
מאת לוחם בדימוס בעורב צנחנים שעשה הכל שתמשיכו לשתות את המקיאטו שלכם ולמנוע ממחבל מתאבד לפוצץ אותכם עד כאן דבריי
רגע… הסתכלתי בקישור ונראה לי שיש טעות, כיוון שההפנייה היא לעו"ד העוסק בהגנה על אנסים כגון אל"מ עטף זאהר או "חשודים" בתקיפות מיניות כגון קצב.
נא לשקול שוב א צנזור התגובה….
גם סדרי כוחות התגוננות זה פשע מלחמה כאשר הוא נעשה ע"י ישראל ויש להוקיעו
מה שבטוח הוא שהחרויות הדמוקרטיות לדבר על כל מה שרוצים עם כל מה שרוצים, כולל נציגי חזבאללה, חזיתות לשחרור פלסטין וכו’ פשוט לא קיים! שערוריה!
ע"י ישראל לא הבנתי
ענת קם בוגדת
1.החזיקה מסמכים מסווגים שרובם המכריע לא קשורים לזכויות אדם
2.בגללה צה"ל שינה תוכניות במבצע עופרת יצוקה אחרת היה חשש שחיילנו יפגעו אם מסמכים אלה היו נופלים לידי גורמים עויינים
וגם מה בדיוק הקשר לסיפור של עזמי בשארה הלאומני האנטי-קומוניסט, שנמלט על נפשו לפני כמה שנים ולא עושה רושם שהוא רוצה לחזור כדי להגן על חפותו? מדוע עושים עליהום על כל מי שבסה"כ רוצה להתיידד עם שכנינו הפטריוטים?