יחד עם חברות הכנסת לשעבר תמר גוז'נסקי ונדיה חילו, תושבים רבים, ותיקים וחדשים בבת ים, חברים רבים מתנועת הנוער העובד, חד"ש, השומר הצעיר וגוש שלום עמדתי בעצרת מחאה נגד ההסתה חסרת הרסן של הימין בקריאה לגרש את הערבים מבת ים. היתה זו מחאה בעלת עוצמה נגד ההפגנה שאורגנה על ידי גורמים בימין שהחליטו להבעיר את אש השנאה לזרים בבת ים.

לצערי, לעצרת רבת המשתתפים של תושבי בת ים בשכונת רמת-יוסף נגד גילויי הגזענות והשנאה לאחר – השנאה לערבי בן הארץ הזו, כמוני – לא היתה כמעט התייחסות באמצעי התקשורת. בתום העצרת, בדרכי לעירי חולון הסמוכה, נקלעתי לשיחה עם קבוצת צעירים שחזרו מעצרת שאורגנה על ידי חוגים המזוהים עם הימין. אודה שלא היתה זו שיחה. זה היה מונולוג בעל אופי של דיאלוג. הם דיברו בלהט ואני רק הקשבתי. הופתעתי שהם מנכסים את בנימין זאב הרצל, שלטענתם הוא מתהפך בקברו כי בוגדים כמוני משחירים את חזונו ולא פועלים לבת ים נקיה מערבים וזרים. בלהט הדברים הם הפליגו בדבר הצורך לנקות מיד את כל ארץ ישראל מערבים.

מה שהפתיע אותי היא הבורות שבה משתמש הימין בהרצל להסתה פרועה נגד ערבים. כאשר עמיר פרץ מינה ערבי לתפקיד שר אביגדור ליברמן וחברת כנסת מסיעתו, ששכחה שאין לה תעודת M.A, צעקו לעבר פרץ שהוא תוקע סכין בגב חזונו של הרצל. וזאת, בלי לדעת שבספרו "מדינת היהודים" תבע הרצל שימונה במדינת היהודים לא רק  שר ערבי, אלא גם שיהיה לנו סגן נשיא (סגן ראש ממשלה) בן למיעוט הערבי.

גם בכרוזים שהפיצו אותם חוגים ברחובות בת ים מופיעה תמונתו של הרצל הזועם עלינו כי ערי ישראל, ובת ים בתוכן, אינן נקיות מערבים. מצער אותי שעושים עוול לדמותו של הרצל שהיה בעל מודעות עזה למיעוטים. הרצל גילה רגישות רבה לשאלת התנהלותה של מדינת היהודים. זה היה עבורו מבחנה המוסרי העליון של החברה היהודית שתקום. זו מדינה שצריכה לשמש מופת ליחס שוויוני והוגן למיעוטים: "הזר צריך להרגיש אצלנו טוב" (אלטנוילנד).

בורות ומידה רבה של גיחוך יש בפליירים שהופצו בבת ים שבהם משתמשים בשמו של חוזה המדינה היהודית. פליירים אלה דורשים מתושבי בת ים שלא להשכיר דירות לערבים. היה זה הרצל שבספרו אלטנוילנד מתאר מערכת בחירות דמיונית במדינת היהודים העתידה לקום. אחת המפלגות מופיעה עם מצע התובע איסור השכרה או מכירת נכסים לערבים. בספרו של הרצל, המשרטט קוים למה שהיה רוצה לראות בחזונו,  מובסת בקלפי המפלגה שדורשת לאסור על השכרה או מכירת נכס לערבים. למרות שמפלגה זו מנגנת על כל הנימים הלאומיים הציבור מוקיע אותה ומכה אותה קשות בבחירות. הציבור בוחר במפלגה שפועלת מתוך המגמה שהמיעוט שחי בתוכנו אסור לפגוע בו. ציבור הבוחל בבת ים נקיה מערבים הוא מוקצה מחמת מיאוס בכתביו של הרצל. דרושה מידה של חוצפה ובורות להשחיל את שמו של הרצל להסתה פרועה נגד ערבים  תושבי בת ים.

ובתל אביב – יפו, העיר הגדולה ביותר בישראל? ראש העיר, רון חולדאי, מגלה הבנה כלפי פעולותיה של מפלגה גזענית בכיכרות הערים שהרצל הביס את אחותה הבכירה בבחירות המתוארות בספרו. קשה לקבל את ההבנה שראש עירית תל אביב מגלה כלפיה, כפי שקשה לקבל את קריאותיו הרפות של ראש הממשלה. אסור להשלים עם מתן ההיתרים להשתוללות חסרת מעצורים בבת ים ובשכונות בדרום תל אביב המפנה את הזעם של שכבות מצוקה לעברה של עויינות כלפי האחר – הערבי בן הארץ הזאת שהוא בדיוק כמוני וכמו ראש עירית ת"א.

Share on Facebook