בין הנוסחאות המתמטיות שקבע משרד הביטחון כדי להגביל את כמות המזון שנכנסה לרצועת עזה ובין "תנופת הבנייה" של חמאס, עליה כתב רוני שקד במאמרו "הבונים החופשיים" (מוסף 24 שעות של "ידיעות אחרונות", 14.11.2010) קיים קשר הדוק ואף סיבה דומה: חוסר שקיפות שמאפשר הנצחת מדיניות פוגענית כלפי תושבי עזה וטיפשית מבחינת האינטרסים של אזרחי ישראל.
אכן, חמאס בונה בעזה באין מפריע בעוד שהרשות הפלסטינית והארגונים הבינלאומיים משותקים.
מדוע? כי כך דורשת מדינת ישראל.
מאז שינוי המדיניות כלפי רצועת עזה בעקבות אירועי המשט הטורקי, משרד הביטחון חדל מלהשתמש בנוסחאות המתמטיות שהגבילו את כמות המזון שניתן היה להכניס לרצועת עזה, לכאורה על מנת "להפעיל לחץ" על שלטון חמאס, והכריז כי יגביל תנועה של סחורות אל הרצועה וממנה אך ורק בשל סיבות ביטחוניות. לפני אירועי המשט סירב משרד הביטחון לחשוף את המדיניות שהיתה בתוקף אז, כנראה מרוב מבוכה. גם עכשיו, החשש מביקורת ציבורית מניע ככל הנראה את סירובו לחשוף את הנהלים והקריטריונים המעגנים את מדיניותו החדשה.
בחודש יולי 2010 ביטלה ישראל את האיסור על הכנסת מוצרי צריכה לרצועת עזה, אך אסרה על הכנסת מלט, חצץ וברזל. הנימוק הרשמי: חומרי בניין "עלולים לשמש לצרכים צבאיים של החמא"ס (בניית בונקרים, מיגון עמדות וחפירת מנהרות)". האם חמאס עושה שימוש בחומרי בנייה כדי לבנות בונקרים? יכול להיות. אבל מה שבטוח, נותרים לו מספיק חומרים כדי לבנות גם בתי ספר, בתי מגורים ומבני ציבור. לצורך כך, הממשלה בעזה אינה זקוקה למעברים לישראל כיוון שמדי יום היא רוכשת ומעבירה באמצעות המנהרות חומרי בנייה בכמות השווה לזו המובלת בכ-50 משאיות, לפי ההערכה. נכון, קשה להכניס חצץ דרך המנהרות ובשל כך תושבי עזה, וביניהם ילדים רבים, מסכנים את חייהם באיסוף חצץ ליד הגבול עם ישראל, באזור "חיץ" שגבולותיו אינם ברורים, ושהעונש על ההימצאות בו הוא ירי מאש חיה. מאז חודש מארס, הארגון Defense for Children International תיעד לפחות 14 מקרים שבהם ילדים נורו ונפצעו כשאספו חצץ באזור הגבול.
מי שלא קונה מלט שהגיע דרך המנהרות, או חצץ שנאסף על ידי ילדים, הם הארגונים הבינלאומיים הטובעים בדרישות ביורוקרטיות עמומות ומתסכלות בנסיון לקבלת אישורים מישראל. מאז ההכרזה על "ההקלות" בסגר איפשרה ישראל לארגונים הבינלאומיים להכניס כ-107 משאיות חצץ, מלט וברזל בממוצע בחודש. מדובר בכ-2% מהצורך השוטף בחומרי בניין, שלא לדבר על הצורך המיידי בחומרים המובלים באמצעות עשרות אלפי משאיות, למטרת שיקום הרצועה מנזקי המלחמה.
צולם ע"י: מוחמד עזאייזה, עמותת גישה
אכן, ביקור בעזה מגלה אתרי בנייה פעילים של הממשלה, בעוד שבמגרשים ריקים ושוממים עומדים שלטים מאובקים המכריזים על כוונתם של מדינות מערביות והאו"ם לבנות בתי ספר ומגורים ברגע שיקבלו אישור ישראלי לכך.
במצב שבו הממשלה בעזה קונה חומרי בנייה באין מפריע מהמנהרות, לא ברור מה ישראל מרוויחה ממניעת כניסת חומרי בניין עבור פרויקטים של האו"ם. עמותת גישה פנתה למשרד הביטחון, במסגרת הליכים מכוח חוק חופש המידע, וביקשה שיחשוף את הנהלים והקריטריונים שמתייחסים למתן אישורים להכנסת חומרי בניין לעזה, אך נענתה בסירוב.
כפי שבעבר הסתיר את העובדה כי הגביל את כמויות המזון שניתן היה להכניס לעזה לפני המשט, כך מסתיר משרד הביטחון את העובדה כי מדיניותו הנוכחית כלפי רצועת עזה אינה מבוססת על שיקולי ביטחון אלא מהווה המשך של אותה "לוחמה כלכלית" שניהל בעבר. זו הלוחמה שתרמה למצב שבו האבטלה בעזה עומדת על כ-40%, התלות בארגוני צדקה עלתה לכ-80% והעבודה הכי בטוחה ברצועת עזה כיום היא בשירות הממשלה.
מדיניות הלוחמה הכלכלית מעוגנת גם באיסור על הייצוא המונע, לפי קרן המטבע הבינלאומית, התאוששות כלכלית אמיתית משום שהוא אינו מאפשר למפעלים לחדש את הייצור.
ברור מאוד מה מפסידים ממדיניות זו 1.5 מיליון בני אדם בעזה שנמנעת מהם הזכות להתפרנס בכבוד, לעסוק בעבודה יצרנית ולשקם את בתיהם. לא ברור מה מרוויחה ממנה מדינת ישראל.
הכותבת היא מנכ"ל עמותת גישה.
"לא ברור מה מרוויחה ממנה [ממדיניותה, "מדיניות פוגענית כלפי תושבי עזה וטיפשית מבחינת האינטרסים של אזרחי ישראל"] מדינת ישראל"?
אם לא ברור שמדינת ישראל היא לא מדינת "אזרחי ישראל" ונטולי-אזרחות, למשל, של עזה, אלא נגדם ובעד ההון הפיננסי, לא ייתכן שיהיה ברור משהו על רווח כלשהו.
"וכאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ". הרי יהודים [אמיתיים, לא מתנחלים שמתחזים] יודעים את הפסוק, אז מדוע לא לומדים את הלקח? מסתבר שסר הביטחון וקציני צבא הגנת הכיבוש גם הם מבינים שלא ניתן להצר את הרצועה עד אינסוף. כמו שמשה, יליד היאור, פתח במרד נגד פרעה, כך עושים ויעשו גם הפלסטינים. הם דורשים חירות!
פוסט מעניין
ראי מה עשו ידידיך עם המלט שהבריחו: לא בתי ספר – לא בתי חולים – לא מבני ציבור – מנהרות תופת.
ישראל אינה חייבת דבר לחמאס ולבוחריו.
על ישראל להתנתק לגמרי ולא לספק דבר.
עזה מתנהל כשלטון אשר בחר להציק למדינת ישראל, לכן על ישראל להגיב עלמנת להגן על תושביה בכל דרך שהיא וללא מגבלות, כך עשתה ישראל במבצע זה, יתכן שתומכי החמאס יחשבו שוב האם בחירתם בארגון טרור הייתה החלתה טובה.