טובה שיבר הגיב:

למקרא המאמר עולה תמיהה גדולה:

מדוע אפרים דוידי אינו מסוגל להגיד מילה טובה על יוזמה ברוכה של משרד האוצר?
בפירוש היוזמה מטרתה להפחית את דמי הניהול של החוסכים בקרנות הפנסיה ומה רע בכך?
גם אם נניח שכל טענותיו האחרות של דוידי נכונות – ניצול כספי הפנסיה ע"י הטייקונים, מניעה מאנשי האיגודים המקצועיים לנהל את הקרנות – הרי שהחוסך הקטן שאותו מתיימר דוידי לייצג רק ירויח מהפחתת דמי הניהול.

המאמר מבוסס על הנחות פשטניות העומדות בסתירה למציאות שהיא מורכבת יותר.

כך למשל תמהיל ההשקעות הרצוי לעובד בשנות ה 20 לחייו יהיה שונה לחלוטין מתמהיל ההשקעות המומלץ לעובד העומד על סף פרישה: תמהיל שחלקו הגדול מניות דווקא יהווה אלטרנטיבה כדאית לחוסך הצעיר: כל המחקרים ללא יוצא מן הכלל מעלים שלטווח הארוך השקעה באפיק המנייתי מניבה את התשואה הגבוהה ביותר למרות המשברים הפוקדים מעת לעת את הבורסות.
על כן חוסך צעיר שאופק ההשקעה שלו נע בין עשרים שלשלושים שנה ולעיתים אף יותר, יפיק תשואה נאה אם יחסוך בקרן פנסיה המושקעת ברובה במניות דווקא.

כמובן שהחוסך המבוגר העומד על סף פרישה ישקול שיקולים אחרים משום שלא ירצה להתפס במשבר פיננסי שיאדה חלק נכבד מהשקעתו דווקא שהוא זקוק לה. במקרה זה יעדיף להשקיע בקרן שנכסיה סולידיים.

כמו כן, כמו שאמר מגיב מעלי, יש כיום שפע עצום של קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות נאמנות ואפיקי השקעה נוספים המאפשרים בחירה התואמת את צרכיו של המשקיע: אף אחד אינו מכריח את הפנסיונר או את קשה היום להשקיע באפיקים המוגדרים ע"י מחבר המאמר כמסוכנים היות ויש לו אפשרות בחירה נרחבת.

הערה נוספת: כיום דווקא השקעה באיגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד היא השקעה מסוכנת וזאת משום שמחיריהן עלו במידה כזו שתשואתן (שיעור הריבית אותה מקבל המשקיע) היא אפסית.
משמעות הדבר היא זו: אם תשקיע היום בקרן פנסיה שמרבית נכסיה מושקעים באיגרות חוב ממשלתיות היא למעשה לא תניב לך תשואה כלשהי!
יתרה מזו -יתכן מאד שבשל התשואה האפסית שאיגרות החוב מניבות הולך וקרב היום בו הן לא יהיו אטרקטיביות למשקיעים, ואז יתכן מאד שגל גדול של מוכרים יוריד את שעריהן וכך אותן קרנות פנסיה "סולידיות" שעיקר נכסיהן מושקע באגח"ים ממשלתיים יאבדו אחוזים ניכרים מערכן.

טובה שיבר הגיב:

לידידנו "בין עיקר לטפל":

אכן, לאיש מאיתנו אין שמץ של מושג מה יקרה בעתיד ועל כן יתכן גם יתכן -על פי פרשנותך שלך – שאירועים עתידיים קטסטרופליים עלולים לפגוע אנושות בשוק ההון.
במקרה כזה הרי שגם קרן ממשלתית -_ואפילו תהיה מפוקחת על ידי האיגודים המקצועיים! -תפגע אנושות וזאת מן הסיבה הפשוטה שבעת " שמתרחשת מה שאתה קורא "מגה התמוטטות" החוסכים פודים את קרנות הפנסיה שלהם, ממש כפי שקרה במשבר האחרון, וכפי ושקורה ויקרה בכל משבר עתידי.
על כן גם קרן ממשלתית שאינה משקיעה כלל בבורסה תקרוס בשל מכירות מבוהלות של חוסכים אובדי עצות ואחוזי פאניקה.

טובה שיבר הייתה בעברה יועצת השקעות בבנק גדול ובשנות ה 80 הייתה עדה להתמוטטות מניות הבנקים בעיקבות פדיונות ענקיים של ציבור אחוז פאניקה.

הדבר האחרון שציפית שיקרה קרה, ותחילה הסבר קצר ודברי רקע:

כשהתברר לקברניטי המשק שההצעים במניות הבנקים עלולים למוטט את המערכת הפיננסית נקטו בצעד חסר תקדים עד אז והודיעו של הפסקת המסחר בבורסה עד להודעה חדשה.

בזמן שהבורסה הייתה סגורה עיבדו תכנית הצלה שתמנע את גל הפדיונות הענקיים במניות הבנקים, ואלה היו עיקריה:

למחזיקים במניות הובטחה הצמדה לדולר בערבות המדינה, ובנוסף להצמדה נשאו המניות ריבית שנתית בשיעור של 4% אם המחזיק במניות לא יפדה אותן במשך 4 שנים וריבית של 6% אם לא יפדה אותן במשך 6 שנים, אבל בכל מקרה שווי המניות הוצמד לשער הדולר, גם אם המניות יפדו לפני תום 4 שנים.

לכל הדעות הייתה זו הצעה הוגנת וטובה וגם רווחית: לא די שההצמדה לדולר שמרה על ערך המניות, אלא שמחזיקיהן זכו לתשואה של 4% מדי שנה וכל זאת כאמור בערבות המדינה, כך שלמעשה המניות הפכו לאיגרות חוב ממשלתיתו הנושאת ריבית שנתית של 4% או אם תרצה -איגרות חוב מיועדות.

בניגוד לכל היגיון חלק ניכר מן המחזיקים במניות העדיף, כשנפתח המסחר, למכור אותן ולא להצטרף למסלול ההצמדה לדולר.
עד כמה שזה נשמע מוזר אלה היו פני הדברים.
בחורה צעירה הייתי בעת ההיא ותמימה במקצת. בסניף בו עבדתי ניסיתי לשכנע את המשקיעים המבוהלים להצטרף למסלול ההצמדה ולהמנע ממכירת המניות, אבל הרוב הגדול כלל לא הקשיב לנימוקים שהעליתי אני, והעלו יועצי ההשקעות האחרים. הם רצו להפגש עם הכסף גם במחיר של הפסד ודאי.
לא הבנתי אז את מה שאני מבינה כיום: כשמתרחש משבר – בומבה בלשונך – המשקיעים בנכסים פיננסיים, גם אם האותם נכסים מגובים בערבות ממשלתית ומנוהלים על ידי הממשלה, ימכרו אותם כמעט בכל מחיר וזה מה שקרה אז -כשנפתח המסחר במניות ההצעים האדירים גרמו לירידה חדה בשעריהן.

כך שקרן ממשלתית אינה חסינה מפני קריסות: במקרה שאני מדברת עליו הקריסה הגיעה לשיעור של 17% ביום אחד (!)

במאמר מוסגר אעיר שגם במהלך המשבר הנוכחי קרובי משפחה וחברים מבוהלים נהגו להתקשר ולשאול את דודה טובה האם כדאי למכור את קרן ההשתלמות את קרן הפנסיה או את קופת הגמל.
כמובן שיעצתי שלא לעשות זאת בשום אופן משום שהייתי סבורה -ואני סבורה כך אף כיום – שהשווקים הפיננסיים נעים במחזורייות ולאחר משבר באה התאוששות.

ולסיכום: הנימוק שקרן שתנוהל על ידי הממשלה ותפוקח על ידי איגוד מקצועי כזה או אחר אינה ערובה לכך שלא תקרוס כשהמונים מפוחדים ירצו למשוך את כספם.

ברק הגיב:

לטובה שיבר – איגרות חוב ממשלתיות נחשבות לא מסוכנות בגלל שבטוח תקבלי את הכסף. אם תשקיעי במניות הבורסה יכולה גם לרדת ותיכנסי להפסדים, וזה סיכון שאת לוקחת. כמובן שעל הסיכון הזה המשקיע רוצה פרמיה, ולכן מניות הן דבר הרבה יותר רווחי שמניב הרבה יותר תשואה.

לאדון "בין עיקר לטפל" – יש לי שני דברים לספר לך:
1) אנשים לא מאבדים את השקעותיהם תוך 20 שנות השקעה, ואפילו במשברים גדולים כמו זה של 2008 אם תסתכל על הבורסה בעשרים השנים האחרונות תראה שבסך הכל היא הרויחה יפה מאוד, והרבה יותר מאשר אג"חים. זה לא המשבר הראשון שהיה וזה גם לא האחרון, היו כבר משברים כלכליים וסביר להניח שגם יהיו עוד משברים כלכליים, אבל גם אם סופרים אותם עדיין השקעה במניות יותר משתלמת.
גם אם מביאים בחשבון משברים כלכליים עדיין מניות מניבות יותר כסף. בשמונה השני האחרונות היה משבר כלכלי, אבל בכל זאת אם תסתכל על תעודת סל (סוג של נכס שעוקב אחרי מדד בבורסה) או על איגרת חוב ממשלתית אתה עדיין תראה שהבורסה הרויחה הרבה יותר. למרות הנפילה הגדולה בשנת 2008, העלייה בשבע השנים האחרות כיסתה את ההפסדים ואפילו נתנה הרבה מעבר. כשאתה משקיע כסף לפנסיה אתה בעצם משקיע לטווח מאוד ארוך וסביר להניח שמתישהו באותם 40 שנה יהיו משברים כלכליים, אבל בסופו של דבר עם כל העליות והירידות הבורסה תרויח הרבה יותר מאשר אגרות חוב ממשלתיות. אומנם אם אתה רוצה להשקיע מעכשיו לעוד שנה אז הסיכון שבדיוק בשנה הקרובה יהיה משבר כלכלי הוא רלוונטי, ולכן משקיעים ידרשו יותר תשואה על השקעה מניות. אבל אם אתה מסתכל על השקעה לעוד 30 שנה אז הסיכון דיי קטן בגלל שהעליות הגדולות שיש בדרך כלל מכסות ומתעלות על כל המשברים הכלכליים.

2) השינוי ברגולציה לא מבטל את האפשרות של קרנות לשמור על מדיניות של לכל היותר 10% מניות, ואם באמת יהיה ביקוש לקרן פנסיה כזו אז גם תהיה קרן פנסיה כזו להשקיע בה. זה לא פוגע בזכות של אף אחד להמשיך להשקיע בדרך שהוא רוצה, זה רק מאפשר מגוון רחב יותר של אפשרויות השקעה.

יש לשים לב שגם במצב היום יש סכנות במשברים בגלל שמותר להחזיק בתיקים גם אג"ח קונצרניים עם דירוג גבוה. צריך לזכור שגם חברות עם דירוג אשראי גבוה יכולות לפשוט רגל (זה קרה במשבר לחברה Lehman Brothers שהיה לה דירוג אשראי הכי גבוה שיכול להיות לגוף לא ממשלתי). גם אפריקה ישראל היתה עם דירוג אשראי גבוה לפני המשבר (ותראו מה קרה לאג"חים שלהם). אז אם מדברים על מגה משברים צריך לזכור שהם יכולים לפגוע מאוד גם במתכונת הנוכחית של קרנות הפנסיה.

אבנר הגיב:

בין עיקר לטפל- כן אג"ח מסובסדות (מיועדות) כבר לא נסחרות (והרי מדובר בסבסוד רגרסיבי באופן מובהק כי הוא נותן יותר למי שיש לו יותר) אבל לא חסרות אג"ח ממשלה לא מסובסדות (מיועדות) אם היה רצונו של איגוד מקצועי כלשהו לא להמר את כספי הפנסיונרים שלו בבורסה היה יכול לדרוש מקרן הפנסיה שלו לקנות אך ורק אג"ח ממשלתי. בסופו של דבר איגודי העובדים שלא מתביישים להתמכח ולהתווכח עם קרנות הפנסיה על נושאים אחרים לא דורשים זאת.

ברק הגיב:

לבין עיקר לטפל –
אם אתה ואנשים כמוך ירצו גם בעתיד קרנות פנסיה שפועלות כמו הקרנות של היום, אז יהיו לכם גם קרנות כאלה. אם יהיו מספיק אנשים שיסכימו איתך, אז גם יהיו קרנות פנסיה שישמרו על אותה מדיניות שהרגולציה מכתיבה היום, ואתם לא תיפגעו מזה.
כל מה שהחוק הזה עושה הוא לבטל את הרגולציה המטורפת ולאפשר לקרנות לשנות מדיניות, ולאנשים להיכנס לקרנות עם המדיניות שמתאימה להם.
אתה מעדיף שהכל יושקע באג"ח ממשלתי, ואני מעדיף שהכל יושקע במניות. לך תישאר האפשרות להשקיע בקרן פנסיה שמתאימה לך ובסך הכל החוק יאפשר גם לי להשקיע בקרן פנסיה שמתאימה לי. אם אתה לא רוצה סיכון בכלל, אז אתה יכול להשקיע בביטוח מנהלים במקום בקרן פנסיה. שמה הם מבטיחים לך אחוז קבוע מהכסף שאתה משקיע בפנסיה שלך ואין לך שום סיכון (חוץ מזה שהחברת ביטוח מנהלים תפשוט רגל, אבל סיכון כזה יש גם בקרנות פנסייה).
בגלל שתגדל התחרות גם תהיה יותר תחרות על העמלות, וכנראה יקחו מאיתנו קצת פחות עמלות וקצת יותר כסף יישאר אצלנו.

לטובה שיבר –
אבנר כבר דיי ענה לך. רק בשביל לחדד קצת, אני בטוח ששמעתם במהלך המשברים שהריבית במשק ירדה. הריבית במשק זו בעצם הריבית שמקבלים על איגרות חוב ממשלתיות או ליתר דיוק על מלווה קצר מועד (מק"מ) שזה סוג מסויים של אגרת חוב ממשלתית.

ושוב לכולם, איגרות חוב ממשלתיות הן השקעה בטוחה אך ורק אם אתה מתכוון להחזיק בהן עד לפירעון. אם הריבית פתאום עולה, אז הערך של איגרות החוב שלך יורד, ואפילו כאן אתה עלול להפסיד. רק אם תחזיק בהן עד המימוש אתה יכול להיות בטוח ברווח. אם קנית איגרת חוב ממשלתית לשלושים שנה בתחילת 2008, ומכרת אותה בתחילת 2009, אז הרווחת דיי הרבה על העסקה הזו.

טובה שיבר הגיב:

בין עיקר לטפל ידידינו שלום,

אינני מצליחה להבין מדוע אצל אנשי המחנה שאתה משתייך אליו סבורים כי אם יצמידו לברי הפלוגתא שלהם מילות תואר יהיה בכך משום הוכחה ניצחת לאמיתותו טענותיהם.

דומה שדווקא כשאוזלת התחמושת של הנימוקים הממשיים נשלף נשק יום הדין ומשוגר לעבר בר השיח כשהנשק הנפוץ ביותר הוא כמובן המילה הנוראית "פאשיסט" על הטיותיה השונות.

משועשעת אני תמיד להיווכח שנשק זה משמש את השמאל העיקבי לצורך כל עניין ואפילו אין הוא קשור כלל לנושא הויכוח או ההתדיינות.

גם ההאשמה של הצד האחר בכך שהוא "עבר שטיפת מוח" משעשעת ביותר: כפי הנראה רק מוחו של מי שאינו שמאלן עיקבי ניתן לשטיפה ואילו מוח של השמאלן העיקבי לעולם לא יהא ניתן לשטיפה.

אתה צריך להבין שקרנות הפנסיה ההסתדרותיות נקלעו לקשיים בעיקר בגלל הזדקנות המבוטחים ולטייקונים, תאוות בצע, נסיונות ל"חיסול" חברת העובדים אין כל קשר לכך:

אני אישית זוכרת את הימים בהם אובחנה הבעיה האקטוארית בקרנות ההן -בעיקר בקרן הפועלים החקלאיים ובקרן פועלי הבניין.נוצרה מציאות שבה הלך ופחת מספר המבוטחים העובדים ביחס למספר המבוטחים שיצאו לגמלאות.
במציאות הרגילה הכספים שמופרשים לצרכי פנסיה על ידי העובדים מספיקים לתשלום אותה פנסיה לגמלאים בשל העובדה שהיחס בין העובדים לגמלאים נמוך יחסית (הרבה עובדים – מעט גמלאים).

במצב בו גיל המבוטחים הולך ועולה והיחס בין העובדים לגמלאים גבוה (מעט עובדים – הרבה גמלאים)
הכספים המופרשים על ידי העובדים, שפעם הספיקו לתשלום הפנסיה של הגמלאים, אינו מספיק או במילים אחרות הקופה נמצאת במצב הנקרא גירעון אקטוארי.

כאמור, הדינמיקה המתוארת לא נגרמה מחמדנות של הטייקונים או מיישום אידיאולוגיה של ממשלת רשע וזדון המוצצת את דמם של העובדים.

יש שני פתרונות אפשריים לצאת מן המצב הזה – ואם יש באמתחתך פתרון אחר אשמח אם תעלה אותו.

הפתרון האחד הוא כפייה על פי חוק להגדיל את התשלומים שמפרישים העובדים. כמובן שכל סוציאליסט הגון יצא כנגד פתרון כזה שמשמעותו למעשה קיצוץ בשכר העובדים ואני סמוכה ובטוחה שאם פתרון כזה היה מוצע באתר הזה היו נכתבים מאמרים חוצבי להבות בגנותו.

נותר אם כן הפתרון האחר:

והוא דחיית גיל הפרישה וזה מה שנעשה גם במדינות אירופה (הבעיה שם היא חמורה יותר בשל המבנה הגילי הבעייתי במרבית המדינות – ריבוי שלילי והזדקנות מואצת של האוכלוסיה)
אבל גם לפתרון הזה התנגדו נמרצות אלה המגדירים עצמם כ "חברתיים" – העלאת גיל הפרישה? לא יקום ולא יהיה הזדעקה כולם ללא יוצא מן הכלל.

אתה

טובה שיבר הגיב:

והנה הפוסט שנמחק לעיונכם:

כפי שרשמתי בפוסט הקודם, הסיבה העיקרית למשבר בקרנות הפנסיה ההסתדרותיות נבע מכך שהרכב הגילאים בהן יצר מצב הנקרא "גירעון אקטוארי" – יותר כספים מופרשים מן הקופה מאשר נכנסים אליה.

כך, למרות שהקופות לא השקיעו אפילו אגורה בנכסים מסוכנים מצבן הפיננסי התערער עד לסף פשיטת רגל.

אדגיש שוב: המשבר נבע כמעט אך ורק מסיבה שאין עליה שליטה – הזדקנות האוכלוסיה והרכב גילאים "גרוע".

זו תופעה שתלך ותחריף בשנים הבאות: ברוב מדינות המערב המצב גרוע בהרבה מאשר מצבה של מדינת ישראל: בעוד שאצלנו הריבוי הטבעי חיובי ברבות מארצות אירופה הריבוי שלילי, דבר שיגרום מצד אחד להתמעטות האוכלוסיה ומצד שני להזדקנותה.

להערכתי אין פתרון מתקבל על הדעת לבעיה זו וכל המנסה להאשים גורם זה או אחר חוטא לאמת.

הפתרון הפחות גרוע יהיה העלאת גיל הפרישה למרות גל המחאות שהדבר יגרור (כמו שקרה בצרפת לאחרונה).
אנשי המקצוע מציעים כמובן גם פתרונות אחרים שהעיקרי שבהם הוא הגדלת ההפרשה ממשכורתם של העובדים. פתרון זה יתקל בהתנגדות נמרצת יותר מאשר ההתנגדות להעלאת גיל הפרישה משום שמשמעותו למעשה היא קיצוץ בשכר העובדים.

כשמרקס ניתח את המציאות של זמנו הבעיה כלל לא הייתה קיימת ועד כמה שידוע לי לא הוא ולא הוגי דעות מרכסיססטיים התייחסו לבעיה ועל כן אין משנה סדורה המציעה פתרון לתופעה הזו שתלך ותחריף ככל שתוחלת החיים תעלה.