כמה אנשים הצטרפו למחאת קוטג' שבעמוד הפייסבוק: 80 אלף? או אולי 90 אלף? נדמה כי מעולם לא נרשם מספר כה גדול של מוחים ברשתות החברתיות המקומיות. פעילים אחרים התחילו השבוע במחאה נוספת: מחאת הלחם. וכך קבוצות נוספות מצטרפות למאבק – שהוא מאבק משולב חברתי-צרכני.

מחאה על מחירי לחם אחיד פרוס, בפייסבוק

מחאת הקוטג' ברשת החברתית, שמנתה עוד לפני מספר ימים כמה עשרות אנשים בלבד, התעצמה לאחר הפרסום אודותיה – והגיעה לרבבות. והיא לא נשארה רק בפייסבוק. בעקבות המחאה העממית, החל גל של הוזלות ברשתות השיווק הגדולות. ומי לא דיבר על מחירי הקוטג' בימים האחרונים? נדמה שכל פוליטיקאי מצוי גידף, גינה ומחה.

הגדילו לעשות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שכידוע הוא "שר האוצר הבכיר", הסופרטנקר של הקפיטליזם הישראלי,  ומכהן גם כשר הבריאות (זהו תפקידו הפחות ידוע – כמעט מחתרתי); ועוזרו הנאמן, שר האוצר יובל שטייניץ'. שניהם שמצאו פטנט: להעניש את החקלאים ואת עובדי ענף המזון על ידי יבוא קוטג' וגבינות. כי זהו קו המחשבה של ממשלות הימין: לפגוע ברמת החיים של העובדים, על ידי שחרור המוצרים מן הפיקוח, ולאחר מכן להענישם שוב על ידי היבוא וגרימת אבטלה. ומי יוצא ללא פגע? תנובה ובעליה הזרים, שטראוס ובעליה הזרים, כמובן.

רק קול אחד לא נשמע. לא נשמע קולו של האיש העומד בראש התנועה החברתית הגדולה בישראל (יותר מחצי מיליון חברים): קולו של עופר עיני, יו"ר ההסתדרות. ייתכן והיו"ר עיני שוב בחו"ל ולא שמע את הזעקה מבית. ייתכן שהוא בארץ ושותק שתיקה מבישה.

בימי מחאת הקוטג' ההסתדרות רק שחררה הודעה לעיתונות בודדה, שלא פורסמה בשום עיתון. ממנה אנו למדים שמנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, עו"ד ירון לוינסון, אמר כי ציבור הצרכנים מדווח על ירידה בצריכת הקוטג', עלייה ברכישת מוצרי מזון בסיסיים וזולים הנמצאים בפיקוח הממשלה ועל רוב מוחלט של הציבור המאמין שהסרת הפיקוח תביא דווקא לעלייה במחירים.

לוינסון אמר עוד כי "על-פי הדיווח של ציבור הצרכנים בסקרים שערכנו, הרי שהצמצום בצריכה לנוכח עליית המחירים של מוצרי המזון הבסיסיים החל עוד לפני המחאה הרועשת בימים האחרונים בפייסבוק. הסקר מראה שהמעמסה על ציבור הצרכנים הפכה באמת להיות הרבה יותר קשה".

לוינסון אומר את הדברים בעקבות סקר שערכה רשות ההסתדרות לצרכנות לפני כשלושה שבועות ושבדק את הרגלי הצריכה של מוצרי מזון בסיסיים בקרב הציבור הישראלי. מדובר בסקר שני של הרשות לאחר שהסקר הראשון בעניין זה נערך בנובמבר 2010. על-פי ממצאי הסקר כ- 44% מציבור צרכני הקוטג' מדווחים על הפחתה בצריכה. מדובר בעלייה משמעותית לעומת הסקר הקודם שבו דיווחו רק 30% מצרכני הקוטג' על הפחתת הצריכה.

הסקר מעלה ממצא חשוב נוסף לפיו רוב מוחץ של הציבור, כ- 74%, מאמין כי ביטול הפיקוח על המחירים של מוצרי מזון בסיסיים גורם דווקא להתייקרותם. לוינסון אומר כי "מדובר בעמדה הסותרת לחלוטין את האמונה הרווחת לפיה אי ההתערבות של הממשלה במחירים מביאה לתחרות ולירידה במחירים. הציבור סבור שיש מוצרים בסיסיים שעליהם הממשלה חייבת לפקח כדי לשמור על מחירם הסביר".

כפועל יוצא מעמדה זו של הרוב המכריע של הציבור נמצא בסקר כי יותר ויותר צרכנים מדווחים על העדפה של מוצרים זולים יותר שבפיקוח. כך, למשל, כ- 55% מצרכני הלחם מדווחים שהם נוהגים לרכוש לחם שבפיקוח. זאת לעומת כ- 43% מהצרכנים שדיווחו כך בסקר הקודם.

גם בקרב צרכני הביצים והחלב חלה עלייה בצריכת המוצרים המפוקחים. כ- 76% מצרכני הביצים דיווחו כי הם קונים ביצים שמחירן נמצא תחת פיקוח לעומת כ- 64% אשר דיווחו כך בסקר הקודם. בקרב צרכני החלב חלה עלייה של כ- 14%: כ- 84% דיווחו על רכישת חלב שבפיקוח לעומת כ- 70% בסקר הקודם. לוינסון סיכם כי "הסקר מוכיח כי הציבור מעוניין בפיקוח שיש בו כדי לשמור על מחירים סבירים. אני מקווה שמחאת הצרכנים בימים האחרונים תפתח את הדיון הציבורי בסוגיה הזאת".

אבל מדוע עיני שותק? כי הוא יודע היטב שהוא שותף למחדל. על כך שהמחירים עולים, איש לא מתווכח. אבל העובדה שהשכר יורד בהתמדה וקשה יותר "לגמור את החודש",  פחות יודעים. עיני, למשל, יודע. הוא יודע ושותק. הרי כל ההסכמים הקיבוציים שהוא חתם מאז נבחר ליו"ר ההסתדרות היו כה מבישים שבקושי מכסים את עליית המדד.

קומה מתחת למשרדו של עיני בוועד הפועל, באגף לכלכלה ולחברה של ההסתדרות, פורסם לפני מספר ימים סקירה תחת הכותרת "מגמות העשור בשוק העבודה". מהסקירה עולה כי בשלוש השנים האחרונות (מתחילת 2008 ועד לסוף 2010), אלו שנות הכהונה של עיני כיו"ר ההסתדרות, השכר הממוצע למשרת שכיר ירד ב-2.7%. הירידה של השכר במגזר העסקי שנרשמה באותן השנים: 3.6%, ובמגזר הציבורי – 2.1%. לעומת זאת פריון העבודה במגזר הפרטי עלה  בכ-2.7%. מאותה סקירה עולה כי הפריון עלה כמעט 15% בעשור האחרון! יצוין שעלות שכר המנהלים במשק עלתה בין 2008 ל-2010 בכ-18%.  עכשיו, נעשה חשבון: בשלוש שנים השכר שבלוקש ירד בשלושה אחוזים ויותר, עבדנו קשה יותר (תמורת שכר נמוך יותר) והפריון עלה בשלושה אחוזים ואילו המנהלים גרפו לכיסם תוספת של 18%!

ובנקודה הזו בדיוק פורצות בחודשים האחרונים המחאות ההמוניות והשביתות הכלליות, לפחות באירופה המערבית. המחאות פורצות כאשר העובדים נעשים מודעים לפער שבין ירידת השכר, לבין העלייה בפריון ולקושי לסיים את החודש עם השכר המופחת. קרל מרקס כבר עמד על סתירה זו בספרו "הקפיטל" בו הוא ציין שהייצור הקפיטליסטי אינו מיועד למילוי צרכי האנושות. תכליתו של הייצור הקפיטליסטי הוא למקסם את רווחיהם של בעלי ההון. כך שברצונם למקסם רווחים אלה, העובדים מייצרים יותר מוצרים שאין ביכולתם לרכוש. אבל אפשר להרגיע. עיני לא קרא את מרקס.

Share on Facebook