העיר שלי נראית כזירת הפשע. אבל כל הפושעים עזבו עם רדת החשיכה. אינני כותבת כאן על הצעירים שנפצו חלונות או הציתו ניידות משטרה במוצ"ש האחרון במרכז טורונטו. אני מתייחסת לראשי המדינה, שלמחרת, נפצו את חלונות הראווה של תכנית הרווחה והציתו מקומות עבודה. ראשי מדינה שבניסיונם להתמודד עם המשבר שנוצר על ידי השכבה העשירה ביותר בעולם, החליטו לגלגל את חשבון המשבר לעניים ביותר ולפגיעים ביותר.
כי, איך ניתן לפרש אחרת את ההודעה המסכמת שפורסמה בתום דיוני ועידת ראשי המדינות של ה-20G? אין בהודעה ולו רמז אחד על הטלת מסים על המערכת הבנקאית או על תנועות ההון. אבל בהודעה הודגש שעל הממשלות לצמצם בכמחצית את הגירעונות התקציביים עד לשנת 2013. את הקיצוץ השערורייתי, הדרסטי, והכואב הזה ישלמו הסטודנטים, על ידי פגיעה בהשכלה הגבוהה ודרישה לתשלום עבור רכישת ההשכלה; ישלמו הגמלאים, שיקבלו פחות תמורת יותר שנות עבודה; וישלמו עובדי המגזר הציבורי – רבבות משרות יקוצצו בכל מדינה. וזו רק רשימה חלקית ביותר. אלה קיצוצים שהתחילו עוד בטרם התכנסו בסוף השבוע ראשי המדינות ושמורגשים היטב, גם כאן בקנדה. לדוגמא: על מנת לצמצמם את הגרעון בתקציב של ארה"ב עד לשנת 2013 הכרחי לקצץ כ-780 מיליארד דולר מתקציב המדינה.
כאשר ראשי מדינות ה-20G נפגשו בלונדון ב-2009, בעת העמקת המשבר הפיננסי, לא הצליחו להגיע להבנות לשם הטלת מגבלות על מגזר ההון. בתום המפגש פורסמה הודעה סתמית והחלטה עקרונית לתמוך, בטריליוני דולר, במערכת הבנקאית העולמית. בינתיים הממשל האמריקאי כמעט ולא עשה דבר כדי למנוע שהאזרחים יאבדו את בתיהם והעובדים את מקום עבודתם. הוא המשיך להזרים מיליארדים מכספי משלם המסים אל המערכת הבנקאית. אבל גביית המסים מקרטעת וכך החוב רק הלך ותפח.
בפסגה שנערכה בסוף השבוע ראש ממשלת קנדה, סטפן הרפר, שכנע את כל ממשתתפיה שאין זה צודק להטיל מס על כל המערכת הבנקאית, הרי "היו בנקים שהתנהגו טוב ואין להענישם". את הבנקים, כמובן, אסור להעניש. אבל אפשר להעניש את האזרחים. אותם אזרחים שלא לקחו חלק בחגיגת הבורסות והרווחים. זו השקפת העולם של ראשי המדינה.
למפגינים ביוון, גרמניה, צרפת, ספרד ואיטליה השקפות אחרות. מיליונים יצאו לרחובות בשבועות האחרונים – עובדים, גמלאים וסטודנטים – במערכה נגד קיצוצים בתקציב והפגיעה ברווחה. לכולם סיסמא משותפת: "לא נשלם את מחיר המשבר". יש להם גם כמה רעיונות טובים איך ליצור הכנסות נוספות כדי לצמצם את הגירעונות התקציביים.
רבים דורשים להטיל מס על תנועות ההון. כך תנועות ספסריות אלה יפוקחו ואף ניתן יהיה לעשות שימוש בכספי המס כדי לקדם תכנית רווחה או להילחם בהתחממות הגלובלית. אחרים טוענים שיש להטיל קנסות כבדים למזהמים, במטרה למצוא תחליפים לנפט בדמות האנרגיות המתחדשות. יש גם הסבורים שיש לשים קץ למלחמות ולהפנות את תקציבי הביטחון הענקיים למילוי צרכי האוכלוסייה.
ה-20G הוא ארגון שהוקם ללא כל מנדט של האומות המאוחדות. הארגון מנסה בכל כוחו להעמיס את נטל המשבר על כתפי האזרחים. בקרוב נקבל, הודעת תשלום, את חלקנו בחוב שאחרים אחראים לו. מה שצריך לעשות הוא להחזירה ועל גבי המעטפה יש לכתוב את המילים "להחזיר לשולח".
* המאמר פורסם בבלוג של העיתונאית והבמאית הקנדית נעמי קליין:
http://www.naomiklein.org/articles/2010/06/sticking-public-bill-bankers-crisis
בעקבות משחקה של ניבחרת גרמנייה, או ההמצאתיות הרבה לטובת הצרכן ברשתות כמו וול-מארט בארה"ב (עושים כאן מהאזרח הישראלי צחוק עם האיכות הירודה והמחירים הגבוהים) עלה בדעתי שאין כאן שום איכות, רק חוסר מיומנות וסירבול, וחמיצות כאילו פטריוטית ושאר דברים המעכלים את יכולת ההמצאתיות ואת הרעננות הטיבעית והיצרנות. חזירים אינם שורדים.
ראינו רעננות יצרנית מהי, במשחקה של ניבחרת גרמנייה במונדיאל נגד ארגנטינה. גם יכולת אירגון, גם כושר גבוה ומיומנות ובעקר עבודה קשה. מרדונה נחשף כגמד מכוער והארגנטינאים – כקש נידף. אולי נגמרה בעולם הרחב התקופה שהלא ראויים, העצלנים וחסרי הכישרון אך הרברבנים הריקים מנצחים – בפרט מאז המשבר הכלכלי, בעקבותיו עלתה הדרישה בקרב אנשים בעולם לדברים בעלי ערך באמת, ונוצרה סלידה כלפי דברים נידפים חסרי סובסטנס.
רק בישראל זה ככה, בישראל חסרי היכולת, הרעים והמנוולים מנצחים, ודומה שאין בה שום איכות, שום חסד. ואנשים חסרי מיומנות, תכופות גנבנים במהותם, גובים מחיר יקר עבור מוצריהם חסרי הערך, מיצרים את קיומם של האנשים המיומנים והיוצרים באמת ומציפים אותנו בסירבולם ובמלל חסר כל תובנות וכל חן. להבנתי שום קבוצה אנושית לא יכולה לשרוד כך.
מיכאל שרון
מפליאה התמימות של הכותבת.כי מה היה צפוי?
שממשלות אלה הנשלטות על ידי הבנקים ובעלי ההון יפעלו כנגד פטרונן?
אבל הדבר המעניין ביותר הוא שהכלכלנים הבכירים ביותר בעולם הפעם נגד צעדי אלה של הG20′כוון שהבינו,סוף סוף,שצעדים אלה רק יעמיקו את המיתון ויביאו להחמרת המצב.
ההסבר הכלכלי הפשוט הוא קיימות כביכול 2 כלכלות: אחת "ריאלית" ואחת "וירטואלית"
הראשונה מורכבת מהפעילות האמיתית,המעשית שבייצור סחורות וטובין,בבנייה,בהספקת שירותים כגון בריאות,חינוך ועוד,בהקמת תשתיות כגון כבישים ונמלים.
השנייה היא כלכלת אוויר,כי מדובר בהעברת עושר מיד ליד ,בד"כ מידי ההמונים לידי מעטים,ולא מוסיפה כלום לעושר הכללי.
בכלכלה השנייה הזו,הבנקים וההון הפיננסי והספקולטיבי מתבסס ובגלל מספר סיבות,שם הרווחים הגדולים ולא בכלכלה הריאלית.הרבה יותר רווחי לקנות חברה קיימת ב% משוויה ולמכור אותה אחרי תקופה קצרה,מאשר להקים מפעל יצרני מן היסוד,ולהמתין שנים רבות כדי ליראות את פירותיו.
זו מחלת הזיקנה של הקפיטליזם המאוחר.ממשלות הG20 מתוך תלותם בבנקים ובהון הפיננסי,מוסיפות אש למדורת האסון הכלכלי בכלכלה ה"ריאלית" המתקרב ,וכבר קיבל שם ורצוי לזכור אותו:
THE THIRD BIG DEPRESSION
מתי יבין האזרח התמים עם מי יש לו עסק? מתי?
נעמי מטורונטו טיפה טועה. אין מדובר על פושעים.
מדובר על ארכי פושעים. אין זוועה שהם אינם משתעשעים בה. כל עוד אובמה, ביבי, אולמרט, בוש, בלייר ושות’ חופשיים אין שום סיבה להניח ששינוי חיובי עומד לבוא.
תרגום מעולה ובפיסקה שעוסקת בפיתרונות יצרתיים לחוב שמגולגל על הציבור אפשר גם להוסיף את ביטול תוכניות החלל הגרנדיוזיות והפניית המשאבים לכדור הארץ וליבשות ולאוכלוסיות שבאמת זקוקים להם.
הרי כבר ממזמן יכלו המדינות המתועשות להרים איזה פרוייקט אפריקה שיקדם את הייבשת הזאת ויראה לעולם איך באמת יוצרים מנגנון יעיל למען האוכלוסיה שהכי צריכה אותה. במקום זה אנו שומעים על כמאה הרוגים במכרה פירטי באפריקה שנהרגו בעבור ברון מכרות פושע.
מיכאל שרון הוא הסיבה הראשית לכך שהפסקתי לבקר ולהגיב באתר. ואני לא היחידי.
על החתום, קורא וותיק.
מיכאל, אתה כנראה חווה ליקוי מאורות רציני ביותר.
"ראינו רעננות יצרנית מהי, במשחקה של ניבחרת גרמנייה"?
היזהר לבל תיפול בפח-יקוש של הסקת מסקנות לאומיות ופוליטיות עקב תוצאות ספורט, רבים ורעים עשו זאת לפניך, כולל היטלר שראה בזירה הספורטיבית עוד משאב להפצת תורתו הרצחנית.
ומה קשורה רמת הכדורגל של נבחרת כזאת או אחרת ל"אולי נגמרה בעולם הרחב התקופה שהלא ראויים, וכו’ מנצחים"?
אם היית מבין ולא קמעה בכדורגל, היית יודע שאין שחר לאמירה כזו.
כדורגל הוא המקום של האנדרדוג, של ההמון, של הגורל שהוא לעיתים מיטיב ולפעמים אכזר,
מקום בו ללא סיבה הנראית לעין פעם אתה למעלה ופעם למטה, סתם כך,
מקום בו כל מי שמברבר על "יצרנות" ו"ערך" מתגלה בעצמו ככלי ריק.
ליבי ליבי עם נבחרת גאנה הנפלאה, שבאה ממדינה בה השחיתות והפחד הם בסקאלה אחרת גבוהה פי כמה מאשר בישראל.
שחקניה הראו "יצרנות" (לשיטתך) שאינה קשורה כלל למדינה אותה הם מייצגים, אך הפסידו בצורה אכזרית על קוצו של פנדל אחד "לא יצרני", "לא איכותי", ו"מסורבל",
צחוק הגורל…
ומה עם וול-מארט?
מה איתו באמת עם אותו ענק דורסני אמריקאי שהראה ההמצאתיות נפלאה:
הרשת הזו היא האחראית הישירה לסגירת עשרות-אלפי עסקים קטנים בארה"ב ומכירת חסרת מעצורים של תחמושת לרובים ולאקדחים לכל דכפין, במחירים הזולים ביותר.
הרי וול-מארט היא זו "המיצרה את קיומם של האנשים המיומנים והיוצרים".
ונחזור לכדורגל: "מרדונה נחשף כגמד מכוער"…? סליחה?
ממתי "גמד מכוער" הוא פרמטר שיש לתת עליו את הדעת?
מתגובתך, מיכאל, עולה ריח של שרלטנות ובערות ותו לא.