הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-31 באוקטובר, 2010 14 תגובות

תשאלו כל ליברל, והוא יסביר לכם שאין דבר כזה כמו אימפריאליזם. הוא יסביר לכם שייתכן שהיה דבר כזה בעבר, אך כיום הקטגוריה מיושנת ואנכרוניסטית. לליברלים נראה שהם יכולים לסיים כל ויכוח פוליטי על ידי הצבעה על ארה"ב כ"בית האמיצים וארץ החופש".

אלה המעמיקים בפוליטיקה העולמית יודעים שהנושא מורכב יותר. אינני יכול להאריך בדבר, אך יש צורך להציג שוב ושוב את העמדה הקובעת שיש אימפריאליזם, שהוא חי וקיים, וכי אין להבין את הדינמיקה העכשווית ללא הזדקקות לקטגוריה זו ולמשמעויותיה.

בוויכוח ישן וקצת נדוש הזה נוספו לי  390,000 נימוקים חדשים, שהגיעו לנו דרך וויקיליקס. רדיקלים, ובתוכם מרקסיסטים, תמיד הסבירו שהזכויות הדמוקרטיות שהצטברו במערב אינן תוצאה של המשטר אלא של ניצול שאר העולם. הטיעון שלנו ברור: אנגליה יכלה לפתח משטר של זכויות אדם וחופש יחסי כתוצאה מצבירה של עושר ועוצמה שנלקחו מתת יבשת שלמה ששמה הודו; תהליך שנמשך במשך מאות שנים. וזו רק דוגמה אחת מתוך אלפים.

במה עדיף בוש על סדאם חוסיין?

יהיה קשה לליברלים, אך הם ייאלצו לשאול את עצמם במה בוש היה יותר טוב לעם העיראקי מסדאם חוסיין. בוש יצא לעיראק, תוך ניצול עליונות צבאית-טכנולוגית, כדי לחזק את השליטה על מקורות הנפט. ארה"ב נשארה "דמוקרטית" ונשמרו בה, לפי שעה, זכויות "נורמליות". לפי הדימוי המקובל, בארה"ב הנך רשאי לעמוד בכיכר העיר ולהשמיץ את ההנהגה. אך הצד השני הוא – הזוועות שנחשפו בוויקיליקס.

הגיהנום הזה הוא תוצאה של פעולת ארה"ב. נכון שרוב הזוועות בוצעו על ידי לוחמי הזרם השיעי בעיראק. האמריקאים, כידוע, לא אוהבים ללכלך את הידיים שלהם. הם בעיקר כתבו דוחות על האירועים האלימים. לתושייה של האמריקאים, שהעבירו את מתקני העינויים שלהם לכל מיני "חורים" בעולם, יש אפילו מילה מיוחדת – rendition. בעיראק ארגנו האמריקאים כחצי מליון RENDITIONS.

כולנו ביחד נגד הטרור

גם הליברלים שלנו מצטיינים בשנאת האיסלאם הרדיקלי. הם יכולים לפתור את כל הקשיים בניתוח הדברים המורכבים ובצורך של פרשנות הגיונית על ידי התקפות על הטרור – אל-קעידה – איראן ואחמדינג'ד – חיזבאללה – חמאס. הדברים הרי פשוטים: ארצות החופש נמצאות במאבק איתנים נגד השרץ הזה, ואנו הליברלים, אחרי הכול וככלות הכול, נגד … הטרור.

מאחר שהחברים הליברלים שלנו אוהבים במיוחד לסלף את עמדתנו לגבי האיסלאם הרדיקלי, רצוי שנבהיר את הדברים מחדש. המרכיב העיקרי בתופעות הללו היא תגובה נגד שלטון זר שהגיע לארצותיהם למטרות שוד וכיבוש. בקביעה זו אין שום הצדקה של תכונה זו או אחרת של המשטרים האיסלאמיים. אנחנו פשוט קובעים שחשוב להבין את הגורמים ההיסטוריים שחוללו תהליכים שחזקו את האיסלאם הרדיקלי ובני בריתו, ולחזור ולהדגיש את התפקיד של … האימפריאליזם (הנה המילה המסוכנת הזו עוד פעם) כגורם בהתהוותם. הטיעון החשוב השני של השמאל הוא שלא מדובר במסה אחת שחורה וריאקציונית, ולא מדובר בגוף מונוליתי בעל עמדה אחידה לגבי כל הסוגיות. יש בפוליטיקה האיסלאמית, כמו בכל פוליטיקה, ימין, שמאל ומרכז. יש ריאליסטים והרפתקנים, קנאים ובעלי שכל ישר. מאוד חשוב אופן ההתייחסות לתופעה הזאת. מי שמחפש תירוצים למלחמה וכיבוש מחדש של הארצות האלו, יוכל למצוא אותם.

האם אפשר להאשים אותנו בפייסנות כלפי העולם האיסלאמי בשעה שאנחנו אומרים שמדיניות נבונה ושקולה תעודד תהליכים של הידברות ופשרה? האם אפשר לפתור  את הבעיה על ידי איומים והפעלת נשק כפי שעשו ג'ורג' בוש וחבר מרעיו בעיראק?

יש ללמוד את הלקח של עיראק שוב ושוב בשעה שהמנהיגים "הדמוקרטים" מתכננים מהדורה נוספת, מסוכנת יותר באיראן.

תגובות
נושאים: מאמרים

14 תגובות

  1. אימפריאליזם סובייטי הגיב:

    אני נגד כל אימפריאליזם באשר הוא, אבל גם לא שולל את התרבות המערבית כליל.
    קומוניסטים הם נגד האמריקנים בגלל התוקפנות והכוחנות שלהם, וזה די מובן,
    אבל חירשים אל מול זעקות קורבנות הצבא האדום. אולי המלל של ברית המועצות היה טיפה יותר יפה, יותר מפתה, אבל בחייך, הם עשו את מה שאמריקה עושה רק פי מיליון יותר גרוע. הם פלשו "רק" לכמה מדינות שלא סרו למרותם, מכיוון שכל היתר פחדו אפילו לצייץ

  2. kobionice הגיב:

    בהקצנה המוסלמית באירופה אשמות כמובן האימפריות האירופאיות שכבשו את עמי ערב שישבו בהן…בסס קצת את דעותיך בעובדות קודם שתחזור לכתוב…

  3. דינו הגיב:

    כלל לא ברור מדוע חוזרת שוב ושוב הטענה של "אימפריאליזם" בכל הקשור לארה"ב ועיראק.
    אודה לקמינר אם יראה את הקשר בין הכיבוש האמריקאי בעיראק לבין זה הבריטי בהודו.
    מלבד הטענה המופשטת של האימפריאליזם, אף אחד עוד לא הראה איזה שוד של אוצרות טבע ואנוש מבצעת ארה"ב בעיראק, לאחר שהכילה עליה אימפריאליזם, כביכול.
    זאת ועוד: נראה לי שאין חולק על כך שמשטרו של סאדם חוסיין בעיראק היה משטר נוראי שנוהל ע"י עריץ מטורף וחסר מעצורים,
    אז איזה "מדיניות נבונה ושקולה" יכלה "לעודד תהליכים של הידברות ופשרה"?
    הרי במקרה של עיראק לא מדובר במלחמת תרבות של האיסלאם נגד המערב, אין כאן שום מקום להידברות ואין על מה להתפשר.
    מה גם שאם היית סופר את מספר הפרות זכויות האדם של שלטון סאדם בעיראק, היית מקבל הרבה יותר מ-400 אלף במשך אותה תקופת זמן.
    אז באמת לא ברור איזה מצב עדיף – המשך שלטון סאדם או לחילופין הכיבוש האמריקאי שגם כך עומד לקראת סיום, והמנדט לגבי עיראק יוחזר סוף סוף לעם העיראקי.

  4. ברצוני להתייחס לשאלה המרכזית במאמר: "האם אפשר להאשים אותנו בפייסנות כלפי העולם האיסלאמי בשעה שאנחנו אומרים שמדיניות נבונה ושקולה תעודד תהליכים של הידברות ופשרה?"

    התשובה לשאלה הזו היא בהחלט חיובית, הן בפייסנות זו, הן כלפי האימפריאליזם והן כלפי הפונדמנטליזם המהפכני האסלאמי. וזה מפני שרק תשובה כזו יכולה להתמודד עם המציאות הממשית, שמתגלה במלואה מתוך פסגת התבוננות של המאמר עצמו, המסתפק בפריסה מצומצמת אשר להתבוננות המקיפה. בתרגום המעשי של המסקנות הנובעות מתוך האחרונה, המאמר עצמו הופך פייסני כלפי כולם. הרי התבוננות זו חושפת את הסיבה (מתוך אלפי הסיבות) הקובעת את המסקנות ואת תרגומיהן התכליתיות לפעילות מלחמתית. כן, ובפירוש, אנחנו נמצאים באמצע המלחמה כי זוהי בדיוק "מדיניות נבונה ושקולה" מכל בחינותיו של האימפריאליזם ולא קיימת עבורו מדיניות זולתה: "תהליכים של הידברות ופשרה" עבורו הם לא יותר מאשר טקטיקות של הפוגה פעלתנית פוליטית, בכורח של מלחמת ההשתלטות מתמדת אליה הוא מחויב, למען גרירת הישרדותו.

    וזה לנוכח ממצאי ההתבוננות עצמה, שבהתאם להבחנתם הברורה, פייסנות השמאל, במקום תמיכה בהתנגדות לאימפריאליזם, מתיישרת איתו בזמני הפוגותיו הטקטיות בתור דוגלת אי-אונות בנסיגה עקבית של פשרנות כנועה. לכן, אין פלא שהיוזמה השמאלית עברה מזמן לידיים אסלאמיות. בתוך עובדה זו, עלינו להסיק כי יוזמה זו לעולם לא נשארת יתומה.

  5. מיכה רחמן הגיב:

    אני מסכים לגמרי עם ראובן. בדומה לניצול הכלכלי, כפי שמדברת עליו תיאוריית התלות, מדינות המרכז (אירופה ארה"ב) זכו להתפתח על ידי הניצול של מדינות הפריפריה. כך גם זכויות האדם מוגבלות למרכז. העניין הוא לא יכולת לפתח זכויות אזרח בארה"ב על חשבון עיראק (כפי שזה התלות הכלכלית) כאן העניין הוא שאין לכנות דמוקרטית מדינה המנהלת פעולות כיבוש וקולוניאליזם (כמו ישראל), או מדינות אימפריאליסטית הכוללת גם פשעי מלחמה כמו ארה"ב. אי אפשר להשוות בין פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה של משטר אחד למשטר אחר. זהוי השוואה בלתי אפשרית ובלתי נחוצה. עכשיו (אחרי מאות אלפי המסמכים שפורסמו) ברור בעליל שארה"ב החליפה משטר אחד של רודנות פושעת במשטר אחר המבצע פשעי מלחמה בשיטיות. מה שנשאר הוא אם כן האימפריאליזם הערום של ארה"ב, ללא שום תירוץ של דמוקרטיה (אבל כבר מזמן ברור שסיסמאות הדמוקרטיה של ארה"ב הן כסות בלבד ומס שפתיים, כמו ה"דמוקרטיה" שארה"ב עזרה להעביר בצ'ילה כשהייתה גורם מרכזי בהפלת איינדה בהפיכה צבאית). מה שבכל זאת מעניין הוא שפשעי מלחמה בפועל מוגדרים לא על בסיס משפטי, אלא על בסיס הכוח הצבאי (של מי שמואשם או אינו מואשם). ולכן שום מקבל החלטות מארה"ב מעולם לא הואשם ולא נשפט בפשעי מלחמה. רק מנהיגי המדינות המובסות זוכים למשפט על פשעי מלחמה. ישראל קצת חלשה יותר ולכן זכתה בדו"ח גולדסטון. אבל לא מעבר לכך.

  6. דינו ולפניו, שאני לא מכיר, צודקים לא לדעת מה זה אימפריאליזם. אף אחד התאמץ להסביר להם. אבל למיכה, שאני מכיר, אין כל זכות לא לדעת. בכל זאת, הוא מתעסק בקטנות, שבנוסף לכך הן לא קשורות לעובדה שלאימפריאליזם התנהגות מוכחת כולה, בכל כולה ובשלמותה (Lock, stock and barrel). למשל, הכינוי 'דמוקרטיה' הפסיק להיות מזמן קשור לערכים דמוקרטיים והבסיס המשפטי היה תמיד מעמדי.

  7. דינו הגיב:

    לאנג'לו שלום,
    הנקודה שהעליתי בעינה עומדת וגם מקבלת משנה תוקף לאחר תגובתך:
    אם איני יודע אימפריאליזם מהו- אתה מוזמן להסביר לי,
    ואם אפשר אז תוך מתן דגש על "האימפריאליזם האמריקאי בעיראק",
    וזאת מפני שחוץ מלומר שיש אימפריאליזם כזה לא הוספת דבר המחזק את הטענה לקיומו (האמירה ש"שלאימפריאליזם התנהגות מוכחת כולה, בכל כולה ובשלמותה" לא אומרת דבר על המקרה הנ"ל).
    היכן שוד אוצרות הטבע העיראקים? היכן ההשתלטות על מנגנוני השלטון בעיראק?
    היכן העמקת האחיזה של האימפריאליסט?
    הרי חוץ מלהפיל את סדאם ולהתמודד (לא בהצלחה יתרה) בפלגים החמושים ההרסניים העיראק – לא עשתה ארה"ב דבר.
    להיפך – הנסיון להעמיד על הרגליים שלטון עצמי הוא יוזמה אמריקאית, ואם לא היו בעיראק כוחות חבלניים אזי היתה עיראק החדשה בתחילת דרכה לעצמאות אמיתית.
    לטעמי נתנה ארה"ב מתנה לעיראק, וזו מסרבת לקבל אותה,
    השד יודע מדוע.

  8. לדינו שלום,
    הבנתי את זה כבר מהתגובה הראשונה שלך. מהיכן אתחיל להסביר לך? אני גם לא יכול להפנות אותך לאתר שהקמתי (בלוג תחת כותרת 'financend') כי שם אגיע לשאלות שלך לא לפני שנה מעכשיו (אני עובד ויש לי התחייבויות כמו כל אדם נורמאלי – אין גם צורך למהר). בינתיים אתה יכול ללמוד את 'אימפריאליזם: השלב העליון של הקפיטליזם' של לנין; אתה יכול להתעניין בחברות נפט האמריקאיות הפועלות בעיראק; אבל, בעיקר, אני מציע לך לברר את הפעילות של ההון הפיננסי שם, כי השרשרת (של ארצות המשועבדות ואלה המשעבדות) האימפריאליסטית נמצאת תחת פיקוח של מעמד בעלי ההון פיננסי. הרי האימפריאליזם של ימינו שונה תכלית שינוי מהאימפריאליזם הרומי, שהיה תחת השגחתו של מעמד בעלי העבדים. הוא גם שונה מהקולוניאליזם, שנוהל על-ידי מעמדות שונים, כולל המעמד האימפריאליסטי, כלומר, של בעלי ההון הרב-לאומיים (שהם שום דבר אחר חוץ מבעלי ההון הפיננסי, כלומר, של המעמד החולש על פני כל הארצות בהן לא קיים משטר סוציאליסטי, וגם על האחרונות *מ ו כ ר ח* לנסות ולהשתלט).

    אבל, זה לא הכול. אם אתה באמת רוצה להתקדם, יש לך גם צורך בלימודים סביב המשטר העיראקי, בראשו עמד סדאם חוסיין, שנקט בתפנית מתקדמת ביותר כאשר הוציא אל הפועל את החלטתו להשתחרר מהשרשרת האימפריאליסטית לקראת עצמאותו. תפנית זו ממשיכה להוות את המצפן הפוליטי של העם העיראקי עד עצם היום הזה. העם הגיבור הזה מסרב להיכנע "לעצמאות אמיתית" כנועה לאימפריאליזם האמריקאי. במקום ההשליה הזו, העם המהפכני הזה והאפגאני ממחישים עדות לאנושות כולה כי ניתן להגביל ברית רחבה ביותר של מעצמות, ברית למען החמסנות של ההון הפיננסי.

    גם זה עדיין לא מספיק: יש לפניך עבודת לימודים רצינית בכדי להיחשף לתגליות חשובות. הן חשובות עבורך בעיקר בשביל שתוכל לשאול שאלות נכונות. וזה עוד לפני שתוכל להעלות נקודות בעלות "משנה תוקף".

  9. דינו הגיב:

    לגבי המסה של לנין: זו כנראה בעיה אישית שלי, אבל אני מסרב ללמוד על אימפריאליזם ממי שזורק את הרעה החולה הזו ממנו והלאה, למרות שהוא עצמו היה מעמודי התווך של המעצמה האימפריאליסטית הגדולה מכולן.
    מבחינתי כותרת נכונה היתה: "אימפריאליזם: השלב העליון של הכוחנות", ואז זה כולל big time גם את בריה"מ.
    אני בהחלט אקרא על "חברות נפט האמריקאיות הפועלות בעיראק" (נכון לעכשיו מצאתי רק אחת כזו), אבל בכל מקרה האמירה שלך לגבי סדאם חוסיין היא ליקוי מאורות ותו לא. במקרה של שליט ריכוזי ואכזרי כמותו אין בכלל רלוונטיות לאף פעולה מדינית או פוליטית, הכל הבל הבלים.
    כאשר אתה אומר שהוא "השתחרר מהשרשרת האימפריאליסטית לקראת עצמאותו" אתה בוודאי מתכוון במילה "עצמאותו" לעצמאותו של סדאם עצמו, כאינדיבידואל.
    שלא לדבר על "העם הגיבור הזה מסרב להיכנע" – כאילו סדאם ייצג מישהו מלבד את עצמו.
    ותבדוק טוב את מי אתה מכנה "העם המהפכני הזה". כולי תקווה שאתה לא מתכוון למליציות הפועלות בעיראק ועוסקות בהרג אזרחים עיראקים וחיילים אמריקאים ללא הבחנה בין השניים. ממש "ויוה רבולוציה"…

    לסיום הבה נעשה הסכם בינינו: אני אקרא על אימפריאליזם ואתה תקרא על מעללי סדאם חוסיין ושני בניו בעיראק, ונראה מי יזדעזע ראשון.

  10. את החלק שלי, דינו, בהסכם שאתה מציע, כיבדתי מזמן: דע לך את אויביך! – זה כן מרשם שאף פעם טועה, וזה גם כי מאלץ אותך להכיר את החברים שלך. לסרב "ללמוד … ממי שזורק" דומה למרשם המנחה אותי לשני קווים שגויים: התנהגות הזולת כופה התנהגות עלי, ועלי לקבוע את מסקנותיי לפני הלימוד. לכן, למרשמים, רובם ככולם, אותות הזהרה.

    אף מנהיג מסוגל להתמיד כל כך הרבה זמן בהובלת מאבק לשחרור כזה (שממשיך כל כך הרבה זמן לאחרי חיסולה) – למרות עוצמת השרשרת, כוללת *ע ב א ס י ם* למיניהם – ללא תמיכה רחבה ביותר.

  11. אבנר הגיב:

    שאלה לאנג'לו-
    אם ההוכחה שלך לאמפריליזם בעירק הוא פעילות של חברות נפט איך אתה מפרש את הפעילות הנרחבת של חברות נפט סיניות ורוסיות בעירק? (כמה אני יודע עם הפעילות הכי נרחבת בעירק היא סינית)

  12. דינו הגיב:

    לא הבנתי מיהו האויב אליו אתה מתכוון באמירה "דע לך את אויביך!" –
    אתה, אני או סדאם חוסיין?
    שאר התגובה שלך אניגמטית פחות או יותר באותה המידה.

  13. טובה שיבר הגיב:

    "הסיבה" למלחמה בעיראק נבעה מרצונו של הקפיטליזם האמריקני להשתלט על שדות הנפט באותה מדינה, כך על פי מלומדי המרכסיזם והדיאלקטיקה.

    ואני הקטנה תוהה:

    מחיר המלחמה לשם השתלטות על שדות הנפט בכמה הוא מסתכם, מישהו יודע? אני לאיודעת.

    נמשיך הלאה: \במחיר שעלתה המלחמה כמה נפט היה ניתן לקנות בשוק החופשי?

    ומה המסקנה?

  14. טובה שיבר הגיב:

    איזה עם עיראקי בדיוק?

    זה כמו שמחבר המאמר יאמר העם הישראלי ובכך יובן שגם הערבים שבתחומי מדינת ישראל הם חלק מן העם הישראלי.

    המחבר כנראה שוכח כמה עובדות יסוד:

    במרחב בו שוכנת כיום עירק המודרנית לא הייתה קיימת כלל מדינה לפני מלחמת העולם ה ראשונה. רק עם תום אותה מלחמה הוקמה המדינה העירקית דווקא על ידי שנואי נפשו של כותב המאמר, קרי האימפריאליסטים הבריטים!
    נמצא שעירק הוקמה על ידי האימפריאליזם, ועל כן פירוקה הוא יהיה בגדר "צדק פואטי" -החזרת המצב לקדמותו, טרם ההתערבות הגסה של הקולוניאליסטים האירופיים בענייני האיזור.

    מחבר המאמר גם אינו מודע כפי הנראה לעובדה שבעיראק חיים שלושה עמים: הכורדים בצפון, הסונים במרכז והשיעים בדרום וכפי שהוא וחבריו לדעה דורשים -ובצדק -הקמת מדינה לפלסטינים החיים במרחב שבין הים לירדן, כך מתבקש שידרוש הקמת מדינה בעבור כל אחד מן העמים היושבים במרחב העירקי.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים