עימאד חמאדה נולד לפני ארבעים ושלוש שנה בצור באהר. הוא נולד במקום שבו נולדו הוריו, סבו וסבי סביהם. שנת לידתו מסמנת גם שינוי במקום מגוריו, שעבר לשליטת ישראל.
בתי נולדה בישראל לפני חמישים ושלוש שנה. היא נולדה במקום שבו נולד אביה, סבא שלה וסבא רבא.
עימאד חמאדה סיים את לימודיו התיכוניים בירושלים. בתי סיימה את לימודיה התיכוניים בבית ספר אזורי בגליל העליון.
עימאד חמאדה החל את לימודיו האקדמיים בישראל. גם בתי החלה את לימודיה האקדמיים בישראל.
המשותף לשניהם – שהם יצאו להמשך לימודים אקדמיים בארצות הברית. ובזה מסתיים המשותף ביניהם, לצערי. לשניהם מצפה עתיד שונה, כאשר יבקשו לחזור ולבנות כאן את ביתם.
בתי קיבלה מלגה שאיפשרה לה להמשיך בלימודיה האקדמיים בארה"ב. קרה לה מה שהחיים עשויים לזמן לבחורה צעירה. היא הכירה את בחיר לבה, יהודי, שעמו באה בברית הנישואים; בנתה משפחה, היתה חברה בקהילה היהודית כעשרים וחמש שנה. למרבה הצער, היא התאלמנה והחליטה לחזור לישראל. אחרי היעדרות ממושכת לא אורב לה הסבר של משרד הפנים, המקובל גם על ידי השופט נעם סולברג, בבית המשפט המחוזי בירושלים לפיו, "את שוהה בלתי חוקית בישראל, עקב שהות ממושכת ועבודה בארצות הברית המעידים על ניתוק זיקתך לישראל". היא ובנה, נכדי, התקבלו בחום על ידי כל הרשויות.
עימאד חמאדה ורעייתו, יחד עם שלושת ילדיהם, החליטו לחזור למקום שבו נולדו. עימאד, מצוייד בתואר ד"ר להנדסת חשמל וניסיון שצבר בעבודה, לא תאר לעצמו שהוא ייקלע למציאות קפקאית שבה הוא, רעייתו וילדיו הפכו לעבריינים. אמנם הם בעלי אזרחות אמריקאית, כפי שבתי קיבלה אזרחות אמריקאית, אבל הם "שוהים בלתי חוקיים" במקום שבו נולדו, גדלו, בגרו, נישאו ועשו את צעדיהם הראשונים כתא משפחתי. לגביהם נקבע שהם, "שוהים בלתי חוקיים עקב שהות ממושכת ועבודה בארה"ב, המעידים על ניתוק זיקה לישראל."
לד"ר עימאד חמאדה היו תקוות גדולות. הוא שילם לעיריית ירושלים מאה ועשרים אלף שקל שנדרשו כדמי בקשה לקבלת רשיון בניית בית על אדמתו. מה שנראה לו כה ברור בקיץ 2006, כאשר חזר לבית הוריו, קיבל תפנית קיצונית כאשר התברר לו, על ידי מערכת המשפט בישראל, שהוא ורעייתו, שלושת ילדיו והילד הרביעי העומד לבוא לאוויר העולם הם חבורה של עבריינים – שוהים בלתי חוקיים.
על מה שנראה לי כזכות יסוד של כל אדם, יש לכבוד השופט נעם סולברג, שהיה מועמד להיות שופט בבית המשפט העליון, דעה אחרת. בתי יצאה לארצות הברית לתקופה ארוכה יותר מאשר ד"ר עימאד חמאדה. כאמור, היא עבדה כשם שד"ר חמאדה עבד, אבל עליה לא חלה הפסיקה: "…שמעידה על ניתוק זיקה לישראל עקב שהות ממושכת ועבודה בארה"ב".
האם מישהו במשרד הפנים שוקל איך יסביר נציג רשמי של ישראל תופעה של מציאות מפלה כזו באולפן טלוויזיה כלשהי באחת ממדינות אירופה או בארה"ב? לצערי, דעת הקהל בישראל מקבלת בהבנה צווים כאלו של משרד הפנים עם חותמת של מערכת המשפט.
ולסיום הייתי מבקש לדבר אל לבו של השופט נעם סולברג בוגר ישיבת "יבנה" שיאמץ לפסיקתו כלפי משפחת עימאד חמאדה את מה שמורה לנו פרשת קדושים, ויקרא י"ט, ל"ג: "וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם… כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר, הַגָּר אִתְכֶם, וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ, כִּי גֵּרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם".
לשמואל מור שלום
חבל שנכשלת בהבנת הנקרא. מדובר בערבי שנולד בירושלים המזרחית לפני 43 שנה. כשהוא נולד, הוא והוריו קיבלו זכות לתושבות בשטח שישראל כבשה.
בתי היא אזרחית ישראלית.
בתי יצאה ללימודים ונשארה למעלה מעשרים שנה בארה"ב.
ד"ר עימאר חמאדה יצא לתקופה יותר קצרה וחזר לבית בו נולד. התר השהיה בירושלים המזרחית נלקח ממנו על ידי משרד הפנים.
הוא ערבי, לכן נאמר לו שהלימודים והעבודה בארצות הברית מעידים על ניתוק הזיקה לישראל.
בתי יהודיה. היא חזרה לישראל ולא קיבלה מכתב ממשרד הפנים המצביע על לימודיה ועבודתה כעל ניתוק הזיקה לישראל.
אני בדעה שאסור!!!!!לישראל לשלול מערבי את זכות השהיה בבית בו נולד לפני 43 שנה , כי הוא יצא ללימודים ועבודה בארצות הברית.
אתה סבור אחרת. לא נותר לי , אלא להביע את צערי.
לא דובר על אזרחות, אלא על כך שבשרירות נלקחה הזכות לשהות בבית בו נולד.
יוסקה אתה דואג לנבואה ולא דואג איך התייחס השופט לסניגורית . איך מתייחס השופט לבעיה . איך משרד הפנים רואה בשהות של ערבי כדי בניו יורק כדי ללמוד ולעבוד כבסיס להצדקת הפקעת זכות תושבות. והוא עשה זאת כבר למאות פלשתינים , אבל אם יוסקה ייצא ללמוד בניו יורק ויעבוד עוד כמה שנים, השופט נעם סולברג יזרוק מכל המדרגות את נציגי אלי ישי אם יבקשו להפקיע בשל כך את זכויותיו. אבל אם זה ערבי זה בהחלט מצדיק דיון משפטי.
כמובן שלא מגיע לאותו ד"ר להגיע לארץ, הרי הוא ערבי שמעצם מהותו פוגע מזהם מקלקל והורס את מהותנו היהודית הטהורה. הכל ברור כבדולח יהודי טהור ערבי טמא מה יותר קל ופשוט מזה, עם הבחירה ממשיך להצדיק את בחירתו.
אירוניה היסטורית.בימים אלו רבים מאיתנו צופים במונדיאל הנערך בדרום אפריקה ,מדינה שעד לפני 20 שנה הייתה מדינת אפרטהיד משוקצת ומוחרמת.עכשיו אנו ירשנו את מקומם של האפריקנרים הלבנים,שהם עד היום נשוא ההערצה של ישראלים רבים הדואבים את קץ משטר הרשע ההוא.
מה שגורם לי חלחלה, שהציבור הישראלי מקבל התנהגות נפשעת ומפלה כזו של משרד הפנים . יתרה מזאת, צר לי , שרוב רובו של הציבור בישראל תומך בגישה הזו של משרד הפנים. מה שמעיק עלי , שאומנם השופט עדיין לא פסק את פסיקתו , אבל הוא גילה בדיון הבנה ואהדה לטיעונים של משרד הפנים.
לתומי חשבתי שעוד לא ניתנה הכרעה של בית המשפט. אני מבין שאתה כבר יודע מה הוא יפסוק. שמעת פעם למי ניתנה הנבואה בימינו?
לא נעים לומר, סבי סבו של אדם בן 43 נולד לפני שהכפר צור באהר היה קיים… חיים קשים. לעשות שיעורי בית בבקשה
אולי במקום להשמיץ את משרד הפנים ואת כבוד השופט סולברג (בדיוק עכשיו היועמ"ש לממשלה בודק התבטאות פוליטיקאים כנגד שופטים), מי שזה באמת מפריע לו יפעל לשינוי החוק ולא להעלבת משרדי הממשלה ועובדי המדינה?
אמיתי הגיב למאמר הזה כאן ובאתרים אחרים מתוך בורות, שמדובר בכפר חדש.
צור בהאר הוא כפר עתיק מאוד. הכפר קיים עוד מימי עומאר אל בן ח’אטיב . היתה תקופה שחלקו היה גם נוצרי ואירח צליינים. בערבית שמו סור בהאר. מאיפה מר אמיתי אתה שואב את המידע השקרי שזה כפר חדש,
למה קשה לדייק ? אם אדם מעוניין להבהיר נקודה כלשהי..נא להתייחס לעובדות ולא לאמוציות. זה לא חכמה לשכנע את המשוכנע.
תקנה של משרד הפנים תקפה לכל אזרח באשר הוא- יהודי או ערבי, היה ואדם מעוניין לשמר אזרחותו, עליו להמשיך זיכתו לישראל – קרי, תשלום דמי ביטוח לאומי חודשי (דוד שלי אזרח אנגליה כבר מעל 40 שנים ומשמר אזרחותו בצורה זו בישראל), באשר לבת היהודיה אשר התגוררה תקופה ארוכה בארה"ב אזי היא זכאית לשוב לישראל כעולה חדשה תחת חוק השבות כמו כל יהודי באשר הוא.
דבר נוסף, תקנה זו הינה תקנה ברורה, אולם במרבית הפעמים מחשיבים ביקורי מולדת כזיקה נשמרת, משמע, אם אותו דוקטור מכובד הגיע לביקורי מולדת לכבר הולדתו האהוב כפי שתארת, יכירו בזה כזיקה לישראל.
ולכל היהודים שונאי ישראל המשווים אותנו ימים כלילות לדרום אפריקה, נא להירגע – ישראל לא דרום אפריקה ואף לא בכיוון.