מאת ראובן קמינר

תשאלו כל ליברל, והוא יסביר לכם שאין דבר כזה כמו אימפריאליזם. הוא יסביר לכם שייתכן שהיה דבר כזה בעבר, אך כיום הקטגוריה מיושנת ואנכרוניסטית. לליברלים נראה שהם יכולים לסיים כל ויכוח פוליטי על ידי הצבעה על ארה"ב כ"בית האמיצים וארץ החופש". אלה המעמיקים בפוליטיקה העולמית יודעים שהנושא מורכב יותר

מאת אורי אבנרי

הופתעתי מאוד כאשר הודיעו לי, בסוף 1976, שראש-הממשלה, יצחק רבין, מזמין אותי לפגישה אישית במעונו. הוא פתח לי את הדלת בעצמו, הגיש לי כוס ויסקי, מזג כוס גם לעצמו, ופתח בלי הקדמה: "תגיד לי, אורי, אתה החלטת לחסל את כל היונים במפלגת-העבודה?". סיפרתי על כך השבוע בדיון על השחיתות שנערך באוניברסיטת תל-אביב, עם הופעת ספרו של פרופ' יוסי שיין על "שפת השחיתות".

מאת חיים ברעם

יש להודות שעברתי חוויה רגשית ואינטלקטואלית מעניינת כאשר קראתי בסוף השבוע שעבר ב"ידיעות אחרונות" את מאמרו של העיתונאי גדעון עשת, "אגודת חובבי הליכוד". לראשונה מאז 1995 קראתי בעיתון (שאיננו "העולם הזה" או "כל העיר") דברי אמת כאלה, פרי עטו של פרשן כלכלי חשוב, על ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ועל מורשתו.

מאת הרב אליהו קאופמן

בסוף חודש אוקטובר 2010 ימלאו 54 שנה לטבח בכפר קאסם. היום האמת כבר ידועה: היה שם טבח ולא "אירוע מקרי", היה שם רצון להמשיך את נישול הערבים והצגת המעשה כ"בריחה" והיה שם ניסיון להשתקת הסיפור ואח"כ (משנחשף) – לטיוחו. העצוב הוא שכל הסיפור אירע פחות מעשור אחרי זוועות השואה המרה והמבצעים היו אלה שהתיימרו לייצג את העם היהודי. זה עצוב וכואב ולרבים זה גם לא מובן, אבל לדידי אין בכך שום פרדוקס, ומדוע?

מאת עופר יהלום

במדינת ישראל של היום מיושם הקפיטליזם בצורתו הקיצונית ביותר. הפערים החברתיים המתבטאים בפערי הכנסה בין שכבות שונות, הינם הגבוהים ביותר בין המדינות       המפותחות (פרט לארה"ב). במובן זה כל ראשי מפלגות השלטון, מברק עד ליברמן הינם תלמידיו הנאמנים של ג'ורג' בוש, למרות כל חילוקי הדעות ביניהם בתחומים אחרים.

מאת אפרים דוידי

ברוב של 177 תומכים נגד 151 מתנגדים, אישר השבוע הסנאט הצרפתי, באמצע חופשת "כל הקדושים" את הרפורמה בפנסיה הניאו-ליברלית שעוררה ועדיין מעוררת זעם רב ברפובליקה. העלאת גיל הפרישה מ-60 ל-62, אושרה לאחר בממשלת צרפת עשתה שימוש בצו מיוחד כדי למנוע דחיות בהצבעה והמשך הצגת התיקונים לחוק המוצעים על ידי נציגי המפלגות הסוציאליסטית, הקומוניסטית והירוקים.

מאת ראובן קמינר

היה משהו מוזר וחסר בביקור של משלחת חד"ש אצל יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס. מהדיווחים סביב הביקור התקבל הרושם שתכליתו הבלעדית הייתה לקבל ממנהיג הרשות הצהרה נגד דרישת ישראל שהרשות תסכים להכיר בה כ"מדינת העם היהודי". ברור לכל משקיף שדרישה זו היא מכשול מלאכותי שהומצא על ידי נתניהו כדי למצוא חן בעיני נאמני ליברמן. לא היה מלכתחילה כל סיכוי שהרשות תסכים להצעה מגוחכת שכזאת.

מאת אפרים דוידי

"זהו תקציב חברתי", הכריז השבוע שר האוצר, יובל שטייניץ, עם הנחת הצעת התקציב על שולחן הכנסת. "זהו תקציב חברתי", שבו וטענו במקהלה דוברי האוצר ובכיריה. לא מדובר עוד בתקציב של ריסון, אלא בתקציב של הרחבה. לטענת האוצר יש בו יותר כספים "לכל" מאשר בתקציבים שאושרו, כמעט באופן אוטומטי, על ידי הכנסת בעשור האחרון. גם אם נתעלם לרגע מה"פרטים", כגון הקפאת קצבאות, המשך הורדת של מס החברות ומס ההכנסה לבעלי ההון, ייתכן שהאוצר צודק.