בסוף השבוע שעבר נפגשו בפאריס שרי האוצר של ה-20G, קבוצת 19 המדינות הקפיטליסטיות הגדולות וסין, שדנו ב"רפורמות הנחוצות במערכת הפיננסית הבינלאומית" ועליית מחירי מוצרי היסוד – בייחוד מחירי המזון. כפי שמסר דובר הכינוס, במרכז הדיונים עמדו "העלייה המתמדת במחיריהם של מוצרי היסוד, 'התחממות' היתר של המשקים הצומחים ובעיות החוב של המדינות המתקדמות". צריך לשים לב ללשון הדיפלומטית והכלכלנית של הדובר הבא לתאר את בעיות המרכזיות של הכלכלה והחברה כפי שרואים אותם שרי האוצר "המייצגים" 66% מתושבי כדור הארץ ו-85% מהעושר.
בתרגום לשפת היום-יום, המדינות הגדולות מודאגות מאוד מהמרד הערבי החברתי הגדול – שהיה גם למרד פוליטי. מקורו בעליית המחירים של מוצרי היסוד, אך גם השלכות ישירות ובלתי ישירות של המשבר הקפיטליסטי שהחל בלב הגלובליזציה – ארה"ב – ב-2007 והמשיך לאירופה וביתר שאת לדרום אירופה כעבור שנתיים. עתה הגיע תורן של מדינות ערב וצפון אפריקה. הבעיה עבורן היא שמדינות הליבה, פרט לגרמניה, טרם הצליחו להתגבר על המשבר ("בעיות החוב" כלשון ההודעה), התסיסה החברתית נמשכת באירופה (ע"ע שביתה כללית נוספת השבוע ביוון) ואף בארה"ב החלו העובדים למרוד נגד גזרות הממשלים המקומיים, כפי שהתרחש בימים האחרונים בוויסקונסין.
על רקע שקיעת המערב הקפיטליסטי, "התחממות היתר של המשקים הצומחים", קרי: סין, הודו, ברזיל ומדינות הדרום הנוספות, היו למוקד נוסף במחלוקת. סין הפכה בשבוע שעבר לכלכלה השנייה בעולם והעבירה את יפן (מקום שני במשך כמה עשורים) למקום השלישי. קדמו לדיונים בפאריס שיחות ואף מו"מ ארוך ורצוף משברים, האורות במשרד האוצר הצרפתי דלקו עד שעות הבוקר המוקדמות, כדי לשכנע את הנציגים הסינים במפגש בנחיצות אימוצם של כמה קווי מדיניות שהמערב רוצה להשליט על הענק האסיאתי. אך ללא הואיל. המערב רוצה יואן חזק (מטבע סיני שלא יתחרה בדולר) כדי לאפשר כניסת סחורות לשוק הסיני וכך להפכו לקרש ההצלה של כלכלות המערב. המערב אף רוצה שסין תטיל על עצמה מגבלות על הייצוא התעשייתי. במפגש שנערך בבירה הצרפתית השתתפו גם שרי האוצר של ברזיל וארגנטינה שהביעו תמיכה בגישה הסינית, ובכך אין הפתעות. לשתי המדינות יצוא העולה בהרבה על היבוא, וכמו במקרה הסיני הן החלו לצבור עתודות דולריות גדולות למדי.
מפגש ה-20G הסתיים, כפי שהסתיימו כל המפגשים של המדינות הגדולות מאז 2008, ללא הסכמה. בלשון דיפלומטית פורסמה הודעה לפיה "כל המשתתפים מתחייבים לפעול כדי לשמור על היציבות הכלכלית". אבל יציבות – אין. ואין בנמצא במפגשים מהסוג הזה כל פתרון לעלייה המדאיגה של המחירים של מוצרי היסוד בייחוד של מוצרי המזון ואין גם כל מענה לאבטלה במערב. נכון, לעכשיו, המשבר שהחל כמשבר פיננסי-קפיטליסטי, עומד להפוך למשבר המשלב כלכלה, חברה, פוליטיקה וסביבה. ולמשבר זה, העובדים, המובטלים והמוחלשים נותנים את תשובתם כפי שהם יכולים או יודעים. יהיה זה בקהיר, בירת מצרים, או בוויסקונסין, כמה אלפי קילומטרים מהבירה וושינגטון.
יפה מאוד! אפרים.
בכך, אני מביע את ערכתי לבהירות, ולא מנסה לחלק ציונים, אבל מרשה לעצמי להוסיף כי תשובתם של "העובדים, המובטלים והמוחלשים", של ארצות הנשלטות על-ידי "המדינות המתקדמות", ממחישה את העובדה שהם "יכולים או יודעים" להצמיח הנהגה בקצב המוכתב על-ידי התנאים החומריים, אשר מצמצמים בינתיים את תווח הנוחות של מתן זכויות היתר.
מתי,לדעתך, אפריים, תהינה סין או לפחות קובה, מדינות דמוקרטיות?
טעית ידידי בכך שלא כללת את סין [סליחה, בז'רגון המיושן שלנו "את סין העממית"] ברשימת "הארצות הקפטיליסטיות". סין היא מדינה סופר-קפיטליסטית שנשלטת בידי 300 משפחות של לטיפונדרים, ומעל 1,4 מיליארד אריסים.
הדיכוי של ארה"ב את מדינות ערב אינו נובע רק מתפישה מוטעית, אלא גם מאינטרסים אנוכיים, ולכן הוא לעולם לא יהיה לטובת בני המקום
סין היא מדינה קפיטלסטית לכל דבר ועניין.
סליחה על ההפרעה, אבל למישהו יש מושג מה ההקשר האידאולוגי של ההתיצבות של החברים צ'אווז(ונצואלה) אורטגה (ניקרגואה) וקסטרו (קובה) לצד החבר מועמר גדאפי במאבקו הנוכחי?
לקשר האידיאולוגי אין כל חשיבות
מה שכן, סולידריות של המנודים והחשד שאת ההפיכה מלבים מעצמות מבחוץ שלוטשים עיניים למאגרי הנפט תוך ניצול אי השקט המהפכני השורר בכל האיזור.
שלטון יחיד וטבח באזרחים אינם ראויים לכל תמיכה אבל דיקטטורה מהפכנית היא האפשרות היחידה לשרידות המהפכה.
הטבח שעושה קדאפי באזרחים על כל זוועתו (וגם זה שעשה סאדם חוסיין באזרחיו) לא מגיע לקצה קצהו של הטבח שעשתה ארה"ב בעירק אבל עליה לא הטילו שום סנקציות.
הרבה אנשים קובעים כי בסין מתנהלת שיטה קפיטליסטית. זה באמת לא נורה: הברות חוגגת. אבל כאשר הקובעים מתיימרים בקיאות, קביעותם מחליאה והתנשאותם מחריפה את הבחילה. וזה כן נורא. חברים, אולי אין לכם מוסג כמה שבחילה זו מטרידה. היא מטרידה עד כדי כך שמרגישי צורך עז להחצין אותה על מנת להתפטר ממנה.
בנוגע ללוב – חלק מהקשר האידיאולוגי ניקר בדבריך! לכן, יש בסיס אידיאולוגי "להתיצבות … לצד החבר מועמר גדאפי במאבקו הנוכחי". עובדה היא ש-West moves military assets around Libya !
http://www.ft.com/cms/s/0/e588cd5c-4338-11e0-aef2-00144feabdc0.html#axzz1FJMcWE4q
לחייך אנגלו !
סין ארץ קאפיטאליסטית כפי שאני קאפיטאליסט , עבדתי תקופה בסין באזור אחד במרכז אינני מכיר את סין כמובן אך התרשמתי מהמערכת הכללית ומתרגום נאומיו של ראש הממשלה אומנם גםקיים קאפיטליזם אכזר בסין, אך כל עוד שולטת בה המפלגה הקומוניסטית הם יעברו שלב התפתחות זה ויתקדמו לטובת כל תושביה .
בברכה אמנון