האיחוד האירופי יכול לתרום לסיום המצור על השטחים הפלסטיניים.
בעזה לא שולט רעב, רק החמאס – בפשטות כזו הצדיקה ממשלת ישראל בשנים האחרונות את המצור על רצועת החוף הפלסטינית. העולם ראה, אך כמעט אף אחד לא רצה לדעת כמה חוסר תקווה, זעם וייאוש ישנם בעזה, כתוצאה מכך שמיליון וחצי בני אדם גרים שם כמו בתוך כלא. ולפתע, מכל עבר נשמעת הקריאה להסרת המצור על עזה: האו"ם דורש זאת, ממשלת גרמניה וכל סיעות הבונדסטג מזמינות את ישראל לעשות זאת, ובמפגש שהתקיים ביום שני במשרד החוץ של האיחוד האירופי הנושא עמד בסדר היום. אכן, הגיע הזמן.
זוהי בושה למערב, שהוא נזקק לקריאת השכמה מצד פעולת יחסי ציבור של ארגון מוסלמי טורקי, אשר גבתה תשעה הרוגים. אך ההסתערות הקטלנית על ספינת הסיוע "מבי מרמרה" על ידי השייטת הישראלית הינה רק הזדמנות להפעיל סוף סוף לחץ על הממשלה בירושלים. תחת לחץ זה ישראל כבר הקלה מעט את המצור. אך אישור חלקי בלבד לייבוא של מיץ או ממתקים לא יספיקו. יש לשוב ולאפשר לתושבי רצועת עזה חיים אנושיים בכבוד. יש לאפשר להם לעבוד, לנוע, לבנות מחדש את בתיהם ההרוסים מהמלחמה ובכלל, לאפשר להם לתכנן את עתידם.
ענישת האוכלוסיה היא התוצאה היחידה שהמצור השיג עד עתה. כל המטרות האחרות אשר ישראל קושרת למצור לא הושגו: החמאס ממשיך לשלוט ללא עוררין, החייל הישראלי גלעד שליט, אשר נחטף לפני ארבע שנים, עודנו סובל בכלאו, ואספקת הנשק לא נעצרה. מאפיונרים טרוריסטים מבריחים הכול לרצועת עזה, אפילו רקטות ארוכות טווח. המצור לא צריך רק להסתיים מפני שהוא בלתי אנושי, אלא גם מפני שהוא הוכיח את עצמו ככשלון מתמשך.
כמובן שיש להביא בחשבון את האינטרסים הביטחוניים הלגיטימיים של ישראל. וכאן יכול האיחוד האירופי למלא תפקיד חשוב, מפני שהוא נחשב בירושלים לפחות עוין מאשר האו"ם. האיחוד האירופי יכול לשמש כוח פיקוח, הדואג כי הסרת המצור לא תביא לזרימת נשק בחופשיות דרך היבשה ודרך הים לאיזור הסכסוך הזה. בענין זה כבר מונחות הצעות מעשיות על השולחן: פקחים של האיחוד האירופי במעברי הגבול עם ישראל ומצרים וכן בנמל קפריסאי. זו לא תהיה משימה קלה. אך כאן יכולים האירופאים להוכיח את רצינות כוונותיהם במזרח התיכון.
פורסם ב-14 ביוני 2010 כמאמר דיעה ב"סוד-דויטשה צייטונג" (S?ddeutsche Zeitung), אחד היומונים הגדולים בגרמניה, היוצא לאור במינכן.
* תורגם מגרמנית בידי יואב שמר קונץ.
כישראלי קשה לי להודות באמת אבל אין ברירה-
חבורה של תורכים עם מוטות ברזל הצליחה להוריד את ממשלת ישראל על ארבע.
כי בכל מה שקשור לממשלה זקופת הקומה שלנו "האלימות (כמו שאמר המורה שלי להתעמלות ) היא לא הדרך, האלימות היא הפיתרון".
הסידדויטשה צייטונג הוא לא רק אחד היומונים הגדולים בגרמניה, אלא גם אחד השמרנים שבהם שמזוהה באופן כללי עם מפלגות הימין. לפרסום מאמר כזה יש, אם כן, חשיבות גדולה.
גם החמאס יכול "לתרום לסיום המצור על השטחים הפלסטיניים".
לא נדרש ממנו הרבה.