החודש הקרוב יהיה קשה למשתמשי התחבורה הציבורית בגוש דן. במסגרת הרפורמה שנכנסת לתוקף בראשון ליולי, המוני קווי אוטובוס ישנו את מסלולם וכמה מהם יבוטלו כליל. רבים מדי מאיתנו יאבדו דרך, זמן ועצבים בניסיונות התמודדות. ברפורמה נעשו גם שגיאות. ובכל זאת, יש במהלך משהו נכון.
מהפכה בתחבורה הציבורית שלנו היא חיונית ודחופה. רק היא תוכל לשחרר אותנו מהתלות הקיצונית ברכב הפרטי שהובילה למשבר תחבורתי – מצוקת חניה, פקקים וזיהום אוויר. אי אפשר עוד גם להמשיך ולהמתין לרכבת תחתית. חייבים לייצר פתרונות מהירים, נוחים וזולים על פני הקרקע באמצעות אוטובוסים.
זה היה מרכזה של תכנית התחבורה שהציעה "עיר לכולנו". התוכנית שלנו, "מהיר בעיר", גובשה בעבודה מקצועית ובהתייעצות דמוקרטית רחבה. ניהלנו עבורה קמפיין מתמשך ברחובות העיר ובאינטרנט. "מהיר בעיר" נדחתה, כרגיל, על ידי חולדאי. אבל השפעתה ניכרת ברפורמה שמתחילה עכשיו, שגובשה בהנהגת צוות מקצועי ומסור במשרד התחבורה.
התוכנית שהצענו, מהיר בעיר, הציעה מערכת אוטובוסים מהירים. מערכת כזו מחייבת עדיפויות דרך ורמזורים, כדי שהאוטובוסים יוכלו לנסוע ללא הפרעות ולא יתקעו בפקקים או בצמתים. אחרי שנים של קיפאון, עכשיו מוכרזים נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים) באבן גבירול ובמלך ג'ורג'. זהו מהלך בכיוון הנכון- אבל הרבה פחות מהדרוש מכיוון שהאוטובוס עלול להיתקע מיד ביציאה מהנת"צ.
שינוי מסלולי האוטובוסים בתל אביב-יפו התבקש גם הוא מזמן. לאורך השנים, נותרו בתוקף מסלולים שאיבדו כל היגיון תחבורתי או סביבתי. אבל, כרגיל בתל אביב יפו, גם הפעם חסרה כאן התייעצות אמיתית עם הציבור. משהו יסודי שגוי כאן כאשר תכנית שעובדים עליה שנים נחשפת לידיעת הציבור רק ימים לפני הביצוע. שיתוף ציבור דרוש לא רק כיוון שהעיר איננה בסיס של חיל האוויר, אלא מרחב דמוקרטי של אזרחים בעלי זכויות. הוא דרוש גם כי בידי הציבור נמצא ידע מעשי רב, שיכול להעשיר את התוכנית ולמנוע שגיאות. כאן נעוצה חולשה עיקרית של הרפורמה העכשווית במסלולי הקווים – חוסר התחשבות מספקת בקבוצות מיוחדות של תושבים- קשישים, סטודנטים ושכונות פריפריאליות.
תוכנית "מהיר בעיר" מציעה פחות אבל יותר. אנחנו מציעים שני קווי אוטובוסים מהירים- חוצה וסובב, המכוונים לתת מענה ראשוני משמעותי. להתחיל רק בשני קווים מהירים- אבל להבטיח שהם יהיו מעולים: יזכו לעדיפות דרך ורמזורים בכל מקום שיידרש, ייסעו בתדירות גבוהה במיוחד, יופעלו באוטובוסים נוחים וחדישים ויונהגו בהם הסדרי כרטוס מתקדמים שיאפשרו עליה וירידה מהירה. כך אפשר לקבל מערכת דומה בצורת פעולתה לרכבת תחתית –במחיר נמוך בהרבה וכפתרון לימינו ולא רק לימי נכדינו. התחלה טובה כזו הייתה יכולה לספק אנרגיה להמשך. תושבים באזורים נוספים בעיר היו קמים לדרוש קווים מעולים כאלה גם עבורם. זאת ועוד, שני קווי המטרו המהירים שהצענו היו יכולים לתרום גם למהפך הפסיכולוגי של נכונות לנטוש את הרכב הפרטי ולעבור לתחבורה ציבורית.
מה צריך לעשות עכשיו?
ראשית, לרכך את הלם השינוי. קודם כל, לבטל את העלייה המתוכננת במחירי הנסיעה באוטובוסים, המעבירה לציבור מסר בעייתי. השבוע הצעתי בוועדת הכספים של הכנסת (וד"ר נח עפרון מ"עיר לכולנו" הציע במקביל במועצת העיר) שבימיה הראשונים של הרפורמה תהיה הנסיעה באוטובוסים חינם. זה איננו מהלך פופוליסטי- אלא צעד מחושב ומשתלם. הוא יהיה כרוך בעלות- אבל יחסוך יותר: כסף, זמן ועצבים של האזרחים. הוא יכול גם לסייע למשתמשי רכב פרטי להחליט לנסות תחבורה ציבורית.
שנית, להקשיב לציבור ולתקן היכן שצריך. הידע המקצועי חשוב, אבל תחושות הציבור חשובות לא פחות. שינוי חברתי-סביבתי יהיה רק שינוי דמוקרטי – או שלא יהיה בכלל. יעל בן יפת מ"עיר לכולנו" פתחה קבוצת פייסבוק להחזרת קווי אוטובוס הנדרשים לציבור. את דרישות הציבור צריך קודם כל לשמוע – אבל לא פחות חשוב להיענות במהירות כאשר הן מוצדקות.
שלישית, התכנית צריכה שדרוג. תכנית השדרוג כבר מוכנה. קוראים לה מהיר בעיר: הפעלה של שני קווים פשוטים, מהירים ונוחים באמת בתוך סבך האוטובוסים המטרופוליני. מה שהיה נכון בעבר נותר נכון גם היום. ולפעילי "עיר לכולנו" שלחמו על מהפכת התחבורה הציבורית בשלוש השנים האחרונות אפשר היום לומר: בכל זאת נוע תנוע! בקושי, לאט, עם חריקות מיותרות ושגיאות מרגיזות, אבל בכל זאת בכיוון הנכון!
ח"כ חנין,למה נזכרת עכשיו,כשכבר מאוחר מדי?
מי בדיוק יעשה שנויים משמעותיים ב"רפורמה" הזו?הפקידים שהכינו אותה,וציפצפו על ועדי תושבים מכל שכונות העיר,שקיימו איתם פגישות לא מעטות?
היה צריך להוציא צו מניעה נגד הפעלת התכנית,לפני הפעלתה.
רק אם תתעורר מחאה ציבורית אלימה,כגון חסימת כבישים,יש סיכוי לשנוי.
אם מחאת הציבור הצליחה להוריד את מחירי הקוטג' , אז אני מקווה שתצליח גם לעצור את התכנית ההרסנית הזו, שהיא בשום פנים ואופן לא רפורמה, אלא ההפך- דרך נפלאה להרוס את התחבורה הציבורית, ולנתק שכונות שלמות בתל אביב וגוש דן.
יש לארגן הפגנה.
רק תגידו מתי ואני מגיעה!
כנראה שהציפצוף על מבוגרים וזקנים בביצוע שינוי במסלול קו שמרחיק תחנות ב-500 מטר (ועוד לרחוב אחר )ידרוש בסופו של דבר מחאה אלימה של קרובי משפחותיהם הצעירים וחמומי המוח.מה יעשו אותם
זקנים שיצטרכו לגרור עצמם למרחקים בימי גשם?האם המתכננת (שהיא כלכלנית ולא מהנדסת תחבורה )
תצא ממכוניתה ותתלווה אל אותם הזקנים כדי לחוש את הכאב וחוסר ההתחשבות שגרמה באי שיתוף פומבי של
התושבים בשמיעת הערותיהם עוד בשלב התכנון?התיעצות עם ועדי שכונות ,גם היא אינה מספקת והיה צורך לפרסם ברבים את מלוא המידע על השינויים עם אפשרות לציבור להגיב לכתובת אליה היה ניתן לפנות .זה לא נעשה.זו התנהגות של דיקטטורה ולא דמוקרטיה.על הדיקטטורה במצרים הגיבו בככר תחריר,האם בתל אביב יארגנו תגובה בככר רבין?
בושה וחרפה לבטל את קו 13 שנסע דרך ז'בוטינסקי תל אביב ליד שדרות או"מ ולא הכניסו שום קו
במקומו. אני אלמנה בת 86 ואינני יכולה לצעוד לאוטובוס שרחוק מביתי ולא יכולה להרשות לעצמי
נסיעה במוניות.
זלזול בציבור בגיל השלישי וחוסר התחשבות וכנראה שצריכים להתארגן הדור הצעיר למעננו ואולי
תבוא הישועה שיחזירו את קו 13 למסלולו הרגיל במשך כל כך הרבה שנים. ןהעןבדה שלא עובר
שום קו חילופי במקום. זה ממש סקנדל. וחבל שהורי המתכננת לא זקוקים לקוי אוטובוס שבוטלו.
א' – חיוני לפתוח בקמפיין כלל-ארצי, בקריאה להעביר חוק, שיאסור – כן, בפירוש יאסור! – על כניסת כלי-רכב פרטיים, למרכזי-הערים – בתחילה בשעות מסויימות, אז בכלל.
ב' – לכפות, על כלל חברות-האוטובוסים ועל רכבת ישראל, התייעלות כואבת, שתזכיר להן, שהן אמורות לשרת, את הציבור – ולא הוא אותן. נהגי "דן", למשל, מפגינים גסות-רוח בלתי-נסבלת – ואיזה מין סידור תחנות מופרך זה, הדורש ממך להתרוצץ, לפעמים, על-פני מחצית רחוב אלנבי, על-מנת לעבור, בין אוטובוס אחד לרעהו? עובדי רכבת ישראל, תמיד התנהגו, כאילו הנוסעים הם, מבחינתם, מטרד – ועוד רבות הדוגמאות.
ג' – לתבוע, במפגיע וללא שום נימוסים דוחים ומיותרים, את השבת הסובסידיות לתחבורה הציבורית ואת מימונן, באמצעות העלאת כלל הוצאותיהם, של נהגי המכוניות הפרטיות.
ד' – לתבוע, מכלל מפעילי התחבורה הציבורית בישראל, להפעיל 24/7 ובתדירות גבוהה (התדירות ב"דן" עוד טובה, יחסית! "אגד" ברחובות, מפעילים קווים עירוניים, לשכונות המרוחקות ביותר, רק אחת לרבע-שעה במקרה הטוב – ולרוב, בין עשרים דקות, לחצי-שעה; בערב, רק אחת לארבעים דקות עד שעה – ובלילה, כמובן, כלל וכלל לא…).
ה' – שכלל הפעילים, למען תחבורה ציבורית, יואילו, בטובם כי-רב, לתת דוגמא אישית – ולהתנייד באמצעותה בלבד… ובא לציון גואל ושלום על ישראל.
בדלהי (עיר בירה של מדינה שאינה במערב אירופה) הוקמה רכבת תחתית במהירות שיא של ארבע שנים (בין 2002 ל2006). במחיר של חצי יורו אפשר להגיע מצד אחד של העיר לצדה השני. בדלהי הוצא אל מחוץ לחוק שימוש בדלק או דיזל בתחבורה הציבורית וכל האוטובוסים, המוניות והריקשות פועלים על גז (CNG). זיהום האוויר ירד פלאים.
במדינה הציונית ממשיכים עם הסחת הדעת וזריית החול והפיח בעיני התושבים. אין ספק כי הצפת העיר בריקשות תפתור הן הפקקים (פחות מוניות ואוטובוסים) והן את זיהום האוויר, תוריד משמעותית את מס' תאונות הדרכים ותוסיף כמה אלפי משרות פנויות. אך אליה וקוץ בה: הכנסת ריקשות לת"א תהיה המסמר האחרון בקבורת האשלייה כאילו ת"א שייכת לעולם הראשון ולא לעולם השלישי.
ת"א היא דוגמא לעיר שפיתוח התשתית שלה נתקע לפני קום המדינה:רכבות בתוך העיר אין,רכבת תחתית אין,אוטובוסים מזהמים שתקועים בפקקים בלי סוף דווקא יש בשפע,ואולי במדינה בה חסרי היכולת נדחקים לתהום השיכחה מוגזם לצפות שישקיעו במערכת הסעת המונים נורמאלית,ישראל היא נס במובנים רבים:אבל היא בושה בתחומים אחרים,ותחבורה היא אחד מהתחומים המפגרים ביותר במדינה שמנסה למצב את עצמה שכם אל שכם עם מדינות מתקדמות ממנה,"זה לא ילך בלי שורשים" אמר צ'רצ'יל לדיזנגוף,זה לא ילך בלי בניית תשתית תחבורתית אמיתית :יעילה וזולה.
תבורך על פעילותך הבלתי-נלאית למען הציבור בישראל ואולי ביום מן הימים יפקחו עיני העיוורים
בארץ והם יבינו ש"השמאל" הוא לטובת החלשים ונלחם למען רווחתם !!!!!