בשבועות האחרונים התנהלו ההפגנות בשייח ג’ראח על מי מנוחות. שבוע אחר שבוע עמדנו בגן הציבורי שאליו הגלתה המשטרה את מחאתנו, הנפנו שלטים וקראנו קריאות לקצב התופים. למרות עמידתנו על זכותנו העקרונית להפגין בתוך מתחם בתי המריבה, כיבדנו את ההסכם הבלתי כתוב עם המשטרה לפיו כל פעילות פוליטית רבת משתתפים תתבצע בגן ולא בתוך השכונה. אולם ביום ירושלים החליטה המשטרה לשבור את הכלים. מאות רבות של מתנחלים זרמו לשכונת שייח ג’ראח מכל רחבי השטחים הכבושים. קבוצות קבוצות הם התגודדו בלב מתחם הבתים, בין ביתה לשעבר של משפחת ראווי לזה של משפחת אל-קורד, שרו שירי שיטנה ורקדו במעגלים על הכביש ובתוך חצרות הבתים.
על אף שמשטרת ירושלים טוענת בתוקף בבתי המשפט שפעילות פוליטית בתוך מתחם הבתים היא פרובוקציה, קציני המשטרה עמדו מנגד ואף הכריזו על משמרות מחאה של פעילי מאבק שייח ג’ראח כהתקהלויות בלתי חוקיות על מנת להקל על המתנחלים החוגגים. ביום שלישי בערב נעצר תושב שייח ג’ראח סלאח דיאב מפני שדפק עם מקל על שלט רחוב בנסיון לגבור על שירת המתנחלים שפלשו לרחובש בו הוא מתגורר כל חייו. למחרת נעצרו ארבעה פעילים במשמרת מחאה בגן הציבורי לאחר שהמשטרה הורתה על פיזור ללא עילה חוקית. מאז כניסתם של מתנחלים יהודים לארבעה בתים פלסטינים בשכונה מתייחסת משטרת ירושלים לשייח ג’ראח כשכונה יהודית ואל תושביה הפלסטינים כמטרד ארעי. ביום ירושלים קיבלה המדיניות המושחתת הזו ביטוי בוטה במיוחד.
אתמול התקיימה הפגנה סוערת במיוחד בשייח ג’ראח. עשרות פעילים חצו את דרך שכם ודרשו לקיים את מחאתם בדיוק באותו המקום שבו איפשרה המשטרה למאות מתנחלים להפגין יומיים קודם לכן. לא ניתן היה עוד להדחיק את התסכול והזעם נוכח השימוש הנלוז שעושה המשטרה בסמכויותיה על מנת לגבות את פעילותם החתרנית של עמותות המתנחלים. קרוב למאה מפגינים אמיצים התיישבו על הכביש לפני מחסום המשטרה וסירבו להתפנות עד שמשטרת ירושלים תחדל לאכוף את החוק באופן מפלה ותאפשר להם להפגין בתוך השכונה. מי שנפלה בחלקו הזכות להשתתף בהפגנה נכח באירוע מרשים של אי-ציות אזרחי בלתי אלים לאור המסורת שהשאירו לנו גנדי ומרטין לותר קינג.
רבים מאיתנו שבו הביתה חבולים. אורי שבר את ידו; אלישבע נפצעה בגבה; לדני נשברה אצבע ולרועי נשברה צלע. שוטרי מג"ב שנשלחו להרביץ לנו דאגו להסתיר את תגי הזיהוי שלהם. הברוטליות חסרת התקדים של המשטרה העידה יותר מכל על הלחץ שבו שרויים שוטרים הנדרשים למעול בתפקידם שבוע אחר שבוע כדי לרצות את הממונים עליהם. ארבעה עשר מפגינים ומפגינות נעצרו ועשרות נגררו והושלכו הצידה באלימות על-ידי השוטרים. אך גם מי שנהדף, גם מי שהוכתה, מיהרו להתיישב בחזרה מול השוטרים. בעודנו מתאוששים עלינו לזכור כי היום אחר הצהריים נפער בשייח ג’ראח עוד סדק בחומת הדיכוי, הכיבוש והגזל. זהו כוחו של המאבק שלנו.
עשרה מבין עצורי ההפגנה עדיין נתונים במעצר. כשהתחלנו את המאבק בשייח ג’ראח רבים מאיתו מצאו את עצמם במעצר במשך סופי השבוע. אז הקפדנו לעמוד מחוץ לבית המשפט להפגין סולידריות עם חברינו העצורים. כי סולידריות היא עקרון הפעולה שעומד מאחורי פעולותינו בשייח ג’ראח. סולידריות עם המנוצל, עם המדוכא, עם קורבן האפלייה. סולידריות עם המפגין והמפגינה שנעצרו לצידנו ועבורנו. הערב נתייצב מול בית משפט השלום בירושלים בעת הדיון בהארכת מעצרם של חברותינו וחברינו. הלמות התופים שלנו יהדהדו בתוך כותלי בית המשפט וכשהעצורים יצאו אלינו עם שחרורם נוכל לקרוא אליהם בגאווה: אסף, אליקים, אריק, מאיה, סתוית, סהר, יוגב, גיל, עמיאל, איל-עוד נגמור עם הכיבוש!
כל הכבוד, אתם באמת חוד החנית של השמאל הישראלי. אבל שאלה, אחרי שבג"צ כבר פסק את דברו, לא עדיף שתפנו את הזמן, האנרגיה והמשאבים שלכם למאבקים אחרים? גם אם המאבק הזה לגיטימי וצודק, אולי ניתן להניב יותר פירות במקומות אחרים?
חבר, עם כל הכבוד שהעברת, על איזה מקומות אחרים אתה מדבר ולמה אתה לא שם?
כל הכבוד,על המאבק האמיץ שלכם.
בעיקרון בא לי להגיד יופי עכשיו תרגישו מה שהמתנחלים מרגישים אבל יש לי שאלה שלא הצלחתי להבין
שכונת שייח ארח הייתה שכונה יהודית הבתים שם שייכים ליהודים שנטבחו או גורשו משם למה לדעתכם לאותם יהודים לא מגיע פיצוי מה בגלל שהם יהודים???