הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-3 ביולי, 2011 15 תגובות

הבישוף של ניו-יורק הכריז שכל קתולי המשכיר דירה ליהודים יתחייב בחטא חמור ומסתכן בנידוי.
כומר פרוטסטנטי בברלין קבע שנוצרי המעסיק יהודים יגורש מקהילתו.

בלתי-אפשרי? אכן, אכן. בישראל זה קורה – אבל במהופך, כמובן.

הרב של צפת, שכיר ממשלתי, פסק שאסור בהחלט להשכיר דירות לערבים, ובכלל זה התלמידים הערביים של בית-הספר לרפואה הממוקם בעיר. עשרים רבני-ערים, שגם משכורותיהם משולמות על-ידי משלמי-המסים, רובם חילונים וביניהם אזרחים ערביים, הצטרפו פומבית לפסיקה זו.

avneri0711נוער הגבעות משתלטים על קרקע פלסטינית (צילום: המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית)

קבוצה של אינטלקטואלים ישראליים הגישה תלונה ליועץ המשפטי וטענו שזוהי הסתה פלילית. היועץ הבטיח לחקור את העניין ולהגיע למסקנה בהקדם האפשרי. זה היה לפני חצי שנה. ההקדם האפשרי לא הוביל עדיין למסקנה.

הוא הדין לגבי קבוצה אחרת של רבנים, שאסרה על העסקת גויים בעבודה.

השבוע התחוללה אצלנו סערה. היא נגרמה על-ידי מאסרו של הרב דוב ליאור.

זה התחיל בספר שנכתב על-ידי הרב יצחק שפירא. שפירא הוא, אולי, התושב הקיצוני ביותר בהתנחלות יצהר, שהיא, אולי, ההתנחלות הקיצונית ביותר בכל הגדה המערבית. אנשיה נחשדים תדיר בעריכת פוגרומים ביישובים הערביים הסמוכים, בדרך כלל כ"תג מחיר" על הריסת מבנים על-ידי הצבא.

הספר, שנקרא "תורת המלך", דן בהריגת גויים. הוא אומר שבימי שלום אין להרוג גויים. לא בגלל הציווי "לא תרצח" (שלדעת הספר חל רק על הריגת יהודים), אלא בגלל ציווי הקדוש-ברוך-הוא אחרי המבול: "שופך דם האדם באדם דמו יישפך, כי בצלם אלוהים עשה את האדם." (בראשית ט', 6). זה חל על כל הגויים המקיימים את מצוות בני-נוח.

אולם המצב שונה לגמרי בימי מלחמה. ולפי הרבנים, ישראל נמצאת במצב-מלחמה מאז היווסדה, וככל הנראה תישאר במצב זה לעולם ועד.

במלחמה, בכל מקום שבו הימצאותו של גוי מסכנת יהודי, מותר להרוג את הגוי, אפילו אם הוא חסיד-אומות-העולם ואינו אשם במצב. מותר – ואכן מומלץ – להרוג לא רק לוחמי-אויב, אלא גם מי ש"תומכים" או "מעודדים" אותם. מותר להרוג את אזרחי האויב אם זה עוזר לניהול המלחמה. (במקרה או שלא במקרה, זה משקף בדיוק את אופן ניהול מבצע "עופרת יצוקה": כדי לשמור על חייו של חייל ישראלי אחד, מותר להרוג כל מספר של פלסטינים שדרוש. התוצאה: 1200 הרוגים פלסטיניים, כמחציתם אזרחים, כנגד חמישה חיילי צה"ל. שישה חיילים אחרים נהרגו מ"אש ידידותית").

הקטע בספר שגרם לסערה העיקרית אומר שמותר להרוג ילדים, אם ברור שהם עלולים בהתבגרם "להזיק".

בספר המפרש את ההלכה נהוג לצרף דברי "הסכמה" של רבנים חשובים. היצירה המסוימת הזאת זכתה ב"הסכמה" של ארבעה רבנים כאלה. אחד מהם הוא דב ליאור.

הרב ליאור (כדאי לשים לב לשם: לי-אור) מפורסם כאחד הרבנים הקיצוניים ביותר בגדה המערבית – הישג לא קטן בשטח שבו שורצים רבנים קיצוניים, שבכל ארץ אחרת היו קוראים להם פשיסטים. ליאור הוא הרב של קריית-ארבע, ההתנחלות הסוגדת למאיר כהנא ושמתוכה יצא רוצח ההמונים, הקדוש ברוך גולדשטיין. ליאור הוא גם ראש אחת מישיבת-ההסדר, שיש להן מעמד מיוחד בצה"ל.

הספר זוכה עתה במהדורה שלישית. כאשר הופיע לראשונה, עורר סערה בציבור החילוני. אף רב אחד לא השמיע מחאה פומבית, אף כי כמה רבנים חלקו על הטיעון הדתי שלו. החרדים הסתייגו ממנו, מכיוון שהוא מפר את הכלל הדתי החכם ש"לא להתגרות בגויים".

בעקבות הדרישה הציבורית פתח היועץ המשפטי בחקירה פלילית נגד המחבר וגם נגד ארבעת החותמים על ה"הסכמות". הם נקראו לחקירה, וחלקם באו וטענו שכלל לא קראו את הספר.

אך ה"הסכמה" של ליאור העידה עליו שקרא את הספר בעיון. הוא לא נענה להזמנה להופיע בתחנת-המשטרה והתעלם ממנה בגלוי ובבוז. השבוע הגיבה המשטרה על העלבון: היא שמה מארב לרב ב"כביש המנהרות" שבין ירושלים לחברון, האסור לשימוש לערבים. הם עצרו אותו, אבל לא כבלו את ידיו ולא העבירו אותו לניידת המשטרה, כרגיל, אלא החליפו את הנהג בקצין-משטרה, שהסיע את הרב ישר לתחנת-המשטרה בלוד. שם נחקר באדיבות במשך שעה ושוחרר.

הידיעה על המאסר פשטה בהתנחלויות כשריפת-קוצים. מאות מאנשי "נוער הגבעות" – הרגילים לערוך פוגרומים ולצפצף על החוק – נתאספו בכניסה לירושלים, התקוטטו עם המשטרה וסגרו את הכביש. (טוב, אני לא יכול להתלונן על כך, מפני שהייתי הראשון שעשה כך. ב-1965 נבחרתי לכנסת וטדי קולק נבחר כראש עיריית ירושלים. אחד הדברים הראשונים שעשה היה להתחנף לחרדים ולסגור שכונות שלמות בשבת. אחד הדברים הראשונים שאני עשיתי היה לקרוא להפגנת-מחאה. סגרנו את הכניסה לירושלים במשך כמה שעות, עד שסולקנו בכוח).

אבל הקנאים לא הסתפקו בחסימת הכבישים ובנשיאת הרב ליאור על כתפיהם בתרועת-ניצחון. הם גם ניסו להסתער על בית-המשפט העליון. למה בחרו דווקא בבניין זה? זה מחייב הסבר.

לימין הישראלי, ובייחוד למתנחלים ולרבניהם, יש רשימות ארוכות של אובייקטים לשנאה. אחדות מהרשימות פורסמו ברבים. יש לי הכבוד להופיע ברובן. אולם בית-המשפט העליון מופיע במקום גבוה ברשימות, ואף בראשן.

למה? כשהוא מטפל בשטחים הכבושים, אין בית-המשפט העליון מצטיין באומץ-לב רב. הוא התיר את הריסת בתיהם של פלסטינים החשודים ב"טרור". הוא אישר עינויים "מתונים". הוא אישר את בניית "גדר-ההפרדה" (שבית-המשפט הבינלאומי גינה אותה בחריפות), והפך את עצמו באופן כללי לזרוע של משטר הכיבוש.

אולם בכמה מקרים לא ניתן היה לבית-המשפט העליון להיחלץ מכבלי החוק. הוא קרא להריסת ה"מאחזים" שהוקמו על קרקע פלסטינית פרטית. הוא אסר על "חיסול ממוקד" כשניתן לאסור את האיש בלי סיכון. הוא קבע שאסור לשלול מאזרח ערבי את הזכות לגור ביישוב ישראלי היושב על קרקע בבעלות המדינה, וכן הלאה.

כל החלטה כזאת עורר גלים של מחאה בימין. אך יש סיבה עמוקה יותר להתנגשות.

בניגוד לנצרות, אך בדומה לאסלאם, הדת היהודית אינה עוסקת רק ביחסים בין אדם לבוראו, אלא גם ביחסים בין אדם לאדם. אין היא מתקיימת באיזושהי פינה של החיים הציבוריים. ההלכה חובקת את כל תחומי החיים הציבוריים והפרטיים. לכן, יהודי אדוק – כמו מוסלמי אדוק – אינו יכול כלל להעלות על דעתו את הרעיון האירופי של הפרדת הדת מהמדינה.

ההלכה היהודית, כמו השריעה המוסלמית, מסדירה את כל היבטי החיים. כאשר ההלכה מתנגשת בחוק המדינה, ידו של מי על העליונה? החוק שנחקק על-ידי הכנסת, שנבחרה בבחירות דמוקרטיות ושניתן לשנותו בכל עת כאשר הציבור רוצה בכך – או החוק שניתן על-ידי הקדוש-ברוך-הוא על הר-סיני לכל הזמנים, שאינו ניתן לשינוי (אלא, לכל היותר, לפרשנות חדשה?)

קנאים דתיים בישראל עומדים על כך שההלכה עומדת מעל לחוק החילוני (כמו בכמה מדינות ערביות), ושאין לבית-המשפט של המדינה סמכות לתת פקודות לרבנים בעניינים הנוגעים לדת (כמו באיראן). כאשר בית-המשפט העליון קבע אחרת, הרב אלישיב, ראש וראשון לרבנים החרדים, גייס בקלות מאה אלף מפגינים בירושלים. במשך שנים משתדלים שרי-ממשלה, פרופסורים ופוליטיקאים לחתור תחת בית-המשפט העליון, לפגוע בכבודו, לשלול את עצמאותו ולצמצם את סמכויותיו.

זוהי ליבת העניין. היועץ המשפטי סבור שהקריאה להריגת ילדים היא הסתה פלילית. הרבנים ותומכיהם חושבים שזוהי התערבות חצופה בדיון דתי מלומד. לא תיתכן פשרה בין שתי תפיסות אלה.

מבחינת הציבור הישראלי, אין זה עניין מופשט. כל הציבור הדתי, על כל פלגיו, שייך עכשיו לימין הלאומני (מלבד כמה סניפים אומללים של היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית, המהווה את הרוב בקרב היהדות האמריקאית). הפיכת ישראל למדינת-הלכה פירושה הרס המדינה הדמוקרטית והפיכתה לאיראן שנייה, תחת שלטונם של אייתוללות יהודיים.

זה גם יהפוך את השלום לבלתי-אפשרי לנצח נצחים. מבחינת הרבנים, כל הארץ הקדושה בין הים והירדן שייכת ליהודים בלבד, ומי שנותן לגויים ולו מטר מרובע אחד ממנה דינו מוות כ"רודף" וכ"מוסר". על חטא זה הוצא להורג יצחק רבין על-ידי מתנחל לשעבר ותלמיד אוניברסיטה דתית.

לא כל המחנה הדתי מסכים לקיצוניות חסרת-הפשרות של הרב ליאור ודומיו. יש רבים הדוגלים במגמות אחרות. אבל כולם ממלאים פיהם מים. הרב לי-אור – ואולי בלי-אור – הוא ודומיו הם המובילים את המחנה כולו.

תגובות
נושאים: מאמרים

15 תגובות

  1. Avi הגיב:

    Mr avnry do u really belive in what u wrote

    This people fill the same way u felt 25-30 years ago when the shabac was after u
    And tried to block u
    What they do. Is emmosionaly. And maybe wrong. But they are not ayyatola
    Sorry but this time u miss the. Case. Just 2 weeks. Ago. The police. Arrested. A friend of u For writing text. What do u think about that
    All the cases are complicated because. We are complicated country

  2. ק.א. הגיב:

    קשה להבין ממה בדיוק העם ה ח ו ל ה הזה כ"כ מבסוט. עם שלא למד דבר וחצי-דבר מההיסטוריה שלו עצמו. למראה ביבי נואם בקונגרס הייתי אומר שבעיית הרבנים המטורפים הללו, עד כמה שהיא דוחה, הרי היא משנית. הטירוף הקרימינלי-מאפיונרי-חילוני קודם (עדיין) בחשיבותו לטירוף הדתי-משיחי. לא ברור איך יוצאים מהטירוף הראשון ולא ברור איך יוצאים מהשני – שמתגבר. בקיצור, עם שאיבד את עצמו לדעת, ובכלל!

  3. ק.א. הגיב:

    נשאלת השאלה מדוע אנשים כאלה בכלל נעצרים במדינה מגוזענת מן היסוד?
    התשובה היא תדמיתית. אנשים אלה חושפים את האמת הנוראה ואינם יודעים, או אינם מוכנים, להסוות את האידיאולוגיה שלהם בתלבושת מלוקקת ומקצועית לפי מיטב הנצנוץ והספין הפרסומי-מקצועי. הם אינם מעוניינים לשחק במשחקים שלפי כללי התקשורת המודרנית והסכנה הגדולה היא שאג'נדה שאינה מוצפנת מיד נחשפת. מבחינה זו הרבנים הללו הם (ה)-אויב של הממסד ואילו השמאל-הציוני שיודע להצטלם יפה עם נוכלים-פושעים (כגון טוני-בלייר-כל-כלב-בא-יומו) הוא נכס ממדרגה ראשונה. הממסד חייב להצטייר "נקי" מקיצוניות דתית בכל דרך, אך הוא גם זקוק למטורפים הללו. הפתרון? כנראה הרבה כסף לרבנים הללו כדי שלמען השם ישתקו טיפה. (או שאולי הרבנים הללו כבר מכירים את התרגיל וזו הדרך שלהם למלא מחדש את הקופה?)

  4. שום בצל הגיב:

    אף שאני מסתייג מהשימוש הציני שלך בביטוי "פוגרום", אני נאלץ להסכים עם רוב הדברים שכתבת. אכן, הזירה הפוליטית הדתית הופכת אט אט לזו של כוחנות מחשבתית דתית אולטרא ימנית חשוכה, שכבר עולה על ציונות ונוגדת אותה, מהצד השני.
    ימים "מעניינים" מחכים לנו….

  5. ארנון לפיד הגיב:

    מסכים, מזדהה, מתוסכל ועל סף יאוש

  6. אורן הגיב:

    בארצות הברית ישנם כמרים שמנהלים טקסים בהם שורפים ספרי קוראן, האם זה אומר שכל הכמרים והבישופים תומכים בכך?

    כמו בכל דת, ישנם זרמים שונים וישנה קיצוניות. בינתיים לא ראיתי הוכחה לכך שקיצוניות זו מכתיבה את דרכה של המדינה. כמה מפגינים שחוסמים כבישים יש בכל פעם שחניון נפתח בשבת בירושלים…

  7. דוד עציון הגיב:

    מלים כדורבנות
    הנזק שאותם אייאתולות יהודיים גורמים למדינה, לעם היהודי, ואפילו לציבור המתנחלים – עצום
    ואגב: יצה"ר = יצר הרע

  8. ניצן אביב הגיב:

    מי אמר אייתולות יהודיות, לאומניות קיצוניות, גזעניות ופאשיסטיות להחריד, דתיות-חרדיות, משיחיות הזויות וסהרוריות מתועבות ונאלחות – ולא קיבל?
    הלאומניות הימנית הקיצונית, הגזענות הנפשעת והפאשיזם היהודי-הישראלי המתנחבלי, הכובש, המדכא, העושק והמנצל הנפשע – לא יעברו!!!

  9. מיכאל הגיב:

    אני נגד הקיצוניות, אני בעד דמוקרטיה. כל אחד יכול לעשות משהוא רוצה, אך לא כל אחד צריך לכפות. כמו שכתוב "אל תעשה מה ששנוא על חברך, ואהבת לרעך כמוך, אני דוגל בהפרדת הדת והמדינה!

  10. ניצן אביב הגיב:

    למיכאל:
    אכן, הפרדת הדת מהמדינה לאלתר – צו השעה!!!
    ככל שהפרדת הדת מהמדינה תוקדם כן ייטב!

  11. רונן הגיב:

    האם הרב בסך הכל אמר שזה לגיטימי לפגוע בחפים מפשע,
    או שהוא פעל בצורה קונקרטית בשביל לשכנע אנשים לעשות את זה ?

    אם האפשרות הראשונה נכונה אז לא היה צריך לעצור אותו. גם אחד מבעלי בריתנו האידאולוגים אמר שזה לגיטימי מבחינה משפטית לפגוע במתנחלים. אבל הוא לא עודד את זה ולא ניסה לשכנע אף אחד לעשות את זה, בגלל שהוא עצמו התנגד לכך.
    הרב אמר שמבחינה הלכתית זה לגיטימי להרוג שמאלנים ופלסטינים חפים מפשע,
    השאלה היא האם הוא עודד וניסה לשכנע מישהו לעשות זאת.
    האם הוא בסך הכל הביע את דעתו המקצועית בעניין הלכתי, או שהוא הלך צעד אחד רחוק מדי ?

    בלי קשר, המתנחלים הם גזענים פאשיסטים ויהיה זה אסון אם הם ימשיכו לשלוט בסכסוך הישראלי פלסטיני

  12. טל סמו הגיב:

    למר אבנרי-
    מלבד ההאשמות והכפשות של ציבור שלם על מעשיו של קומץ, ומלבד העובדה כי על אף הטענות החוזרות ונשנות ועל אף ריבוי המצלמות בידי הפלסטינאים מעולם לא הורשעו נערי גבעות בפעולות תג המחיר ואף לא הובאה ראיה למעורבות כזו (מלבד אירועים נקודתיים- כחמישה פלוס מינוס) ומלבד ניסיונך הנואל להצגת רחצ רבין כהוצאה להורג בידי הדתיים (בסוף עוד יתברר שפרס אחראי לקומבינה) רציתי להאיר את עיניך בעיניין ההסתערות על בית המשפט העליון:
    המפגינים אל מול בית המשפט העליון הסתערו עליו לא בקילשונים ולפידים בוערים ולא בשנאה תהומית לאחיהם היהודים (כפי שלצערנו ניתן לראות בבילעין וניעלין) במטרה להרוג. הם הסתערו חמושים בזעם ועלבון!
    זעם ועלבון על היותם ציבור שומר חוק – חיילים וקצינים בצבא, סטודנטים, רופאים ומשפטנים לעתיד אשר דמם מותר פעם אחר פעם. תטען כי הם עבריינים, גוזלי אדמות פוגרומיסטים סדרתיים- אך כרגיל תסתפק בהאשמות סתומות ללא דוגמאות, ללא תמיכה, ללא ראיות- וזה יספיק. וזאת הבעיה:
    המקרים בהם נתפס מתנחל בפגיעה בפלסטיני הם בודדים , המקרים בהם נפגע פלסטיני לאחר שניסה לפגוע במתנחל תייצג אחוז גבוהה מהמקרים. המתנחלים שהורשעו בפגיעה בפלסטיני לשם שנאה (פשע שנאה) היא אפסית. ועם כל זאת תמשיך לטעון כי הם עבריינים, גוזלי אדמות ופוגרומיסטים סדרתיים.
    ומאידך, תרשו לעצמכם , אנשי השמאל הנאור והליברלי לקרוא "לשבור את מפרקתם של פעילי הימין" ו"רבני הימין הם ממשיכי דרכו של גבלס" ותקראו לחרמות בינלאומיים, ותפעלו למנוע מאמנים להגיע לישראל, תאשימו את חיילי צה"ל בפשעי מלחמה ותפעלו להעמידם לדין, תכפישו ציבור שלם במדינת ישראל כי הוא הוא האחראי לרצח ראש הממשלה ולמות תהליך השלום (שלום של דם יהודי) והכל בכסותו של חופש הביטוי!!
    כאשר יאמרו הדברים מצידה השמאלית של המפה הפוליטית ימתח חופש הביטוי עד לקצה קצהו וגמישותו, יתרחב ככל הניתן ויפרוש מטריה מעל כל דבר בלע שיאמר.
    ומאידך, כל אמירה אידיאולוגית מימין תכווץ את מימדי חופש הביטוי לפינה כמתאגרף עייף וחבוט באפיסת כוחות.
    כאשר אתה ושכמותך קובעים אלו דעות ראוי שישמעו ואילו דעות הן מוקצות הרי כדאי שתביטו פנימה ותפנימו שאת המאבק על פניה של אומה מנהלים בתוך האומה וכי "נאה דורש – נאה מקיים".
    בדבריך במאמר , לצערי, התגלה טפח רחב של צביעות…

  13. shimbar הגיב:

    לאורי אבנרי,
    אתך ועם החשיבה הבהירה והמדויקת כל כך, זו שלך. חבל רק שאתה כאן, איתנו. אין נביא בעירו. אתה נביא בעירו, שכמעט כל נבואותיו התגשמו. אנחנו חיים בעידן של סדום פאשיסטי, גזעני, קלריקאלי…ואמרתי מעט. אתה נבאת אותו, לפרטיו…ודבר לא קרה…פרט להתגשמותה של נבואה.

    חוסר האונים הזה, אל מול האייתולות, לאורך כל שנותיה של המדינה, וגם לפני כן…הוא המתסכל והמוציא אותנו החוצה, או אל הבועה הממוזגת של הבית והמכונית. הרחוב כבר אינו שלנו, הגבעות לבטח לא. נותר רק להתחיל ולחפש את ה"דרך לעין חרוד" של עמוס קיינן. האם עין חרוד קיימת?

  1. […] כותב את הדברים שלהלן.  אבנרי פרסם ב"גדה השמאלית" מאמר תחת הכותרת "אייתוללות היהודים". זה בעקבות הגל […]

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים