הסנטור האמריקאי ג'וזף מקארתי, ששמו הונצח במושג הלא מחמיא מקארתיזם, לא שיער כי 53 שנים אחר מותו, תהנה מורשתו העגומה מפריחה במדינה "היהודית והדמוקרטית".
כפי שמקארתי ראה בדמיונו הפרוע קומוניסטים בכל פינה שמסכנים את המשטר ומסמנים השתלטות על ארה"ב, כך בישראל של היום הולכים ומתרבים אנשי ימין שרואים בכל מקום אנטי ציונים שיביאו כליה על ישראל.
קבוצה שקוראת לעצמה "אם תרצו", שנהנית מתמיכה כספית נדיבה של מאות אלפי שקלים מארגון נוצרי ניאו נאצי פרו ישראלי בראשות הכומר ג'ון הייגי (שטען כי הנאציזם הוא רצון האל, שהיטלר היה חצי יהודי, שהשואה התרחשה כי היהודים התכחשו לאל האמיתי ועוד פנינים כאלה, – התפרסם במוסף הכלכלי של ידיעות אחרונות "כלכליסט" במהדורה האלקטרונית 18.8.2010), וקבוצה נוספת בשם "המכון לאסטרטגיה ציונית" (גם הוא נתמך בידי אילי הון ימניים קיצוניים מארה"ב), יצאו במסע הפחדה וציד מכשפות נגד האוניברסיטאות בישראל המהוות לשיטתם קן נחשים צפעוני אנטי ופוסט ציוני.
"אם תרצו" פנתה לנשיאת אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע באולטימטום, שאם תוך 30 ימים לא יחול שינוי בהרכב המרצים בחוג למדינה וממשל, (שפירושו המעשי פיטורי מרצים המוגדרים "אנטי ציונים" וקבלת ציונים במקומם), יפנו אל תורמים בחו"ל להפסקת התרומות.
המכון לאסטרטגיה ציונית פנה למועצה להשכלה גבוהה בתלונה לפיה בחוגים לסוציולוגיה במרבית האוניברסיטאות החומר הנלמד מתאפיין "בהדרה ציונית". נשיא אוניברסיטת תל אביב נבהל ופנה לראש החוג וביקש שיציגו לפניו את המאמרים הנלמדים.
שני ארגונים אלה לא פועלים בחלל ריק. הרוב הימני בכנסת ובממשלה, כולל שר החינוך, נותן להם רוח גבית. הימין הישראלי משלב מקארתיזם עם ז'דנוביזם סובייטי. ז'דנוב היה אחראי על חיי התרבות בבריה"מ, הוא דאג לכך שבאוניברסיטאות לא ילמדו מדעי רוח וחברה על פי עמדות והשקפות החורגות מהקו המפלגתי. בינתיים התעשתו ראשי האוניברסיטאות ויצאו בגילוי דעת נגד הניסיון הברוטלי להכתיב לאקדמיה תכני לימוד.
לטעמי, הלוואי ו"האשמות" הימין היו נכונות. הלוואי והאוניברסיטאות בישראל היו מבצרים של חשיבה ביקורתית, של הטלת ספק במוסכמות, של ראיית דברים אחרת מהמקובל, של הומניזם צרוף המייצר סרבני כיבוש. המציאות מוכיחה כי מרבית הסטודנטים הישראלים הינם הולכים בתלם, מתגייסים לצבא ומשרתים את הכיבוש. הנהגות הסטודנטים שייכות למפלגות הממוסדות, בדרך כלל מהמרכז וימינה. אצל הסגל האקדמי התמונה לא שונה מהותית. להוציא ציבור קטן של מרצים שאינם הולכים בתלם, הרוב המכריע של המרצים והנהלות האוניברסיטאות בישראל הם אנשי ממסד, לא מורדים במלכות, אלא משולבים עימה.
דוגמאות לא חסרות: למשל, חלק ניכר מהחוקרים במכונים לביטחון לאומי שהתמקמו באוניברסיטאות, הם קציני צבא או יוצאי השב"כ והמוסד שממשיכים באקדמיה את מה שעשו בצבא, לשרת את מערכת הביטחון ולהתכונן למלחמה.
מאות אלפי הבוגרים שהאקדמיה הישראלית הוציאה ב-43 שנות כיבוש צריכים למלא את הימין הישראלי סיפוק. הם השתלבו היטב במערכת הישראלית, בממשלה, ברשויות המקומיות, בכלכלה, וכמובן גם במפלצת הביטחון הישראלית. רופאים, עורכי דין, מורים, פסיכולוגים, פיסיקאים, פילוסופים, מדעני מדינה ועוד, את כולם ניתן למצוא משרתים ברמות שונות של מסירות את השלטון הגזעני בשטחים הכבושים. מיעוטם מצאו את דרכם לארגוני זכויות אדם. כך באוניברסיטאות, כך מחוצה להן. ובל נשכח, האוניברסיטאות מקיימות מערכת הכשרה מיוחדת לחיילים, תואר מקוצר "לחיילינו הגיבורים".
קבוצות הימין הקיצוני לא מסתפקות בהישגים אלה. במקום 80 אחוזי הצלחה הן רוצות 100 אחוזים. אפילו מקארתי וז'דנוב לא הצליחו בכך. יתכן, שאוניברסיטה זו אחרת תיתקף בחולשה ותפטר איש סגל לא קבוע שנושא על מצחו תווית "פוסט ציונית" כדי לזרוק עצם לימין הקיצוני; אולם בגדול, זו הערכתי, יש לממסד האקדמי הישראלי עניין באחוז מבוקר של בועטים במוסכמות. נתון זה הוא בין השאר תעודת כניסה לסלון האקדמי הבינלאומי. אף אוניברסיטה או מכללה לא יוותרו על הנכס הזה.
זו ארצנו
עדן אברג'יל השתחררה מהצבא לפני שנה. היא העלתה לפייסבוק שלה תמונות בהן היא נראית מחייכת על רקע פלסטינים כפותים ומכוסי עיניים. התמונות צולמו במתקן צבאי בדרום. אני משער שלא מדובר במי שקרויים בישראל טרוריסטים אלא בפלסטינים שאולי נחטפו מעזה, אולי מחפשי עבודה שביקשו להביא פת לחם למשפחה.
עדן כתבה שהתמונות מזכירות לה את התקופה היפה ביותר בחייה. התמונות פורסמו על ידי התקשורת הבינלאומית, שבחלקה ערכה השוואה עם תמונות החיילת האמריקאית על רקע השפלת עצירים עיראקים בכלא אבו גרייב בעיראק.
הפרסום הבינלאומי לא החמיא לישראל ועורר סערה. עדן גונתה מקיר לקיר. התגובה הביקורתית הרגיזה מאד את עדן אברג'יל. היא לא הבינה מה לא בסדר כאן. היא הוסיפה קטע משלים בו כתבה "במלחמה אין חוקים. אני שונאת ערבים. בכיף הייתי הורגת ערבים, אפילו טובחת". שלא יהיו אי הבנות.
דובר צה"ל הוציא הודעה לעיתונות שהתמונות "לא מייצגות את ערכי צה"ל". זו הודעה צבועה ושקרית. עדן אברג'יל מייצגת את ערכי צה"ל. זה מה שהצבא עושה כבר למעלה מ-40 שנים בשטחים הכבושים: עוצר, מדכא, הורג ומשפיל פלסטינים. עדן אברג'יל גדלה על הערכים האלה, וזו התוצאה. התמונות שלה אינן החמורות ביותר. תנועת "שוברים שתיקה" פרסמה תמונות של חיילים שהצטלמו למזכרת על רקע גופות של הרוגים פלסטינים. בשביל הכיף, שיהיה מה לספר לילדים ולנכדים.
בסמוך לפרסום תמונותיה של עדן אברג'יל, פורסם בעיתונות כי קצין ומספר חיילים נעצרו לאחר שהתברר כי בזזו את רכושם של משתתפי המשט הטורקי לעזה. חיילים גנבו מחשבים ניידים ומכרו אותם, אחרים חגגו עם כרטיסי האשראי של משתתפי המשט וקנו מכל הבא ליד.
גם כאן הגיב דובר צה"ל שזה בניגוד לערכים של הצבא, ושוב יש כאן העמדת פנים שכאילו מדובר בצבא מוסרי עם כמה עשבים שוטים. לא היא. צבא שחייליו חונכו להתייחס לרכוש פלסטיני בזלזול וברשעות, מתייחס בהתאם גם לרכושם של משתתפי המשט. לא די שהצבא פלש לאנייה בלב ים, הרג ופצע עשרות, גרר אותם לאשדוד, מדוע היה צריך להחרים את המחשבים של עיתונאים, סופרים, פעילי שלום, כמו גם את כרטיסי האשראי שלהם? אלו הם ערכי צבא הכיבוש.
ובעוד אנו מתקשים להתאושש מביזת רכושם של משתתפי המשט, אנו מתבשרים מפי עיתון "הארץ" (20.8.2010) על סקר שערכה החברה שבונה את הרכבת הקלה בירושלים, ואחת השאלות הייתה: האם יפריע לך לנסוע יחד עם ערבים? פעילת השלום עפרה בן ארצי שנכללה בסקר, התפוצצה מהשאלה, חשפה לציבור את הגזענות הגסה הגלומה בה, ואילו החברה, ממש כמו עדן אברג'יל, לא מבינה מה לא בסדר כאן? ומיד מוצאת מפלט מאחורי הנימוק הביטחוני, המשמש כסות לכל טמטום עוולה ופשע.
שלושה סיפורים שהם אחד: פרצופה המכוער של המדינה.
סדנא דארעא חד הוא
לא אחת אני כותב על מכבסת המלים שהתאזרחה בשפה העברית כתוצאה מהכיבוש. יהודה ושומרון במקום שטחים כבושים, מתפרעים במקום מפגינים, צבא הגנה במקום צבא כיבוש, טרוריסטים במקום לח"פ (לוחמי חירות פלסטין), מעט מזעיר ממאות דוגמאות.
צבא הכיבוש הישראלי לא המציא את מכבסת המלים. הוא מוטבע בכל צבא, בעיקר צבא העוסק בכיבוש ודיכוי.
בימים אלה ראיתי את הפרק החמישי של הסדרה המצוינת אפוקליפסה, על מלחמת העולם השנייה. (משודרת בערוץ הראשון).
הפרק מספר בין השאר על כניעת הגנרל פלדמרשל הגרמני פאולוס, מפקד הארמיה השישית, עם מאה אלף חייליו, בקרב על סטלינגרד.
היטלר הוציא מיד הוראה לאסור את המלה כניעה ולהחליפה במלה הקרבה. המכבסה חיה ועובדת ועוברת מדור כיבוש אחד למשנהו.