החוב החיצון של יוון עבר כבר את גבול 150 אחוז של התוצר הלאומי הגולמי (התל"ג) ויחד עם ה"סיוע" שיוון מקבלת וריבית-נשך של ההלוואות – הוא בלתי ניתן לפירעון. גרמניה וצרפת דוחקות להענקת עוד ועוד הלוואות ליוון, כי הבנקים הגרמניים והצרפתיים הם הנושים הגדולים של אתונה. מטרתו של הסיוע ליוון היא לסייע לאותם הבנקים, ולאו דווקא לחזק את המשק היווני או לשקמו.
ממשלת יוון הסוציאל-דמוקרטית קיבלה על עצמה להמשיך במו"מ על תנאי הסיוע והיא מקבלת כעובדה מוגמרת את הרציונל של החוב החיצון התופח מבלי לנתח האם מדובר בחוב לגיטימי, בלתי לגיטימי או למטרות ספסרות. עבור ממשלת יוון "הסוציאליסטית" חוקי הקפיטליזם, חוקי הגו'נגל הקפיטליסטי, הם טבעיים כמו הגרביטציה. בניגוד לממשלתו, העם היווני סבור אחרת, ומוסיף למחות ואף מסרב לקבל את הדיקטאט הגרמני-צרפתי. העובדים מסרבים לשלם את מחיר המשבר הקפיטליסטי, להשלים עם הורדת השכר ועם העמקת האבטלה – שעל פי נתונים רשמיים נאמדת בכ-16%, אך ריאלית היא כבר מתקרבת ל-20% מכוח העבודה.
המחאה החברתית היא גדולה מאוד והיא רק גדלה מדי חודש. מקורה באזרחים שתמכו במפלגה הסוציאליסטית כאלטרנטיבה לממשלה הימנית הכושלת וסברו שחלופה זו תהיה צודקת יותר ונכונה. עתה, הם מבינים שטעו, ושהסוציאליסטים אינם מציבים כל חלופה כלכלית וחברתית ולעמדותיהן הנפסדות של ראשי הימין.
הפגנת עובדים באתונה (צילום: מערך הכוחות המעמדיים)
כפי שקרה במדינה פריפריאלית נוספת ושאינה מרכזית בכלכלה העולמית, ארגנטינה, ההון הפיננסי הבינלאומי מתאכזר ביוון כדי ללמד לקח מדינות אחרות, בעלות חשיבות משקית גדולה יותר, כגון איטליה או ספרד. ראשי ההון הפיננסי יודעים היטב ששבירת מחאת העובדים היוונים, המאורגנים היטב, תגרור אחריה שבירתם של העובדים באיטליה ובספרד – ולאחר מכן, הורדת שכר כללית של העובדים ברחבי אירופה.
המגזר ההגמוני של הבורגנות היוונית (המוסדות הפיננסיים, בעלי חברות הספנות והעוסקים ביבוא ובייצוא) כרתו ברית עם ההון הפיננסי הבינלאומי, בייחוד הצרפתי והגרמני, והוא מנסה להפוך לקבלן משנה באזור הבלקן. לעובדים היוונים מסורת מפוארת של התארגנות מעמדית ומחאה עקבית, נגד הפשיזם והנאציזם, בהתקוממות נגד המלוכה ונגד האימפריאליזם הבריטי; והיו בשנים האחרונות, לאחת הקבוצות החברתיות הלוחמניות ביותר במסגרת האיחוד האירופאי. הגלובליזציה הקפיטליסטית, לאחר ביתורה של יוגוסלביה, מנסה עתה "לאלף" את העובדים היוונים. ומכאן החשיבות הפוליטית של המערכה המעמדית המתחוללת בערי יוון.
בהקשר דומה עד מאוד, ארגנטינה לפני עשור (ובמשך 10 שנים) הפסיקה כלל את תשלום החוב החיצון, פיחתה את המטבע המקומי וקיימה מו"מ מוצלח למדי על שינוי בתנאי החזר החובות. מאז ועד היום, חרף המשבר העולמי, המשק הארגנטיני גדל בקצב מהיר. נכון, קיימים הבדלים רבים בין ארגנטינה לבין יוון. אחד מהם: לארגנטינה מטבע לאומי ואילו יוון עושה שימוש ביורו שתחת הגמוניה גרמנית. אבל האופציה תמיד קיימת. ממשלת יוון יכולה להכריז על חדלות פירעון ולהפסיק את תשלום החוב. זאת, במקום משכון עתידם של דורות של יוונים. חדלות הפירעון יכולה להוביל את יוון מחוץ לגוש היורו, לקבלת עצמאות פיסקלית ומונטרית וכך לתשלום במטבע מקומי של שכר עובדי המדינה ועובדי המגזר הפרטי. זהו חלום הבלהות של האיחוד האירופאי – בייחוד של הבנקים הגרמניים והצרפתים. ממשלות אירופה יצטרכו, במקרה כזה, להוציא סכומי עתק כדי להציל את הבנקים; אבל העם והעובדים ביוון יקבלו את תמיכתם של עמים ועובדים ברחבי העולם. צעד זה יכול לחזק את מאבקם של העובדים באיטליה, ספרד ופורטוגל נגד מדיניות ניאו-ליברלית דומה.
ארגנטינה היא אולי רחוקה. אבל איסלנד קרובה הרבה יותר. בלחצם של אזרחיה, ממשלת איסלנד החליטה שלא לשלם את החוב החיצון התופח – בייחוד לטובת הבנקים הבריטים וההולנדים. הממשלה בתחילת הדרך דווקא החליטה להחזיר את החוב, כ-20 אלף יורו ש"חב" כל אחד מ-317 אלף תושבי איסלנד; אבל בלחצם של הפגנות, מחאות ומשאלי עם – היא שינתה את דעתה והשתנה גם הרכבה. היא עדיין מסרבת לשלם את חובותיהם של הבנקים הפרטיים המקומיים לטובת הבנקים בבריטניה ובהולנד… וכלום לא התחרש. כך, נמנע שעבודם של תושבי איסלנד לעשרות שנים.
- פורסם ביום שני, 4 ביולי, בעיתון המקסיקני "לה חורנאדה". תרגום: מערכת הגדה השמאלית.
מאמר מצויין.חשוב להבין שההון הפיננסי ,ובעקר הבנקים הגדולים הם השולטים היום בעולם,לא הממשלות המשרתות אותם,ואף לא הקפיטליסטים הקלאסיים(בעלי המפעלים היצרניים).זו התפתחות חדשה של הקפיטליזם המאוחר שעבר מצבירת ההון משאיבת הערך העודף מעבודת העובדים בתעשייה,לצבירת הון ספקולטיבי באמצעות תרגילים פיננסיים בשיתוף עם הבנקים הגדולים והבנקים המרכזיים,כולל הבנק העולמי.מכאן,שמבחינה אסטרטגית,העובדים צריכים לכוון את מאבקם נגד הגורמים הפראסיטיים האלה המביאים אסון לעולם כולו,כולל הסקטוריים היצרניים היוצרים תוצר ראלי.
לא הגלובליזציה הקפיטליסטית ביתרה את יוגוסלביה, אלא הלאומנות. הגלובליזציה סתם דפקה את רמת חייהם של העובדים.
ראוי לציין לטובה את העובדה שבניגוד להרבה מאמרים שמסתפקים בביקורת, יש כאן גם מודל חיובי לאימוץ או לפחות ללמידה. יחד עם זה, אם אנחנו כבר מנסים להיות ריאלים, אני לא בטוח שזה שהעובדים ביוון "יקבלו את תמיכתם של עמים ועובדים ברחבי העולם" יעזור להם לשלם במכולת או למנוע התמוטטות כלכלית רבתי. ההבדל המשמעותי יותר בין ארגנטינה לבין יוון, שבזכותו יכלה לעשות את מה שעשתה, הוא שהמשק שלה גדול הרבה יותר. לגבי איסלנד, זה אכן נראה מעודד כרגע.
ביקורת זה לא הוקעה או התבכיינות. ביקורת היא עבודה רצינית. היא בודקת, מבררת, חוקרת ומגלה את החלופה של הנושא אותה.
כאשר 'דמוקרט' יבצע עבודת ביקורת, הוא יגלה שהלאומנות היא אחד האמצעים המשמשים למנוע את ביתורן או שעיבודן של ארצות תבל על-ידי האימפריאליזם, כלומר, על-ידי ההון הפיננסי.
במאמר אחר, למשל, יש מעיזים להשוות את הלאומנות של האייתולות האיראניות לגזענות של הפשיזם הישראלי. ההשוואה הזו חסרה ביקורת וביקורת עצמית. בעוד שהלאומנות הבורגנית השיגה עצמאות לאיראן מההון הפיננסי, הגזענות מכניעה את ישראל כפופה לאימפריאליזם.
בכל ההיסטוריה של הפשיזם, רק הנאציזם אימץ את הלאומנות. במקרה זה, הדבר היה אפשרי כי גרמניה השתייכה להון פיננסי מתחרה עם אימפריאליזם יריב. כל שאר הפשיסטים מתחפשים ללאומנים באמצעות הסלמה גזענית. למעשה, הם פועלים נגד הלאומנות.
זו ביקורת חלקית כי לא לוקחת בחשבון גורמים נוספים.
כמובן. זה פתרון כל כך פשוט שאני לא מבין איך לא חשבו עליו קודם? אם יש לי חוב למישהו, אני פשוט אכריז שאני לא משלם אותו ושאותו המישהו ילך לחפש את החברים שלו.
זה גם צודק וגם חכם.
אם כבר אז כבר, בואו נכריז גם על מרד מיסים. למה לשלם מיסים, אם אפשר להכריז שאני מסרב לשלם מיסים.
ובהזדמנות חגיגית זו גם אוכל להכריז שאני בכלל – באופן כללי – מפסיק לכבד חוקים שלא נראים לי. אם החוק מתאים לי, אז אני אכבד אותו ואם לא, אז לא.
היי, זה ממש נהדר…
ההון והכוח הצבאי האימפריאליסטי האנגלו-ציוני אינם מתפקדים כיום כשני גורמים שונים המשתפים פעולה יחדיו אלא הלכה למעשה הם 2 צדדים של אותו המטבע (תרתי משמע). זורעי החורבן הכלכלי הם זורעי החורבן הצבאי ולהיפך. אותם האנשים והמוסדות שאחרים להרס הם גם אלה שמקבלים את תפקיד השיקום… וזוהי הרי ממש ההגדרה של אימפריאליזם. גם החוק הוא בבעלותם לכן הכל חוקי.
אני לא מבין משהו.
אי אפשר לצאת לפנסיה מוקדם,לא לשם מיסים ולעבוד מעט.
משהו לא מסתדר בחשבון.
מאיפה היוונים מצפים שיהיה להם כסף?
הנתונים שגויים.
נושיה העיקריים של ממשלת יוון הם בנקים יוונים, לא בנקים זרים.
אנג'לו, במדינות רב לאומיות כמו יוגוסלוויה לשעבר, לאומנות פרטית בכל אחת מהרפובליקות שהרכיבו את הפדרציה הזו לא מנעה שום ביתור. היא-היא זו שגרמה לביתור. היא אינה זהה לפטריוטיזם כלכלי שמסרב לקבל את תכתיבי קרן המטבע או פתיחה של המשק לחשיפה.
לאומנות (נציונאליזם) היא מגמה או/ו פעילות פוליטיות מבוססות על רוממות של רעיון האומה ושל עיקרון הלאומיות. כלומר, מבוססות על רוממות של ייחודיות התרבותית ושל מנהגי לאום מסוים למען עוצמה באחדות לאומית מול איומים כלכליים-חברתיים מצד כוח לאומי שונה.
נכון שקיימים שימושים מגוונים אחרים של הלאומנות. למשל, בעלי ההון השייכים לאומה מסוימת נוהגים להשתמש בה בכדי למתן את ההתנגשויות המעמדיות המתרחשות במסגרתה של אותה האומה. בגלל כך עלינו לבחון את השימוש בלאומנות באמצעות ההתייחסות שלנו לתוצאות של אותו השימוש.
לכן, אם השימוש בלאומנות נועד לתועלת של הסוואה, הלאומנות בשימוש זה הופכת שקרית כי יעודה הוא שיקרי – יעודה הוא אחר מאשר הגנה על אינטרס הלאומי ("פטריוטיזם כלכלי שמסרב לקבל את תכתיבי קרן המטבע או פתיחה של המשק לחשיפה"): במקרה זה, היעוד שלה מכוון למען הגנה על אינטרס מעמדי. וזה ניכר באופן בולט, הן בהתנגשויות לפני מלחמת נאט"ו על יוגוסלביה והן בהתנגשויות אחרי הבחירות האחרונות של איראן. בקיצור, היה ברור כשמש ש-"הגלובליזציה הקפיטליסטית ביתרה את יוגוסלביה" (ולא "סתם דפקה את רמת חייהם של העובדים" היוגוסלביים), בסיוע פנים-יוגוסלבי, למען ההשתלטות (או, אם תירצו, אילופם של העובדים) הפיננסית.
אבל, גם כאשר זה לא בולט, אין לסלוח מעשה ביקורת בלתי מפוקח מצידם של הקומוניסטים. וגיירמו אלמיירה מתגלה די מפוקח ויסודי בגישתו הביקורתית. באתר הזה, סוף-סוף, כפי שאתה דמוקרט אומר, "יש כאן גם מודל חיובי לאימוץ או לפחות ללמידה".
לק.א:
איזה חורבן כלכלי/צבאי רוצה הציונות להשיג?
ואיזה חורבן רוצים הפלסטינים להשיג?
לק.א.:
"הכוח האנגלו-ציוני"? ? מה זה קשור ליוון ? איך יתכן שאצלך (ועוד אחרים),ישראל והציונות הפכו להיות המעצמה העולמית שמחזיקה את אמריקה והאימפריאליזם בכיס הקטן והיא הסיבה לכל הרוע בעולם?