"ביום העצמאות" מלאו 62 שנה להתגשמות חלומו של הרצל. איך קמה , בברבריה של המזרח, מושבת החלוץ המערבית וזכתה לאמון כל העולם האירו-אמריקאי .זו מושבת חלוץ יחידה שהאו"ם הקים באופן ממשי וגם הצביע על כך באופן גלוי. המדינה השניה שהיתה אמורה לקום על יד מושבה זו עדיין קיימת רק במפות היסטוריות, בהצהרות בומבסטיות ובעיקר בדמיון. 62 שנים קשות עם מלחמות ודם ועדיין אין באופק תקווה או ישועה הנראית לעין. בדרום אפריקה וברודזיה לשעבר כבר מזמן הרוב השחור שולט ובאופן דמוקרטי. פורמוזה המיתולוגית הפכה לאי קטן ומנוכר, ואילו סין הגדולה והאדומה ( של האתמול) קיבלה את הלגיטימציה המערבית והעולמית. האמריקאים כבר מזמן נסוגו מוויטנאם ואילו אפריקה, אסיה ואפילו פולינזיה עצמאיות. באירופה שכחו את שנאת הנצח בת למעלה מאלף שנה של הבריטים לצרפתים, ושל הצרפתים לגרמנים, ושל האחרונים לכל אירופה, ושל ההונגרים לרומנים, ושל ההולנדים לספרדים… ולכולם יש דרכון אחד עם איחוד ופרלמנט אחד ורק נותרת השאלה: מיהו הנמר ומיהו הכבש שרובץ על ידו?
רשימת הקונפליקטים שנסגרו או ש"נורמלו"( אירלנד, הבסקים בספרד ,הכורדים חסרי האונים…) עוד ארוכה הרשימה, אבל רק במקום אחד בעולם עדיין הלבה רותחת וגם טובי הכבאים, ברובם, הרימו ידיים לאחר כישלונות הכיבוי הפוליטיים והצבאיים גם יחד. שמו של המקום הוא ישראל – פלסטין. מוקד הסיכסוך הוא צעיר יחסית: קצת יותר ממאה שנות ציונות. העמים היריבים לא תמיד שנאו זה את זה, אלא להיפך .לפני מאות שנים הייתה ביניהם ידידות ואחווה, שיתוף פעולה תרבותי וכלכלי שחבק עולם: מעיראק דרך מצרים ומרוקו עד ספרד. אבל קרוב למאה שנה הכל החל להסתיים, ולפני 62 שנה עבר מן העולם הרנסנס הזה ובמקומו באה לעולם חבית שריפה שאין איש יודע לכבותה.
לכולנו מספרים כי הציונות תמה: "אין כבר ציונות", אומרים לנו הציניקנים ."הציונות נגמרה", משיחים לנו הפסימיסטים (ואולי הם בעצם אופטימיסטים…)."הציונות מתה", מספידים אחרים, וכך הלאה. אבל האמת הפוכה: הציונות חיה, נושמת חזק ובמיוחד בועטת. לפני למעלה ממאה שנה חלם הרצל על הקמת מדינה מערבית לאלה שחפצו להתבולל באירופה. אך הנוכרים, משום מה, לא קיבלו אותם. הרצל חלם ודיבר על עם יהודי חדש ומנותק ממורשתו עם תרבות נוכרית שתקנה לו כרטיס כניסה לכל מקום בעולם שם ירצה העם החדש להתנחל. להרצל לא היה איכפת היכן יתנחל, ובטח שהוא לא ראה ממטר את הילידים האומללים שייאלצו לשלם את מחיר ההתנחלות שלו, בין אם יהיו אלה כושים אפריקאים באוגנדה, אינדיאנים ב"ערבות הפמפס" בארגנטינה, הבדואים של אל עריש או אלה שלבסוף שילמו את חלומו: הערבים הפלסטינים בני ה"ארץ המובטחת". הרצל אמנם הלך לעולמו לא מעט זמן לאחר שחלומו החל להתגלגל וקיבל תאוצה ב-1917(הכיבוש הבריטי) , אך החלום הזה החל להתגשם, מעשית, לפני 62 שנה ומאז הפך לחלום בלהות עבור עם אחר.
מאז 1948 בונים בארץ ישראל "עם חדש". המדינה הציונית הפכה, לדעת רבים, למטרה בפני עצמה, אך ישנה גם דעה הפוכה הגורסת כי המדינה הציונית איננה אלא אמצעי להגשים מטרה אחרת: עם חדש, תרבות חדשה והכל בקושאן המערב – ללמד את המזרח "תרבות מהי". ישראל מתקראת "הדמוקרטיה היחידה במזה"ת". אינני יודע עד כמה המדינות במזה"ת הן אמנם דמוקרטיות. אך ישראל היא כנראה האחרונה שבהן הראויה לשאת תואר דמוקרטי כלשהו. אינני יודע עד כמה מלאות זכויות אזרח ודם מדינות המזה"ת, אך אני בטוח ששם – גם במעט זכויות שנותרו – אין אפליה בולטת בין האזרחים על רקעים לאומיים, דתיים ועדתיים כבישראל. בשום מדינה מזרח תיכונית אין מצב שבו למעלה משני מיליון איש חיים ללא זכויות אזרח שוות לאלה שמעבר לאיזה "קו ירוק" דמיוני, כבר קרוב ל-43 שנה. בשום מדינה מזרח תיכונית אין מצב ש-43 שנה קיימות בארץ אחת שלוש מדינות, ששתיים מהן משוללות תשתית כלכלית, תרבותית וזכויות עצמאיות, ואילו אחת מהן מחוררת מדינית בין שטחי A,B ו-C כשרק מדינה אחת מהשלוש קובעת את הכללים ולמי הזכויות, והשאר כלואות בגדר של הפרדה, קרי – גטו אחד גדול. בשום מדינה מזרח תיכונית אין חוק אזרחות כה מפלה ובוטה המעניק זכות אזרחות אוטומטית למהגרים עפ"י מוצא ודת חדשה על פני הילידים האחרים. ואל נשכח שבדמוקרטיה הזאת שלט ממשל צבאי נוסח ניאו-פשיזם במשך 18 שנה על הציבור הערבי עפ"י סיבות ומפתח לאומני בלבד!
אבל בדמוקרטיה היחידה במזה"ת קיים חוק בשם "חוק השבות", לפיו כל מהגר יהודי, או מי שנשוי ליהודי (וגם הגדרת ה"יהודי" קיבלה בחוק זה רחבות דמוגרפית מעבר למושג הדתי וההיסטורי של היהודי הרגיל מעידנא דקדמא), מקבל (ישר בנחיתתו) אזרחות ועדיפות על פני הילידים. בדמוקרטיה היחידה במזה"ת גם חוגי שמאל רחבים אינם רואים עצמם מחוץ לאותו "קונצנזוס ציוני", שמשמעותו העדפת המהגר על פני היליד לפי מפתח גזעני. בדמוקרטיה היחידה במזה"ת שאלת הזכויות האזרחיות והנאמנות למדינה של תושביה אינם נקבעים עפ"י אמות מידה של התרחקות מפלילים, התייחסות היסטורית לקרקע ולוותק או תרומה כלכלית ותרבותית למדינה, אלא עפ"י אמת מידה אחרת: הנאמנות למושג ציונות.
הגיע הזמן להבין ולשנן כי הרצל אמנם ראה את הנולד, אך אין להלל ולשבח זאת השכם והערב. להיפך, זוהי נקודת חובה קשה ביותר שממנה נולדה מדינת האפרטהייד האחרונה שנותרה בעולם, אך עם מסיכה דמוקרטית מושלמת כאתונה הקדמונית: לגבירים יש זכויות שוות ולעבדים – כלום. אך הפעם עלו הציונים על האתונאים: זכויות עפ"י מפתח גזעני לאומני שהומצא בלעדית ע"י הציונים. הציונות אמנם בועטת חזק וממשיכה את הציווי ההיסטורי של הרצל- ליצור עם חדש בכל מחיר. גם אנשי רוח ושמאל המוכנים לאיזו "ליברליזציה" אינם מוותרים על הדגל הציוני- "חוק השבות " קרי: מתן עדיפות לרוב אבסולוטי של מהגרים עפ"י מפתח גזעני המנציח את היוותרות הילידים הערבים כמיעוט. הציונים אינם מסתירים את כוונותיהם הנלוזות כאשר הם מדברים כל הזמן על "עליה מבורכת", רוב יהודי", "יהוד הגליל והנגב" וכדומה. כל מהגר חדש, גם אם עברו פלילי ומפוקפק , הוא אזרח של כבוד אם הוא מתאים להגדרות הציוניות, ובמיוחד זו הרואה בו נכס תרבותי מערבי בפני הברבריה המזרחית. רק במדינת ישראל עולות שוב ושוב הקושיות כיצד לעצור ילודה של מיעוט לאומי או מגזר לא קונצנסואלי. רק במדינת ישראל יכולה מפלגת שמאל להפוך למפלגת ימין, או להיפך בין לילה, והדבר לא ירים גבה לאיש. רק במדינת ישראל יכולים חבר כנסת ושר להעלות הצעה לאסור ילודה בקרב מיעוטים לאומיים או דתיים והשמאל לא ינקוף אצבע למניעת העוולה.
לפני מספר חודשים נפל לידי מאמרו של ירון לונדון, איש "שמאל ליברלי", המבקש לגייר את כל העובדים הזרים כ"מחווה הומניטרית" "למען יהיו אזרחים נאמנים למדינה וישרתו בצבאה". מעניין כנגד מי יהיו אותם גרי חלומות נאמנים ונגד מי ילחמו בצבא שישרתו? ניחשתם – כנגד הערבים. הזרים יגוירו ויהפכו ל"יהודים" בין לילה כדי שהערבים לא יהיו לעולם רוב. אפילו הרצל היה חותם על הגיור הזה. בצבא הציוני קיימת כפיה מיסיונרית ממש לגייר כל "עולה" ממזרח אירופה. והרבנים הדתיים – לאומנים מההתנחלויות – ואוהדיהם מנצחים על העניין. גם אלה הדואגים כרגע לזכויות העובדים הזרים יכולים להירגע. אם יוכיחו לקברניטי הציונות דהיום שהללו לא יהוו סכנה למטרות הציונות – מדינה מערבית במזרח הברברי – הרי שגם בתחום זה יבוא השלום על מקומו.
הכול נראה כל כך ליברלי, כל כך מתקתק, שהרי אנחנו נהפוך לדוגמא של סובלנות מול אירופה התוססת סביב בעיית המהגרים. אך כשמקלפים את הביצה "הליברלית" של הציונות מגלים עולם הפוך. באירופה באמת מתמודדים עם בעיית מהגרים ועם הסובלנות ולבסוף הרוב שם יצטרך לחיות עם מיעוטים חדשים ושונים שאבותיהם כבר עברו בארץ מוצאם קולוניאליזם אירופאי. אך בארץ הקודש מתמודדים עם בעיה הפוכה: מדינת מהגרים המשליטה את גזענותה על הילידים הערבים במתק שפתיים של "זכויות לזרים" או "בריחה ומחסה מאנטישמיות" (שלא פעם מתעוררת ע"י פרובוקטורים כדי "למשוך עליה").
אבל כל עניין הדמוקרטיה נעלם כשמדובר בזכותם של עקורים ערבים ופליטי הגירוש לחזור למקום עקירתם וגירושם. הדמוקרטיה איננה אוהבת כאשר המיעוט הערבי רוצה לזכור מושג כמו "הנכבא". ל"נכבא", או לזכות השיבה, יש שם אחר בלשון הציונית המליצית: "לאומנות ערבית". מי שלא מסכים עם הרעיון הציוני – מיסוד עם חדש במזה"ת ועד עקירת המיעוט, איננו אלא לאומן. אך מי שמסכים עם דרך החתחתים הציונית אינו אלא "ליברל" ו"דימוקרט".
הרצל בנה את ביטחונו להצלחת הרעיון הציוני בעצם סיפוק הסחורה: מדינה מערבית כנמל קולוניאליסטי תרבותי, מדיני וצבאי למערב במזה"ת. ולכן, בשנה האחרונה הציונים נמצאים קצת בלחץ. בארה"ב נבחר נשיא שחור שחונך בנעוריו כמוסלמי. הציונים מבינים שלאחד כזה מסובך יותר לספק את הסחורה של ה"מחסום המערבי מול הברבריה במזרח". הציונים מחפשים לבזבז את שנות כהונת אובמה בתקווה שלא ייבחר שוב ואח"כ המערב יחזור לקדמותו.
ב"יום העצמאות" ה-62 חוגגת ישראל את המשך קיומו של הפרדוכס המתמשך: להיחשב כדמוקרטיה מתקדמת במסכה ליברלית, אך לקיים את המשטר הדיקטטורי המתוכחם בעולם. ומי אמר שפורים חוגגים רק פעם בשנה ? בישראל הוא נחגג כל השנה…
* הכותב הוא רב אורתודוכסי, סופר, עיתונאי ובעל תואר שני בהיסטוריה ובסובייטולוגיה.
סופר משובח.
כדאי לזכור שהפלסטינים הם הצאצאים היותר אוטנטיים של תושבי הארץ הקדומים, היהודאים. לעומת זאת העולים לארץ, ממזרח אירופה ומצפון אפריקה ומאירופה ומתימן ומאתיופיה וכו’ (אך לא מעירק!) הם רובם ככולם צאצאי מתגיירים מבני המקום. נמצא, בני הדת היהודית מגרשים מהארץ את בניה המקוריים בשם אהבת המולדת. אבסורד גמור.
הערה: סביר לחשוב שהעירקים הם אכן צאצאי גולת בית ראשון. חורבן בית שני ומרד בר כוזיבא לא היו מלווים בהגליה. באלף הראשון עד להתגברות הנצרות ובוא האיסלם, היתה היהדות דת מגיירת ואחריה נהו רבים בארצות הים התיכון לרבות איבריה וכן בדרום ערב. זנד מסביר ומנמק ומתעד זאת היטב בספרו, שלא בכדי הוא לצנינים בעיני ההיסטוריונים הרשמיים של ישראל.
מאמר חשוב ביותר, המציב אמיתות יסוד. המאמר גם מייאש, שכן כוחה המיפולטיבי ויכולת ההונאה של הציונות גבוהה משחשבנו, והיא ניבנית על יסודות גזעניים שחלקם חבויים, במערב. אנו חיים למעשה במערכת שטנית וחזקה ביותר מבחינת הצלחתה לשקר, ולהפוך סדרי עולם. כשקוראים מאמר כזה, אתה חושב, מי שיכול, שיהגר ממדינת הרשע הזאת, אך שומר נפשו, שלעולם היכן שלא יהיה, שלא יתעסק עם ציונים והאנשים הרבים התומכים בהם מתוך תמימות. כוחם לפגוע רב, כמו כוח השטן.
‘דמוקרטיה ברודזיה’-הנה לכם תמצית הזיות השמאל הישראל. בזימבבוואה של היום יש דיקטטורה רצחנית מאין כמותה בראשות רוברט מוגבה. אך על מעלליה של רודנות, הרוצחת את כל מי שמתנגד לשלטון וגוזלת את רכוש אזרחיה, מגרשת רבבות ומרעיבה מיליונים, לא תוכלו לקרוא כאן. זאת כיוון שהכותב שבוי בתפיסה כי הקולוניאליזם הלבן הוא הרע המוחלט והמשטרים שקמו על חורבותיו הם משטרי חופש ואחווה. בדיוק אותה תפיסה המובילה אותם לראות בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון את השטן ואת הרודניות האיסלאמיות, כולל זו הפלסטינית, כלוחמי חופש.
נו, מזלו של הכותב שהוא חי תחת שלטון ישראלי ‘אכזר’ ולא תחת הדמוקרטיות הנפלאות של הרשות הפלסטינית, חמאסטאן, מצרים או זימבוואה. ככה הוא יכול לכתוב הרבה סילופים ושקרים בסבבה. בדמוקרטיה הזימבבואית או הפלסטינית הוא הרי לא היה שורד שעה
כותרת המאמר הטעתה אותי. באמת.
חשבתי שמדובר בציוני הרוצה להסביר מדוע המדינה הציונית טועה כל כך ביחס למיעוט הערבי שבתוכה, ולעם הפלסטיני בשטחים, ועוד כהנה כעסים ותלונות לרגל יום העצמאות.
אבל במקום זאת, קיבלתי סנוקרת לפרצוף.
לרגע חשכו עיני, סחרחורת קלה.
היתכן? ציונות? במאמר הזה? מודה. הופתעתי!
לאחר התאוששות קלה, המשכתי בקריאה, וללא פלא, מופיעים להן אותן קלישאות חבוטות של ישראל כקולוניאליזם טהור, כחודו של ציר הרשע מאירופה/אמריקה לכיוון המזרח, כגוף שקרי וזדוני.
אבל, באמת, מה כל-כך מרושע כאן?
מצבם של הפלסטינים? (כאילו הם רק הקורבן)
מצב הדמוקרטיה? (היא באמת כה רעה?)
אולי אולי החזון המערבי? (המתנשא?)
נראה כי, מכל הצרות שנמנו כאן, דווקא החילוניות של הרצל היא היא אם כל חטאת.
זה בהחלט חידוש מאתר שרובו אנטי דתי.
לא ארחיב בתגובה על הפרטים הכאילו היסטוריים המובאים פה. הם נענו ונענים כל העת.
ברם, ניכר שאין לי אפילו יכולת ליצר דיאלוג במצב כזה – אני פסול (לשון – "לא לגיטימי") מלכתחילה, קרי, מקום הולדתי, הורי שעלו לארץ, הבית שהקמתי פה, עבודתי, ילדי. עצם האוויר שאני נושם, המים שאני שותה, האדמה שאני יושב עליה – כולם ספוגים ריח של קולוניאליזם, ובמציאות הזו, עלי לחדול. פשוט לחדול, ויבוא לעולם גואל.
רק חבל שהרב הירש נפטר.
באמת, תמונות קשות ליום העצמאות.
הציונות הקימה דמוקרטיה לעילה ולעלה מדינת רווחה משגשגת ,
מהגרים מסכנים חייהם תוך חציית מדינות נחשלות ומפגרות בדרכם אל הארץ הטובה ששמעה יצא למרחוק
ורק גושי שנאה דמויי אדם מוכי סנוורים מההצלחה הפנומנלית בקנה מידה היסטורי
רואים בעיני רוחם את ההיפך מהקיים !!!!!!!!!!
"נמל קולוניאליסטי תרבותי, מדיני וצבאי למערב במזה"ת", "מושבת החלוץ המערבית", ללמד את המזרח "תרבות מהי" … בקושאן המערב…
המאמר מתקרב אל ליבו של הרשע והטירוף. העולם מתחיל להבין מה קורה. אין לדעת כיצד יגיבו הפושעים. הקרימינלים המגלומנים שולטים בנו.
המצב מסוכן.
מכל דברי ההבל שאליהו כותב , אני מסכים עם דבר אחד: לגייר את העובדים הזרים ואת מהגרי העבודה הסודאנים זה באמת הזוי.
בכל מקרה כדי לפתור את הבעיה של ירון לונדון וגם כדי לתת תשובה ציונית הולמת לאליהו ולחושבים כמוהו , יש לעודד את הצעירים היהודים בארץ להגדיל את הילודה לפחות ל-4 נפשות למשפחה חילונית , הדתיים לשמחתי עומדים במשימה בכבוד , יותר יהודים בארץ ישתיקו לעד את האנטי ציוניים והפוסט ציוניים ואת על ארגוניהם ותומכיהם .
אחד המגיבים הזכיר לי,
למה באמת שלא תכתוב כמה מילים לזכרו של הרב צבי הירש?
לא שאני מסכים אתו בכל דבר. בעצם כמעט בשום דבר חוץ מההתנגדות לציונות, אבל הוא היה איש מעניין.
הרב אליהו קאופמן היקר,
תרשה לי בבקשה להעמיד שתי שאלות בסיכום התיאור המדויק שהענקתה לנו: למי התועלת? ומה לעשות?
"רשימת הקונפליקטים שנסגרו או ש"נורמלו"" "נורמלו" במתן זכויות להון הפיננסי על חשבון האינטרסים הלאומיים. נסיגה טקטית זו לא אומצה ברפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה, למשל. ישראל לא שייכת לרשימה הזו כי היא נשארת אחיזה אסטרטגית חיונית של ההון הרב-לאומי (הפיננסי) ומהווה אמצעי מרכזי המשמש את השתלטותו על אזור "המזרח התיכון" כולו, ועוד.
בנוגע לשאלה השנייה התשובה היא: יש לסלק את המשטר הציוני! מה במקום? זה לא משנה, כי גם אות נצטרך להחליף מתי שהו, העיקר הוא להגיע להסכמה רחבה ככול האפשר, ולדבוק בה עד להרחקתו של כל ארגון ציוני ממנגנוני המדינה, ולאחר מכן בהתמדת דיכוייהם על מנת למנוע כל סיכוי של החזרת הציונות לשלטון.
לאליהו.
הבאת הרבה דוגמאות לסכסוכים הסטוריים שנסתימו.
מה שמשותף לכולם הוא שבאף אחד מהם לא מעורבת מדינה מוסלמית.
ואידך זיל גמור.
"העולם מתחיל להבין מה קורה?" האמנם?
בוא ונראה מה באמת "העולם מתחיל להבין":
ביוון, בספרד ובפורטוגל מבינים מהו חוסר אחריות בתכנון כלכלי. להזכירך – ישראל משום מה מסרבת בתוקף להתמוטט כמותן, לצערך הרב.
העולם גם מבין יותר ויותר את סכנת הגרעין האיראני ואפילו רוסיה וסין (סרבניות כרוניות) מצטרפות לסנקציות, למורת רוחך.
צעיר אמריקאי ממוצא פקיסטני נעצר באשמת הכנת מכונית התופת בניו-יורק, מה שמזכיר לכולם את איום הטרור של האיסלם הפונדמנטליסטי.
צרפת, הולנד ושוויץ גם "מבינות מה קורה" ונלחמות נגד שינוי נוף ארצן ודרדור זכויות האדם (חוק החיג’אב) ע"י מיעוטים מוסלמים.
ועוד ועוד דוגמאות (פיגועים בעיראק ובהודו, וכו’, לא חסר… ) לכך שהעולם מבין מה קורה,
ומה שקורה אכן מדאיג את העולם –
רק שלא מדובר במה שקורה בישראל.
ורק אתה בשלך: "הרשע והטירוף…" "הפושעים. הקרימינלים המגלומנים.."
ועוד ועוד אמירות שהן עצמן תמצית המגלומניה והטירוף.
כבוד הרב הירש, שר בממשלה הפלשתינאית.
מי שמוביל למלחמת שקר והונאה הוא רוצח.
רוצח הוא קרימינל.
ורוצח סדרתי הוא חשוד כמגלומן מטורף.
מה כאן מסובך להבנה?
מי הדוחף למלחמה בין נוצרים למוסלמים?
מי מזהיר השכם והערב מפני "איום האסלם"?
— קישור —
מי מוציא את הפרופגנדה הזו?
כל 15 דקות זה משודר באמריקה.
טקטיקה של הצפת המוח לאמריקאים.
שידור חוזר של הונאת עירק.
אם זה לא פושעים אינני יודע מהו פשע.
דן, אתה או נאיבי מדי או שאתה חלק ממנגנון הפרופגנדה. שטוף עצמך מן הזבל המצחין.
האשמת ישראל בשלל הפשעים שאתה מתאר היא פשע בפני עצמו, או סתם עלילה מרושעת.
הסבר לי בבקשה מהי אותה מלחמת שקר?
מלחמת לבנון השניה? (שנפתחה לאחר התחמשות אדירה והתגרות של החיזבאללה)
מבצע עופרת יצוקה? (שנפתח לאחר ירי של 8000 קסאמים מעזה לישראל)
כיבוש עיראק ע"י ארה"ב? (החלטה פרטית של בוש ג’וניור ומנגנוני הבטחון וייצור הנשק בארה"ב).
ומי באמת הדוחף למלחמה בין נוצרים למוסלמים?
הרי מדובר בעימות עתיק יומין שידע "ימים יפים" גם לפני הציונות, לפני שהיה לובי יהודי בארה"ב ואפילו לפני שהיתה ארה"ב.
ומה אתה אומר? שגם העימותים באירופה בין מהגרים מוסלמים לרוב הנוצרי הם מעשה ידי ישראל והיהודים?
יש לך עוד עלילות לפרסם?
ועל האמירה שלך בנוגע לזבל מצחין נותר לי לומר לך רק שאתה "טובל ושרץ בידך".
לא, לא צריך לומר, חוץ מזה שאני לא בטוח שהוא הושבע לממשלות שהוקמו מאז פיאד.
מדוע התגובות והצעות שלי נמחקות? סטלין מת כבר, אתם יודעים…. ואפילו הגוורדיה הוותיקה כבר לא חוששת ממנו ומעושי דברו. אז למה אתם?
המושג מדינה יהודית ודמוקרטית הוא באמת פרדוכס אך דבר אחד לא ברור לי….
מדוע לכל עם מגיע זכות הגדרה לאומית חוץ מליהודים?!
אני לא מבין את כל הלקאות העצמיות האלה
מדוע עלינו לאבד את זהותנו ולחיות באירופה נתונים לחסדי הפריץ ולא לייצר חברת מופת בישראל החותרת לשוויון ושלום
הציונות יכולה להיות אוטופיה רק חבל שאנשים מחד השתמשו בה ככלי לרעיונות משיחיים ומאידך אחרים סילפו אותה והפכו אותה לדמונית ומפלצתית
-מה מטרת הציונות? מה מטרת המדינה כפי שהיא?
מה מתרחש? הרב אליהו קאופמן הציע כאן תשובה.
-ישנם מגיבים שמתרגזים אך אינם מציעים תשובה חליפית מתקבלת על הדעת. במקום, הם מחפשים בעקשנות אחר השד האנטישמי כלומר אחרי איזה אינטרס אנטי-ישראלי, או אנטי-יהודי…השד הזה נבחר בקפידה ומוזרם לילדים מגיל שנה וחצי בערך…כווווולם שונאים אותנו ועלינו "להתגונן"…אמונה שמקורה באשליה חזקה.
-האם הלן תומאס אנטישמית? בוודאי שלא.
אבל כל ישראלי ממוצע (ולא רק ישראלים) מתוכנתים ממש (ע"י דוברי ההסברה) לחשוב שהיא אנטישמית. והיא אינה יכולה לעשות כלום נגד זה. זה רק מלמד על האפקטיביות של השד (לך תוכיח שאתה לא אנטישמי…והם כמובן יודעים זאת) – וזה הזבל בו דיברתי. אבל אדם רשאי לקנות זבל במיטב ‘כספו’. אדם רשאי להקיף את עצמו בסחורה מזובלת ולעצום את עיניו ולאטום את אזניו.
-ללא מתפלא:
כאילו שאם הייתי מבקר את "מתנגדי ישראל" פתאום היית מתייחס לדברי אחרת, מה??
‘לא מתפלא’ מחפש אצלי דברי בקורת על הצד השני ובכך מצפה אולי לדלות אובייקטיביות ממני(?) ומכיוון שלא מצא זאת מטיל בי האשמות הזויות… חבוב, יש לי הפתעה מרעישה עבורך – קבל את העובדה שיש אנשים שרואים את המציאות אחרת ממך. לא להאמין אולי, אבל זה עד כדי כך פשוט. לכן כל שיש לי לקוות זה שתיעור מהתרדמה שאחזה בך.
היה ניתן להאמין שהשפעה על דעת קהל באמצעות תעמולה מפריעה לך במישור העקרוני, לו שמענו ממך ולו ציוץ של מחאה על האופן שבו תעמולה אנטי ישראלית מציפה את המדיה הבינלאומית ומשתלטת עליה, לא ע"י פרסומת, שמראש נתפסת ע"י הצופים כמונעת ע"י אינטרסים, אלא במסווה של "חדשות אובייקטיביות".
היות ולא נשמע ממך תלונה על השימוש שהמחנה האנטי ישראלי עושה בתעמולה, המסקנה היא שלא הקנאות לאמת היא נר לרגליך, אלא הנזק או התועלת למושא התמיכה או ההתנגדות שלך.
דרך אגב, מי שמאמין שתעמולת שנאה ומסע הכפשה בינלאומי הם הם הדרך ליצירת אחוות-עמים ובניית שלום בר-קיימא, משהו אצלו בראש לגמרי לא בסדר.
לצוענים אין מדינה.
לשחורים בארצות הברית אין מדינה.
יש אלפי קבוצות אתניות שאת חלקן אפשר להגדיר כעמים והתנים לא מאפשרים הקמת מדינה.
ההגדרה העצמית היא עיקרון אחד מיני רבים ואין להגשימו בכל תנאי.
"מדינה יהודית" היא בהכרח אתנוקרטיה וסביר שיש בה יסודות של תיאוקרטיה, לכן גם אם יש לכך הצדקה מסוימת (ואני לא מסכים לכך) – זה מתנגש עם כמה עקרונות אחרים שגורמים לרבים, יהודים ולא יהודים, להתנגד לכך.
המדינה הציונית נתונה לחסדי הפריץ מהבית הלבן יותר מאשר כל קהילה יהודית בעום כיום.
תגובתך למגיב גל מלאה אי-דיוקים:
"יש אלפי קבוצות אתניות שאת חלקן אפשר להגדיר כעמים והתנאים לא מאפשרים הקמת מדינה?"…?
לא נכון ולא רלוונטי!
אולי יש אלפי קבוצות מיעוט בעולם, אבל לרוב הם רואים במדינת מוצאם את ביתם הלאומי.
מתוך כל קבוצות המיעוט הללו רק אצל מעט מתקיים התנאי הבסיסי של רצון למדינה עצמאית שתיגזר מתוך המדינה בה הם נמצאים, שלא(!) כמו בשתי הדוגמאות שהבאת: הצוענים באירופה והשחורים בארה"ב.
מדינת ישראל אינה תיאוקרטיה ולא ברור מהיכן אתה שולף את הטיעון הזה. באיזה חוק או מסמך משפטי בישראל מוזכר האל או התורה כסמכות במדינה? (ותוציא בבקשה את בתי הדין הרבניים מהעסק). זה פשוט לא נכון.
ובעניין "חסדי הפריץ" – הרבה מדינות נמצאות תחת חסות של מדינות אחרות, אין בזה שום חדש.
זהו טיעון שלא מעלה ולא מוריד לגבי תקפות וצידוק המדינה הציונית.
אבקשך להסביר את המשפט הבא לגבי ההגדרה העצמית של העם היהודי בישראל: "לכן גם אם יש לכך הצדקה מסוימת זה מתנגש עם כמה עקרונות אחרים"… –
עם אילו עקרונות בדיוק זה מתנגש?
נ.ב. את כל מה שאמרת על הציונות אפשר כמובן להחיל גם הפלסטינים, להזכירך.
המדינה הפלסטינית תהיה באמת תיאוקרטיה (ראה החמאס בעזה), היא באמת תזדקק לחסדי פריצים, בין היתר לחסדי ישראל, וגם קיומה "מתנגש עם כמה עקרונות אחרים"….
ליובל.
לצוענים אין מדינה.
לשחורים בארצות הברית אין מדינה.
לפלשתינאים אין מדינה.
יש אלפי קבוצות אתניות שאת חלקן אפשר להגדיר כעמים והתנים לא מאפשרים הקמת מדינה.