באימפריה הצארית אשר בה התחנכו רוב מנהיגי הציונות ובה נתעצבה תפישת עולמם, היתה האנטישמיות אחד מאמצעי ההגנה המובהקים של המשטר המפגר. בכל פעם שצץ איזה שהוא איום פנימי על המשטר, התמרמרות עממית או שערוריות הנוגעות לצמרת הפוליטית, אירגנה המשטרה הפוליטית החשאית – גוף המקביל לשב"כ הישראלי – הסתה נגד היהודים. הסיסמה המקובלת היתה: "הכו ביהודים והצילו את רוסיה". המדינה האנטישמית אירגנה פוגרומים, הוציאה צווים שרירותיים והגבלות, רקחה עלילות והשמצות ונסתה להסיח את דעת ההמונים ממעשי הממשלה, ולהפנות את זעמם לעבר מיעוט לאומי.
כמו ההנהגה הפרובוסלווית ברוסיה שהגנה על זכויות היתר של האצולה הרוסית, משתמשת ההנהגה היהודית בישראל במנגנון החושך העומד לרשותה לליבוי שנאת המיעוט הלאומי מטעמים פוליטיים פנימיים. מול הלחץ האמריקני הדורש לקיים משא ומתן עם הפלסטינים מנסים האחראים לבטחון מדינת האפרטהייד להפחיד ולסרס את הפלסטינים אזרחי ישראל, שאינם כפופים לרשות הפלסטינית, ומתנגדים לכניעתה לתכתיבים הישראלים. כחלק מאותו טרור פנימי נגד אוכלוסיית המיעוט המציא שירות הבטחון הכללי עלילה זדונית ומרושעת. אישי הציבור אמיר מח’ול וד"ר עומר סעיד נעצרו כחשודים ב"ריגול", כלומר אנו מתבקשים להאמין כי כביכול היו בידיהם סודות בטחוניים של מדינת ישראל והם מסרו אותם לאוייב! נמנעה מהם הזכות לראות עורך דין והם נחקרים בידי השב"כ – אותו מנגנון שבמשך שנים רבות עסק בעינויים ורצח של פלסטינים ונחשף לא פעם בבתי המשפט כמי ששיקר ובדה ראיות. האחראים לפשעים אלה נגד הדמוקרטיה לא נענשו מעולם ואפילו לא הועמדו לדין.
אין אנו מאמינים בעלילות שטווה השב"כ. אין אנו מאמינים שאישי ציבור ערבים עברו על החוק בדרך כלשהי. הם מעולם לא עבדו במטכ"ל או במשרד הבטחון. חטאם הוא שהם מבקשים שהמדינה שהם אזרחיה תהפוך להיות מדינה דמוקרטית. הם כמונו מתנגדים לציונות ורואים בה אידאולוגיה גזענית המובילה בהכרח לפרקטיקה של טיהור אתני והדרת בני הארץ הילידים מזכויותיהם.
העלילה נגד אמיר מח’ול וד"ר עומר סעיד ומעצרם הממושך של השנים נועדה אך ורק למטרה אחת: להרעיל את דעת הקהל ולמנוע שיתוף פעולה בין יהודים וערבים נגד האפרטהייד והדיכוי. שיתוף פעולה כזה הולך ותופס תאוצה, על אפם וחמתם של השלטונות בישראל, ברחבי הארץ: בשכונות שונות בירושלים, בכפרי הבדואים בנגב, ביפו, בבלעין, בלוד, בנעלין ובמוקדי אפרהייד נוספים. תושבים יהודים ופלסטינים אינם מוכנים עוד לאפשר למנגנון החושך להשתולל ולהתעלל בחפים מפשע כדי לשרת שיטה פוליטית מרושעת שעבר זמנה. ימי הפוגרומים המאורגנים, יש לקוות, עברו מן העולם. יש לשחרר את ד"ר עומר סעיד ואמיר מח’ול ולבטל את העלילה נגדם.
* אלי אמינוב הוא חבר הוועד למען מדינה חילונית דמוקרטית בכל שטח הארץ
אלי אמין היקר, לא ענית לשאלה שהופנתה אליך בצרור אחר לגבי האם כל הארץ כולל את סיני, שכן במפות שונות מהעבר מופיע חצי האי סיני כחלק של פלשתינה.
נשאלת השאלה האם אלי אמינוב מעודכן ע"י ראש השב"כ בפרטי האישום, הראיות והחקירה.
במצבים כגון אלו הסבלנות משתלמת, וסייג לחוכמה – שתיקה,
מפני שהאמת יוצאת לאור בסופו של דבר והעניין יכול להסתיים בכתב אישום רציני מחד או בביטול האישומים מאידך.
אומר אמינוב ש"אין אנו מאמינים שאישי ציבור ערבים עברו על החוק בדרך כלשהי", אבל במקרה הקודם של איש ציבור ערבי – עזמי בשארה – האיש פשוט קם וברח, מעניין מדוע… מכיוון שבריחתו לא ממש מעידה על נקיון כפיים – אני דווקא סבור שיש דברים בגו (בעניין ד"ר עומר סעיד ואמיר מח’ול), וימים יגידו.
אגב, לא חייב פלוני להיות חלק ממנגנון בטחוני כדי לבצע עבירות בטחוניות קשות, כידוע מפעיל החיזבאללה סוכנים בקרב ערביי ישראל, ואדן יכול לגרום נזק למדינתו גם בלי להיות פקיד במשרדו של אלוף בצה"ל.
טוען אלי אמינוב שמדובר "בעלילות שטווה השב"כ". כזכור כך טען גם מוחמד בכרי כאשר שניים מבני משפחתו נעצרו בחשד לסיוע לפעולת טרור, ולבסוף גם הודו "למרבה ההפתעה".
זכור גם השחקן ג’וליאנו מר, שמעל אתר זה ממש טען שאזהרת השב"כ לגבי נסיעת ישראלים לסיני היא עלילה מרושעת, והנה לא עברו ימים ספורים ובוצע בסיני פיגוע כנגד ישראלים.
אז ההסטוריה דווקא סותרת את דבריו של אלי אמינוב, ומכיוון שאין לו כלל על מה להסתמך – הייתי לוקח את המאמר הנ"ל בעירבון מאוד מוגבל.
עוד מוסיף אמינוב טיעון מוזר לגבי זה שהשב"כ "עינה, רצח ושיקר", אבל מה המסקנה לגבי התיק הנוכחי?
האם כל חקירת שב"כ היא מופרכת?
ההסטוריה הרי הוכיחה שלא כך הדבר…
האם העובדה שבראשות מס-הכנסה התגלתה שחיתות קשה מונעת ממס-הכנסה להמשיך ולגבות מס כחוק?
מר אמינוב היקר אני מודה לך על מאמרך בו הכרת בכך שהיהודים ברוסיה היו מעוט לאומי. עוד צעד קטן ותבין את הקשר רב השנים בין עם ישראל וארץ ישראל ותהפוך …לציוני רחמנא לצלן.
פחות ברורה לי טענתך כלפי החפות המוחלטת והקבועה מראש של מחול וסעיד. האם מי שאינו עובד במטכ"ל לא יכול להיות מרגל ?
אננו יודעים את העובדות אז תמתין מעט.
אלי אמינוב מאשים את "השלטונות" ברקימת עלילה זדונית כנגד האדונים מח’ול וסעיד. תמיהה גדולה היא מהיכן יודע מר אמינוב (כמו רבים באתר זה) שזוהי עלילת שקר. אבל לכל צרה שלא תבוא הוא מבטח את עצמו למקרה שההאשמות יתבררו כנכונות, באמירה "אין אנו מאמינים שאישי ציבור ערבים עברו על החוק בדרך כלשהי". כלומר, אם יתבררו ההאשמות בבית המשפט כמופרכות, יחגוג מר אמינוב את נצחונו; לעומת זאת אם יורשעו שני האדונים הנכבדים, אמור הדבר לשמש מראש כהוכחה שבית המשפט הוא שלוחה של שלטון הרשע.
וכך ממלאת הטרמינולוגיה המעגלית את תפקידה המרכזי – לא להתבלבל מן העובדות. הבעיה עם המינוח המוטה מראש היא שהוא מצליח לערפל את צלילות דעתם של ממציאיו יותר מכפי שהוא משכנע את הציבור הרחב – ויעיד הייצוג המיקרוסקופי של השמאל הקיצוני בפוליטיקה הישראלית.
א. אמין היקר, בנושא מכתבך ממש לא שכנעת אותי. הטקסט שלך שבלוני לגמרי, חסר ביסוס, מלא סיסמאות ריקות, ומוטה כמצופה.
אין לי כל בעייה עם החקירה. שיחקרו כמה שצריך, בצורה הגונה ומכובדת. כמו שאמורים לחקור כל דבר. רוצה אשתו לצעוק, "זה בלון מנופץ", ו"אנחנו היינו כאן לפני המדינה"? תפדאלי, תצעקי. זה ממש לא אומר אבל שכל איש שמאל צריך להזדהות עם טענות כאלו א-פריורי.
אבל האם תוכל להרחיב בנושא החילוניות והדמוקרטיה?
אליהו (או אליעזר), האם תוכל גם להרחיב לגבי הקומוניזם? האם זה נכון שאתה קומוניסט, ואם כן מדוע זה הועד למען מדינה דמוקרטית ולא למען מדינה קומוניסטית?
דוקטרינת ההיתממות קורסת:
אינך מאמין בעלילות שטווה השב"כ?
אינך מאמין שאישי ציבור ערבים עברו על החוק בדרך כלשהי?
אז הרי לך: הבוקר פורסמו פרטי כתב האישום, לפיהם במהלך 2008 נפגש מח’ול בדנמרק עם סוכן מטעם חיזבאללה והנ"ל סיפק לו תוכנת הצפנה במחשבו האישי של כדי להעביר מידע מוצפן.
מח’ול העביר למפעיליו רשימת שמות ופרטים נוספים של אזרחים ישראלים, על מנת שחיזבאללה יוכל בעתיד לגייסם לטובתו, כך גם העביר לחיזבאללה מיקום מתקני שב"כ בצפון בארץ, כולל כתובת מדויקת ודרכי הגעה וסידורי אבטחה וכן מיקומם של מתקן רפא"ל בצפון הארץ.
אגב, מח’ול הודה בכל האישומים הנ"ל…
אז הנה מסתבר שאפשר להיות מרגל גם בלי "לעבוד במטכ"ל או במשרד הבטחון" (היתממות מוחלטת שלך), ומח’ול כנראה רוצה קצת יותר מאשר "שהמדינה שהם אזרחיה תהפוך להיות מדינה דמוקרטית".
לתגובתך אודה
כחלק מאותה טקטיקת-הסתה זוועתית, ניתן לציין גם את ההסתה נגד מהגרי-העבודה והפליטים, כמו גם ההשתלחות בנו, השמאל הרדיקאלי, תוך שימוש במונחים זהים לאלה, שהשתמש בהם מנגנונו, של יוזף גבלס.
אלי אמינוף אינו עונה לתגובות של גולשים מתלהמים ציוניים ברבריים התוקפים פעילי שלום במים בינלאומיים.