ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נועד השבוע עם שר האוצר יובל שטייניץ ועם סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ודן עמם בנושא החזרת שירותי הרפואה הפרטית (שר"פ) לבתי החולים הציבוריים. זאת, כאמצעי להפסקת סכסוך העבודה של הרופאים. אגב, נתניהו, הוא-הוא שר הבריאות בממשלת ישראל. על פי תורתו הניאו-ליברלית של נתניהו: יותר הפרטה פירושה פחות שביתה.
רשות החברות הממשלתיות במשרד האוצר פרסמה, גם השבוע, מודעה להפרטת נמל אילת. המודעה פורסמה באתר האינטרנט של רשות החברות הממשלתיות ובכלי התקשורת, והיא מזמינה את המעוניינים לפנות לרשות החברות עד מאי הקרוב. ההפרטה תתבצע באמצעות מכירה פרטית למשקיע או קבוצת משקיעים מהארץ או מחו"ל. אם כי נמסר כי האוצר "מעדיף משקיע מחו"ל". הפרטת הנמל היא השלב השני מתוכנית הרפורמה בנמלים שיזם נתניהו בהיותו שר האוצר, שאושרה בשנת 2005 בכנסת ובדצמבר שעבר בוועדת השרים לענייני הפרטה. השלב הראשון כלל פיצול של רשות הנמלים לארבע חברות עסקיות נפרדות בבעלות ממשלתית ולאחר מכן הן יימסרו לבעלי ההון – כמקובל במדינת ישראל.
הפרטת הנמלים (ה"רפורמה בנמלים", בלשון האוצר) ומסירתם לידי בעלי ההון אושרה על ידי הכנסת. ההפרטה בבתי חולים (השר"פ) נפסלה בחוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה משנת 2002 ובפסק דין של בג"ץ משנת 2009 ונאסרה להפעלה בישראל. אבל מה זה משנה? הפרטה חוקית או בלתי חוקית, האדון נהנתניהו מוסיף למסור את נכסי הציבור לידי קומץ בעלי הון ולאחר מכן הוא רץ לעיתונאים כדי לספר על "מלחמתו בריכוזיות".
אבל מתברר שההפרטה עולה לנו בבריאות. הועדה המשותפת (פנים-עבודה) לנושא סביבה ובריאות, בראשות ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש), קיימה אף היא השבוע דיון ראשון מסוגו בנושא "השפעת ההפרטה על בטיחותם ובריאותם של עובדים". לקראת הדיון הכינה שירי בס-ספקטור סקירת ספרות מקיפה אודות "השפעת שינויים במאפייני שוק העבודה על בטיחות ובריאות עובדים". עיקרי הסקירה מצביעים על שינויים בשוק העבודה והשפעתם על בטיחותם ובריאותם של עובדים. מחקרים רבים מראים כי לאי יציבות תעסוקתית יש השפעה שלילית ניכרת על בטיחות ובריאות העובדים.
סקירה של 73 מחקרים אשר נערכה בשנת 2009, מראה כי 85% מהמחקרים זיהו השפעה שלילית של אי יציבות תעסוקתית על בטיחות ובריאות עובדים. סקירת הספרות של בס-ספקטור מראה עוד כי "שינויים בסביבת העבודה, ובכללם קיצוצים חוזרים ונשנים בכוח אדם, עשויים להוביל לעליה בעומס המוטל על העובד. עליה בעומס העבודה מתבטאת בין השאר בשעות עבודה לא קבועות, שעות נוספות לא מתוכננות, עבודה בימי מנוחה, עבודה בשעות הלילה ועוד. מחקרים מצאו כי עבודה בשעות לא קבועות, בייחוד עבודת משמרות ועבודה בלילות, גורמת בטווח הארוך לעייפות כרונית ולפגיעה במקצבי השעון הביולוגי. בנוסף, מחקרים רבים מצאו כי קיים קשר בין העליה בעומס העבודה לבין הגברת תחושת הלחץ בקרב עובדים. עליה בתחושת הלחץ במקום העבודה עלולה לתרום לתופעות בריאותיות שליליות כגון, לחץ דם גבוה, הפרעות בפעילות ההורמונלית, השמנה, אולקוס במערכת העיכול, תחלואת לב ועוד". בסקירת הספרות צויין גם כי "הנוכחות של קבלני משנה יוצרת לעתים קרובות סביבת עבודה מורכבת, ומבנה ניהולי אשר תורם לחוסר ארגון. לדוגמא: קבלנים עשויים להיות לא מודעים להנחיות בטיחות או להשפעת עבודתם על עובדים אחרים במערכת. חוסר הארגון עלול לפגוע בתהליך של קביעת הנחיות הבטיחות, בהכשרת העובדים על סוגיהם השונים בתחום הבטיחות ובפיקוח על יישום ההנחיות".
לפי תוצאות המחקר זוהו שלושה גורמים המשפיעים בטיחות ובריאות העובדים:
- לחץ כלכלי: מחקרים מצאו קשר בין תחושה של אי יציבות תעסוקתית (לדוגמא: פחד מפני פיטורים, חוסר ביטחון כלכלי) ובין הנכונות לנטילת סיכונים במהלך העבודה. עובדים המתוגמלים לפי הספק בלבד עלולים לאמץ פרקטיקות עבודה המתעלמות משמירה על בטיחות ובריאות כגון, שעות עבודה ארוכות, הגעה לעבודה על אף היתר להיעדרות בשל "נסיבות מקלות" כמו מחלה, אבל ועוד. בנוסף, התחרות בין קבלני המשנה מובילה לעתים קרובות לתת-תמחור במכרזים ולהורדת מחירים על חשבון תגמול העובדים והשקעה בתנאי בטיחות. יש להוסיף כי העסקה במיקור חוץ מביאה לעתים קרובות לעבודה ביחידות קטנות יותר החסרות את המשאבים להשקעה במנגנוני בטיחות ושמירה על הבריאות. בחלק מהמקרים, הרחקתם של תהליכי עבודה מסוכנים מפיקוחו הישיר של המעסיק היתה ניסיון מכוון להימנע מהוצאות הנובעות מיישום תקנות בטיחות וגהות.
- הנוכחות של קבלני משנה יוצרת לעתים קרובות סביבת עבודה מורכבת ומבנה ניהולי אשר תורם לחוסר ארגון. לדוגמא: קבלנים עשויים להיות לא מודעים להנחיות בטיחות או להשפעת עבודתם על עובדים אחרים במערכת. חוסר הארגון עלול לפגוע בתהליך של קביעת הנחיות הבטיחות, בהכשרת העובדים על סוגיהם השונים בתחום הבטיחות ובפיקוח על יישום ההנחיות. יש לציין כי מחקרים אחדים בלבד עסקו בהשפעת חוסר הארגון על בטיחות ובריאות העובדים.
- כשלים רגולטוריים: תקנות הבטיחות והגהות מתמקדות בדרך כלל בעובדים קבועים במקומות עבודה גדולים. לעתים קרובות, התקנות לא מתמודדות באופן מספק עם תופעת קבלנות המשנה ועם יחידות ייצור קטנות, ובשל כך הפיקוח על יישום הוראות בטיחות לקוי. דוח של הסוכנות האירופאית לבטיחות ובריאות בעבודה מראה כי עובדים זמניים ועובדים במשרה חלקית זוכים לפחות הדרכה בתחום הבטיחות, ולכן הם חשופים יותר לסכנת תאונות. בנוסף, ציוד מגן לעתים זמין יותר לעובדים קבועים מאשר לעובדים זמניים. עוד יש לציין, כי סוגי העסקה שונים לא באים לידי ביטוי בתקנות הבטיחות. לדוגמא: באוסטרליה, אין פיקוח על סביבת עבודתם של "עובדי-חוץ" בענף הטקסטיל העובדים מביתם במסגרת מיקור חוץ. אי פיקוח עשוי להוות בעיה במקרה זה, שכן הסביבה הביתית אינה מותאמת תמיד לסוגי עבודה שונים ונדרשת היערכות מיוחדת על מנת להפכה לבטוחה ובריאה עבור העובד.
ד"ר טוני דואק, ממשרד הבריאות, אמרה בדיון כי היא מסכימה עם ממצאי סקר הספרות והוסיפה כי, "ידוע שאנשים שעובדים במשמרות נחשפים יותר למחלות. קימה לפני הזריחה עלולה להגביר סיכונים לתחלואה". מירה זליגר, מפקחת אזור ירושלים במשרד התמ"ת, הוסיפה כי גם היא מסכימה עם ממצאי הסקירה. היא אמרה כי, "עובדי חברות כוח אדם ועובדים זמניים הם החוליה חלשה במערך הבטיחות של כל מפעל. גם במפעלים הגדולים שמכניסים קבלני משנה, עובדי הקבלן מקבלים פחות הדרכות בטיחות ופחות ציוד מגן. עובדים אלו פחות מיומנים והבטיחות המפעלית נפגעת".
עו"ד ורד וייץ מההסתדרות הדגישה כי הדיון מאד אקטואלי וחשוב שכן קיימות בעיות קשות מאד אפילו בקרב עובדי מדינה. עו"ד ווייץ תיארה מקרים נוספים שבהם בריאות העובדים נמצאה בסכנה עקב תנאי עבודה ירודים. אך היא לא הסבירה מדוע ההסתדרות מצדדת בהפרטה, גם של הנמלים, ואף לא נלחמת בהפרטה לטובת חבריה ולטובת כלל העובדים.
בסיכום הדיון אמר ח"כ חנין כי תהליך ההפרטה "מזמין" בעיות בטיחות ובריאות. "העלאת יעילות פירושה עבודה בשעות שאינן שעות. הפחתת עלויות מורידה סטנדרטים של בטיחות 'כי זה עולה כסף'. בריאות ובטיחות אכן עולים כסף", אמר ח"כ חנין. הוא הוסיף כי הדיון מזכיר לו את התאונה הקטלנית במפרץ חיפה שארעה בנובמבר 2010 ובה נספו שלושה עובדים ואחדים נפצעו, אחד מהם קשה. העובדים שנהרגו היו עובדי קבלן. "עולות הרבה שאלות: מי הדריך אותם? מי סיפק להם ציוד בטיחות? העובדים האלה לא בחרו להתאבד!".
אחרי חוסר ההבנה של רוב הישראלים שמדיניות לוחמנית ממוטטת כל כלכלה, האסון השני שלנו
הוא חוסר ההבנה שהמדיניות הכלכלית בארץ פוגעת ותפגע יותר ויותר באותם האנשים הששים
תמיד אלי קרב.
הכשלון של השמאל, למרבה הכאב, הוא בחוסר הצלחתו לשכנע את הרוב הפסיבי שלהלחם נגד
המדיניות של ממשלות ישראל פירושו להציל את עצמנו בכל המובנים. הפחד לשנות חזק יותר מכל.
הפתרון הוא להעביר את כל שרותי הרפואה, הציבוריים והשר"פ ל א ר י א ל. שם הרי אסורה השביתה, ומתרת רק הבנייה הבלתי חוקית… ואם יעזו לשבות יבוא הצבא "המוסרי בעולם" וידאג שהשביתה תחוסל. איך זה שהרעיון לא עלה במוחו של נהנתניהו? הרי לפי הדוקטרינה של הגועליציה "אין פתרון מדיני", ורק זה הצבאי יעזור. אז בקיצור "כיפת ברזל סרוג" לכל חולה.
היום, יום שלישי [פעמיים "כי טוב"] התפרסם מאמר השמצה נגד ציבור העובדים של כתבת הדה-מרקר בכותרת "המחיר הנורא של רפיסות ממשלת נתניהו מתחיל להיחשף". במאמר ציבור העובדים מואשם בגזל, בדרישות שכר מוגזמות וכו'. ארלוזורוב טוענת ש"המשא ומתן על הרפורמה בבתי הספר התיכונים, רפורמת עוז לתמורה, עומד על סף פיצוץ" והאשם – ל"דעת" ארלוזורוב "הממשלה שאינה מסוגלת לעמוד מול ארגוני עובדים חזקים ומקושרים היטב, ולומר להם: אולי מגיעה לכם תוספת שכר, אבל אין באפשרותי לתת תוספות שכר לכולם, ולכן את תקציב השכר שלי אני ממקדת רק בקבוצות עובדים מועדפות".
http://www.themarker.com/news/1.624924
שלחתי חמש פעמים רצופות את התגובה הבאה, שנדחתה:
כותרת: גם המורים זקוקים לכיפת ברזל מלאה – כמו הצבא
גוף התגובה: אם להאמין למירב ארלוזורוב ]במאמרה מלפני כחודש] יש מזומנים בקופה… והכסף נחסך הודות לשלום עם מצרים. §§ אם להאמין לה עוד מעט בקופה יהיה פחות, כי ממשלת נהנתניהו מסרבת להסכם השלום המוצע, והממשלה המצרית לא תמגן יותר את המצור על עזה… §§ אם להאמין למי שיודע, למשל לאלוף [במיל] גיורא איילנד, זה הוריד את תקציב הביטחון מ-30% ל7,5% והשאיר כסף בקופה,,, שרובו הלך לבניית התנחלויות חדשות… §§ נכון שהלחץ הבינלאומי להקפיא את ההתנחלויות ולסגת מכולן לגבול ה-4 ביוני 1967 הולך ומתחזק". אבל האמת לא מתאימה לדה-מרקר, ולא למירב ארלוזורוב. האם היא עברה לנסוע ברח' ז'בוטניסקי???
לבסוף התגובה פורסמה…