ביכולתנו להגדיר היטב מה איננו קומוניזם, כי אנו יודעים היטב מהו הקפיטליזם ואנו מכירים כמה מחוקיו הבסיסיים. אפילו המשבר הקפיטליסטי שהחל בארה"ב ב-2007 איננו הפתעה גמורה למכירים את חוקי ההתפתחות הקפיטליסטית, ובייחוד, איננו מהווה הפתעה לקומוניסטים ולמרקסיסטים. אבל דווקא בעת משבר קפיטליסטי עולמי על המרקסיסטים להגדיר את חזונם לחברה העתידית. זו שתבנה על חורבות הקפיטליזם. [ קראו עוד ]
מאת הרב אליהו קאופמן
הפיגוע האחרון של המתנחלים – שריפת המסגד בכפר מורייר שליד רמאללה, חייב להביא אותנו להכרה כי רק קיומו של הכיבוש ובמיוחד במתכונת המשפטית שלו, יכול להעניק היתר לשריפת שני מסגדים בפחות משנתיים בשטחים הכבושים ולעוד התפרעויות שאין להן תקדים.
העיתונאי ופעיל השמאל הוותיק גדעון ספירו נעצר אתמול (יום שני) על ידי משטרת תל אביב לכמה שעות בחשד "להסתה לאלימות" בשל מאמר שכתב בספטמבר אשתקד ופורסם באתר הגדה השמאלית. ספירו מסר כי זו הפעם הראשונה שאדם נעצר בשל מאמר
מאת אורי אבנרי
אם ניתן לסכם בן-אדם במילה אחת, כי אז המילה בשבילה הייתה: אמפתיה. היה לה כישרון נדיר להרגיש את רגשות הזולת. זאת הייתה ברכה וקללה כאחת. אם מישהו היה אומלל, היא הייתה אומללה. איש לא היה מסוגל להסתיר מפניה את רגשותיו העמוקים ביותר. מפתיה שלה נגעה בכל מי שפגש בה. אפילו בחודשיה האחרונים, האחיות שטיפלו בה סיפרו לה אחרי יום-יומיים את סיפור-חייהן
ביום שני הקרוב יתקיים בתל-אביב ערב לזכרו של ג'וליאנו מר-ח'מיס. במסגרת הערב יוקרן, בהקרנת בכורה, סרטו "אבא שלי ואני". האירוע יתקיים בשעה 19:30 בסינמטק תל-אביב, רחוב שפרינצק 2. מר ח'מיס מספר בסרטו את סיפורם של האלה בת התשע ואביה אבו וואליד תושבי הכפר אום – תות הסמוך לג'נין. אבו וואליד נאלץ לעבוד באופן לא חוקי [ קראו עוד ]
סמיר אמין
בדיוק כפי שקרה בעבר, בעתות בהן המאבק העממי גואה, התנועה חברתית, הדמוקרטית והאנטי-אימפריאליסטית במצרים נאלצת להתמודד עם אויביה: הבלוק הריאקציוני. ניתן לזהות את מרכיבי הבלוק על פי מוצאם החברתי-מעמדי. אך, לא פחות חשוב הוא לזהות את עמדותיו הפוליטיות והמערך הרעיוני העומד מאחורי עמדות אלה
מאת איתן קלינסקי
אני כותב שורות אלו בכאב. אני חבר בהסתדרות הכללית כבר קרוב לששים שנה. בכרטיס החבר של אבי ז"ל מצוין, שהוא חבר בהסתדרות משנת 1920, שנת יסודה . קשה לכתוב נגד בית, בו אתה ומשפחתך חברים כבר עשרות שנים. לצערי, ההסתדרות נושאת באשמה לנוכח העובדה, שמפעל בו היתה 100% עבודה מאורגנת: חיפה כימיקלים, נתון היום למציאות קפקאית לפיה רק 50% של העובדים מאורגנים. בין המאורגנים יש הבדל תהומי, בין מה שההסתדרות קבעה דור א' ובין אלו הנמנים לדור ב' משוללי זכויות רבות .
מאת חיים ברעם
לא עולה על דעתנו לקרוא לאחינו אזרחי ישראל חבר מֵרֵעים של ראש הממשלה, אם כי רבים מהם ראויים לכינוי הזה. אבל גם לא היינו זקוקים לסקר של "הארץ" בסוף השבוע שעבר כדי להיווכח, שהאזרחים, אחרי נאומו של בנימין נתניהו בקונגרס של ארצות הברית, הפכו לחבר מריעים. הנאום היה דמגוגי, כמעט מצחיק אבל העלה את אחוז התמיכה בבנימין נתניהו לחמישים ושלושה אחוזים. גם אני הייתי צוחק, אם לא היה מדובר בראש הממשלה של מדינת
אריה בן-חורין
אנו נמצאים בתחילתה של המאה ה-21, בראשיתו של עידן חדש, תקופת הקפיטליזם הגלובלי, עידן הגלובוקרטיה. אצל אנשים רבים קיימת הנטייה הטבעית כשלעצמה לכנות תופעות היסטוריות חדשות בכינויים של תופעות העבר. כך למשל ראובן קמינר במאמרו "אימפריאליזם? מה פתאום?
מאת חיים ברעם
בשבוע שעבר הזדמנתי לתל-אביב ובקושי התגברתי על הדחף לבקר את אורי אבנרי חרף בקשתו המפורשת שלא לעשות כן. בסופו של דבר כיבדתי את הבקשה, כמובן. היא בכל זאת הלמה מאוד את אישיותה של רחל ז"ל, שאותה אהבתי מאוד וגם את הזוגיות המיוחדת שהתפתחה לאורך שנים כה רבות במשפחת אבנרי. רבים סברו שרחל סגדה לאורי, אבל לדעתי שררה במשפחה הרבה הזנה הדדית, ובעשרות השנים של היכרותי עם בני הזוג שמעתי לא פעם את רחל משכנעת את אורי בצדקת דעתה
