(לרגל ועידת הנשיא אובמה לצמצום הנשק הגרעיני)
ישראל ניצבת היום בקו הקדמי של המאבק הבינלאומי נגד התחמשותה הגרעינית של איראן. ישראל לא מכחישה את הידיעות כי היא עורכת אימונים במטוסי חיל האוויר, כולם מתוצרת ארה"ב, במטרה להפציץ את אתרי הגרעין של איראן. פעולה צבאית ישראלית עלולה לדרדר את האזור עד כדי עימות גרעיני, שתוצאתו, שואה לעולם כולו. ארה"ב מנסה בשלב זה לרסן את ישראל, והתקווה של ממשלת ישראל היא, שהלובי היהודי החזק בקונגרס ידחוף את ארה"ב לפעילות צבאית נגד איראן בשותפות עם ישראל. הלובי יהודי השמרני, הידוע בניציותו, מילא תפקיד משמעותי בדחיפת ארה"ב לפלישה לעיראק, ועתה מקווה להשיג תוצאה דומה באיראן. בחירתו של ברק אובמה כנשיא ארה"ב, הניצב שמאלה מקודמו בוש, היווה מכה לממשלת הימין הקיצוני השולטת עתה בישראל, ותקווה למחנה השלום הישראלי והבינלאומי כי ארה"ב לא תיגרר להרפתקה צבאית נוספת, שסיבוכיה עלולים להיות קטסטרופליים לאזור ולעולם.
מדיניותה הרשמית של ישראל בנושא הגרעיני מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת בהן נבנה הכור הגרעיני בדימונה, בדרומה של ישראל, היא, כי "לא תהיה הראשונה להכניס נשק גרעיני לאזור", אולם כיום מדיניות זו היא אנכרוניזם מוחלט. בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 היו הערכות שישראל מפתחת נשק גרעיני, אולם לא היו הוכחות בבחינת "אקדח מעשן". בשנת 1986 חשף טכנאי הגרעין מרדכי ואנונו, שעבד שנים בכור בדימונה, בפני העיתון האנגלי "לונדון סנדיי טיימס" את המתרחש מאחורי הכור בדימונה, כולל צילומים מליבת הכור, ומהם התברר כי כבר במחצית שנות ה-80 היו בידי ישראל יותר ממאה פצצות אטום. מאז עברו 34 שנים, הכור שודרג, הייצור נמשך, וכיום מדברות ההערכות על מספר מאות פצצות אטום ומימן שבידי ישראל, כולל טילי יריחו ארוכי טווח המסוגלים לשאת ראשי נפץ גרעיניים.
לכך יש להוסיף כי בישראל מתקיים ייצור של נשק כימי וביולוגי במכון הביולוגי בנס ציונה, הנמצא לא רחוק מתל אביב.
באחת: ישראל היא מעצמה גרעינית שחימושה הגרעיני עולה על זה המצוי בידי סין, או אנגליה או צרפת.
ישראל הפכה לחבית אבק שריפה של נשק השמדה המונית, גן עדן ל"סטריינג’לאבים" למיניהם. אין עוד מדינה בעולם שבשטח כה קטן כמו ישראל נאגרה כמות אדירה כזו של נשק אטומי, ביולוגי וכימי.
ישראל הכניסה את המזרח התיכון למרוץ חימוש גרעיני, ומדיניותה הייתה והינה לשמור על מונופול גרעיני, ולמנעו משכנותיה, תוך שימוש ביכולתה הצבאית. בשנת 1981, בימי ממשלתו של מנחם בגין, הפציצה ישראל את הכור הגרעיני בעיראק שהיה בבנייה. הגם שמדובר היה בכור מחקרי צרפתי, החליטה ממשלת ישראל כי גם כור מחקרי הוא סיכון שאין היא מוכנה לקבלו, והוא נהרס לחלוטין.
בשנת 2007 החליטה ממשלת ישראל בראשות של אהוד אולמרט להפציץ מתקן גרעיני בסוריה שעל פי מקורות ביון ישראלים נבנה על ידי צפון קוריאה.
איראן אינה עיראק או סוריה,לא מבחינת חימושה הצבאי ולא מבחינת היקף מתקניה הגרעיניים, והפצצה ישראלית באיראן, עלולה להצית מלחמת גוג ומגוג.
ישראל לא תוכל לשמור לעד על מונופול גרעיני, ולכן זה רק עניין של זמן עד שגם לשכניה יהיה נשק גרעיני, אלא אם העולם יתעורר בזמן וידאג כי המזרח התיכון יהיה אזור מפורז מנשק השמדה המונית.
איראן טוענת כי אין בכוונתה לייצר נשק גרעיני, אבל כך טענה גם ישראל בעת הקמת הכור בדימונה, כך שיש להתייחס להכחשות רשמיות בתחום זה באבק של חשדנות. איש לא יודע מה יש לאיראן ומה אין לה. חיסול מרכזי הגרעין של איראן, המפוזרים על פני מרחבים גדולים, הוא מעבר לכוחה הצבאי של ישראל. התקפה צבאית ישראלית, אולי תצליח לדחות במעט ייצור פצצה איראנית, אם יש שם תכנית כזו, אבל לבטח תייצר סכסוך מזוין חדש שאת סופו כאמור איש אינו יודע.
בישראל שולטת כיום ממשלה ימנית, שבין שריה לא מעט פונדמנטליסטים דתיים ולאומנים קיצוניים, שכבר הוכיחו בעבר שידיהם קלה על ההדק. ישראל של ראש הממשלה נתניהו לא פחות מסוכנת מאיראן של אחמדינג’אד. הדרך היעילה ביותר למנוע אסון במזרח התיכון הוא לפרק את כל המדינות מנשקן הגרעיני, וצריך להתחיל עם ישראל, שהיא זו שהכניסה נשק זה לאזור. זו צריכה להיות המשימה הדחופה של ארה"ב והקהילה האירופית, בנות בריתה של ישראל.
הכור הגרעיני בדימונה החל להיבנות כאמור בשנות ה-50 של המאה הקודמת, בסיועה של צרפת.
לידתו של הכור בחטא תמיכת ישראל במלחמה הקולוניאלית שצרפת ניהלה באלג’יריה. בניית הכור הייתה הבעת התודה הצרפתית לתמיכה הישראלית.
בשנת 1960 הודיע ראש הממשלה דוד בן גוריון בהודעה קצרה בכנסת על הקמת הכור, וציין כי מדובר בכור מחקרי למטרות שלום שיהיה פתוח למדענים מכל העולם. כבר אז היה ברור שזוהי הולכת שולל וכי מדובר בכור לצרכים צבאיים.
כאשר גילו מטוסי הריגול האמריקאים את בניית הכור בדימונה, בתקופת נשיאותו של קנדי, ניסה הממשל האמריקאי למנוע את הפעלתו. ארה"ב שלחה מומחים לבדוק את האתר, אבל ישראל הצליחה להוליך את המומחים האמריקאים שולל. חששו של הנשיא קנדי כי הכור יעורר מרוץ חימוש גרעיני באזור מתברר היום כמוצדק.
לאחר מלחמת יוני 1967 התהדקה הברית בין ארה"ב לישראל. ארה"ב הפכה ספקית הנשק העיקרית של ישראל. ראש הממשלה לוי אשכול (1964-1969) הגיע להבנה עם הנשיא לינדון ג’ונסון בנושא הגרעיני, שעיקרו, עצימת עין של הממשל מול הודעה רשמית שישראל לא תהיה הראשונה להכניס נשק גרעיני לאזור. הסכמה זו קיבלה אישור מחודש בפגישות בין ראש הממשלה גולדה מאיר (1969-1974) לבין הנשיא ריצ’רד ניכסון. הדבר איפשר לארה"ב להמשיך בסיוע הכלכלי והצבאי לישראל. בכך הפכה ארה"ב לשותפה שקטה למיזם הגרעיני הישראלי, וגם למממן שלה. שהרי תקציב הכור בדימונה וכל מערך הנשק הגרעיני עולה הון עתק, מוערך במיליארד דולר לשנה. בלי הסיוע האמריקאי שעומד כיום על שלושה מיליארד דולר כמענק ובעבר הגיע ל-4 מיליארד, ישראל לא הייתה יכולה לממן את ההרפתקה הגרעינית. לכך יש להוסיף 6 מיליארד דולר ערבויות שממשלת ארה"ב העניקה לישראל המאפשרות לה לקבל הלוואות בשוק הבינלאומי. לאלה מתווספות המגביות של קהילות יהודיות בעולם למען ישראל, עוד מיליארד לשנה. ויש כמובן השילומים מגרמניה, שבהצטברותם מסתכמים במיליארדים. רק כך יכלה ישראל לממן את המיזם הגרעיני, צבא אדיר מצויד בנשק החדיש ביותר ומלחמות מעת לעת, ובמקביל לקיים רמת חיים וכלכלה ברמה אירופית.
ביסוד המיזם הגרעיני הישראלי עומדת השואה. כמו הרבה דברים בישראל, השואה מגויסת כנשק פוליטי לצרכים שוטפים, נשק שהוכיח עצמו כיעיל ביותר, הן לקבלת כספים וסיוע והן לסתימת ביקורות על ישראל.
הרציונל ביסוד הקמת מאגר הנשק הגרעיני בשנות ה-50 של המאה הקודמת, היה שהערבים שואפים להשמיד את ישראל ונשק יום הדין ירתיע אותם.
התמונה שצוירה אז הייתה של ישראל, הדוד הקטן מול עולם ערבי אדיר, הגוליית שמבקש לקום עלינו ולכלותנו.
מאז עברו למעלה מחמישים שנים,והתברר כי הגוליית הצבאי באזור הוא דווקא ישראל הקטנה. ישראל בעלת הצבא המודרני ביותר במזרח התיכון, מצוידת "מכל טוב" העוצמה האמריקאית, שולטת על העם הפלסטיני כבר למעלה מ-40 שנים, יזמה מספר מלחמות, הפכה לספרטה מזרח תיכונית. המלחמה היחידה שבה נחלה ישראל מכה קשה, הייתה מלחמת יום כיפור ב-1973, אולם גם בה לא עמדה קיומה של ישראל בסכנה. צבאות מצרים וסוריה לא כללו בתוכניותיהם את כיבושה של ישראל, ומטרתם הייתה לזעזע את הסטטוס קוו של הכיבוש הישראלי לאחר מלחמת יוני (ששת הימים בשמה העברי) 1967, שהתמצתה באמרה השחצנית של שר הביטחון דאז משה דיין, "שעדיף שארם אל שייח בלי שלום מאשר שלום בלי שארם אל שייח". הישגי הצבא המצרי במלחמת יום כיפור סללו את הסכם השלום עם מצרים במסגרתו החזירה ישראל את כל סיני למצרים עד המילימטר האחרון.
הנשק הגרעיני הישראלי הוא כמעט הקונסנסוס הציוני האחרון מהשמאל עד הימין. למעלה מ-90 אחוזים של אזרחי ישראל תומכים בחימוש הגרעיני, ומקבלים את התזה שהוא נועד להגן על ישראל מפני השמדה. בישראל אפשר לדבר על הובי לאומי, לפיו הישראלים היהודים רואים עצמם כקורבנות אולטימטיבי תמידיים. השואה משחקת בעניין זה תפקיד חשוב.
מספר המתנגדים לחימוש הגרעיני בישראל הוא מועט ביותר, והם נתפשים במקרה הטוב כנאיביים ובמקרה החמור כבוגדים.
המדיניות הישראלית הרשמית כאמור לא השתנתה, והנשיא שמעון פרס, ממקימי דימונה, אמר לא פעם שכאשר ישרור שלום מלא ויחסי ידידות עם כל העולם הערבי, אפשר יהיה לדבר גם על פירוז האזור. במלים אחרות, אומר פרס, כי כל עוד המשיח לא הגיע, ישראל לא תוותר על נשקה הגרעיני, ובכך הוא משמש פה לרוב המכריע של היהודים בישראל.
הרציונל של מתנגדי הנשק הגרעיני, בעיקרם חברים ואוהדים של הוועד הישראלי למען מזרח תיכון חופשי מנשק אטומי, ביולוגי וכימי, הוא כדלקמן:
ישראל לא עומדת בפני סכנת השמדה. זהו ניסיון ציני לשחק על פחדים וטראומות מתקופת השואה. אין סכנת השמדה, גם מפני שישראל היא המעצמה הצבאית החזקה ביותר באזור, בהתבסס על נשקה הקונבנציונלי, גם משום שאין כיום מדינה ערבית שחרתה על דיגלה את השמדת ישראל. הצבא הקונבנציונלי בישראל חזק דיו להגן על ישראל, אלא אם כן יש לישראל תכניות להשתלטות על אזורים נוספים במזרח התיכון.
גם איראן מעולם לא איימה להשמיד את ישראל או להתקיף אותה. בינתיים רק ישראל מדברת על מתקפה צבאית נגד איראן. הכחשת השואה בידי נשיא איראן בהחלט ראויה לגינוי, אבל כך גם שיתוף הפעולה בין ישראל לטורקיה בהכחשת השואה הארמנית.
מאגר הנשק הגרעיני, כימי וביולוגי בישראל מציב בפניה קשיים כלפי חוץ וכלפי פנים:
אין "ידיים אחראיות" כשמדובר בנשק גרעיני. הידיים האחראיות ביותר הן אלה שאין להן אופציה של לחיצה על ההדק הגרעיני. עצם קיומו, הוא תמריץ לעשות בו שימוש. השימוש בו יתכן במספר נסיבות: קריאה לא נכונה של כוונות היריב, הרפתקנות של מנהיגים לא אחראיים, הערכה שגויה של שדה הקרב במלחמה (כפי שכמעט התרחש במלחמת יום כיפור כאשר מטוסים מצוידים בנשק גרעיני עמדו מוכנים להמראה)
כלפי פנים הסכנות לא פחותות: הכור יושב על השבר הסורי אפריקני, המועד לרעידות אדמה. כל המומחים מסכימים שזה רק עניין של זמן עד שתפרוץ באזור רעידת אדמה. מה שאיננו יודעים, באיזו עוצמה. רעידת אדמה 8 או 9 בסולם ריכטר תבקע את הכור ותיצור ענן רדיו אקטיבי שיהפוך לפחות חלק מישראל, אם לא את כולה, לבלתי ראויה למגורי אדם. הפסולת הגרעינית שהולכת ומצטברת במשך עשרות שנים, ושאין לנו מידע על דרכי ושיטות קבורתה, מסכנת את הקרקע ומי התהום. וכמובן קיימת סכנה אסון גרעיני, נוסח צ’רנוביל, בין כתוצאה מטעות אנוש או כישלון הציוד הטכנולוגי. בעיר דימונה, השוכנת לא רחוק מהכור, יש כבר מספר הלך וגדל של חולי סרטן, ורשויות המדינה מסרבות לחקור באופן רציני את הקשר לכור.
סכנות דומות ניצבות בפני אזרחי ישראל גם מהמכון הביולוגי בנס ציונה, בו מתנהל המחקר והיישום של הלוחמה ביולוגית. אסון במכון יכול לשחרר לאוויר מחלות חשוכות מרפא שיגרמו למגפות נוראות.
בהקשר חימושה הגרעיני של ישראל ממלאת גרמניה לצערי תפקיד שלילי במסווה של סיוע ועזרה כשברקע מנגנת ישראל על רגשות האשמה הקשורים לשואה. גרמניה סיפקה לישראל צוללות סופר מודרניות הנושאות טילים בעלי ראש נפץ גרעיני. צוללות אלה בשווי של מאות מיליוני דולרים ניתנו לישראל כמענק, הכול כמובן בשם הפיצוי בגין אימי השואה. כך נוצר הפרדוקס והאבסורד שבשם השואה הראשונה, מסייעת גרמניה ליצירת שואה חדשה, השואה הגרעינית. זוהי הזניה של לקחי השואה. הלקחים של השואה מתמצים במאבק נגד גזענות והפרות זכויות אדם ולא בתמיכה במדינה המפרה אותן ולא בחימושה של אותה מדינה בנשק להשמדה המונית.
ישראל לא חתומה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני , ועל כן אין לסוכנות בווינה כל יכולת פיקוח עליה.
יש לדרוש מהקהילה הבינלאומית שתחדל להפלות את ישראל לטובה ותתייחס אליה בהקשר הנכון: אחד הגורמים המסכנים כיום את שלום העולם. חימוש גרעיני בישראל, מעודד את שכנותיה לחימוש דומה. קשה להפריז בסכנה כאשר מדובר באזור בו מנהיגים כה רבים, מישראל ושכנותיה, טוענים לקשר ישיר עם היושב במרומים. המאבק נגד חימושה הגרעיני של איראן, הוא נכון אבל הוא יהיה הרבה יותר יעיל וצודק אם יעשה במסגרת מאבק ליצירת מזרח תיכון מפורז מנשק השמדה המונית, שכולל כמובן את ישראל.
יש לתבוע מישראל לחתום על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, לפתוח את הכור בדימונה לפיקוח בינלאומי, כצעדים ראשונים לבניית אמון אזורי.
רק ידידים אמיתיים יחברו לדרישות אלו, גם אם ממשלת ישראל תצרח ותזעק "אנטישמיות". הגיע הזמן לא להתרגש מהשימוש המניפולטיבי שישראל הרשמית עושה בנושא זה. רק כך יובטח לטווח ארוך ביטחונה של ישראל כמו גם של שכנותיה.
אינני יכול לסיים רשימה זו בלי לדרוש מישראל להפסיק את התעללותה באסיר המצפון מרדכי ואנונו, חתן פרס הנובל האלטרנטיבי, האיש שחשף את חימושה הגרעיני של ישראל וישב על כך 18 שנים בכלא, לא נשבר וממשיך להיות מחויב לרעיון הנאצל של עולם חופשי מנשק השמדה המונית. האיש ריצה את כל תקופת המאסר ויש לאפשר לו לעזוב את ישראל ולחיות את חייו במקום בו יבחר.
אתה גאון!
איני אנרכיסט. אני בעד העם הפשוט והעמלים והאינטרסים שלהם. גם בריה"מ פיתחה את נשק יום הדין, אף סין ואף קוראה הצפונית, בעקבות מלחמות אימפריאליסטיות (למשל מלחמת קוריאה בתחילת שנות ה-50). ספירו אינו מרקסיסט, אלא יוצא מהנושא הערטילאי משהו של "זכויות" שלעיתים ננקט בציניות על ידי גדולי האימפריאליסטים כעילה למלחמת כיבוש.
מול חירחור המלחמות, בכל מקום, יש משקל רב לשלום גרעיני. אתה, אנרכיסט, כותב מתוך אסוסיאציות ודימויים אסוסיאטיביים החולפים במוחך. אני כותב מתוך תבונה. תבונה במובן של הגל ומרקס.
גדעון ספירו מזכיר לי את העבריין של בית הספר שהיה נוהג לפנות לילדים בצעקות " ילד יה מנייק בוא לפה אני לא אעשה לך כלום".
ספירו וחבריו בשמאל עושים לילות כימים על מנת להציג את הציונות כאחד הפשעים הגדולים בהסטוריה ואת מדינת ישראל כמדינה קולוניאליסטית-אימפריאליסטית-גזענית שכל עיסוקייה הם גזל, שוד, רצח, גזענות ואפליה.
לא מדובר במחשבות המתרכזות אצל כמה סהרוריים , זהו הלך הרוח השולט היום בקרב רוב הציבור במדינות ערב וביחוד בקרב האליטות בעלות ההשםפעה וזה גם הלך הרוח השולט ברוב השמאל הרדיקלי בעולם.
בסיטואציה כזאת זוהי תמימות לחשוב שישראל לא נמצאת בסכנת השמדה- יותר מזה מכיון שהציונות נתפסת כאבי אבות הטומאה הרי שאין שום דבר שמדינת ישראל יכולה לעשות על מנת לשנות את היחס הזה מעבר להכרזה על התפרקות.
לכן היתי עושה את מה שעשיתי בבית ספר -מחפש את המקל הכי חזק בסביבה…
מיכאל שרון היקר
אתה כנראה חדש כאן, ולכן אתה כותב מעומק ליבך ובהגיון רב, אז לידיעתך – אלו כבר שתי סיבות טובות לצנזר את התגובה שלך. ואם יורשה לי להסביר לך עוד מספר פרטים שיסיעו לך להבין את המתרחש בפינה אפלה זו של האינטרנט. אז קודם כל, חיסולה של מדינת ישראל זו מנטרה שדי מחבבים כאן. החברים הטובים, שוחרי השלום והאחווה מוכנים לכרות ברית דמים עם כל רודן ומרצח המונים שרק רומז על האפשרות שאולי בוקר אחד במקום לרצוח את בני עמו שלו והשבטים השכנים, אולי הוא יחליט לחסל את מדינת היהודים. פה, סטאלין הוא עדין שמש העמים, קסטרו גיבור ההמונים וכל טרוריסט שמפוצץ ילדים – לוחם חופש.
מעבר לכך, עזוב אותך מהפרטים, דיוק היסטורי או כנות אינטלקטואלית. תחשוב – שנאה, הנה לך עוד אבסורד קיומי. זה שהמטרה של אירן זה בכלל לא מדינת ישראל אלא להפוך את עצמה למעצמה איזורית בלי שום קשר אלינו, זה ממש לא קשור.
כאן אני מגיע לחלק המענין, למעשה עמוק בפנים, מדובר בעבודת אלילים ומקריבי קורבנות. לעניות דעתם, עד כמה שזה ישמע מופרך – הקרבתה של מדינת ישראל היא מה שנדרש על מנת להפיג את זעמם של האלים שהעלו עלינו את הגל הפונדמטליסטי המאיים ממזרח. אז הם פשוט החליטו לעלות אותנו לעולה. די קשה ולמעשה גם בלתי אפשרי לנהל דיון קוהרנטי או שיח רציונלי מול סוג כזה של תפיסת עולם.
ומכאן לא נותר אלה להסיק את המסקנה המתבקשת – עלינו לשפר ולחזק את מאגר הנשק הגרעיני של מדינת ישראל. בכלל לא הייתי מתפלא אם היה מתברר שהשב"כ עצמו מסבסד את האתר הזה.
אין לך מושג
רוב היהודים הצביעו בעד אובמה כ80%,(יותר מאשר לבוש), מה לעשות שהיהודים שיוונים יותר מאשר מיעוטים אחרים בארה"ב .
הנהגת חד"ש תסכים אתך לחלוטין בקביעה על חברות הנפט.
הנהגת מרצ לא ארגנה שום פעילות נגד הפלישה לעיראק, וערב הפלישה יוסי שריד נזף בהם על שתיקתם. הנהגת חד"ש השמיעה קול ברור נגד הפישה הזאת וארגנה הפגנות בעניין.
חוץ מזה, אני לא יודע מה מצביע ספירו, אבל הוא לא חבר בחד"ש.
לכן צריך להגדיל את שטחה של ישראל לממדים של רוסיה או סין, או לפחות צרפת, כדי שספירו לא יוכל להאשים אותה בכל דבר.
בלי קשר לזה שמיכאל שרון דווקא צודק בתגובתו בנושא הנשק הגרעיני,
אין הוא סוכן אלא של עצמו.
במקרה דנן הוא מנסה, לדעתי, להראות שהוא וק.א. הם אנשים שונים, וזאת ע"י יצירת חילוקי דעות מלאכותיים.
יתכן כמובן שאני טועה, ומיכאל שרון רואה עין בעין איתי את עניין הגרעין הישראלי.
אם זה נכון הרי זה הנושא השני בו אנו מסכימים, וזו בלבד עילה להרמת כוסית! (הנושא הראשון בו יש בינינו הסכמה הוא עניין המחדל המוניציפלי הנורא של החניה בת"א).
לדעתי,יש להעניק למרדכי ואנונו
פרס נובל לשלום!
אני מציע שמערכת הגדה תוציא (שעליו יחתמו המונים!)
מנשר זה ישלח לועדת הפרס.
הקהילה היהודית המועטה שברובה בכלל הצביעה פעמים נגד בוש היא זו שדחפה לפלישה לעיראק, ולא למשל חברות הנפט והנשק שקיבלו חוזים שמנים?
אירן נכנסה לחימוש גרעיני בגלל שפקיסטן שכנתה מחזיקה חימוש גרעיני, ומיותר להזכיר שמי שניתק את הקשרים בין ישראל ואירן הייתה אירן.
מאמרים מהסוג הזה הם בדיוק הסיבה למה אני מצביע למרצ ולא לחד"ש.
כתבת ש"הלובי יהודי השמרני, הידוע בניציותו, מילא תפקיד משמעותי בדחיפת ארה"ב לפלישה לעיראק".
אם יותר לי לומר את תחושתי: יום לאחר יום השואה ממש לא מתחשק לי לשמוע או לקרוא תעמולה אנטישמית כזו, לפיה היהודים מושכים בחוטים מאחורי מהלכים הרי גורל ואסון בכל העולם.
הרי היה כבר שר תעמולה אחד שטען זאת, אז בוא לא נצטט אותו, טוב?
מספיק לצפות בסרט "פרנהייט 9.11″ של מייקל מור בכדי להבין שלג’ורג’ בוש ג’וניור היו מספיק סיבות לפלוש לעיראק, גם בלי לובי יהודי,
ולכן את האמירה לפיה ליהודים היה תפקיד "משמעותי" בפלישה לעיראק ניתן לכנות רק במילה אחת: אנטישמיות.
ברואנדה רצחו ההוטו מליון אנשים רק באמצעות סכינים
היתרון הערבי העצום בשטח באנשים בנשק הנפט
ובהשפעה על האו"ם ומוסדות אחרים לא מותירים
ברירה לישראל אלא להשתמש בכל האמצעים על מנת לשרוד
הטקטיקה של ספירו להאשים דוקא את הקורבן
מתאימה לעולם התחתון
קל מאוד להוכיח את דברי אם מסתכלים על התעמולה של הדיקטטורות הערביות ועל האידיאולוגיה של אש"ף והחמס
ההבדל הנוסף בין ישראל לעולם הערבי הוא
שישראל היא דמוקרטיה וכל ההחלטות הן גלויות וניתן להשפיע על דעת הקהל ולשנות מדיניות
לתת הרצאה שלימה בלי להזכיר את האיום האירני זו חוצפה
ראשי המדינה האירנית מתרברבים שבעתיד הקרוב הם ישמידו את הישות הסרטנית (ישראל)
התומכים בהם בסוריה החיזבאללה והחמס
חוזרים בדיוק על אותם איומים
והנה בא ספירו ובמקום לשחק אותה מזועזע מראשי השלטון האירני הוא "מזועזע מהחוצפה הישראלית לנסות ולמנוע שואה נוספת
מאוד תמוה לא לקרוא כלום על הניסיון למנוע מאירן נשק גרעיני
האמירה להפוך את המזרח התיכון לנקי מנשק גרעיני היא כמו להגיד צריך לתקוף את אירן
אבל להגיד אסור לתקוף את אירן וגם להגיד למנוע נשק גרעיני במזרח התיכון
היא בדיחה עצובה של חוסר מוסר ואינטגריטי
לעיתים אנשים מצטפדים מסביב למונומנטליות הרטורית של עצמם. כך קורה למישהו, שבמאבק צודק, המסומן על ידי רטוריקה של זכויות אדם, צצה אצלו הוייה ותודעה מסדר שני, כלומר תודעתו מתפצלת, והתודעה הזאת מאבדת קשר ישיר אל הקיום הפשוט, כפי שרואה אותה האדם הפשוט, בן העם.
במילים אחרות, השתגעת? מה פתאום שישראל תפרק את עצמה מהחוסן האולטימטיבי שלה בפני השמדה? קיומנו מושתת על אבסורדים, אנו נטע זר גוזל בטריטוריה של האומה הערבית. הדרך היחידה להמשיך את הקיום היא מתוך נשק יום הדין, ומאזן אימה גרעיני. שלום גרעיני זה הדבר היחיד שגרם להכרה בנו מצד ארצות ערב, בתקופת טרום הגרעין היתה נפוצה בקרבם הרטוריקה של חיסול הישות הציונית. פרוק מגרעין זה גם חידוש יתכנות מחיקת ישראל. אנשים לא עושים תוכניות מדוייקות להשמדת גורם שנוא, והם סומכים על החלשה והווצרות מגמה, שברגע הנכון תלבש את התוכניות הפוליטיות הספציפיות המתאימות.
שימו לב שאמירתו של ספירו, שאין עוד איום השמדה על ישראל, היא אמירה שרירותית לחלוטין, חסרת הנמקה, הניזונה מאותו שגב של תודעה מפוצלת והוויה רטורית אטומה מסדר שני, עליה הצבעתי. כך גם אמירתו שתתחולל שואה גרעינית עולמית. האיש ניסחף. אומרים דברים נכונים בהתחלה, ובחסותם מגניבים גם קצת שטויות.
אין לנטוש את הפיקחון המדיני. אין גם לנטוש את הביקורת אודות האבסורדים של הקיום הישראלי, אך באותה מידה זו התאבדות קולקטיבית לנטוש את הארסנל הגרעיני של ישראל
ל- Cirrus
אתה קרוב של cyrus the virus ?
שאיפתו של Cirrus היא, כלשון הרולד פינטר, ל-
FULL SPECTRUM DOMINANCE
— קישור —
שליטה מלאה! עוד ועוד כוח. לשם כוח!
הרצון להגיע למצב בו אתה מסתובב חופשי בעולם כמו רמבו. היכולת להדוף כל מתקפה בלי שום נזק. היכולת להחריב את הכל מסביבך. האפשרות להשתגע (אם יהיה חלילה צורך) חשובה לו מאד.
אומרים שיש לישראל 300 פצצות –
למה שלא תזרוק מחר בבוקר 10 פצצות על 30 מדינות ותכבוש אותם? הרי לך תדע אולי בעוד 10 שנים יקום שם אויב מר. עדיף לחסל אותם עכשיו – שהם קטנים. צא לקרב היום. כדאי לך.
אני בוחר בך לראשות הממשלה אם תרוץ. אני ארגיש בטוח עם איש חזק כמוך בשלטון.
עולמינו הוא עולם בו היכן שאין שלום גרעיני, יש חירחור מלחמה וג’נוסייד תכוף. לכן חובתך להעדיף את השלום הגרעיני על סכסוכים מקומיים ואפשרויות טבח אוכלוסיות של מאות אלפים, כפי שהבינו בריה"מ, צפון קוריאה וסין.
במידה שישראל אינה צודקת, מנוהלת נגדה התנגדות וגרילה ומלחמות קונבנציונליות ומערכה בינ"ל. אלא ששלום גרעיני מונע ג’נוסייד. ההתנגדות לכך היא פרי מחשבה לא בוגרת, ולא מחשבה מתקדמת, אל לך להגרר לאסוסיאציות ודימויים במקום לתבונה, רק משום שיש בחד"ש גם אוריינטצייה נוסח דב חנין.
מ.ש.
זה מכבר אני סבור שמיכאל שרון הוא סוכן מושתל של הימין באתר הגדה. הוא ניסה לצבור אמינות בסדרת תגובות ומאמרים מלאי שטנה לישראל ומנהיגיה. ארסל הגידופים שלו כלפי מנהיגי ויהודי ישראל אמור היה לתת לו את אותו ערך מוסף של "שמאלן ללא פשרות", עד שבאה תגובתו בנושא הגרעיני, יצא המרצע מן השק וחשף עצמו כעוד ציוני הנטוע עמוק בתוך הקונסנסוס.
שרון, שלכאורה לא סומך על אף מנהיג ישראלי, כולם בעיניו חבורה שנעה במרחב שבין השיטיון לשחיתות, לקלות דעת, לספסרות, פתאום, כשזה נוגע לנשק יום הדין שעלול להפוך את ישראל ושכנותיה לעיי חורבות, הוא סומך עליהם כעל חבורה אחראית. לא רק על מנהיגי ישראל הוא סומך, גם על האיראנים וכל שאר מנהיגי האזור, שהרי הוא תומך בשלום גרעיני בין ישראל לשכנותיה.
דרך נוספת של שרון לקנות את אמוננו הייתה בשרטוט רומנטי של העולם הערבי, כולו חן וחסד ורחמים, אנשים עובדים, יצרניים, מכניסי אורחים, מנהיגיהם אמינים, ולפתע, הם נהפכו לזאבים טורפים המחפשים את השמדתה של ישראל. שרון מצטרף למסע ההפחדה הציוני של "כל העולם נגדנו"וראשונים לכולם הערבים, ולכן צריך פצצות אטום.
ספירו מסביר היטב במאמרו המאיר עיניים, מהן הסכנות, הפנימיות והחיצוניות בחימוש הגרעיני.
המנהיג האחראי ביותר בהקשר הגרעיני, כותב ספירו בצדק, הוא זה שאין בידו נשק גרעיני ואין לו כפתור אדום ללחוץ עליו. ספירו צודק שלא נשקפת לישראל סכנת השמדה. יש שלום עם מצרים וירדן, יש שלום מעשי עם מדינות המפרץ, מרוקו וטוניס, ויש סוריה המתחננת לשלום עם ישראל וזו דחה את היד המושטת לשלום.
יחזור הציוני שרון לביבי אתרי הימין מהם הגיח אל אתרי השמאל.
איך אתה מרגיש כדובר הנשיא האירני שמצטט אותך?
— קישור —
למישמיש,
נראה שאין לך מושג קלוש מה זו אנטישמיות.אתה עושה מישמיש מהכל ומגיע לתוצאה מישמישית.
אחד מסימני ההיכר של אנטישמיות הוא הטלת דופי וייחוס תכונות אופי שליליות לכל הפרטים המרכיבים את הקולקטיב היהודי.
אילו הטלתי אשמה קולקטיבית ביהודים, כקבוצה דתית אתנית, בפלישה האמריקאית לעיראק, הייתה לך סיבה טובה להתרעם.
אני דיברתי על הלובי היהודי בקונגרס, איפאק, גוף פוליטי ימני שמרני, שעל אף היותו מיעוט בקרב יהודי ארה"ב, הוא מיעוט רעשני ועשיר שמצליח באמצעות תורמיו בעלי ההון למנוע בחירת מועמדם שאינם חביבים עליו. בתקופת הנשיא בוש הבן נהנה איפאק מהשפעה רבה על מהלכים מדינים של הממשל. איפאק ונציגיו האידיאולוגים בממשל מילאו אכן תפקיד משמעותי, (להבדיל מתפקיד בלעדי או מכריע) יחד עם עוד קבוצות השפעה בחברה האמריקאית, בייזום המלחמה בעיראק.
אתה מחקה את התעמולה הזולה של ממשלת ישראל ותומכיה בחו"ל המנסים לסתום ביקורת באמצעות ייחוס אנטישמיות למבקרים. זהו נשק חלוד, שככל שחולף הזמן האפקטיביות שלו הולכת ומתנדפת.וכך גם יקרה איתך.
ק.א היקר
צר לי, אך אני מתקשה לרדת לסוף דעתך. אתה אומר שהאופציה להדוף כל התקפה ללא שום נזק היא נחותה ונוטלת אטרקטיביות בעיניך מול האפשרות המרנינה של להזדחל בשן ועין, מוכה ועלוב לאחר אותה התקפה? ומלבד זאת, אם תרשה לי להזכיר לך, אל פי הדוקטרינה המקובלת באתר הנוכחי – אין להשתמש במילה התקפה אלא בהקשר לתוקפנות של הישות הציונית בלבד. לטעון שהתקפה יכולה לבוא מכיוון המדינות השכנות שוחרות השלום זה סוג של חילול קודש.
ולגבי אותה דמות מסתורית, cyrus the virus, אין לי מושג מי זו, אני לא צופה בסרטים הוליוודים ולכן לא בקיא בדמויות כמוך, צר לי.
תאור האנרכיסט את גישתי בין היתר:
"שרטוט רומנטי של העולם הערבי, כולו חן וחסד ורחמים, אנשים עובדים, יצרניים, מכניסי אורחים, מנהיגיהם אמינים, ולפתע, הם נהפכו לזאבים טורפים המחפשים את השמדתה של ישראל".
אלא שאין כל סתירה בין רומנטיסם לבין לוחמנות ואומץ בקרב. התנועות הלאומניות המיליטינטיות ביותר היו תנועות רומנטיות, החל מ-1840 בערך. הרומנטיקה של שלי וביירון וגם הרומנטיקה הגרמנית היא של סער ופרץ.
ההיסטוריון הגרמני אוסוולד שפנגלר ("שקיעת המערב") תאר לפי מיטב האוריינטליסטיקה את הערבים כרומנטיים, עזי נפש, לוחמים, והגונים מאד. אם נפוצה באומה הערבית ראייתנו כפולש שפל המתריס כנגד הצדק, מנשל וגוזל, אז דווקא העלמה הערבייה אומרת לאהובה, יא חביבי, ניפגש אחרי שתחזור עטור בניצחון משדה הקרב בפולש הרע הרע למולדתנו.
ההסכמים עם ארצות ערב הם הפיכים, ויהיו יותר הפיכים ברגע שביטול האופצייה הגרעינית תהפוך את מחיקת ישראל לאפשרות סבירה. במציאות של חירחור מלחמות ומדנים, בין היתר מצד הגורמים האימפריאליסטים באיזור, יש חשיבות עליונה לשלום גרעיני ומאזן אימה גרעיני.
ראשית, אני לא הבטחתי שישראל הציונית תהיה מקום בטוח ליהודים, להפך. לכן מבחינתי גם הנשק הגרעיני לא יהפוך אותה לכזאת, והוא רק עוד הוכחה לכך שמי שעומד על לא-שלו לא עומד בטוח.
הדרישה למזרח תיכון נקי מנשק גרעיני, כמו הדרישה להפסקת הכיבוש, אינה מופנית אך ורק לישראלים, ומובילים אותו קבוצות בחברה הישראלית שראייתם רחבה יותר מ"מה היה קורה אילו לא היה".
אם הכול מותר רק כדי שהערבים יפחדו מישראל, אי אפשר לבקר שום פשע צבאי ישראלי.
חוץ מזה, השלטון הישראלי תמיד נוטה להפריז בסכנות הצבאיות שישראל נתונה בהן, והן בשבילו תירוץ לסכן קיומם ואת שלומם של אחרים. ברור לפיכך שהוא עצמו מעצים סכנות כאלה בתעמולתו וגם במעשיו, והדרישה לביטול הנשק הגרעיני היא חלק מחבילת צעדים שלמה שנועדה באמת להבטיח את ביטחונם של אזרחי ישראל.
ולסיום, קיומה של ישראל לא תלוי בפצצות, אלא בגיבוי האימפריאליסטי, וכרגע קיומה תלוי בכך שאוליגרכיית ההון של המעצמות השואפות להגמוניה עולמית ומכונות "המערב" חפצה בו מסיבותיה היא.
cirrus הדברים אינם מסובכים כלל ואתה מנסה להתמם. השאיפה "הבטחוניסטית" שלך היא בעייתית. היא אינה בעייתית מצד עצמה. אלא היא בעייתית מצדם של המחזיקים בה. הגבול בין הרוצה בבטחון (כמוך וכמוני) לבין הדרדרות למצב פתולוגי כרוני של מנטליות של דומינציה תוקפנית הוא קל לפריצה. אפשר שגבול זה כבר נפרץ עוד בחיתולי הציונות והתפשט לנורמה מקובלת.
חיים שלווים הם גם קבלת העובדה שאפשר לפגוע בך. חיים לא-שלווים הם התגרות מתמידה והתעקשות שיטתית להכניס את עצמך לעימות של תוקפנות וכוח ויצירת מצב של "חינוך כוחני" של הסובבים אותך כדי לייצר פחד והרתעה מנחת זרועך.
כפי שנהג ליבוביץ לומר משמעותו של בטחון היא מצב של דו קיום בשלום. לכן ה"שלום" שלנו הוא בסה"כ הפסקת-אש. כי לא רצינו ואיננו רוצים בשלום.
זהו ה"בטחון" שציוו לנו "מומחי הבטחון" והאסטרטגיה הציונים. גרעין או לא גרעין אין זה משנה עקרונית. כי הכל הוא חלק מהנחת העבודה הציונית והיא השאיפה לדומינציה קרימינלית. הפרופגנדה הציונית – תפקידה למצא צידוקים להשתוללות צבאית מתמידה ואין ספק שאתה חסיד נאמן. עלה והצלח.
עמדתי פשוטה: חוגי האליטה וכל אותם בטלנים הניזונים מהם, ומדברים לא יצרניים אחרים (למשל: מצג ליברלי נאור לישראל בחו"ל, תמורת שלמונים לכיסם, ותמורת חיזוקים מחוגי האליטה הליברלית שעניינה המשך הנישול, הגזל והספקולנטיות הפיננסית, תוך דחיית סנקציות בינ"ל), כל אלה מכונים על ידי העם הפשוט: מאנייקים. למה? כי הם מתעמרים בעם הפשוט. האליטה היהודית שיטפה פעולה עם הצורר הנאצי, הימציאו לו למשל נתונים מדוייקים של רישומים על האוכלוסיה היהודית, דברשהקל מאד את מלאכת ההשמדה. במילים אחרות: האליטות רימו ושדדו, וקהלם הפשוט ניטבח. גם פרשת אולמרט ומאות העבריינים הכלכליים בני האליטה כרגע, מדגימה מיהם. כל פעם שאני ניתקע בפקקים אינסופיים, מחמת רשלנות המופקדים על הנושא, ברור לי שהעוסקים בדבר (מנהל מקרקעי ישראל ומשרד התחבורה) עסוקים בגניבת כספים ולא בפתרון בעיות. כך, כל פעם שמרמים אותי כאן, ושילמתי מחיר יקר בעבור חמסנותם של מקורבים לצלחת שניכסו את עבודתי במחקר ופיתוח תוך התעמרות בי ומעשים שלא יעשו. ברור שכמו העם הפשוט, איני אוהב אותם, ומיצידי שילכו לעזאזל, אך איני רוצה להטבח, אני ושאר העם הפשוט, בגלל שהשרצים הללו היקדיחו את התבשיל עם העולם הערבי. יובל, גורלך לא יהיה שונה, איני סבור שקומוניסט יהודי ישראלי יהיה חביב על הכובש הערבי, עוד פחות מאשר קומוניסט אהוד באירן או בסוריה. אתה אף כתבת על כך מאמר "מקארתיזם בהפגנה" או משהו דומה. אשר לספירו, נכונו לו עלילות במדינה פלשתינאית בעבור תמיכתו בעניינם, אך מצפוני שלי אינו מאפשר לי לראות את העם הפשוט ניטבח.
מיכאל אבל הנשק אינו בידיו של העם הפשוט.
העם הפשוט ממנה (מרצון) את אותם העבריינים שדיברת עליהם. ונניח היה מדובר על רכישת 500 מטוסי קרב חדישים בסכומי עתק – מה אז? האם אז ההשקעה אינה "מוצדקת"?
הבעייה אינה הנשק עצמו – אלא המוטיבציה.
וכפי שאתה מודה בעצמך ההנהגה רוצה לחסל את העם. מצד אחד זה המצב ומצד שני אתה רוצה לשמור על הכפתור הסודי כאילו שלך (או שלעם הפשוט) השליטה עליו. העם הפשוט מסר את עצמו (נפשו, גופו ונשקו) לידי ה"אליטה" כל זאת בין אם מדובר בלהיות תקוע בפקק או בלהיות תקוע באדמה. ואותו העם שאתה דואג לבטחונו – רוצה מאד בהקדחת התבשיל ממנו אתה סולד. כל עוד אנו נשלטים בידי קרימינלים העולם בתהליך שמוביל לטבח המוני. יהיה זה בנשק כימי, ביולוגי, גרעיני או בסכינים וחרבות. קרימינלים מקומם בכלא או במוסד סגור. הצרה היא שהם כיום בשלטון.
מכיוון שבעלי הממון במדינה ויוצרי האקלים הציבורי, כמו גם האליטות – הינם מושחתים מוסרית ויוצרים סכנת חיים לרוב האוכלוסיה הישראלית, שבחלקה הופכת לאוכלוסיית חמס מסואבת. מכיוון שאם אינך מתקרנף וגונב ומושחת מוסרית, לא יתנו לך כאן כמעט פרור, וייצרו אווירת גינוי וחרם כלפיך, תוך הפיכתך לאזרח סוג ב’ ומיטוט מקורות מחייתך. מכיוון שהנוכלות בכל.
מכיוון שכך, אני מציע לכל אדם מוסרי לנקוט בחרם כולל, הן צרכני, והן כלפי מוצרי ה"תרבות" והמדייה במדינה, השייכות לחוגי אליטה, כשיד לוחצת יד. חרם כולל כפי שעשה ואנונו. לקנות רק במגזר הערבי ורק תוצרת זרה באינטרנט. ואנונו, שידע שעקב הקדחת התבשיל ביחס לעולם הערבי מצד האליטות, והן משום שנחשף להשפלה עדתית בפני המאנייקים, והן מפאת היותו נוצרי, הבין לדעתי במישור סמוי כי מרחפת סכנת השמדה על העם הפשוט בישראל, מחמת פשעי האליטה וסאובם המוסרי, ותרם את חלקו ליצור מטרייה גרעינית לאוכלוסיה המודרת בישראל, על ידי הפיכה לגלוייה ולא עמומה את האופצייה הגרעינית הישראלית. וזאת לדעת, עמימות גרעינית מכשירה את הדרך למונופול גרעיני ולשימוש ממשי בפצצה, ואילו אי עמימות יוצרת לגיטימצייה למדינות אחרות באיזור לפתח עוצמה גרעינית, ויוצרת כאן שלום גרעיני. איני תומך בחוגים מתחסדים כמו-שמאל בשולי האליטה, גם הם נגועים במאנייקיות.
דווקא לך אין מושג אנטישמיות מהי.
ההגדרה שנתת היא כללית ומתאימה למונח "גזענות", ואין בה שום דבר המתאר ספציפית את האנטישמיות.
שנאת יהודים, דהיינו אנטישמיות (לעומת שנאת שחורים למשל) מאופיינת בין היתר ע"י תאוריית קונספירציה לפיה מהלכים חשובים בעולם יזומים ומנוהלים מאחורי הקלעים ע"י יהודים.
ראינו את זה בתעמולה הנאצית וקראנו את זה בפרוטוקולים של זקני ציון.
והנה אתה בא ופורס לעינינו תאורייה כזאת בדיוק.
הלובי היהודי הפרו-ישראלי יכול וצריך להביע את דעתו בפני הדרג המחליט בארה"ב לגבי הפלישה לעיראק, ואותו לובי היה מועל בתפקידו אם לא היה עושה כך.
זו מטרת גוף המתקרא "לובי", דהיינו "שדולה".
אני מצפה משדולה פלסטינית או כל שדולה שהיא לפעול באותה צורה ולקדם אינטרסים.
אבל(!) ההחלטה לצאת למלחמה היא אמריקאית ואמריקאית בלבד, ואל לך להאשים גוף שתפקידו להביע את דעתו בנושא לפי האינטרסים שלו.
אגב, אם סאדם לא היה מעיף עלינו 80 סקאדים במלחמה הראשונה אז הלובי היהודי היה מן הסתם תומך פחות במלחמה השניה,
אז תפנה את האצבע המאשימה לסדאם ז"ל, ולא על מי שנהפך בעל כורחו לאויבו (ישראל ותומכיה).
אין לי צל של ספק שרבים בעולם הערבי אלרגיים כרגע ליהודי ישראל, ולא רק משום שהאחרונים ניתפסים ככאלה שפיתחו, רבים מהם, תכונות אופי ומוסר בלתי ניסבלים. הישראלי ניתפס במקרים רבים כדביק, רע, קולני, צדקתני עד כדי היסטריה מבאישה, תוקפני, ארוגנטיות ושחצנות ריקה ועוד. שלא לדבר על נוכלות לעיתים כפייתית, ואמונה באלוהי הקומבינות.
ניתקלתי בגישה כזאת במסעותי בהונגריה ובמדינות במזרח אירופה. בארצך שלך, קורא אנגלי, אמר לי בתקופת שהייתי עוד ב-96 יהודי אנגלי הנשוי לאנגלייה עשירה (היינו חברים במועדון רמבלינג) כי הישראלים מביאים להם בושות, ליהודי אנגליה, והם מתרחקים מהם כאש. השנאה הזאת קיימת אצל אנשים שכמעט לא היזקנו להם. מה לדעתך יחושו פלשתינאים וערבים שאנו מתעמרים בהם, ששדדנו את ארצם? יש שנאה איומה לפחות לחלק ניכבדמאיתנו, וזאת התגלתה בין השאר בשירה הערבית. יש שנאה איומה. יש אלרגייה איומה, לפחות לחלק מאיתנו. אם ביצע בנו ג’נוסייד העם התרבותי ביותר בעולם, שממש לא עשינו לו דבר, מה לדעתך צפוי לנו מאלה שפגענו בהם, שנים רבות, ללא הרפה? וכי לא מתבצעים בעולם מעשי ג’נוסייד? מתי לדעתך הם מתבצעים?
הדברים פשוטים, יום אחד יכלו בנו כאן זעם איום שצבר תאוצה כ-100 שנה. לא לכולנו, יש שמצאו מסילות ללב שכניהם. אך לרבים מאיתנו, שבזים לערבים, רואים בהם רצחנים, נחותים ובעלי דת נחותה. הזעם על ההתנשאות הגזענית הריקה הזאת שמאחוריה נישול חסר גבולות יתפרץ יום אחד, ממש כמו שקבע הפסיכיאטר האלג’ירי פרנס פנון בהקשר אחר,בספרו "האומללים עלי אדמות": כור המצרף המטהר של הרג המשפיל והמדכא, שחדר לתוככי נפשך, עד מאוס שאין למעלה ממנו".
אתה מתאר מצב עגום ואינני רואה כיצד הגרעין יסייע לך במשהו. אם זה המצב מדוע ממשלתך ממשיכה ללבות האש? הלא יכלה גם להכיר בפשעי העבר ולשנות כיוון. מדוע אינם עושים זאת? כי ממשלתך שלך רוצה בחיסול העם – יותר מאשר הערבים. (בעצמך אמרת שהם הקלו על הצורר הנאצי את מלאכתו). מדוע הנהגה בוחרת להוביל ולעצב את עמה בדרך שכזאת? מדוע? לשם מה? מתוך דאגה לבטחונו? לרווחתו? לתרבותו?
למיכאל שרון,
אם תיקח גם את כל הבהמ"ב (בשרות המאניקים מאניאק בעצמו) – תגלה שהבעיה הרבה יותר חמורה ויש בהמ"בים בקרב אנשי חינוך,משטרה, פקידי ציבור, אזרחים ‘אכפתים מדי’ וכמעט בכל מקום שבו יש אינטראקציה בין אנשים במדינה.
בכל מקרה, אני מעריץ את כתיבתך ומאמרך האחרון הוא מהשובחים שבהם.
הגיונו של שרון הוא מוזר שלא לאמר הזוי ומסוכן.לדבריו ישראל גרמה לפלסטינים ולערבים כה הרבה עוולות עד ששנאתם לא יודעת גבול והיא תתפרץ כלפינו יום אחד בצורה של ג’נוסייד. בכדי למנוע זאת, כך שרון, צריך שלום גרעיני בו יש לכולם באזורנו נשק גרעיני.
אם שנאתם כה גדולה, עד כדי רצון להשמידנו, המסקנה צריכה להיות הפוכה: למנוע נשק כזה מכולם, או אז לאיש לא תהיה אופציית השמדה. לא הייתי נותן נשק גרעיני למי שיש בליבו שנאה כה עזה עד כדי רצון השמדה. שרון מופעל כנראה על ידי רצון להתאבדות קולקטיבית.
מחשבתו העקומה של שרון לא מעלה על הדעת שיש עוד דרכים לבטל את השנאה כלפי ישראל: שינוי מדיניות ממלחמה לשלום, מגזענות לכבוד והערכת הזולת הערבי, מאפלייה ושוד לשוויון להשבת הגזילה.
וגם זאת,כפי שהעיר ספירו בטורו: כדי להגן על ישראל אין צורך בנשק השמדה המונית. צבאה הקונבנציונלי מספק את ההגנה מעל ומעבר.
האוכלוסיה היא פונדקאי ממנו ניזונים אנשים המגיעים לעמדות מפתח. מהות האדם היא ייצור. יש אליטות שעקרון השרדותן מנוגד לזאת. סממן היכר: אין להם כל מחשבה מקורית, יש כאן חקיינות ובנלייה פסיכופטית. בדומה לטפיל המחסל את הפונדקאי. אליטות כאלה הוצגו במשל יותם התנכ"י אודות האטד: "תצא אש מין האטד ותאכל אתכם". יש גם אליטות בונות ומקדמות. אליטה טפילית גורמת להרס הרקמה החברתית ופוגעת בגורמי ייצור. עקרון התגמול מתהפך: הלא יצרנים מתוגמלים והיצרנים משועבדים ומוחשמדים באופן איטי. השאלה כולה היא אבולוציונית, ויש התפתחויות מוזרות באבולוציה של האדם כיצור חברתי. מנגנון מרכזי בהשרדותה של אליטה טפילית, במקום שתושמד, עקב רצון ההשרדות של הרבים – היא יכולתה להשתלט ולסמם את תודעתך: אתה מזהה מה לפניך באופן חלקי, ומייד קשבך מוסט לכיוונים אחרים. ההיסטים הרבים המצויים במדייה, מאפשרים השרדות של גורמים טפיליים שתופסים בנחישות את עמדות המפתח ומדירים תוך השמדה איטית את היצרנים. בין אומה לאומה יש מינונים שונים של התופעה: ארצך למשל היצמיחה מנהיגות מופת ברגעי משבר: ווליאם פיטס, אוליבר קרומוול, צ’רצ’יל, ואף טוני בלייר שהפך את בריטניה למעצמה כלכלית העולה על גרמנייה, באמצעות הכשרה חינוכית בפרט חינוך טכנולוגי של ההמונים. אתם אומה שעקב המודעות לחירות עוד במאה ה-13 פיתחתם כלים לבקר ולמזער כוח נוגש וטפילי – בשם רוח חופש ואינדיוידואליזם.
כשעולה נושא מוסר הלחימה של צבאות שונים, יש להיות אובייקטיבים ולשבח את מוסר הלחימה של חיילי צבא ארה"ב בעיראק ובאפגניסטן. ואין לי אלא להצטרף כאן לדעתו הנחרצת של האח גולדסטון בראיון הבא:
RICHARD GOLDSTONE: No. Absolutely not. Take the United States fighting wars in Kosovo and Iraq and Afghanistan. They have certainly at a high level, gone to extremes to protect innocent civilians. Where they’ve made mistakes, and mistakes have been made, in Kosovo, in Iraq, in Afghanistan, apologies have followed. The United States, in general, has accepted and tried its best, with the assistance of military lawyers, has tried its best to avoid violating international humanitarian law. So, it seems to me this is a smokescreen. I’ve got no doubt that the laws of war are sufficient to cover the situation of fighting what is now termed asymmetric war. It’s not easy; I concede that. But there’s a line over which you just don’t transgress, without clearly violating the law.
ולראיון המלא:
— קישור —
הצדקן הוא לא אחר מאשר אתה,
וגם מעוות מציאות, ומכל כיוון, יש לומר.
תתפלא, לא רק אתה ביקרת באנגליה ולא רק אתה דיברת עם יהודי אנגלי.
המשפחה היהודית-לונדונית אותה ביקרתי עומדת כגוף אחד לצד ישראל ותומכת הן במדינת ישראל והן בישראלים. ומכיוון שאתה עוסק באינדוקציה עקומה (יהודי אנגלי אחד מעיד על הכלל) אז הטיעון שלי חזק פי 6, לפי היחס המספרי כמובן, שכן אני דיברתי עם ששה ואילו אתה דיברת רק עם אחד.
על סיפור "מסעותיך בהונגריה" הייתי פוסח לו הייתי אתה, שכן הגזענות שם הוכחה לאחר הבחירות האחרונות, ולכן כל מה שקשור שם לשנאת זרים (יהודים ולא יהודים) הוא כנראה אינהרנטי למקום, ולאו דווקא להתנהגות ישראל.
אם אתה חושב שאנו הולכים להיטבח ע"י שכנינו היקרים- כדאי שתסיק מכך מסקנות לגביהם לפני שאתה מסיק משהו לגבינו, ואולי תפסיק לראות בהם "אנשי דת חביבים" ושטויות כאלה.
מי שיכול לעשות ג’נוסייד אמיתי (ולא "יעני- ג’נוסייד-איטי-במיוחד" כמו שנטען שאנחנו עושים בהם) ראוי להתייחסות מתאימה.
אגב, אתה אמרת שאנו רואים בהם "נחותים ובעלי דת נחותה". ובכן, כמי שכתב שהם בדרך לביצוע ג’נוסייד – מה תאמר עכשיו?
למודאג,
נכון שפסלתם לי תגובה בשם ‘קומרד קומדור’ שגם שיבחה את כתיבתו של מיכאל שרון וזו זכותכם. אך איני מכיר את האיש מלבד כתיבתו שנתקלתי בה באתר זה ואני אכן מעריך ומעריץ את כתיבתו של האיש ומסכים עם דעותיו בד"כ אם כי לא תמיד.
תודה גיא. מה שמאפיין אליטה מכחידה וטפילית (עליה כתבתי למעלה) היא שאנשים בשוליה וסתם בטלנים בעלי רוע חלאתי וצדקתני ואי יכולת יצרנית הולכים בעקבותיה – לאחר שהיתירה דם יוצרים והיא משמידה אותם לאט תוך שמיטת חמצן חייהם ומקורות מחייתם – וניפרעים מהגורמים הבונים בחברה. נאוץ ודליגיטמציה וגינוי ואף רצח אופי הם אמצעי ליצירת אקלים מנשל ושולל סביב היוצרים והאנשים האנושיים, להפיכתם לאזרחים סוג ב’ ולגרימת נזקים לקיומם המטריאלי והרוחני, תוך ניסיון לשתק כל רוח בונה.
ואז הרשע, הצדקתנות והפריעה הלגיטימית בכל. דומני שעל כך כתבת, שניתקלים בגישה זאת לא רק אצל האליטות – וזה נכון, אתה פוגש זאת בכל מקום מהרגע שהאות ניתן.
אל תשים לב לתגובת המודאג ול תגובות "אנרכיסט" -אנשים אלו כיווצו תודעתם למשהו מכני דמוי מכונה עם סאב רוטינות פשוטות, ולא רק שאמירתם בנלית וחקיינית, אלא שהם נימצאים במעין טראנס, כשתודעתם נישלטת על ידי אידאה פיקס מקרבנת ולרוב שונאת המאדירה את עצמם ביחס לזולת המקורבן "מיהו בכלל בהשוואה אלי?").סממן היכר של הטראנס הזה שהינו מכני: התעלמות נירחבת ונתק מאינפורמציה הסותרת את המערך שבמוחם. טראנס דומה על סממן היכר זה תוכל למצוא אצל נותן שרותים המרמה אותך בשכנעו עצמו שאתה טיפש והוא פיקח: הוא יתעלם מכל מידע סותר.
המערך עליו אתה מדבר המשווה את היחס בין האזרח לבין השלטון כיחס בין הפונדקאי המארח בתוכו טפיל הרסני, תיאור זה מתקבל על הדעת. אולם במידה שהרוב מעוניין באירוח הטפיל אזי לגביהם לפחות הטפיל אינו טפילי כלל אלא אורח של כבוד. אישית, הטפילות מטרידה אותי פחות מן הקרימינליות. תופעה של טפילות אמנם מאוסה ודוחה אך אינה מקוממת כמו הקרימינליות חסרת הרסן. טפילות אינה כבוד גדול אבל בבית המשפט ספק אם טפילות היא עבירה פלילית. גזל, נישול, רצח, הונאה, עינויים, קיפוח, הזנחה, שוחד, פגיעה בזולת ללא הנד עפעף – כל אלה סימנים לברבריות קרימינלית וטירוף קשה. בעיית הקרימינליות חסרת המעצורים המתרוממת לחסל מליונים מדאיגה אותי יותר מכל דבר אחר. מתכנני המלחמה בעירק ובעזה נוטפים מדם (ומנפט) ומהלכים בקרבינו מורמים מעם. בעינהם מערך הפונדקאי-טפיל התהפך. בעינהם הם הפונדקאי והאזרחים הם הקרציה. נו…מה יעשה השלטון לקרציות? מה שבד"כ עושים לקרציה.
תודה על הקישור, רעיה. האם אכן זהו אותו האח מוחמד גולדסטון? ברור שארה"ב הרבה פחות מבוקרת בהפעלת הכח הצבאי שלה ופגיעה באזרחים, וכלל לא ברור על מה מסתמך גולדסטון. או שמא לנזוף בישראל זה בסדר, אבל להתעמת עם ארה"ב זה יותר מדי? שיספר את זה באפגניסטן ובעירק!
אינני יודע אם הבאת את הציטטה הנ"ל ברצינות או כאירוניה. בכל אופן, במבצע של הצבא האמריקאי בעיר פאלוג’ה בעיראק בשנת 2006 נהרגו 7,000 איש, מתוכם 6,000 חפים מפשע. זו רק דוגמא, ועוד לפני שדיברנו על הפצצות השטח בוויטנאם ובקמבודיה.
אז אחת מהשתיים: או שלאמריקאים יש דרך מוזרה לפרש את הביטוי "לנקוט בכל אמצעי הזהירות", או שמר גולדסטון סובל מזיכרון מאד מאד סלקטיבי.
הציטטה הזאת מובאת באופן מדויק, ללא כל שינוי, מתוך הראיון, והקישור מציין את מיקום הראיון המלא.
איפה פה האירוניה? זה פשוט מראה כמה גולדסטון (או "האח מוחמד גולדסטון" כפי שכונה בחיבה ברשות הפלסטינית) אובייקטיבי וחסר פניות כאשר מדובר בצה"ל!
מר גולדסטון הוא יליד דרום אפריקה ממוצא יהודי, אשר בחר (וטעמיו עמו) להעביר את מרכז חייו לארצות הברית של אמריקה, לאחר התפרקות משטר האפרטהייד.
כיהודי – אצלנו הוא כבר לא רצוי, בעקבות הפיאסקו עם הדו"ח.
למולדתו דרום אפריקה הוא כנראה לא מעוניין לחזור, מעניין למה. כל כך טוב שם הרי מאז שהרעים הלכו והטובים שולטים.
ידוע שבנאדם נורמלי לא מחרבן (סליחה על הביטוי) במקום שבו הוא נוהג לאכול. לכן מר גולדסטון מרשה לעצמו להיות "חכם" על ישראל, אבל לא רואה, לא שומע, לא מריח ולא מסריח, כשמדובר בארה"ב.
נראה לכם הגיוני להציע לו ללכלך על המדינה שמארחת אותו כרגע? אם גם שם הוא יהפוך פרסונה-נון-גראטה, איפה תהיה התחנה הבאה שלו? אצל הבת "הציונית" שאחרי עצירה קצרה בישראל עברה לקנדה? אולי באנגליה? הבנאדם כבר לא צעיר. מה, כל שנתיים יעבור דירה לארץ חדשה?
צריך גם לזכור שמבחר המקומות הנוחים לו די מצומצם – לארצות מערביות דוברות אנגלית. רצוי גם כאלה בלי צבא, או שלא השתתפו בדרך זו או אחרת בשום סיכסוך מזויין בחמישים השנים האחרונות. ניו-זילנד אולי. מהשמדת העם שהתרחשה שם אפשר להתעלם באלגנטיות, או להזיל קצת דמעות תנין על תקן מירוק מצפון. זה לא עולה כסף.
אח, איזה צדיק. מה יש לומר.