טוטו המשבר הכלכלי מוסיף להתגלגל. היום זו אירלנד המככבת. "יש להצילה" זועקות השבוע כותרות העיתונים. לפני חודשים ספורים הייתה זו יוון שכיכבה. לכאורה יוון ניצלה, אבל מקריאת העיתונות הכלכלית האירופית של השבוע ניתן להבין שההצלה לא הצליחה. ולאחר הטיפול ב"נמר הקלטי" ז"ל, אירלנד, מוסדות פיננסיים בינלאומיות ישובו לטפל ביוון. את פורטוגל ואת ספרד… הזכרנו? כך המשבר הקפיטליסטי מתגלגל במורד. גם מפגש ראשי מדינות קבוצת ה-G20 שנערך באחרונה לא הצליח להוציא את העגלה הקפיטליסטית מהבוץ.
מפגש ה-20G, נציגי המדינות הקפיטליסטיות הגדולות ובנוסף סין, ברזיל, טורקיה ועוד, נערך בסיאול שבקוריאה הדרומית בשבוע שעבר. מטרתו הייתה להגיע לפתרונות "מתקבלים על הדעת" בכל הנוגע לסוגיית מלחמת המטבעות בדרך למציאת מוצא למשבר שפרץ בספטמבר 2007.
מאז התבטאותו לפני חודשיים של שר האוצר הברזילאי גידו מנטגה בריאיון עיתונאי: "אנו עדים לאחרונה למלחמת מטבעות בעולם", צמד המילים "מלחמת מטבעות" אינו יורד מהכותרות. שם המשחק: איך מחלצים את המשק המקומי מהמשבר הקפיטליסטי בעזרת מטבע "חלש" או "מוחלש". במילים אחרות, איך ניתן לפגוע בחוסן המטבע הלאומי, כדי שמחירם הזול של מוצרים, המיוצרים במדינה מסוימת, יגדיל את מכירותיהם בשוק העולמי על חשבון מוצריהן של מדינות אחרות, מדינות יריבות בסחר העולמי, שלהן "מטבע חזק", וכתוצאה מכך – סחורות ייצוא יקרות.
רגע, המדינה פוגעת במטבע שלה? לכאורה, כל מדינה מעוניינת להפגין דווקא את עוצמתה הכלכלית, את חשיבותה המסחרית ואת איתנותה הפיננסית באמצעות מטבע חזק. האם הערכה זו שגויה? ובכן, היא שגויה, ובייחוד בעידן המשבר הקפיטליסטי, שאינו חולף במדינות הליבה של הגלובליזציה: גושי הדולר, גוש היורו והין היפני. ארה"ב מעוניינת בדולר "חלש", כדי למכור את מוצריה. אבל גם ישראל מעוניינת ב"שקל חלש", כדי למכור את מוצריה. נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר רכש עשרות מיליארדי דולרים על חשבון כספי הציבור בניסיון להחליש את השקל. רכישות אלה של פישר סיפקו הזדמנות פז לספסרים בינלאומיים, אשר מהמרים פעם על המטבע האמריקאי ופעם על המטבע הישראלי, כדי לגרוף רווחים גדולים, על חשבון אזרחי מדינת ישראל, כמובן.
השאלה המרכזית היא מי ישלם את המחיר המשבר
החשיבות של שער המטבע כה גדלה, עד שהמפגש שנערך בסיאול, עסק, רובו ככולו, במציאת פתרונות אפשריים למלחמת המטבעות. הוועידה לא הולידה כל הסכמה בין מדינות הליבה הקפיטליסטית (ארה"ב, האיחוד האירופי) לנציגי מדינות הפריפריה הקפיטליסטית, המכונות בעיתונות הכלכלית – "השווקים המתעוררים" (סין, הודו וברזיל).
הסוציאליסט (!) הצרפתי דומיניק שטראוס-קאהן, העומד בראש קרן המטבע, התריע בדבריו לפני המפגש מפני ההשלכות האפשריות של המאבק בין מדינות העולם סביב שערי המטבע: "אפשר לדבר ולדבר, אבל מה שאנו זקוקים לו עתה זו פעולה אמיתית. איני סבור, שניתן לפעול ללא שיתוף פעולה בין האומות". בהקשר למשבר המתמשך, הדגיש שטראוס-קאהן: "אנו עומדים בפני סכנה של יצירת דור אבוד". עוד אמר יו"ר קרן המטבע: "כאשר אדם מאבד את עבודתו, יש סבירות גבוהה שייפגעו גם בריאותו, והחינוך של ילדיו וכל היציבות החברתית שלו. כלומר, אובדן העבודה מסכן את הדמוקרטיה עצמה ואפילו את השלום. אל לנו להשלות את עצמנו – התאוששות כלכלית ללא מקומות עבודה חדשים היא חסרת משמעות עבור האדם ברחוב".
ההתכנסות בסיאול, היא תגובה לחשש שמדינות שהייצוא שלהן נפגע כתוצאה מהתחזקות המטבע המקומי, יגיבו בסנקציות כלכליות על סחורה המיובאת ממדינות השומרות על שער מטבע נמוך. מקרה דומה התרחש בעקבות השפל הכלכלי הגדול בשנות ה-30 של המאה שעברה, כאשר מדינות העולם תקפו זו את זו בסנקציות מונעות-ייצוא – צעד שגרם להעמקת המשבר הקפיטליסטי העולמי.
ארה"ב כבר החליטה בשבוע שעבר להדפיס 600 מיליארד דולר ולהטיל מכס על שורה ארוכה של מוצרים המיוצרים בסין. המכס נועד לייקר מוצרים אלה ולבלום את כניסתם לשוק האמריקאי. "סכסוכי מטבע יכולים לגלוש בקלות לסכסוכי סחר" – אמר לקראת מפגש סיאול שר האוצר הקנדי, ג'ים פלהרטי. תוצאותיה המאכזבות של המפגש בסיאול אכן מנבאות מלחמת סחר בקרוב מאוד – כפי שהדגיש השבוע פרשן כלכלי בעיתון "לה מונד". בידיעה נפרדת שפורסמה בעיתון הצרפתי אף הודלף שכינוס ה-20G שאמור להתקיים בשנה הקרובה בצרפת מוטל בספק – כי אין כל וודאות שבאמצעותו ניתן יהיה להגיע להסכמות.
על מטבעות ושכר העובדים
בשנה האחרונה גבר הלחץ על סין מצד ממשל אובמה. בוושינגטון סבורים ששערו הנוכחי של המטבע הסיני (היואן) נמוך מדי ביחס לקצב צמיחתו של המשק הסיני, וכי מצב עניינים זה גורם לכך שמוצרים אמריקאים יקרים יותר ממוצרים סיניים הן בשוק האמריקאי והן בשוק הסיני. לטענת האמריקאים, ערכו של היואן נמוך ב-40% מערכו הריאלי, וכי הפגיעה בייצוא האמריקאי גבתה עד כה מיליוני מקומות עבודה בארה"ב.
בסין סבורים אחרת. הם מסרבים לקבל את התכתיב האמריקאי. "אנו נפעל בהדרגה ולא בשיטה של טיפול בהלם" – אמר אין ספור פעמים נגיד הבנק המרכזי של סין, ז'ו שיאו-צ'ואן. בכירים סינים טוענים, כי העלאה דרמטית של שער היואן תגרום לפיטורים נרחבים בתעשייה הסינית ולערעור היציבות הכלכלית במדינה.
סין וישראל אינן היחידות שמשפיעות על שער המטבע המקומי באמצעות התערבות יזומה. ארה"ב עצמה תורמת לפיחות בערכו של הדולר בהדפסת דולרים והזרמתם לשוק ובהפעלת לחץ על מדינות כמו סין. ב-15 בספטמבר התערבה ממשלת יפן במסחר במט"ח, לראשונה בתולדות המדינה. הבנק המרכזי מכר ינים וקנה דולרים, על מנת להפחית את שער המטבע המקומי. כמו כן, ממשלת יפן הכריזה כי תפעל להפחתת הריבית במשק. גם ברזיל ודרום- קוריאה נקטו צעדים דומים.
לשאלה, מי ישלם את מחיר התחרות בין מדינות הליבה, שרובן נפגעו קשות מהמשבר הכלכלי, לבין מדינות הפריפריה, שנפגעו ממנו פחות ויש בהן אף שהתחזקו כלכלית (סין וברזיל, למשל) – יש רקע מעמדי מובהק.
באמצעות החלשת שערו של המטבע המקומי, הממשלות רוצות לפגוע בהכנסות השכירים, להוזיל את עבודתם, ולהבטיח בדרך זו את שיעורי הרווח של בעלי ההון. כך, כל פעם שהנגיד פישר "מצליח" לפגוע בשער השקל, ומקבל על כך מילות עידוד מיצואנים, מעיתונאים ומהממשלה, הוא גם פוגע ברמת השכר של העובדים, בתמורה הריאלית שהם מקבלים על עבודתם ובכוח הקנייה שלהם.
שלמה וקס, דובר איגוד תעשיות האלקטרוניקה בישראל, ניסח את המטרה במפורש: "החברות הרב-לאומיות, המפעילות כאן מרכזי פיתוח, רואות כל יום, איך עולה השכר של העובד הישראלי, ולא יוכלו לספוג את זה. אם חפצי תעשייה אנו – יש לעשות מעשה" ("דה מרקר", 8.10).
יש כאן משהו שקצת לא הבנתי, אני מבין איך הדפסת כסף גורמת לאינפלציה. אבל איך הצעדים של נגיד בנק ישראל של קניית דולרים גורמת לאינפלציה?
אם שמרנו על ערך המטבע רק על ידי יצירת אינפלציה אז בעצם לא עשינו כלום, כי האינפלציה גורמת גם להעלאת עלויות ייצור ואז היצואנים לא הרויחו מזה כלום.
מה שנגיד בנק ישראל עושה זה רכישת דולרים, לא הדפסת שטרות. אם הנגיד יוצר ביקוש מלאכותי לדולרים הוא לא "מבזבז כספי ציבור" בגלל שבסופו של דבר הדולרים האלה יומרו בחזרה לשקלים (מלחמת המטבעות לא תימשך לנצח) וזה גם לא גורם ישירות לאינפלציה.
בעצם מה האלטרנטיבה שהמאמר מציע? לתת לשקל לעלות?
אם השקל יעלה יותר מדי אז הרבה יצואנים וחברות שמספקות שירותים ליצואנים יפשטו את הרגל והרבה מאוד אנשים יהפכו להיות מובטלים, אבל זה לא נגמר כאן. אם המטבע יעלה יותר מדי אז מוצרים שמיוצרים בחו"ל יהיו הרבה יותר זולים מהתוצרת הישראלית, וייצרנים ישראלים לא יוכלו לעמוד בתחרות. כתוצאה מזה עוד חברות בארץ יפשטו רגל או יאלצו להעביר מפעלים לחו"ל, כך או כך מדובר בעוד הרבה אבטלה ועוד הרבה הוצאות שיצאו בחו"ל ולא בישראל. זה מחיר מאוד כבד לשלם בשביל להפסיק את רכישת הדולרים, והמשבר שניקלע אליו אם נפסיק עם המדיניות הזו גרוע בהרבה מזה שניקלע אליו אם נמשיך עם המדיניות הזו.
עד עכשיו ישראל לא נפגעה מאוד מהמשבר (לפחות יחסית למדינות אחרות), והרבה מאוד מזה בזכות נגיד בנק ישראל סטאנלי פישר שכזכור הוא גם הוציא את ישראל מהאינפלציה הנוראית שהיתה בשנות השמונים. אבל גם אם נעזוב את העבר שלו שמראה שהוא כנראה מכיר את הכלכלה הישראלית יותר מכולנו ויודע יותר טוב מכולנו איך לבלום אינפלציה, לפני שמתחילים להשמיץ את הפעולות שהוא עושה, אנחנו חייבים לבחון גם מה האלטרנטיבה לפעולות שלו ומה ההשלכות הצפויות בגללה. באותה נשימה שבה הנגיד מנסה לבלום את המטבע הוא גם נלחם באינפלציה, ואני חושב שהוא מטפל במדיניות המוניטרית של ישראל בצורה הכי טובה שאפשר תוך שקלול כל הצרכים של החברה גם למניעת אבטלה וגם למניעת אינפלציה.
ברור שהמצב של רכישת דולרים הוא לא אידיאלי, אבל האם יש כאן מישהו שיכול להסביר איך האלטרנטיבה טובה יותר?
כרגיל, הסבר מעולה. חסר עוד כח למאזן והוא החוב החיצוני האדיר של ארה"ב לבנקים סינים: לארה"ב יש אינטרס לפחת את הדולר על מנת להקטין את החוב בעוד שלסין אינטרס הפוך.
שוב חוזר ועולה הניגון:
ירשו לי כל הסוציאליסטים והמומחים לקפיטל ולקפיטליזם כאן ובכל מקום,להזכירם כי מטרת הסוציאלזם היא מציאות כלכלית ללא כסף כלל.כלומר חייבים תמיד לשאול את השאלה המתבקשת: מה צריך להעשות במצב הנוכחי,ע"מ להגיע יום אחד למטרה זו או לפחות להתקרב אליה?
רוצה לאמר שתהיה זו צביעות להגיד ש"מלחמת המטבעות" החלה לפני חודש,רק משום שאיזה פונקציונר בראזילי שחרר את רצף המילים הזה כסיסמא חדשה או סלוגן,לחלל של המילייה.מלחמת המטבעות קיימת החל מהרגע בו הספקולטיביות והסחר בהם (המרת האחד כנגד השני) החלו.משמע מה שרגוע היום,יסער מחר ומה שסער שלשום נרגע אתמול.ממש כמו בבורסה. וכרגיל החכמים המועטים עם היד על הדופק יזכו בקופה והשאר,שוב כרגיל,יאכלו אותה.
ברור לגמרי שגלובליזצית הקפיטליזם התאגידי הניאו ליבלרלי,תשמח להשען על מטבע עולמי אחד, לה ממש לא יהיה אכפת אם העיסוק הספקולטיבי בשוק המטבעות יגוע.
ע"מ למכסם רווחיה היא תצטרךבעיקר,מיסי יבוא ויצוא נמוכים ככל האפשר בעולם כולו ו…פערי שכר מינימום,גדולים ככך הניתן בין המדינות ה"מיצרות" לבין המדינות ה"צורכות".זה עיקרו של העסק האפל הזה והבסיס לרווחיותו.
למשק האינטרנציונל הסוציאליסטי העולמי,ג"כ לא יהיה אכפת שיהיה מטבע אחד,אפילו הורדת מיסי היבוא והיצוא אינם אמורים פגוע בחלוקת העודפים הצודקת.
כלומר ההבדל היחידי בין הגלובליזציה לאינטרנציונל היה ויהיה:
שכר מינימום שווה לשעת עבודה עולמית (שמ"ש לע"ע).
מכאן שמוטב לתת לגלובליזציה לבצע את חלקה בעיסקה.
החלק שלנו יצטרך להתרחש במקביל ובלי ליצר קו התנגשות עם חשכת הגלובליזציה.כלומר החלת שמ"ש בע"ע בדרכים דמוקרטיות דרך מוסדות בין לאומיים החל מהאו"ם.
יש סיכוי טוב שזה יתפוס.
ואחר כך יהיה בוקר.
מסכים.
אין דומה הצלת הקפיטליזם המושחת להצלת האדם העובד, ביוון, באירלנד, ובכל מקום אחר.
ובהערת ביניים – זאת הבין גם הציבור בארה"ב שהפנה גבו למציל הבנקים בוול סטריט, בכספי הציבור שמשלם מיסים. אובמה, שסמך על אנשי הכלכלה של האתמול – הציונים בן ברננקה, לארי סאמרס, וראש הפד-בנק לשעבר פול וולקר ושותפיהם לכלכלה הפרידמניסטית או הרייגניסטית, אשם במידה רבה בכך שהעם לא נותן בו אמון, לאחר שכטריליון דולרים זרמו לקופות וקופוני הבנקים, ולא עזרו במאומה לעם! ואשר ל"סין האדומה" – היא כבר אדומה מדם המנוצלים! 300 משפחות שולטות בסין, וכינוי הזרם השולט שם כ"מפלגה קומוניסטית" עולב בקומוניסטים האמיתיים! זו היתה טעות מביישת להזמין את נציגי סין העושקת לועידת המפלגה הקומוניסטית הישראלית האחרונה בחיפה!
בדיוק.
מק"י הזמינה את נציגי משטר-החושך הזה???
אידיוטים.
אני רוצה להגיב קצת לכמה מהתגובות:
איתי: החוב של ארה"ב לבנקים הסינים נקוב בדולרים. זה אומר שלסינים יש אינטרס שהמטבע שלהם יהיה מופחת, אבל זה לא נותן שום אינטרס לאמריקאים להשאיר את הדולר נמוך. מבחינת האמריקאים, שהמטבע שלהם הוא דולר, הם ישלמו בדיוק את אותו הדבר בלי קשר לערך המטבע הסיני בגלל שהסכום נקוב במטבע שלהם (דולר). בגלל שכל החובות של ארצות הברית נקובים בדולרים, זה בכלל לא שיקול אם הדולר יעלה או ירד כי מבחינתם זה אותו סכום. ירידת המטבע הסיני לא מגדילה להם את החוב ועלייה של המטבע הסיני לא תגדיל להם את החוב כי ממילא החוב שלהם נקוב בדולרים, שזה המטבע המקומי שלהם.
אתה יכול להיות בטוח שכל ניסיון השפעה של האמריקאים על המטבע הוא רק בגלל שהם רוצים להגדיל את היצוא ולהקטין את היבוא.
לסדרן דשא:
אני אולי לא מאוד בקיא בסוציאליזם, אבל לא שמעתי מעולם שסוציאליזם דוגל בסחר חליפין וביטול הכסף. עד לפני קריסת Bretton Woods system באמת הכסף לא היה סתם שטרות ומטבעות, אלא כל מטבע ייצג את ערך המתכת שממנו הוא עשוי וכל שטר ייצג בעלות על כמות מסויימת של זהב שהוחזק בכספות של הממשלה והיה אפשר לפדות את השטרות ולקבל זהב אם אתה נורא רוצה. עדיין היה קפיטליזם ולא סוציאליזם בארה"ב למרות שהשטרות לא היו באוויר כמו היום ולא היתה יכולה להתפתח מלחמת מטבעות. למעשה גם בתקופות שבן היה סחר חליפין טהור ולא היה שימוש נפוץ במטבעות מתכת עדיין היו עשירים והיו עניים והפערים החברתיים היו עצומים. אני לא חושב שבאמת יש קשר בין סוציאליזם לבין צורת המסחר.
הספקולציות על המטבעות התחילו ב-1971 כשקרסו הסכמי Bretton Woods וארה"ב הפסיקה לאפשר לפדות שטרות בזהב, מאז השטרות הם רק נייר ואפשר לעשות דברים כמו מלחמות מטבע. מלחמות המטבע שמדובר עליהן במאמר התחילו רק לקראת סוף 2008 בעקבות המשבר הכלכלי והנסיונות של מדינות שונות להתמודד איתו.
לנכד למייסדי "הציונות העובדת":
חשבת על מה היה קורה אם אובמה לא היה מזרים את אותו טריליון לבנקים?
כי אם כל אותם הבנקים היו פושטים רגל אז הרבה מאוד אנשים היו מאבדים את כל החסכונות שלהם, ומדובר בכמות של אנשים גדולה פי כמה וכמה מכל תושבי ישראל ביחד. כמות עצומה של אנשים שעבדו בזיעת אפם כל חייהם בשביל הכסף הזה ופתאום הכל אובד. טריליון דולר לא היה מכסה אפילו את הנזק הפסיכולוגי שהיה נגרם לאנשים ממצב כזה. וזה לא רק החסכונות, רבים גם היו מאבדים את עבודתם, כי הרי גם המון עסקים יאבדו את כל חשבונות הבנק שלהם ויפשטו רגל וכל העובדים שלהם יהפכו למובטלים. אנשים היו מאבדים בשבוע אחד גם את העבודה וגם את כל החסכונות, וזה אחד הדברים שיכולים לגרום לאדם להשתגע ואפילו להתאבד בגלל שהחסכונות הם מעין ביטוח כדי שיהיה ממה להתקיים במידה ותפוטר עד שתמצא עבודה חדשה, ואם איבדת גם אותם וגם את היכולת להרויח אותם בחזרה (כלומר את העבודה שלך) אז המצב שלך הוא ממש נוראי.
לסיכום:
לפני שאנחנו מחליטים שצעדים שמישהו נוקט הם נוראיים אנחנו צריכים גם לשקול מה היתה האלטרנטיבה של אותם צעדים. כשמישהו צריך לבחור בין שתי מצבים ששניהם דיי גרועים הוא צריך לבחור במצב הפחות גרוע מביניהם ולפני שאנחנו באים כלפי מישהו בטענות על ההשלכות השליליות של פעולותיו אנחנו צריכים לחשוב טוב אם האלטרנטיבה היתה מביאה למצב יותר טוב.
לברק:
תגיד לי מה אתה רוצה ממני:
ראשית קרא את דבריך אתה שנית: כזה ספגטי,איך אפשר בכלל להתיחס למשהו.
ושנית קרא את דברי עוד פעם.מה חבל שמצאת זמן להתיחס בצורה שיטחית ושגויה לשוליהם (שלא לדבר על התיחסות לנושאים שלא דנתי בהם כלל:"שוק חליפין",מה זה?).
והכי מעצ'בן שבחרת להתעלם מעיקרם (שמ"ש בע"ע).
נו טויף,שיהיה.
אל תטרח לענות.
ברק,
הוא כולה הגן, על וול-סטריט וכנופייתה, מפני הסיכוי למהפיכה.
כאשר מיליונים רבים, מרוסקים בבת-אחת לרחוב – יש סיכוי, שהאש תתפרץ ותבער ותביא עמה את המהפיכה, במהרה בימינו אמן.
זה דבר טוב על-פי כל קנה-מידה.
נכון שנפילת הבנקים הגדולים הייתה גורמת לזעזוע במשק, אבל למה בדיוק כספי משלם המיסים נחוצים לשם כך? האם החילוץ או ההלאמה יובילו לכך שבעתיד רווחי אותם בנקים יופנו לתועלת כלל הציבור האמריקאי? או שמא ימכרו לבעלי הון בפרוטות, כפי שקורה בכל הפרטה? האם נעשה שינוי משמעותי ברגולציה המונע מכשירים פיננסים משוכללים שאינם מבוססים על מציאות כלכלית איתנה? היום כולם מחפשים שוב לרכב על הבועה הבאה. לוודא כי יש "צמיחה" ונמשכת תרבות הצריכה, ולא לדאוג ליציבות פיננסית המתבססת על סחר במוצרים קיימים. לא יתכן כי הרווחים יגיעו למעטים וההפסדים יחולקו בין מיליוני או מיליארדי אנשים.
אני אענה שאלה שאלה:
1) כספי משלם המיסים נחוצים למניעת נפילת הבנקים בגלל שבלעדיהם הבנקים היו פושטים רגל ואותם משלמי מיסים היו מאבדים את כל חסכונותיהם ורובם אף את עבודתם. אפשר להסתכל על זה כעל עמלת "הצלת חסכונות" שבלעדיה משלם המיסים היה מאבד הרבה יותר.
2) שאלת גם על חילוץ וגם על הלאמה. לגבי חילוץ כנראה שלא, למרות שבכל זאת רוב הבעלות על הבנקים האלה נמצאת בידי הציבור בתיקי השקעה ובקרנות הפנסיה, אבל במקום לעזור לכל מאות המליונים זה יעזור רק לעשרות המליונים שמחזיקים מניות של בנקים בחסכונות שלהם. לגבי הלאמה השאלה אני אפצל לשני מקרים, אחד אם הם לא יופרטו אחר כך ואחד אם הם כן יופרטו אחר כך (והשני נשמע סביר). אם הם לא יופרטו אז כן, הרווחים יופנו לטובת כלל הציבור האמריקאי. אם הם כן יופרטו, אז המחיר שישלמו עליו בזמן ההפרטה יגלם את הפוטנציאל לרווחים עתידיים ולכן גם במקרה הזה התשובה היא כן, מכיוון שהכספים שיתקבלו מההפרטה מגלמים בתוכם את הרווחים העתידיים הצפויים לבנקים.
לגבי שני הסעיפים יש לציין שהממשלה גובה מהבנקים מס מיוחד בשביל ה"ביטוח" שהממשלה מעניקה להם מפני פשיטות רגל, כך שחלק מרווחי הבנקים ממילא מועבר למדינה לטובת כלל הציבור.
3) לא, זה לא יימכר בפרוטות אלא בשווי ההוגן של הבנק, שהוא השווי שמגלם את הרווחים העתידיים שצפויים לו. למה זה לא ימכר בפרוטות? בגלל שכל הפרטה של בנק תהיה במכרז למרבה במחיר, ואם מישהו יציע פרוטות עבור הבנק אז יהיה מישהו אחר שיציע סכום יותר גבוה מכיוון שהוא רוצה לזכות במכרז, עד שנגיע להצעה הכי גבוהה שתשקף את ההערכה הכי גבוהה לשווי הרווחים העתידיים של הבנק, וכל הכסף מהמכרז ייכנס לקופת המדינה שהיא לתועלת הציבור (או לפחות אמורה להיות לתועלת הציבור).
4) כן, עכשיו בדיוק יצאו תקנות באזל 3 שמעדכנות את הרגולציה על הבנקים בעקבות לקחים מהמשבר הכלכלי ומצפים שהן ייכנסו לתוקף בתחילת 2013. נעשה במסגרת באזל 3 שינוי מהותי ברגולציה. לא חקרתי לעומק בדיוק את תוכן השינויים ברגולציה, אבל עשו אותם כך שהם היו מונעים את הקריסה שהיתה עלולה לקרות במשבר הכלכלי.
לגבי אותם מכשירים פיננסיים משוכללים שאינם מבוססים ישירות על מציאות כלכלית איתנה, השימוש העיקרי בהם הוא לגידור סיכונים של חברות. כלומר חברות משתמשות בהם בשביל לגדר את ההפסדים שלהם ולמנוע מצב של קריסה בגלל שינויים לא צפויים בתנאי השוק. הבנקים בסך הכל סיפקו אותם לחברות בשביל לשמור על האיתנות הפיננסית של החברות.
לגבי הבועה הבאה, אי אפשר לדעת מתי היא תתפוצץ או מתי יהיה המשבר הכלכלי הבא, אבל עושים את כל המאמצים בשביל למנוע קריסות כמו אלה שהיו במשבר הכלכלי הזה.
לגבי הרווחים, כפי שציינתי בתשובה לשאלה 2 בנקים חייבים לבטח את עצמם אצל הממשלה, וזה חלק ברווחי הבנקים שמגיע לממשלה ולכן הממשלה מזרימה כספים בחזרה לבנק כשהבנק במשבר. זה כל הרעיון של ביטוח. אם סופרים את כל הרווחים של ממשלת ארה"ב מאז שהתחילו עם הביטוחים האלה (שזה אומר בערך 1930), ומצמידים את זה למדד המחירים לצרכן, אני דיי בטוח שהסכום הזה עובר את הטריליון שעכשיו המדינה משקיעה בחזרה בבנקים. הציבור מקבל את החלק הקטן שלו ברווחים של הבנקים וכמובן שיש לזכור שהציבור לא משתתף בכל ההפסדים של הבנקים, אלא רק במקרים שבהם הבנק קורס. אם משתתפים רק בחלק מההוצאות (רק במקרה של קריסה) אז מקבלים רק חלק מההכנסות (הביטוח שהבנק משלם למדינה).
מעבר לכל מה שנאמר כאן, הבנקים גם משלמים מיסים וזה בהחלט חלק מההכנסות שלהם שמגיע לציבור.
ככה בדיוק זה יהיה, כל עוד תאופשר הרגעת-העם, באמצעות הזרמות-כספים רגעיות ועלובות אלה, תחת לדחפו למהפיכה הקומוניסטית.
תודה על התשובה המפורטת, אלמד את הנושא שוב.
להבנתי, בארה"ב החילוץ הציל חברות שעיקר מפלתן היה בנכסים "רעילים", רובם קשו לסחר במשכנתאות. האם גם כאן מדובר בגידור הפסדים? לקחת משכנתא שאין סיכוי רב שיחזירו אותה, לחלק אותה לנתחים ולסחור בהם, מה שהוביל בסוף ליצרת בועה שהועילה רק למנהלי הקרנות והחברות: האמריקאי הממוצע זכה לגור שנה-שנתיים בבית שהוא לא יכול להרשות לעצמו. זה לא ממש רווח. הבסיס לסחר בחובות הוא תאוות בצע גרידא ויצירת רווחים היכן שאינם קיימים. מיליון חברות ממונפות המציגות מצג שווא של צמיחה על מנת לעודד אנשים מהרחוב לרכוש את האגח"ים שלהם. משהו במערכת הזו רקוב מהיסוד.
אכן המשבר נגרם כתוצאה מבועה במשכנתאות. זה לא בדיוק מסחר המשכנתאות אלא יותר נכון ביטוח משכנתא. בנוסף יש לציין שמשכנתא נחשבת להלואה יחסית בטוחה בגלל שיש את הבית בתור עירבון.
הבנקים אומנם נתנו לאנשים משכנתאות בלי לבדוק הרבה פרטים, אבל זה לא נורא כל עוד יש להם עירבון על הסכום (כלומר הבית). בנוסף, על מנת לגדר את עצמם מפני מפולת של הנדל"ן (כמו זו שקרתה) הם ביטחו את המשכנתאות אצל גופים אחרים, בעיקר אצל Lehman Brothers. הבעיה היתה כשבאמת הנדל"ן קרס, והיו הרבה תביעות של ביטוח משכנתא אצל Lehman Brothers ולא היה להם מספיק כסף בשביל לכסות את כל הביטוחים, ולכן הם פשטו את הרגל. כשהחברה Lehman Brothers פשטה את הרגל הבנקים לא קיבלו את הכסף שהם היו אמורים לקבל ואז גם הם היו כמעט בפשיטת רגל, ואז הממשלה הצילה אותם. העניין של ביטוח משכנתא נועד בדיוק בשביל להגן מפני מפולות כמו זו שהיתתה במשבר, והבנקים נכנסו למשבר רק בגלל שלא היה כיסוי לביטוח שלהם. ראוי להזכיר גם שהבנקים לא משתפים פעולה זה עם זה אלא מתחרים זה בזה, כך שלא היתה לאף בנק דרך לדעת שגם כל שאר הבנקים מבטחים את המשכנתאות אצל אותה חברה, ובעצם פשיטת הרגל של Lehman Brothers הפתיעה גם את הבנקים ואמצעי הגידור שהם נקטו בהם (ביטוחי משכנתא) לא היו יכולים להתממש. אני לא חושב שאפשר לקרוא לביטוח משכנתא "נכס רעיל", בגלל שבסופו של דבר הוא באמת נועד לגידור ההפסדים של הבנקים ממשכנתאות שלא נפרעות.
ביטוח משכנתא זה דבר טוב, וטוב שהם עשו אותם. הבעיה של הבנקים היתה שהם הסתמכו על הביטוח יותר מידי. אף אחד לא העלה בדעתו שהחברה Lehman brothers תפשוט רגל בדיוק כמו שאף אחד היום בישראל לא מעלה בדעתו שבנק לאומי יפשוט רגל או שביטוח מגדל יפשוט רגל.
כמו שרוב האנשים לא לוקחים בחשבון את האפשרות שחברת הביטוח שלהם תפשוט רגל כשהם קונים ביטוח רכב, והם גם לא לוקחים בחשבון את האפשרות שהבנק שלהם יפשוט רגל כשהם פותחים חשבון בנק, ככה גם אותם בנקים בארה"ב לא לקחו בחשבון את האפשרות שחברת הביטוח שלהם תפשוט רגל כשהם לקחו ביטוח משכנתא.
אפשר להיות חכמים בדיעבד ולהגיד שהבנקים לא היו צריכים לתת את המשכנתאות למרות ביטוח המשכנתא, אבל רק אם אתה יכול להגיד באמת ובתמים שלפני שאתה קונה ביטוח אתה מתחשב ברצינות באפשרות שחברת הביטוח תפשוט רגל וייתכן שלא תוכל לכסות את הביטוח של הרכב במקרה של תאונה. וגם אז יהיה אפשר להגיד שאתה בערך היחידי במדינה שעושה את זה.
אם למשל יווצר בישראל איזשהו ערפל מוזר שגורם למתכות להחליד והוא יגרום לכל חלקי המתכת ברכבים בתל-אביב להחליד עד כדי כך שהרכב יהפוך לבלתי ניתן לשימוש, אז יכול מאוד להיות שיהיו חברות ביטוח שיפשטו רגל בגלל זה ואנשים לא יקבלו את הכסף מהביטוח בגלל שלא יהיה לחברת הביטוח מספיק בשביל לכסות את הנזקים. אבל מה הסיכוי שדבר כזה יקרה?
אם נורא רוצים, בכל זאת אפשר לבוא בביקורת נגד המערכת הקפיטליסטית בכללותה. בקומוניזם לא צריך בנקים, בגלל שהמדינה דואגת לכולם. אומנם קצב הצמיחה הממוצע של המשק הוא יותר איטי מאשר בקפיטליזם, אבל בקומוניזם אתה נמנע מהרבה משברים כלכליים. וכמובן יש את העניין של סגירת הפערים החברתיים.
אוקיי, אבל ביטוח משכנתא אינו המקום היחידי בו מסתוב כסף שאין לו כיסוי.
האין זה נכון לומר כי היום, לעומת שנות ה70 למשל, ישנו מצב כי בנקים וחברות ביטוח, מקבלים ערבויות מול הלוואות שהן בעצמן תלויות באלפי נתונים "ספוקלטיווים"? אם אילן בן דב יכול לקנות את פרטנר, כאשר יש לו בערך רק 10% מההון הנחוץ לעיסקה, והשאר הוא הלוואות מסוגים שונים, האם לא מדובר בסכנה אדירה ליציבות לא רק שלו, אלא גם של הבנקים המעורבים?
כלכלה שמבוססת על הלוואות ענק ואג"חים מנופחים, אינה יכולה להמשיך לתפקד לאורך זמן. זהו מעין משחק פירמידה שכולם יודעים כי בסוף יגמר. הרעיון שצריכה להיות כל הזמן "צמיחה", במקום יציבות ושגשוג הנובע משיפור באיכות חיים של התושבים ולא צמיחה של שווקים חדשים, הוא פשוט רקוב ביסודו. הבעלויות הצולבות בארץ, כאשר הבנקים תלויים בתאגידים ולהיפך, אשר מאשרים אשראי וחברות נדל"ן ממונפות, אינו נוטה לטובת האזרחים. לא מספיק לומר כי יש למנוע מאנשים רבים להפסיד את הכסף שהשקיעו בדירה או באג"ח של אפריקה ישראל, אלא לוודא כי לא ינתן מלכתחילה אשראי שכזה לאותן חברות.
יש לציין כי אין צורך לעבור לשיטה קומוניסטית, על מנת להפסיק את ההפסדים והסכנות בשיטה הקיימת. מגבלות מתאימות, ידאגו לכך שאולי לא יהיו אפשרויות להפוך למילארדרים בין לילה, אך בהחלט ניתן יהיה להתפרנס בכבוד ולא לאבד את רכושך בשניה. החזירות מהמינוח "קפיטליזם חזירי" הוא החלק היותר בעייתי.
יכול בהחלט להיות שיש הרבה בועות שאנחנו לא מודעים אליהם, אבל לא כל כסף ללא כיסוי הוא בהכרח בועה.
אני לא בטוח לאיזה בדיוק מהנתונים אתה קורא "ספוקלטיווים", והייתי שמח אם היית מפרט יותר. הבנק נותן לאילן בן-דב הלוואה בגלל שהוא ראה את התוכנית העסקית שלו והוא מעריך שיש סיכוי סביר שהיא תצליח. אומנם זו הלוואה מסוכנת, אבל הבנק דורש ריבית גבוהה בהתאם לגובה הסיכון. בשביל למנוע סכנה ליציבות של הבנקים הבנקים גם מחוייבים לשים הרבה כספים בצד כנגד הלוואות מסוכנות כגון אלו לפי תקנות הרגולציה של הפיקוח על הבנקים. הבנק מניח שאם הוא ייתן 200 הלוואות כאלה ובממוצע 30 לא יצליחו להחזיר את הכסף, אז הרווחים שלו מ170 העסקאות שהצליחו יהיו יותר גדולים מההפסדים שלהם מ30 העסקאות שנכשלו. הבנקים לוקחים בחשבון את האפשרות שהלוואה תיכשל והם מעסיקים הרבה סטטיסטיקאים בשביל להעריך סיכוי לכישלון של הלוואה. כמובן שגם הרגלולציה על הבנקים דורשת מהבנקים להחזיק אחוזים יותר גבוהים מערך ההלוואה כנגד הלוואות יותר מסוכנות, וזה מנטרל את רוב הסכנה ליציבות הבנקים.
בזכות הרגולציה הסבירה בישראל אף בנק ישראלי לא קרס במשבר הכלכלי למרות שהמשבר גרם להפסדים לרוב הבנקים. בחו"ל בנקים רבים קרסו, בחלק מהמקרים הממשלה הצילה ובחלק מהמקרים הבנקים פשטו רגל, אבל בחו"ל הקריסות היו בכמעט כל מדינה מפותחת. היות שהמאמר מביע ביקורת כלפי סטאנלי פישר, אני אציין שאת הרגולציה על הבנקים עושים בבנק ישראל וזה שהבנקים הישראלים לא קרסו במשבר זה בעיקר בזכותו.
כלכלה שמבוססת על הלוואות ענק ואג"חים מנופחים יכולה לתפקד לאורך זמן, הצמיחה שלה תהיה יותר מהירה בממוצע אבל מצד שני יהיו בה גם יותר כשלים ומשברים. בסופו של דבר אומנם יש משבר, אבל צריך לזכור שהשבר לא מוחק בבת אחת את הרווחים של כל השנים שעברו מאז המשבר הקודם. אם השקעת בבורסה מדצמבר 2001 עד דצמבר 2009 אתה עדיין הרווחת הרבה למרות המשבר הכלכלי שהיה בשנת 2008 (בין אם השקעת בישראל או בארה"ב או אפילו באירופה). חשוב לזכור שחלק מאוד גדול מהנפילה של הכלכלה בזמן משבר נובע מזה שאנשים חושבים במצב מחשבה של משבר וממהרים למכור את כל ההשקעות והכל מתרסק בגלל הצפת ההיצע הרבה מעבר למה שהוא היה אמור לרדת, אחרי שנה של משבר תמיד באה שנה של צמיחה שמחזירה את השוק למקום שהוא באמת נפגע ממנו במשבר וזה תמיד הרבה פחות ממה שחושבים. למשל בישראל כל הנזק מהמשבר נבע אך ורק מהפאניקה, ובתור ראייה לכך שנה אחרי המשבר השוק חזר לאותו מצב שבו היה לפני המשבר ואפילו קצת מעל.
לגבי ההבדלים בין צמיחה ושגשוג, שני המושגים בעצם אומרים את אותו הדבר. גם הקפיטליזם משפר את איכות החיים של התושבים. פעם לעניים לא היה מה לאכול. עם הזמן השוק צמח ולעניים כבר היה מה לאכול אבל הם עדיין לא ידעו לקרוא. עם הזמן השוק המשיך לצמוח והעניים גם למדו לקרוא. אחר כך גם נהיה לעניים גם טלפונים בבית כשהמשק המשיך לצמוח. היום בישראל לעניים יש אפילו מחשב עם אינטרנט בבית. אני יכול גם לדבר על השיפור במצב של מעמד הביניים ועל השיפור במצב של העשירים אבל אני חושב שהדוגמה של העניים דיי מתארת את המצב והאנלוגיה למעמד הביניים ולעשירים דיי דומה. זה מראה שלמרות שהחברה קפיטליסטית, עדיין אותה צמיחה הביאה לשיפור גם באיכות החיים של התושבים. צמיחה כלכלית מעידה על שיפור ברמת החיים הכוללת במשק, והיא כמעט תמיד משפיעה גם על העשירים וגם על העניים.
לגבי המקרה של אפריקה ישראל, אף אחד לא יכל לדעת מראש שהיא תיפול ותיכשל במימוש האג"חים. זו חברה שפעלה במשך שנים רבות וקיימה את כל ההתחייבויות שהיו לה לפני 2008, ולא היה ניתן לחזות שיהיה לאג"חים שלה כשל אשראי. ברור שכל פעם שאתה רוכש אג"ח מחברה אתה חשוף לסיכון אי-פירעון, ובגלל זה אג"חים של חברות מציעות ריבית הרבה יותר גבוהה מאשר אג"חים של הממשלה. כשאתה מקבל יותר ריבית זה תמיד בגלל שאתה נחשף ליותר סיכון, מי שקנה את אותן אג"חים ידע את זה ובכל זאת הוא הלך על הסיכון באג"ח של אפריקה ישראל ולא על הבטוח של אג"חים של ממשלת ישראל כי הוא רצה להרויח יותר על האג"ח. מי שלא רוצה להסתכן שהאג"חים שהוא קונה לא ייפרעו צריך גם להסתפק בריבית הצנועה של אג"חים של ממשלת ישראל, וכשמישהו קונה אג"ח של חברה הוא לא יכול לדעת בוודאות אם האג"ח ייפרע או לא והוא צריך לקחת את זה בחשבון. אם אתה מסוגל לדעת לאיזה חברות יש יכולת לפרוע חובות ולאיזה אין יכולת לפרוע חובות אז אתה יכול לעשות מזה הרבה כסף. לגבי משכנתאות, הן נחשבות לאחד מהסוגים היותר בטוחי של הלוואות בגלל שבתור ערבון יש את הבית ששווה 100% מהסכום המבוקש. בעצם בגלל שבדרך כלל בנקים לא יתנו משכנתא על כל הבית אלא על לכל היותר 90% מהבית, יוצא שאפילו אם מחירי הבתים יורדים ב10% עדיין הערבון יכסה את כל הסכום. מה שקרה בארה"ב זה שמחירי הדירות ירדו בבת אחת בכ-50%, וזה הרבה מעבר למה שהבנקים נערכו אליו. בסופו של דבר אי אפשר לצפות הכל מראש. לגבי הרעיון של לא לתת בכלל הלוואות ומשכנתאות, זה אומר בין היתר שרוב האנשים לא יוכלו לקנות דירות, ולמרות שעם זה אולי אפשר עוד להסתדר אי-מתן הלוואות הוא הרבה יותר בעייתי. אם לא ייתנו הלוואות זה אומר שאנשים לא יוכלו לפתוח חברות עם רעיונות חדשים, אלא במקרה הכי טוב יוכלו למכור אותם לעשיר שמסוגל לפתוח חברה תמורת סכום קטן בהרבה ממה שהחברה היתה יכולה להרויח. זה יוצר מחסום אדיר בפני המעמדות הנמוכים ומונע מהם להתעשר אי-פעם, וקיבוע מעמדות זה אחד הדברים הכי פחות שויוניים שיכולים לקרות בחברה. אם לא יהיה בחברה שוויון הזדמנויות להרויח כסף אז לכל מי שהוא לא עשיר לא יהיה שום אינטרס ליזום והרבה המצאות נהדרות לעולם לא יגיעו לשוק. שלא לדבר על הנצחת הפערים החברתיים האדירה שהיתה נגרמת כתוצאה מזה.
לגבי מגבלות מתאימות שדואגות לכך שיהיה ניתן להתפרנס בכבוד ולא לאבד את רכושך בשנייה, הן קיימות והן נקראות הפיקוח על הבנקים. בישראל עד עכשיו הפיקוח על הבנקים עבד נהדר. בארה"ב אומנם הפיקוח פחות הדוק מאשר בישראל, אבל אצלהם גם יש את המנגנון שמחייב בנקים לבטח את עצמם אצל המדינה. השיטה הקיימת עושה מאמצים ניכרים למנוע קריסה של בנקים ואובדן חסכונות של אנשים, והיא עובדת בכלל לא רע.
אני חושב שאנחנו דיי גולשים מהנושא של המאמר (שבכלל מדבר על מלחמת מטבעות). ואני אשמח להמשיך את הדיון הזה (שהוא נהפך לדו שיח בינינו) בדואר אלקטרוני.
הדואר האלקטרוני שלי הוא:
Barak.Harel@gmail.com
ברק, ברור שלמאזן היצוא החלק החשוב ביותר בשיקולים אלו – לא מצאתי לנכון לכתוב זאת שכן הערתי היא תוספת למאמר. כל שרציתי לאמר הוא שהדפסת דולרים *גם* מפחיתה את ערך החוב.
מה שאמרתי הוא שערך החוב נקוב בדולרים ולכן הבנקים הסיניים יקבלו את אותה כמות דולרים.
אתה צודק שהדפסה יותר גדולה של כסף עלולה לגרום לאינפלציה וזה אומר שעם אותה כמות של דולרים אתה תוכל לקנות פחות.
למרות שבסופו של דבר הרוב הגדול של החובות של ממשלת ארה"ב הם כלפי האזרחים אז אני לא באמת מאמין שלחלק של החוב שהוא כלפי בנקים סיניים יש משקל משמעותי בהחלטות.
חשבתי שהתכוונת שלהפחתת שער המטבע של ארה"ב יש השפעה על ערך החוב של ממשלת ארה"ב, ובמקרה הזה באמת אין השפעה בגלל שהחובות נקובים בדולרים. אבל הדפסת דולרים אכן גורמת לאינפלציה שגורמת לירידה בשווי של הכסף.