כל אדם נאור צריך להרגיש שהתמזל מזלו להיות עד לתמורות ההיסטוריות המתחוללות כיום בעולם הערבי. הרי המצב הקיים אינו נסבל. אין שום הצדקה לכך שהעמים הערבים ישקעו בעוני ובנחשלות כאשר חלק גדול מן העולם מנצל, במסגרת השיטה הרכושנית השלטת, את אוצרות הטבע של המזרח הערבי. שיטה זו מנציחה משטר חילופין שהוא כולו לטובת ההון הגדול ועושי דברו. בעלי הרישיונות להפקה ולזיקוק נפט צוברים רווחים ומשרתים מקומיים למיניהם.
אינך חייב להיות מומחה גדול כדי להבין את מפת הדיכוי. מדובר בכ-15 ארצות, גדולות כקטנות. עד לאחרונה כמעט כולן נשלטו על ידי המערב שמצץ מהאדמות עושר אדיר. כיצד שילם המערב? על ידי עידודם של עריצים ורודנים למיניהם שעיקר תפקידם היה להבטיח למערב ניצול בלתי מופרע של הנפט. היו ניסיונות בעבר שדוכאו ביד רמה, ובמשך שנים יכולת לחשוב שהאזור הגיע למעין יציבות. ברור שמתחת לשטח בעבעו תחושות של השפלה וניסיונות התארגנות למען שחרור. אך יחסי הכוחות היו לרעת המוני העם ולטובת העריצים עד … כיכר תחריר. הכיכר הפכה לסמל של חירות ולנס המרד. אך תהיה זו אשליה מסוכנת לחשוב שמדובר בניצחון בנוק-אאוט נגד המשטרים הקיימים. אפילו מצרים נמצאת רק בתחילת דרכה החדשה.
להלן כמה דברים שלא קראתם בעיתון הבוקר שלכם. בעקבות הפלישה הרצחנית של חיל המצב הסעודי לבחריין, ארה"ב וארצות ערב כינסו בצורה בהולה את מועצת הביטחון, גינו פה אחד את סעודיה, דרשו ממנה להסיג לאלתר את כוחותיה והחליטו על שורה של סנקציות נגד המדינה הפולשת ונגד הכת הרודנית השלטת, שהזמינה רוצחים זרים אל תוך ביתה כנגד העם המתקומם למען שחרור בבחריין. כמו כן, כונסה המועצה לזכויות אדם של האו"ם אשר קיבלה החלטה ברורה הדורשת לשפוט את עבדאללה מלך סעודיה בבית הדין הבינלאומי הפלילי בהקדם האפשרי. נאט"ו לא הוכנס לישיבת החרום, לא דובר על הקמת אזור אל-טיסה ואפילו לא כונסה ישיבה דחופה של הליגה הערבית.
הרי כל הצעדים הללו נדונו או בוצעו בשעה שקדאפי הואשם בכך שפתח באש נגד בני עמו המבקשים להצטרף לקולות ההתקוממות בכיכר תחריר. אין לטעות לגבי אופיו הברוטלי של קדאפי, אך לא זה מה שהפריע לארה"ב ולנגררים אחריה. הם חיפשו ומצאו עילה להתערבותם הפוליטית והחליטו לטפח את המורדים כבעלי בריתם. בשלב זה של העניינים, שני צדדי התהליך ברורים למדי: א. התפתחה והתארגנה תנועה המונית דמוקרטית נגד קדאפי ואנשיו; ב. ארה"ב התערבה בצורה נמרצת ועודדה את הגורמים השמרניים בקרב מתנגדי קדאפי.
בראשית התהליך ההתקוממות היתה עממית, אך בסופה הצליחה ארה"ב בעזרת תככים, הבטחות ועידוד להרפתקנות להסיט את התנועה העממית מן הדרך המהפכנית. הלקח היה פשוט ונשאר פשוט: קדאפי לא היה אלא סימפטום. המחלה עצמה היא ההגמוניה האמריקאית ורצונה לטפח שליטים שיתאימו לצרכיה. כאשר התברר שקדאפי אינו יכול למסור את הסחורה, ביקשו להקריבו ולהחליפו בקבוצה שלטונית חדשה שתהיה נוחה לארה"ב ולמטרותיה.
אדם נגרר ברחובות בחריין ומזכירת המדינה, הגב' קלינטון, ביקשה מהרוצחים המקומיים והמיובאים שירסנו את עצמם. אף חייל סעודי לא זז בלי להתחשב בתגובה האמריקאית, אף מלך לא מחליט לרצוח את בני עמו מבלי להתחשב ברצון האמריקאים. ישנם אנשים טובים, בעלי כוונות טובות, ליברלים למיניהם, הסבורים שארה"ב דואגת לזכויות האדם ונשארת מבצר החופש והחירות.
הרבה דיו נשפך כדי לתת צל"שים לארה"ב על כך שאינה מתערבת צבאית ובאופן גלוי בלוב. אך דא עקא: מכיכר תחריר, דרך חופי טריפולי עד כיכר הפנינה בבחריין, האימפריה האמריקאית מבקשת להתאים את מערכת הדיכוי המזרח-תיכונית לסיטואציה חדשה שבה ירדו הרבה מנכסיה האסטרטגים והכלכליים.
בעוד שחלק גדול מהמשברים בתקופה האחרונה משקפים את הצרות של ארה"ב מבית ומחוץ, ובראשן הכישלונות באפגניסטן ובעיראק והמשבר הכלכלי-פוליטי-מוסרי בבית, נשארת ארה"ב מנהיגתם של חסידי הסטטוס-קוו והניצול. אלה לא יוותרו על שליטתם בשדות הנפט בלי לדכא ללא רחמים את המרד הערבי של 2011.
המפגינים הערבים במזרח התיכון זקוקים לדמוקרטיה ולחופש. לשם כך עליהם לפורר – ארץ אחרי ארץ – את מנגנוני הדיכוי המבוססים על ארה"ב, משאביה והנחיותיה. התנועה העממית חייבת לשבור את השלטון האמריקאי – הישיר והעקיף – כדי לפתוח במסע של חלוקה מחדש של רווחי הנפט. משימה זו צויינה על ידי צופה חריף הבנה כג'ורג' סורוס. המיליונר הפיקח אמר את הדברים בריש גלי: יש צורך להקטין את חלקם של אדירי ההון ופטרוניהם ברווחים מהפקת הנפט לטובת המשק הלאומי של כל ארץ ערבית. היערכות חדשה זו היא אחת מיסודות המהפכה הערבית שבוא תבוא.
בינתיים ארגנה ארה"ב באו"ם אורגיה חדשה של צביעות וגייסה את כל שיטות ההפחדה והשוחד כדי להוכיח שעוד כוחה במותניה. המסר הוא שהעולם חייב להבין שארה"ב מסוגלת לכפות את רצונה על המציאות המשתנית. נו, נחיה ונראה.
טוב!
אבל, למה רק נחיה ונראה?
מה עם נחיה ונעשה?
למשל, נחיה ונארגן פעולות הזדהות עם הכוחות הנאבקים היום נגד האימפריאליזם, למרות חוסר סטריליות שבהם. לא מספיק לנו את העובדה שכוחות אלה אינם רוצים (או אינם יכולים) "למסור את הסחורה"? מה? עדיף שימשיכו למסור את הסחורה עד אשר יהיו מספיק סטריליים? מאיפה באה פוליטיקה כזו, אם לא מגישה אופורטוניסטית? ממגמה צדקנית? על מנת להצדיק עשייה (או בלתי עשייה) למען סטריליזציה עצמית שתכליתה תומכת אובייקטיבית ומעשית בקביעות אימפריאליסטיות?
ראובן, דברי אמת חיים. מטרת ההשתוללות האמריקאית-בריטית היא למנוע את בריחת השליטה המלאה שיש להם בנפט המזרח תיכוני ולמנוע מצב מאוזן יותר בו יש לבעלי אינטרסים אחרים גם כן גישה לאיזור. סוף פסוק. המנוולים האלה לא בוחלים ולא יבחלו בשום פשע. דע את אויבך.
על המצב בבחריין שמבליעים אותו לעומת הבלטת האירועים בלוב:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4044091,00.html
האמריקאים ללא ספק צבועים, ויש מוסר כפול ברור ונראה לעין בין התנהגותם בלוב לבין התנהגותם בבחריין.
ועם זאת, בין שתי האפשרויות הריאליות שקיימות כרגע לגבי המצב בלוב:
1) שקדאפי יחסל בכח הזרוע את המרד נגדו, יכבוש את בנגזי וכל יתר הערים וידכא את כל מתנגדיו "בלי רחמים" והקהילה הבינלאומית תסתפק בסיוע הומניטרי לפליטים שיצליחו לברוח משם
2) שהאמריקאים והאירואים ינחיתו על קדאפי מכה אוירית וימנעו ממנו לדכא את המרד
האפשרות השניה נראית לי עדיפה באופן חד משמעי
נכון, המורדים בבחריין שראויים לא פחות לתמיכה יצטרכו להסתדר בלי סיוע אמריקאי (אלא אם יהיו קרובים לתפיסת השלטון וארה"ב תגיע למסקנה שאין לה ברירה אלא להכיר במציאות)
2 האפשרויות בדויות מראשך כדי להצדיק את תמיכתך באימפריאליזם – השקפה עקבית של מורך ורבך.
האפשרות הנובעת מהתערבות אימפריאליסטית בלוב היא השתלטות על הנפט הלובי על חשבון העם הלובי. זאת המטרה היחידה של ההתערבות. הקורבנות שלה בקרב אזרחים תהיה הרבה יותר גדולה מכל מה שקדאפי עולל או יעולל "בלי רחמים". האימפראיליסטים לעומתו ידועים ברחמנותם למשל בעירק…
כולם טופחו על ידי ארה"ב הרקובה. באמת? קמינר שכח שמי שתמך מלכתחילה, מי שחימש ומי שסייע למשטר המצרי הרקוב היתה לא אחרת מאשר ברה"מ בעלת המשטר שקמינר מיחל לו עד היום בראשותו של שמש העמים שקמינר כנראה סוגד לו גם עכשיו ואחר כך בראשות חרושצוב שומר זכויות האדם. רק כאשר הבינו המצרים שהמשטר שקמינר מציע גרוע מאות מונים מאשר האימפריאליזם האמריקאי הרקוב רק אז הם פנו למערב. לקמינר כנראה מקורות מעולים גם מבין המורדים אחרת אי אפשר להבין מהיכן הוא יודע שארה"ב מטפחת את היסודות השמרניים בין המורדים. כך גם לגבי יתר "העובדות" שבאוסף ההבלים של קמינר. אם העובדות הן הלוצינציות מענין מה טיבן של המסקנות.
ישנן במאמר של קמינר כמה אמירות תמוהות:
למשל: "הצליחה ארה"ב בעזרת תככים, הבטחות ועידוד להרפתקנות להסיט את התנועה העממית מן הדרך המהפכנית" –
על מה מתבסס קמינר? מהי "הדרך המהפכנית" ומהי הדרך שאינה מהפכנית בה נוקטת התנועה העממית היום? (בהשפעה אמריקאית, כביכול).
ועוד: "ארה"ב התערבה בצורה נמרצת ועודדה את הגורמים השמרניים בקרב מתנגדי קדאפי" –
מנין זה הגיע? האם יש לקמינר ולו צל צילה של הוכחה או מובאה לעניין הקשר בין ארה"ב לגורמים "שמרנים" דווקא? ולא לגורמים סוציאליסטים בלוב?
אומר קמינר כך: "המפגינים הערבים במזרח התיכון זקוקים לדמוקרטיה ולחופש. לשם כך עליהם לפורר – ארץ אחרי ארץ – את מנגנוני הדיכוי המבוססים על ארה"ב, משאביה והנחיותיה".
מעניין איך יעשו זאת המפגינים בלוב מבלי לפורר קודם לכן את משטרו של קדאפי?
הרי לדמוקרטיה ולחופש הם לא ממש זכו שם עד היום, וכנראה גם לא יזכו כל עוד קדאפי שולט בלוב.
אז איך יוכלו המפגינים בלוב לממש את שלב 2 מבלי לממש קודם את שלב 1?
ברור שקמינר מנסה בעצם לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה: הוא כן בעד דמוקרטיה וחופש, אבל נגד כל הפסד נקודתי של "האיחוד האנטי-אמריקאי" – שבמקרה הלובי זהו לא אחר מאשר קדאפי.
כידוע – אנו נילחם בקפיטליזם האימפריאליסטי עד לדמוקרט האחרון!
מה שהכי מוזר הוא שהמאמר כלל לא מבטא בצורה מפורשת את דעתו של הכותב לגבי זכותן או חובתן של מדינות להתערב בהתקוממות עממית במדינה אחרת, כאשר השליט המתגוננן טובח בעמו ומפר זכויות אדם. קמינר מדבר רק על הצביעות של ארה"ב בהתייחסו להבדל בתגובה האמריקאית בלוב לעומת סעודיה, אבל כלל לא נוגע בפרקטיקה, מדוע? כנראה בגלל הרקורד העצום בהתערבויות צבאיות כאלו שבצעה מכורתו ההסטורית, הלא היא בריה"מ. נכון אמר המגיב "הלוצינציות" לגבי הבחישה של בריה"מ בקלחת הצפון אפריקאית והמזרח תיכונית.
כנראה שדיכוי ועריצות מוגדרים ע"י צבע הדגל של המעצמה העריצה ולא ע"י מעשיה.
עוד שטויות של קומוניסטים,סליחה…אבל המאמר הזה הוא עוד דוגמא לרמה הנמוכה של חלק מהכותבים באתר שמתלהמים ללא סיבה,ארה"ב אשמה,,,,באמת?,אחרי שהיא דרשה ממובראק להתפטר ואחרי שיזמה את איסור הטיסה בלוב אתה עוד בא ואומר שארה"ב "חיפשו ומצאו עילה להתערבותם הפוליטית"?,
הרי זו הבעיה שלך ושל שכמותך-כשארה"ב לא עושה דבר היא צבועה אבל כשהיא מתערבת-היא אימפריליסטית,העולם לא עובד בצורה כזו,תגיד תודה לפאקינג USA ,בלעדיה,גרמניה הייתה מנצחת ב 2 מלחמות העולם ובריטניה וצרפת היו עדיין שולטות בחצי מהגלובוס.
המבוכה הרעיונית של ראובהן קמינר
מאמרו של ראובן קמינר "עוד אורגיה של צביעות אמריקאית" נותן ביטוי מובהק למבוכה הרעיונית שבו נתון השמאל מאז קריסתה של ברית המועצות.
המציאות כיום מורכבת מאד ומבלבלת את השמאל.
בשנות "המלחמה הקרה" בימי מלחמת וייט-נאם, הכל היה ברור ופשוט :
השמאל התנגד לאימפריאליזם האמריקאי ותמך בוייטקונג שנלחם לשחרור לאומי ולצדק סוציאלי אבל כיום הדברים מסובכים ומורכבים מאד,
השמאל אומנם מתנגד לפלישה האימפריאליסטית של ארצות הברית לאפגניסטן אבל האם הוא תומך גם בטאליבן הנלחם בצבא האמריקאי הפולש??
השמאל מתנגד לכבוש השטחים ולדיכוי העם הפלשתיני אבל האם הוא תומך בחמס? ראובן קמינר מתנגד בצדק לפלישת הצבא הסעודי לבחריין בשרות האימפריאליזם האמריקאי, פלישה שאירן מתנגדת לה בחריפות אבל נתמכת דווקא ע"י סוריה. האם קמינר רואה באירן גורם אנטי-אימפריאליסטי מתקדם שיש לתמוך בו ??
ראובן קמינר כותב במאמרו בלעג :
"בינתיים ארגנה ארה"ב באו"ם אורגיה חדשה של צביעות וגייסה את כל שיטות ההפחדה והשוחד כדי להוכיח שעוד כוחה במותניה. המסר הוא שהעולם חייב להבין שארה"ב מסוגלת לכפות את רצונה על המציאות המשתנית"
כלומר ראובן קמינר מתנגד להתערבותו הצבאית של המערב בלוב.הנתמכת גם ע"י רוסיה סין ומדינות ערב כלומר ע"י העולם כולו !
אז מה הוא רוצה בעצם, שגדפי יעשה מרחץ דמים בעמו וידכא את ההתקוממות העממית נגדו באמצעות צבאו המשוכלל וחיל השכירים שעומד לרשותו ?
אכן המציאות מבולבלת כיום וקווי העימות לא ברורים ומטושטשים ,
מה לעשות זה מה שיש !
שמאל שהופך לימין אינו מחזה נדיר במקומותינו, גם לא שמאל שמחפש כיסוי שמאלי אל מנת לעבור לימין.
הכיסוי המבטיח ביותר הוא "קווי העימות המטושטשים". אבל קווי העימות ברורים למי שלא בוחר לשבת על הגדר וישיבה על הגדר היא תמיכה בתוקפן המדכא.
לא כל התערבות של מעצמה היא פסולה. אבל ברוב המקרים התערבות מוצדקת כלל לא מתקיימת, לא ברצח עם באפריקה ולא בדיכוי הציוני בפלסטין וההתערבות באפגניסטן היתה רק מהלך פתיחה להשתלטות הסופית על עירק.
לוב היא לא המקרה המצדיק התערבות ולא אירן. אלו מקרים של אימפריאליזם נטו. משטר לא צריך להיות "מתקדם" כדי שההתנגדות שלו לניצול האימפריאליסטי יהיה מוצדק. "מרחץ דמים" מיוחס לקדאפי כמו שיוחס לסדאם אבל אם מרחץ הדמים שעשה האימפריאליזם בעירק מרמז למה שעומד לקרות בלוב אד קדאפי הוא חסיד אומוות העולם.
מרחץ הדמים בעיראק מקורו באל-קעידה ואיראן.
ארה"ב פשוט לא הבינה לאיזו מלכודת היא נכנסה.
עכשיו כבר לא משנה מי צודק בין שני הכוחות השבטיים הנאבקים בלוב. מה שברור שהאימפריאליזם מנצל את הסכסוך כדי לדחוף רגל ולהשתלט על הנפט וגם לאיים על "משטרי רשע" אנטי אימפריאליסטים שעלולים לצוץ כתוצאה מהתמורות העוברות על האיזור. ארה"ב שיוצאת בשן ועין מעירק ומאפגניסטן מעמידה בחזית את בעלות בריתה עושי דברה צרפת ובריטניה אך גם ההתערבות הזאת תגמר בפיאסקו.
הצביעות המילולית שבה מצדיקים התערבות צבאית אגרסיבית שתעלה בקורבנות אזרחיים הרבה יותר מכפי שמלחמת האזרחים גובה, לא מפתיעה את מי שעיניו בראשו ומבין כי המניע האינטרסנטי החמסני הוא דוקא עקבי ולא צבוע.
אלו לא ינקפו אצבע אפילו אם יטבחו אלפי אזרחים בבחריין, ולא עשו כלום כאשר נטבחו או יטבחו אלפים בעזה או בלבנון.
עוד מתקפה אימפריאלסטית צבועה על מדינה ריבונית שלא איימה על שכניה תחת מטריה מוסרית שקרית. המתקפה הזו נועדה כביכול להגן על חסרי ישע, אך המורדים בלוב למיטב ידעתי הינם חמושים – ברשותם אף מטוסים, והם נחלו כמה וכמה הישגים צבאיים, האם באמת מדובר באוכלוסיה אזרחית שלווה שנטבחת לה (כמו למשל בעזה)? לוב אף הכריזה על הפסקת אש אך הפושעים כבר תכננו את מתקפתם מראש והתעלמו מעובדה זו, דחק להם מאוד לעמוד בתאריך היעד… למותר לציין ששום דיון ציבורי לא נערך בבריטניה או באמריקה על צעדים אלה. כמו כן החלטת האו"ם היתה חפוזה והעדויות שתומכות בפעולה היו מפוקפקות כפי שהעירו כמה מן הנציגים באו"ם. מכאן ברור שאיננו חוזים ב"מלחמה מוסרית" או במלחמה על 'זכויות אדם" אלא באופרציה להתקנת משטר וסדר חדש, לצרכי המתקינים כמובן – שהם בעלי וותק ונסיון הרב בהתקנת שליטים ורודנים ובהפלתם וחוזר חלילה כך בכל העולם. קדאפי, עד לפני חודשיים היה יקירו של המערב שהשקיע שם מליונים ולוב אף השקיעה באופן דומה במערב. לוב היא בעלת רזרבות הנפט הגדולות באפריקה ומהווה יעד אטרקטיבי לפעולות "הומניטריות" (שבאות במתנה דרך מאות טילי שיוט ושאר פצצות) מצדם של קמרון וזוכה הנובל לשלום – הלא הוא אובמה. כעת פסטיבל התעמולה המלחמתית מתנגן לו שוב ב BBC – מעוז עיתונות החצר שמקיר לקיר כאשר מטרות המתקפה הן שוב: הפרד ומשול, השתלטות על משאבים ומניעת שליטה ממי שאינו רצוי – בכל שיטה ובכל אמצעי. את המחיר ישלמו, שוב, אזרחים תמימים שיהרגו למאות ואלפים. מחיר נוסף ייגבה כאשר אנחנו שוב נאמין למושחתינו ונעניק זריקת מרץ ועידוד לפושעינו. מיהו אם כן הטירוריסט חסר המעצורים בעולם שכזה? מיהן המדינות הבאות בתור להיקרע לגזרים ע"י להטוטי "זכויות אדם"? לאן מוביל מסע התעתועים הנפשע הזה ואת מה ואת מי זה משרת? הבה נטמון כולנו את הראש בחול, נשאר משותקים מפחד, ולבסוף.. גם נדע את התשובה.
מכיוון שקצרה היריעה איני יכול להביע את דעתי לגבי כל הנקודות בתגובתך, ולכן אסתפק רק בתגובה לתיאור המכובס שלך את לוב כ"מדינה ריבונית שלא איימה על שכניה".
כנראה שדלף מזכרונך הפיגוע שביצעו סוכנים לובים בטיסת פאן-אם מעל לוקרבי, כמו גם ההתערבות הבוטה של קדאפי בנעשה באפריקה. הרי לך ציטוט מויקיפדיה:
"כחלק מן האידיאולוגיה של קדאפי, לפיה יש לאחד את המוסלמים-האפריקאים לכדי ישות מדינית אחת, החל כבר מ-1972 ליצור את הלגיון האיסלאמי הפאן-אפריקאי. הלגיון מורכב משכירי חרב, אזרחי מדינות חבל הסאהל כצ'אז, ניז'ר, מאלי, הרפובליקה המרכז אפריקאית וסודן, הזוכים לאימון ולמשכורות גבוהות.
מחנות האימונים של הלגיון שימשו לאימון והדרכה של קבוצות רבות בעולם הערבי ובאפריקה בהם אנשי אש"פ, אנשיו של הרודן הליברי צ'ארלס טיילור, אנשי קבוצת המורדים "החזית המהפכנית המאוחדת" (Revolutionary United Front – RUF) של פודאי סאנקו מסיירה לאונה וכן כוחות צבאיים מלבנון, סוריה ואוגנדה".
הספק לא רע בשביל מדינה שאינה מאיימת על שכנותיה.
ואם באיומים עסקינן, הרי לך ציטוט מפי ממשלת לוב:
http://news.walla.co.il/?w=/2/1806227
קטעים נבחרים:
…איימה כי אם תותקף על ידי צבאות זרים, תתקיף מטוסים וספינות ברחבי הים התיכון. "כל כלי הטיס או השייט בים התיכון, אזרחיים או צבאיים, יהפכו למטרות לתגובה לובית", אמר דובר מטעם צבא לוב. "אגן הים התיכון יהיה בסכנה רבה, לא רק בטווח הקצר אלא גם בטווח הארוך". הוסיף.
על זה נאמר – עוד מדינה כזו "ריבונית שלא מאיימת על שכנותיה" – ואבדנו.
ולגבי מכבסת המילים – תוסיף גם מרכך כביסה, אולי זה יריח קצת יותר טוב בפעם הבאה.
ובתוספת לתגובה הקודמת שלי:
מעניין שבכל כלי התקשורת חוזרת הטענה לפיה דווקא בריטניה ובעיקר צרפת הן שעמדו מאחורי סיום ההיסוס האמריקאי ותחילת הפעולה הצבאית בלוב.
אם נניח לרגע שלא מדובר בפרופגנדה אמריקאית, אז מסתבר שארה"ב לא היתה ממובילות הקו הלוחמני אלא נגררה אליו. אבל את קמינר זה כלל לא מעניין, אם אפשר לכתוב עוד מאמר בלע כנגד השטן הגדול אז את מי בכלל מעניינות העובדות?
אגב, מישהו זוכר את העזרה האמריקאית בזמן המשבר ההומניטרי בהאיטי?
מישהו גם זוכר את האיומים וההפחדות לגבי ה"אינטרסים" האמריקאים בהאיטי שעוד מעט יתממשו,לחרדת כולם,במסווה של עזרה? כמובן שלא. אז מסתבר שלא ממש "כצעקתה",
ואם קמינר גם טרח לסיים את מאמרו ב"נחיה ונראה" מזלזל, אז כנראה שארה"ב ממש בדרך למטה ואין מה לדאוג.
אם כבר בניסוחים עסקינן, שימו לב למשפט הבא:
"הרבה דיו נשפך כדי לתת צל"שים לארה"ב על כך שאינה מתערבת צבאית ובאופן גלוי בלוב. אך דא עקא: מכיכר תחריר, דרך חופי טריפולי עד כיכר הפנינה בבחריין, האימפריה האמריקאית מבקשת להתאים את מערכת הדיכוי המזרח-תיכונית לסיטואציה חדשה שבה ירדו הרבה מנכסיה האסטרטגים והכלכליים".
אכן "דא עקא"… " האימפריה האמריקאית מבקשת להתאים את מערכת הדיכוי"…
מסתבר שלפי קמינר גם אם ארה"ב תיהפך לקשיש שאינו מוציא את כף רגלו מבית-האבות, היא עדיין
תואשם ב"התאמת מערכת הדיכוי". כנראה שגם חוסר דיכוי הוא דיכוי. לך תמודד מול הגיון עקום שכזה.
תפסיק לשחק בקקה
אם ארה"ב היתה מתנגדת לפעולה הצבאית אף סרקוזי לא היה מצייץ אפילו ציוץ קטן. אחרי ההתבוססות בבוץ העירקי והאפגני, כבר קשה לעמוד בראש "המלחמה בטירור" או במניעת "טבח אזרחים" הסחורה המשומשת הזאת כבר לא נמכרת כ"כ טוב אפילו לא בארה"ה גופא.
הרוח הגבית שממשל אובמה נותן לסרקוזי שמוביל כביכול מעידה שרק התנאים השתנו וגם הלקח נלמד (התמיכה בשאח באירן עד הסוף המר) אבל הים הוא אותו הים. אבל אל דאגה גם משם השותפים יצאו בשן ועין, האימפריאליזם כבר לא מה שהיה וגם ההתננגדות לו לא רק ההגיון העקום עדיין קיים (של מי?)
שוב, מאמר דמגוגי ומתלהם: כוחות השחור באורגיה ענקית של צביעות, הפחדה ושוחד. ממש ליל ולפורגיס…
בואו נשוב למציאות: האמת היא שגם מעל איראן אין נון-פליי זון, ועדיין אין זימון של האייתולות להאג. אז מה זה אומר? שגם אחמדינג'אד הוא סוכן האימפריאליזם האמריקאי? קמינר אולי מסרב להבין זאת, אבל מידת הגינויים, הרעש הבינ"ל וההתערבות היא פונקציה של מידת הרצחנות של השלטון, שבאה לידי ביטוי קודם כל במספר ההרוגים בקרב אזרחיו. קמינר יוצא חוצץ גם נגד הליגה הערבית (הכוללת את מצרים הפוסט מובארקית), ומתעקש להוכיח לכולנו שהגבר האשכנזי הלבן במערב עדיין יודע יותר טוב מהערבים מה טוב להם.
האשמת אופוזיציה שהיא "משרתת האימפריאליזם האמריקאי" היא טקטיקה ותיקה של משטרים דיכוי רבים, בינהם אגב גם אחמדינג'אד וקדאפי. גם קסטרו עשה זאת בזמנו בקובה, והרי גם בארה"ב של ימי מקארתי הפך כל שמאלני ל"סוכן סובייטי". קמינר ודאי מכיר זאת. הוא אינו רוצה לרדת לרמה כזו, ולכן התיאוריה המעודכנת שלו היא שהאופוזיציה הלובית היא דווקא בסדר, רק ששוב איכשהו האמריקאים הצליחו תוך חודש אחד, בעזרת השטן או השד יודע איך, להופכה ממייצגת אותנטית של העם למייצג שמרנית של האינטרסים האמריקאים. זה נשמע כל כך טוב, שלמה לקמינר בכלל לטרוח ולהביא הוכחה כלשהי למציאותה של תיאורית הקונספירציה המרתקת הזו?
אחרי ההתלהמות המסנוורת של המאמר, כדאי שוב להזכיר שתי עובדות: הבוזז הראשי של העם הלובי מאוצרות הנפט הלאומיים שלו, הרבה לפני השטן האמריקאי, הוא משפחת קדאפי, שגנבה מהעם עשרות מיליארדי דולרים בעודה מנהלת אורח חיים מושחת לא פחות מזה של כל שייח' סעודי ממוצע. ה"דיכוי ללא רחמים" כרגע מתבצע לא על ידי ארה"ב אלא על ידי (הפתעה!) קדאפי עצמו, ולפניו ע"י מובארק עצמו, שליטים שארה"ב קראה להתפטרותם כשסאת הדמים שלהם הוגדשה.
איננו חיים בעולם האגדות, אין כאן שחור ולבן, וגם המקרה הלובי מורכב משום שבניגוד למצרים, עושה רושם שלא כל העם הלובי עומד מאחורי האופוזיציה. ארה"ב ככל מדינה אחרת, מתנהלת ע"י דילוג מתמיד בין הערכים המוצהרים שלה לבין קידום האינטרסים הלאומים שלה. הפיכת הסצנה המזרח תיכונית למערבון בו יש רק שני שחקנים, הרע והטוב, בגילום ארה"ב והמעמד העובד של העמים הערביים (בלי סין, בלי גרמניה, בלי רוסיה, בלי איראן) אינה רצינית.
לק.א. לקרוא לפעולה הזאת חפוזה זו בדיחה עצובה. ברוב העולם מבקרים את העיכוב הרב של ההחלטה הזו, שהגיע אפילו באיחור של שבוע לאחר הליגה הערבית. גם אלג'זירה מבקרת את העיכוב הרב בהתקפה. וכמובן שמחזור הטענה על שקדאפי היה "יקיר המערב" הוא חסר טעם. קדאפי היה רחוק מאד מלהיות יקיר המערב הוא נחשב תמיד לדמות מפוקפקת, אבל לאחר ששילם פיצויים למשפחות קרבנות הפיגוע בלוקרבי הוא הפך לגיטימי יותר. ברור שזה היה צפוי להשתנות כאשר הוא החל לטבוח בבני עמו. כך בדיוק קרה גם עם מובארק. נקווה שבקרוב נראה גם שינוי ביחס להנהגת בחריין וסעודיה.
נשמע קצת פרנואידי.
המערב נחפז לאחר שקדאפי התחיל להמטיר אש מטוסים וטנקים נגד האזרחים שלו.
דווקא כשיש עדויות מוצקות להרג המוני של מתנגדים, דווקא אז המקום להתעמת.
אחרת – הרי לא הייתה שום סיבה לארה"ב להתערב נגד גרמניה הנאצית – שהרי הייתה התנגדות אירופאית, ובריטניה עמדה בדוחק נגד המתקפות עליה.
למערב דווקא קל הרבה יותר לא לעשות כלום, דוגמת קוסובו ובכלל מלחמות הבלקן של שנות ה-90' של המאה שעברה.לוב היא גורם זניח באספקת הנפט העולמי (דווקא ונצואלה חשובה הרבה יותר). אפילו ארה"ב מהססת, כמעט מסרבת לצאת למתקפה על קדאפי.
"עוד מתקפה אימפריאלסטית צבועה" – לשיטתך,לרודנים מותר לעשות הכל-כולל לטבוח באזרחים שמתנגדים למשטר,התחמשותם של האזרחים באה על רקע ההתקפות של קדאפי שמחזיק בשטון ללא שום לגיטימציה מהעם ."הפסקת האש" עליה הכריז קדאפי לפני ההצבעה באו"ם באה במטרה לחבל בהצבעה על מנת לתת שהות לצבא שכירי החרב של קדאפי לכבוש את כל ערי המורדים.
ואם באמת רצו אותם "אימפריליסטים" להשתמש בלוב-הם היו משאירים את קדאפי בשלטון וממשיכים לעשות איתו עסקים.
לא אמרתי מילה על קדאפי. ברור שהאיש דוחה. ה'קדאפים' שלנו הם מעונבים, מחוייטים ומטופחים.
אינני מתכחש לקיום הבדלים דקים באסתטיקה. עסקתי רק במהות המתבקשת של הפעולה הצבאית.
יש משהו מאוד מקומם בלהיות אובססיבי למעורבות ארה"ב בעולם. לערבים אין שום אחריות על הנעשה בארצם. זה נכון גם באפריקה. נגמרה האחריות האישית ותמיד תבוא האצבע המאשימה את ארה"ב. זה כבר הפך להיות דת חדשה להאשים רק לא לקבל אחריות! נמאס מהפלשתינים ומהערבים שכל הזמן מתקרבנים ומייללים. וגם מכם, התומכים בעיוורון בעדם ונגד ישראל!
אובדן הדרך של השמאל בא לידי ביטוי במאמר המצויין של קמינר, ולמי שעוד זוכר אותה מבוכה ובילבול שררו בקרב השמאל המקומי והעולמי בעת שפלשה ברית המועצות לצ'כוסלובקיה.
אז הייתה המבוכה כפולה ומכופלת משום שכל בר דעת הבין ש"האימפריאליזם האמריקני" ו"חוגי הוול סטריט" אינם עומדים מאחורי ההתקוממות אלא שזו אמיתית ונובעת מרצון כן של העם הצ'כי לשנות את המשטר.
כמובן שנשמעו קולות שהאשימו -כמו תמיד -את "החוגים הריאקציוניים" שהם הם עומדים מאחורי המרד, ממש כפי שכיום מואשמת ארצות הברית במעורבות בנעשה במדינות ערב.
קשה להבין מאין שואב בעל המאמר את תובנותיו: הרקע להתקוממות בעולם הערבי נובע ממצב כלכלי בלתי נסבל, משליטה של מיעוט במשאבי המדינה, מדיכוי נשים, מרדיפות על רקע פוליטי וכדומה ולכל אלה אין שום קשר לארצות הברית או למדינות אירופה.
מר קדאפי ומר אסד ודיקטטורים ערביים נוספים שנואים על בני עמם בדיוק מן הסיבות הנכונות וקשה מאד להבין את אלה הטוענים שארצות הברית היא שתומכת בשני אלה או מעודדת אותם לנהוג כפי שהם נוהגים.
לא קשה במיוחד להבין מאין שואבת בעלת התגובה את תובנותיה.
לארה"ב אין קשר למשטר של מוברק ולמצב הבלתי נסבל שם? שטויות. מוברק, הצבא המצרי, שרותי הבטחון שעליהם נשען המשטר נתמכו כולם בכסף גדול ע"י ארה"ב בדיוק כשם שמשטר השאח באירן נתמך על ידם. אלא שהאימפריאליסטים למדו משם את הלקח וזנחו את ידידם מרגע שהתגלה כמשענת קנה רצוץ בתקווה להחזיר את המצב לקדמותו ע"י שינויים קוסמטיים שיעשה הצבא שמכור להם.
"מר קאדפי" לא בדיוק שנוא על בני עמו אלא לכל היותר על חצי מהם. התנגדותו בעבר להשתלטות אמפריאליסטית על משאבי הנפט הלובי ושימוש בהם למטרות חברתיות מרשימות בעבר הפכו אותו לחשוד בעיני "הטובים" למרות שהפך את עורו והשתדל מאוד להצטרף "לכוחות הנכונים".
"מר אסד" לא בדיוק נתמך ע"י ארה"ב בניגוד "לדיקטטורים ערבים נוספים" (שמשום מה לא זוכים משיבר דנן לקידומת "מר" ולא לשמם המפורש). לא קשה לנחש היכן לא תהיה התערבות צבאית של "הטובים".
מי שנמנה על השמאל לא נמצא במבוכה או בלבול נוכח תוקפנות אימפריאליסטית. מרגע שאלו הרימו את ראשם המכוער בלוב כבר לא משנה מי "מתקדם" ועל איזה רקע מתרחשת מלחמת האזרחים בלוב, מי טובח ומי עלול להיטבח במקרה של ניצחון של צד אחד (כנראה שבזאת אין הבדל בין השניים אלא כדי להצדיק באופן ציני את ההתערבות הפושעת מטעמים ברורים למי שלא מכר את נשמתו לשטן).
אבל, בלי ברה"מ אי אפשר כדי לאשש את "המבוכה והבלבול" של השמאל. ובכן השמאל מאז ומעולם היה מפולג ביחס לברה"מ אבל הגברת יוצרת לה דחליל "השמאל" ומכה בו באמצעות סוס מת.
לקורא אנגלי:
בהתייחס לאמירה הזו שלך: "המורדים בלוב למיטב ידעתי הינם חמושים – ברשותם אף מטוסים, והם נחלו כמה וכמה הישגים צבאיים, האם באמת מדובר באוכלוסיה אזרחית שלווה שנטבחת לה (כמו למשל בעזה)?"
ובכן, אתה כנראה האדם היחיד בפלנטה ששמע שלמורדים בלוב יש מטוסים (באמת, איפה שמעת את זה? ב"פרלמנט" של ארץ נהדרת?).
בכל מקרה מכיוון שאתה תומך נלהב בצירוף לינקים ל-ynet , הרי לך לינק לדיווח רלוונטי:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4045625,00.html
ציטוטים נבחרים:
"כוחות קדאפי תקפו במיסרטה: "ביצעו טבח", חרף הפסקת האש שהכריז, עדי ראייה בעיר שהייתה למעוז מורדים מדווחים כי הם נצורים בידי כוחותיו של שליט לוב. לדבריהם, הם עשו שימוש במגינים אנושיים וירו במתנגדיהם. לדברי המורדים ומקור רפואי בעיר, כ-40 נהרגו ומאות נפצעו".
"כשהאנשים נאספו במרכז הכוחות של קדאפי התחילו לירות בהם ברובים ובארטילריה, הם ביצעו טבח". אחרים הוסיפו כי הכוחות עושים שימוש במגינים אנושיים".
הרי לך תשובה לשאלת התם שלך "האם באמת מדובר באוכלוסיה אזרחית שלווה שנטבחת לה כמו למשל בעזה?"
אז כן, מה שאתה חושב שקרה בעזה – קורה באמת בלוב ע"י כוחותיו של קדאפי.
למען היושר אני מצפה ממך כעת לומר על קדאפי את כל מה שאתה אומר על קברניטי ישראל עקב "עופרת יצוקה".
דינו היקר מתי תתעורר לך משנתך העמוקה?
קרא:
Libyan rebels have acknowledged that the warplane that crashed, belonged to them and that it was shot down by Gaddafi's forces.
– חפש בגוגל. הדבר צוטט במקורות רבים.
– מדובר שם על מלחמת אזרחים.
– אבל על התנצלות כמובן שלא שמענו, ובטח גם נשמע, מדינו…
תיקון: נשמטה המילה 'לא' במשפט האחרון.
צ"ל: אבל על התנצלות כמובן שלא שמענו, ובטח גם לא נשמע, מדינו…
יפה מצידך שהתייחסת סוף סוף בצורה עניינית לתגובה שלי, למרות שהתייחסותך היא רק לשורה וחצי מהתוכן שכתבתי ולא לשאר 50 השורות, למשל לתקיפה של כוחות קדאפי במיסרטה (לאחר הכרזת קדאפי על הפסקת אש!) שמזכירה יותר מידי את התלונות שלך על פעולות צה"ל בעזה.
להתייחסותך אודה.
ולגבי מטוס המורדים:
אם למורדים בלוב היה כח אוירי משמעותי הרי שגם הם עצמם וגם הכוחות המתערבים היו מתנגדים לסגר אוירי שיגביל את אותו כח מורדים משמעותי..
מכיוון שכוחם האוירי כנראה בטל בשישים לעומת כוחו של קדאפי – כנראה שאין זה עניין בעל חשיבות, וההידבקות שלך לאותה גרוטאה אווירית ישנה מעידה על רצונך לחמוק מדיון רציני.
ושוב, מכיוון שעלית על גל של התייחסות עניינית לתגובות – אשמח אם תגיב לגבי תקיפת מיסטרה.
שוב התעמולה עובדת עליך (ואינך לבד).
בטח, קדאפי אינו בחור נחמד (ובלשון המעטה) אך מדוע נטפלים אליו כרגע? אני חוזר ומדגיש שאינני קונה את הצהרותיהם ה"מוסריות" של פושעים מן המערב. ראינו מה הם חוללו בעירק. התוצאות מדברות בעד עצמן. נקודה.
אנשי קדאפי עשו מעשים נוראים בתקיפות שלהם – אך את מי הם תוקפים בדיוק? אינני יודע מיהם. אזרחים שלווים? שבטים? חמולות של קיצונים? אל-קעידה? הם אינם מזוהים, אין להם הנהגה ברורה – כפי ידיעתי עד לשעה זו. פשוט קשה לקבוע מה הולך שם באמת.
החדש שלי לכן נשאר בעינו.
או שקדאפי אינו משתף פעולה בענייני הנפט ולכן יש להחליפו מטעמים כלכליים. או שאמריקה מודאגת מכך שאין מספיק טירוריסטים ששונאים אותה ואת המערב – מצב שעלול חלילה להדרדר לנירמול. אבל נירמול המזרח התיכון הוא כידוע בעייה בשבילם. בלי מלחמות מה יעשו עם הצבא הענק שלהם?
חייבים לייצר קונפליקטים כל הזמן. עוד קונפליקט שווה עוד נשק עוד ברדק עוד צבא עוד מדינות שאפשר להשתלט עליהן וכו'
זוהי האימפריה. וזה הספציאלטה שלהם. מדוע שיוותרו על מה שהם יודעים לעשות כ"כ טוב?
אגב, כבר מתחילות להצטבר ידיעות על פגיעות של כוחות אמריקאים דווקא באלה שבאו לעזור להם… (טעות בזיהוי אני מניח).
לסיכום: אינני קונה את העטיפה ההומניטרית לא מכיוון שאני אנטי-הומניטרי אלא מפני שאני לא מאמין לטוב ליבם של מי שרק יודע לחמוס ולנצל. ימים יגידו אם טעיתי. הלוואי שאתבדה אך אני חושש שזה לא המצב. כי זו לא הדרך ליצור יציבות – דבר שהם אינם מעוניינים בו בכלל. הם מעוניינים בברדק אזורי וצייתנות של הבובה שמוצבת שם. כשזה לא קורה – יש התערבות צבאית "הומניטרית" – אלא מה…
למרות שאני מסכים עם רוח דברייך, הרשה לי תיקון קטן-למורדים ככל הנראה אכן יש מטוסי קרב. לפי מקור שנתקלתי בו, דוברים של המורדים הודו שמטוס אחד שצולם מתרסק השתייך להם. אל תשכח שהיו כנראה עריקות משמעותיות בשורות הצבא הלובי, וזה יכול היה לכלול מספר מטוסים, ואולי אפילו איזה בסיס חיל אוויר קטן שנפל/נמסר לידי המורדים.
ב"ה
אני חושב שהמאמר כאן מתייחס ל"אינטרסים אמריקאיים" כאילו כל ארה"ב היא גוש מאוחד תחת דיקטטור שלא מתחלף ויש לו תמיד את אותו רצון. אומנם אובמה יצא למלחמה המטופשת הזו בלוב, אבל אני בכלל לא בטוח שמקיין היה יוצא למלחמה כזו. למעשה להילחם בקדאפי יוצא באופן מובהק נגד כל האינטרסים הכלכליים של ארצות הברית. זה רק מייקר את הנפט, וקדאפי עצמו שיתף פעולה בצורה מושלמת עם האמריקאים ועם המערב. מבחינה כלכלית יהיה לאמריקאים הכי טוב אם המלחמה תסתיים מהר והעסקים ימשיכו לזרום.
אני חושב שדיי ברור שלהכנס למלחמה בלוב נעשה מתוך שיקולים אלקטורליים של אובמה. הוא עכשיו בפיגור אלקטורלי רציני, ואם הוא לא יעשה כלום אז הוא פשוט לא ייבחר. לעומת זאת המלחמה בקדפי זו הזדמנות נהדרת בשבילו לתפוס טרמפ על המלחמה ולקחת חלק בניסיון לדמוקרטיזציה של העולם הערבי. אם הדמוקרטיזציה לא תעבוד, אז אובמה לא ייבחר והמצב שלו לא באמת השתנה, בגלל שמה שחשוב זה מי ניצח בבחירות ולא בכמה הוא ניצח. לעומת זאת אם מדינות ערב אכן יהפכו לדמוקרטיות, והוא יוכל לטעון לחלק בדמוקרטיזציה של מדינות ערב, אז זה משפר את המצב האלקטורלי שלו פלאים ואז יהיה לו סיכוי נהדר להיבחר לעוד קדנציה.
כמו ש-ק.א. אמר, אין לנו באמת מושג מי המורדים, מה המטרות שלהם או אם הם בכלל יותר טובים מקדאפי. כמו כן, המורדים הם מיליציה חמושה שנלחמת ולא קבוצת אזרחים שנטבחת. המונחים של "ניצחון" כשהטובים טובחים ברעים ושל "טבח" במקרים של ניצחון צבאי של הרעים על הטובים (גם אם לא נפגעו אזרחים) הם בלקסיקון האמריקאי עוד מימי המלחמות שלהם עם האינדיאנים. הם עדיין משתמשים במונחים האלה בספרי ההיסטוריה שלהם בתיאורים של המלחמות עם האינדיאנים.
הפלישה האימפריאליסטית ללוב לא החלה עם ההפצצות, אלא עם ההפגנות.
העובדה שבשנים האחרונות לוב שיפרה את יחסיה עם ארצות הברית ועם האיחוד האירופי,אינה אומרת שהיא הידרדרה למצב של עבד נרצה והצטרפה למערך השירות של האימפריאליזם.
גם קובה שואפת ליחסם תקינים עם ארצות הברית, ארצות הברית היא זו שאינה מעוניינת בכך.
אבל הרפובליקה הסוציאליסטית של לוב שיפה את היחסים תוך כבוד עצמי ועמידה על הישגי המהפכה ב-1969: הלאמה בפועל המשב הכלכלי העיקרי (נפט) וניצולו לשיפור תנאי החיים לכל האזרחים בתחום החינוך, הבריאות והרווחה.
אפילו הפרשנים השמרנים ביותר אמרו שבלוב מספר העניים אפסי בעקבות מדיניות זו.
לכן יש להבדיל בין המרד בלוב לבין המרד במצרים או בחריין.
כאן המרד הוא אנטי אימפריאליסטי וכאן הוא פרו אימפריאליסטי.
אם קדאפי יודח אני מציע להביאו לישראל ולהעמידו בראש ועדה חדשה לחלוקת נכסי הגז והנפט. אחר כך אפשר גם להפקידו על ביצוע מסקנות הוועדה שלו.
לק.א: האוכלוסיה האזרחית הלובית שנטבחת לה היא לא פחות שלווה מהאוכלוסיה העזתית שנטבחת לה. העובדה שלאופוזיציה הלובית יש נשק שבו היא מנסה להאבק נגד שלטון הדיכוי לא שונה מהעובדה שלממשלת חמאס יש נשק שבו הוא מנסה להאבק נגד שלטון הכיבוש. אלה ולאלה נלחמים, ובשני המקרים- צבא קדאפי וצה"ל- פוגעים באזרחים. וזה שקדאפי הכריז על הפסקת אש זה באמת נגע ללב כולם. במיוחד שממש באותו זמן כוחותיו כבר תקפו את בנגאזי ומיסרתא.. תראה למי אתה בוחר להאמין חביבי?
ב"ה
הבעיה העיקרית באנלוגיה שלך היא שצה"ל פגע באזרחים רק כחלק מהמאמץ לפגוע באנשי החמאס, וגם זה כמעט שלא. אם כבר אז יותר דומה לחמאס שמתקיף במוצהר מטרות אזרחיות.
ואני לא חושב שיש כאן בכלל שאלה למי לבחור להאמין כאן. אף אחד מהצדדים לא באמת אמין יותר מהשני. לא הדיווחים שאתה שומע מהתקשורת (שמעבירים את המסרים של המערב) ולא שום מקור אחר (אם יש כזה) באמת אמינים. זה שאתה בוחר באופן שרירותי צד אחד שאתה רוצה להאמין לו זו בעיה שלך. אני לא ממהר להאמין ישר לכל מה שהאופוזיציה של קדאפי אומרת, בדיוק כמו שאני לא ממהר להאמין לכל מה שקדאפי אומר. הרעיון של להאמין לאחד הצדדים סתם ככה זה אחד הדברים שגרם למדיניות הפיוס ב1939 ובסוף גם למלחמת העולם השנייה. דיי לאמונה העיוורת בגורם מסויים רק בגלל שהסיפור שהוא מספר יותר נוגע ללב (הסיפור על אוכלוסיה אזרחית "מסכנה" שמטבחה מבלי שהיא עשתה שום דבר רע).
אתה מכיר מישהו מהמורדים או איזשהו ארגון שעומד מאחורי המרד שאתה מחליט סתם ככה שהם אמינים?
באותה מידה יכול להיות שזה מרד שמארגנים "האחים המוסלמים" במטרה להפוך את לוב לשלטון דתי מדכא כמו באיראן או בסעודיה.
דמוקרט,
לשאלתך-תגובתך:
נא לדייק,
1. אינני בוחר "להאמין" לקדאפי. מניין הבאת זאת?
אני כן בוחר שלא לחשוד ולא להאמין לשלושת המוסקטרים: אובמה-קמרון-סרקוזי.
2. בלוב פרצה לאחרונה (לפני כשבוע), מה שנראה לעולם, כמלחמת אזרחים.
טרם התבררה התמונה שם במלואה – ישנם שם בוודאות חפים מפשע שנהרגו ואף שנטבחו.
סיטאציות כאלה קרו וקורות ביבשת האפריקאית ובמקומות אחרים ללא הזנקתם הזריזה של טילי שיוט ומטוסי קרב. משהו הרי בער להם כדי לצאת לפעולה. האם אני רשאי לתמוה (במיוחד אחרי עירק ואפגניסטן) על מה שבאמת הולך כאן? … אדם שהיה עד לפני כ 3 שבועות יקיר המערב.
3. בעזה התופעה מוכרת: יש טיהור אתני ודיכוי שיטתי וברוטלי – יומי – מזה יותר מ 60 שנה.
יחי ההבדל…
4. לסיכום: דברי על קדאפי לא נאמרו בכדי להביע אמון בו או חלילה תמיכה בו. השתגעת?
אמרתי זאת בכדי לבסס את החשד שיש לי בפעולה הצבאית הזו ולאן שהיא מובילה.
עד כאן.
תיקון:
אני כן בוחר שלא לחשוד ולא להאמין לשלושת המוסקטרים: אובמה-קמרון-סרקוזי.
צ"ל: אני כן בוחר לחשוד ולא להאמין לשלושת המוסקטרים: אובמה-קמרון-סרקוזי.
אי אפשר להתעלם מההבדל הברור בגישה של כמה כותבים ומגיבים להפיכות במצרים ובתוניס לעומת זו בלוב.
מספיק לקרוא את התגובות למאמר הזה לעומת מאמרו של שמואל אמיר "המהפכה במצרים ומה שמעבר לה" כדי להבין את גודל הפער.
הסיבה ברורה, והיא זיקתו של השליט המודח או הכמעט-מודח לארה"ב ולמערב, גם מובארק וגם בן-עלי היו פרו–מערביים בגישתם ולכן הדחתם מתקבלת בטבעיות ותרועות של גיל.
לעומת זאת במדינות בהן המשטר עויין או חשדן כלפי המערב (לוב, איראן) – לפתע מדקדקים אלו בקוצו של יוד: מי הם המהפכנים? מי מממן אותם? מי מסייע להם?
אולי זו כלל לא הפיכה אלא מלחמת חמולות או פיברוק ב-facebook .
כאילו ששאיפה אותנטית לחירות ולחופש היא תכונה המופיעה רק אצל מי שנמצא תחת שלטון הקשור לארה"ב, או כאילו לא יתכן שאדם איראני או לובי קץ במשטר האפל המושל במדינתו.
האירוניה היא שההפיכה בלוב נתקלת בקשיים דווקא בגלל רצחנותו של קדאפי, ש"השכיל" מיד להעביר את המאורעות לפסים של לחימה אמיתית – צבאית, וכך מצליח לשטות במגיבים כמו קורא אנגלי המקבל את הרושם שמדובר בשני כוחות השווים בעוצמתם ובמניעיהם. כמה חבל.
דווקא לאחר הכשלון הצורב של של ההפיכה באיראן יוני 2009, יש לברך על המעורבות המערבית בלוב. שהרי בלתי נתפס לפספס עוד הזדמנות פז שכזו להיפטר מעוד מנהיג מטורף וצמא דם כמו קדאפי, לאחר שההזדמנות לעשות זאת באיראן התפוגגה בגלל כל מיני ספקנים כמו אלו בשרשור התגובות כאן.
בתגובתו האחרונה של קורא אנגלי היא דוגמה מצויינת לליקוי המאורות עליו אני מדבר:
הוא אינו קונה את "הצהרותיהם ה"מוסריות" של פושעים מן המערב", ומחפש מתחת לאדמה את האינטרס הסמוי מן העין, עד כדי: " אמריקה מודאגת מכך שאין מספיק טירוריסטים ששונאים אותה ואת המערב – מצב שעלול חלילה להדרדר לנירמול".
מעניין, אולי יסביר כבודו מדוע ארה"ב התאמצה כל-כך בעבר לנרמל את היחסים עם מצרים, ירדן, סעודיה, תימן, וגם עם קדאפי עצמו בשנים האחרונות (לא בהצלחה יתרה, יש לומר) ,
מה קרה פתאום שארה"ב חוששת מנירמול?
ובכלל יש כאן טענה הסותרת את הטיעון האנטי-אמריקאי הקלאסי: הרי "מן המפורסמות" היא שארה"ב והמערב חומסים דווקא תוך כדי נירמול (חברות נפט, קרן המטבע הבי"ל, כניסת תאגידים למדינות עולם שלישי וכו'), אז מדוע להתעקש על חוסר נירמול במקום בו אפשר ליצור נירמול שיכניס יותר דיבידנד?
ואסיים בחזרה על עוד "טיעון על אלופים" מבית מדרשו של ק.א. :
"מתחילות להצטבר ידיעות על פגיעות של כוחות אמריקאים דווקא באלה שבאו לעזור להם…".
ועוד לק.א.:
"סיטאציות כאלה קרו וקורות ביבשת האפריקאית ובמקומות אחרים ללא הזנקתם הזריזה של טילי שיוט ומטוסי קרב. משהו הרי בער להם כדי לצאת לפעולה. האם אני רשאי לתמוה (במיוחד אחרי עירק ואפגניסטן) על מה שבאמת הולך כאן? … אדם שהיה עד לפני כ 3 שבועות יקיר המערב."
הדבר הרי נכון גם לישראל, מאותה סיבה בדיוק….
רק שכאן, לא 3-המוסקטרים קופצים, כי אם קמפיין הדה-לגיטימציה וה-BDS המפורסם.
שואל דינו:
מדוע ארה"ב התאמצה כל-כך בעבר לנרמל את היחסים עם מצרים, ירדן, סעודיה, תימן, וגם עם קדאפי עצמו בשנים האחרונות (לא בהצלחה יתרה, יש לומר) ,
מה קרה פתאום שארה"ב חוששת מנירמול?…..
דינו, אתה לא חושב שאתה מגזים בהיתממות שלך? גם לך צריך להיות גבול, לא?
-נירמול 1 הוא כללי וכזה ששאינו נכפה תדיר מגבוה. מדובר במצב שיש בו איזון פנימי, מעין "הומאוסטזה" (ומבלי להכנס לשום אידיליה). מצב של התפתחות פחות או יותר אורגנית. נירמול כזה אינו יוצר ומשמר (דגש על המילה משמר) מציאות של פערי ענק בין שליט לנשלט, בין מורם מעם לעבדיו.
-נירמול 2 הוא נירמול שכפוי מלמעלה. זהו נירמול מלאכותי ומקורו בזה הרואה את עצמו במעמד של ראש הפירמידה, או כטורף העליון. מבחינת יצור כזה המצב הנורמלי (הנירמול אליו הוא שואף) הוא המצב שמשמר את מקומו בקדקד. לכן באופן קבוע הוא משדר לעולם את המסר הזה – באמצעים שונים ולרוב זה בא דרך שימוש בנבוט גדול.
לגזור, למסגר, ולתלות במטה של כל מפלגה סוציאל דמוקרטית בעולם. כדי שראשיה ופעיליה יבינו את הסכנה הגלומה בגלישה אידיאולוגית שמאלה משם אל עבר תהומות העיוורון, הטמטום והבולשבזים הקומוניסטי.
ב"ה
אם זה היה פייסבוק אז הייתי עושה לתגובה שלך like.
כמה הערות קטנות לפני מסקנה קשה, סורוס צופה חריף…. סרסור, מהמר שכמעט הפיל כלכלת מדינה,{אינדונזיה}, ארה"ב במשבר כלכלי… מה שקורה בבורסות שם משליך מיידית על כל העולם בזמן מיידי.
אכן הגעגועים לרוצחים אמיתיים,סטלין, מאו, פול פוט קומוניסטים כמובן, גורם לכותב להתיחס לקוראים כמו לתלמידים בכתה ג, ממש מעליב לקרוא פוסט כזה,{בעיקר לכתוב}.
קית' אולברמן… זה לא בעברית, אבל זה די קשור לנושא המאמר:
http://www.youtube.com/watch?v=bX0gNFVdZco