משפחתי על זקניה וטפייה תעלה לירושלים ביום ששי הקרוב, 15 ביולי. נעלה לקריאת תנועת "סולידריות" בסימן "צועדים לעצמאות". נעלה בידיעה, שהשבוע הזה קורא עם ישראל את פרשת השבוע "פרשת בלק". אנחנו נעלה לירושלים כשאנחנו נושאים את בשורת הפרשה ברוח ההומניזם היהודי מתוך ספר "במדבר" פרק כ"ג פס' 9 – כִּי מֵראשׁ צוּרִים אֶרְאֶנּוּ (את עם ישראל), עַם שֶׁלּא לְבָדָד יִשְׁכּוֹן! וּבַגּוֹיִים כֵּן יִתְחַשֵּׁב!
כשם שהצטרפנו ליוזמה המבורכת של אנשי חד"ש, מרצ, חברים בעבודה וארגונים נוספים להפגנת ההמונים שהתקיימה לפני כחודש בתל אביב, משפחתי תעלה לירושלים לקריאת "תנועת סולידריות". עם אלפי המפגינים נעבור בלב העיר ולאורך חומות העיר העתיקה נשמיע את המסר הברור "צועדים לעצמאות". נשמיע את הקריאה "עצמאות לפלסטין", כי זה אינטרס ישראלי שתקום מדינה פלסטינית בגבולות 1967, שבירתה היא ירושלים המזרחית לצידה של ירושלים המערבית שהיא בירת מדינת ישראל.
הפגנה למען המדינה הפלסטינית שנערכה בתל-אביב ביוני האחרון (צילום: חד"ש)
משפחתי תעלה לירושלים ביום שישי ותצטרף לאלפי מפגינים יהודים וערבים כדי להפגין נגד המדיניות של ממשלת נתניהו, הפועלת בעקביות כדי לסכל כל אפשרות של הקמת המדינה הפלשתינית. נעלה לירושלים לקריאת "תנועת סולידריות" כדי להטות כתף לשיתוף פעולה היסטורי בין כוחות שלום משני צדי הגבול. נהיה שם כדי לתת תשובה הולמת לצעדת הימין הפרובוקטיבית, שהייתה ב"יום ירושלים" ברחובות העיר ובלב השכונות המזרחיות בגיבוי ובעידוד של ראש עירית ירושלים, הפירומן, ניר ברקת.
הייתה זו צעדה, בה הושמעו צעקות "מוות לשמאלנים" ו"אטבח אל ערב". אנחנו נצעד באותו מסלול ונקרא רק קריאות של שלום בין שני העמים. נשלב ידיים – יהודים וערבים – למען הקמת מדינה פלסטינית עצמאית לצידה של מדינת ישראל. נבהיר בקול צלול שאין כל קדושה בעיר שהיא כבושה.
אני מצר על כך, שרבים, רבים מדי באוכלוסייה היהודית יגלו עוינות למצעד הזה. אני מודע לכך שהצטרפותנו היא בבחינת שחיה של אמיצים נגד זרמים עזים וגלים עכורים של שנאה, אבל אני משוכנע שאנחנו מצטרפים למצעד, שצועד בכיוון הנכון של ההיסטוריה.
כשם שמיד לאחר המלחמה ב-1967 בחרתי להימנות לחבורה, שלצערי, הייתה יותר מדי קטנה וקראה בקול – "שתי מדינות לשני עמים" , כך אני ממשיך היום ומצטרף בכל לבי לקריאה של "תנועת סולידאריות" למצעד תמיכה בהכרזת העצמאות הפלסטינית. הגיע הזמן להשתחרר מכבלי פרשת "בלק", אותה אנחנו קוראים השבוע – "עַם לְבָדָד יִשְׁכּוֹן וּבַגּוֹיִים לא יִתְחַשָּׁב".
הגיע הזמן , שנחליט להאזין גם לרחשי לבו של עם , שחי איתנו ולקריאות של עמים אחרים, שיביעו בחודש ספטמבר תמיכה בהקמת מדינה פלשתינית. חובה עלינו להשתחרר מכבלי השנאה והפחד. בעצם העובדה שנצעד יחד יהודים וערבים כתף אל כתף, אנחנו מוכיחים שניתן להיחלץ ממציאות האיבה המשתקת.
הגם שאני ומשפחתי ניטול חלק במצעד המוני של יהודים וערבים שיוזמת "תנועת סולידריות", אני מודע לכך שרבים בציבור היהודי שבויים עדיין בכבלי תקשורת, שהצליחה להציג את הכרזת העצמאות הפלסטינית כאסון לישראל. כנראה, אין מנוס מחבלי לידה קשים, שמצפים לכל מהלך הצועד בנתיב הנכון של ההיסטוריה. אין מנוס מהצורך בהתחשלותו של גרעין נחשוני , הנוטל על עצמו את עול סלילת הנתיב של המהלך ההיסטורי הנכון. אני רואה בהיענות לקריאת תנועת "סולידריות" הצטרפות למצעד לעבר הכיוון הנכון של ההיסטוריה.
אני עוד מקווה לזכות בחיי, שלמצעדים לכינונה של מדינה פלסטינית לצידה של מדינת ישראל יצטרפו יהודים רבים כתף אל כתף עם הציבור הערבי מתוך ראיה , שזה טוב לישראל וזה טוב גם לפלשתין. ראויה "תנועת סולידריות" למילות תודה על אי ההרתעות והתעוזה להתייצב מול חומות שנאה לחרוג מהקונצנזוס, להחליט ולעשות מעשה לגייס ציבור יהודי עם מחויבות לעלות לירושלים בסימן "צועדים לעצמאות לפלסטין", כי בכך אנחנו צועדים במעלה ההר לכינון שלום בין שני עמים.
בכך אנחנו תורמים להתחשלותו של גרעין נחשוני שיכה עוד שורשים "וַיִּגְבַּה קוֹמָתוֹ מִכָּל עֲצֵי הַשָּׁדֶה" (יחזקאל , ל"א 5) וכדברי המשך הפסוק "בְּצִלּוֹ יֵשְׁבוּ גּוֹיִים רַבִּים" , אני אסתפק שבצלו יישבו ויחיו ישראל ופלשתין – שתי מדינות עצמאיות ושתי בירות בירושלים.
יישר-כח וכל הכבוד והייקר לאיתן קלינסקי היקר על מאמרו החשוב האמיץ.
מדינה פלסטינית בצד ישראל בגבולות 67 לאלתר – צו השעה!!!
ניצן, שאלת הבהרה-
כשאתה כותב "מדינה פלסטינית בצד ישראל" אתה מתכוון למדינת לאום פלסטינית לצד מדינת לאום יהודית?
להתעסק בשלום אמת – משמעו לעזוב ולברוח. ממה לברוח? לברוח ממה שמוכר. מה שמוכר היא רק המלחמה (הנצחית) ולשמה, בסופו של דבר, נוצרה וקוימה כל המסגרת הזו, וכך היא עודנה מעוצבת. הבורחים מן התפקיד והייעוד החיילי הזה, אלה החיים בחוויית שלום (שבמשך 63 שנים טרם מומש ולו ליום אחד) עוסקים, לכן, בפעולה אסורה ובסטייה בוטה מכוונת המתכנן. במדינה זו – אנשים אלה לאחד מן השניים (או שניהם גם יחד) ייחשבו: לאנשים קטנים ואכולי שנאה עצמית, פגומים, הזקוקים לרחמים ומרפא או לבוגדים נתעבים שדינם חיסול. היכונו לפוגרום.
מר איתן קלינסקי הנכבד,איך זה בדיוק "אינטרס ישראלי" שירושלים העתיקה,זו שאלפיים שנה התפללו אליה אבותינו,והעלו אותה על ראש שמחתם,והיא הייתה תשוקתם, תהייה בירת המדינה הפלשתינאית, שמעולם לא הייתה קיימת ועדיין לא הוקמה?
אני מבין למה זה אינטרס פלשתינאי,אך אינני מצליח איפה כאן האינטרס (!!) הישראלי?
האם גם לאחר מלחמת ששת הימים הייתה קריאה להקמת מדינה פלשתינאית שבירתה היא ירושלים העתיקה?
מדוע אין תקומה למדינה פלשתינאית עצמאית שבירתה איננה ירושלים העתיקה?
אודה לתשובתך העניינית.
הי איתן, נהיה שם כולנו. לא כל טפינו אבל אותם שיכולים ורוצים.
הי דרור, האינטרס שלי,ואני מקווה שגם הישראלי, הוא לחתום ,סופית, את הקונפליקט האחרון, הארוך ביותר בהסטוריה האנושית (126 שנה). והקונפליקט הזה מציע שלש אלטרנטיבות פתרון:
1.סילוקם של הישראלים – היהודים מן המקום.
2.סילוקם של הערבים – הפלשתינאים מן המקום.
3.שתי מדינות לשני העמים, בתנאיים שיאפשרו קיום לשתיהן…בהסכמה.
אנא היה ריאלי, ולו לרגע, כיוון שמדובר בהסכמה (ורק כך פותרים קונפליקטים, גם בחדר השינה שלך) לאיזה מן ה 3 יש סיכוי לקבל הסכמה של שני הצדדים?
תודה לך איתן יקר. אנחנו ניפגש בירושלים . גם אני אנסה לגייס את כל משפחתי .
כבר כלו כל הקיצין ואין כל ברירה אחרת, אלא שלום כפוי.
(הדברים שלהלן נכתבים מתוך יאוש וצער עמוקים)
_______________________________________
כיוון שביבי מודע לכך שאל מטרתו האמיתית, הגדלת שטחה של ישראל בכ-2000 קמ"ר (כשליש מן השטח הפלסטינאי) הוא לא יוכל להגיע אם חלילה יפרוץ פה שלום, הרי שכל מאמציו מכוונים למנוע את האפשרות הזאת. מצב ה"לנצח תאכל חרב" עדיף בעיניו לאין שעור על המצב שבו ישראל משתרעת "רק" על השטח ה"מצומצם" של 20,770 קמ"ר (גבולות 67 עם החלפת שטחים של עד 250 קמ"ר) ולצדה פלסטין על שטח של 6,240 קמ"ר. ביבי המחשיב עצמו ל"ריאליסט", היה מעדיף אמנם שמדינת ישראל תשתרע על כל השטח (כ-27,000 קמ"ר) תוך דחיקתה של האוכלוסיה הפלסטינאית, אלא שלהערכתו זוהי שאיפה בלתי ישימה ועל כן הוא הולך על המטרה היותר "צנועה" של ספוח 2000 הקמ"ר הנ"ל – מטרה שלדעתו כן ניתנת להשגה, אם רק נהיה ערמומיים מספיק.
כואב להיווכח כי בענין זה רוב העם בישראל אדיש לחלוטין וכלל אינו מודע לשאיפות הללו. מעטים בלבד בקיאים במספרים הנ"ל. חלק גדול מהצבור הישראלי אף מאמין בכנות שביבי מעונין להשיג שלום. אין לצפות שמתוך צבור פאסיבי זה יבוא לחץ משמעותי בכוון השלום. ללא לחץ מסיבי אין כל סכוי שביבי וחבורתו ילכו על הסכם כנ"ל (החלפת 250 קמ"ר). מבחינתם קיימת הסכנה שהסדר הגיוני מסוג זה, עלול חלילה להצליח.
כיום כבר רבים שכמותי סבורים כי הדרך האפשרית האחת והיחידה להגיע להסכם שלום היא דרך הכפייה – כפייה אמריקאית על פי המודל היוגוסלבי. ברק אובמה חייב בעניין גורלי זה להיוועץ עם ביל קלינטון ואולי אף למנותו לראש הפרויקט: Pax Americana.
כפי שביל קלינטון כפה שלום ביוגוסלביה, חייב ברק אובמה לכפות שלום באיזורנו – שלום שיציל את עם ישראל מסרטן הכיבוש וההתנחלויות. זכרו כי שפת הכפייה היא השפה היחידה שממשלת ישראל הנוכחית מסוגלת להבין. לארה"ב ורק לה, ישנה היכולת וישנם האמצעים לבצע את הכפייה ההכרחית הזאת. הבה נפנה כולנו, שוחרי השלום אל נשיא ארה"ב ונבקש ממנו:
Barack Obama – Please impose peace in the Middle East
זה יהיה השלט אותו אשא בהפגנת יום ו' הקרוב בירושלים!
אם אכן יצליח הנשיא במשימה זו, הרי שהוא ייכנס להיסטוריה היהודית, כגדול חסידי אומות העולם!
לעניין ירושליים-
מדוע שמזרח ירושליים תהיה בירת פלסטין?
החלטות האו"ם דיברו על בינאום העיר. אני חושב שזה דווקא רעיון מצוין שהעיר כולה, או לפחות העיר העתיקה שהיא אותה ירושליים שקדושה לשלוש הדתות המונותיאסטיות, תהיה תחת שילטון בינלאומי. הדרך היחידה לנטרל את חבית חומר הנפץ שנקראת ירושליים (ליתר דיוק, כאמור, העיקר העתיקה) היא בעיני לקבוע שהעיר המערבית היא בירת ישראל, המזרחית בירת פלסטין והעיר העתיקה עצמה תחת ריבונות בינלאומית ושליטת מנגנון משותף לישראל, הפלסטינים, המעצמות והליגה הערבית.
בוקר אחד תזרח השמש על הארץ השרופה.
צליל לא ישמע ודבר לא יזוז מלבד כמה אודים מעשנים.
לפתע תישמע חריקה.
דלת כבידה מברזל תיפתח. משם יגיחו טוני בלייר וביבי.
מה עכשיו? ישאל טוני.
ק.א, הפיסקה שכתבת נראית לי מוכרת. זה מבוסס על משהו של יצחק בן נר או שאני מתבלבל עם יצירה אחרת?
לעמי,
לא מבוסס על יצחק בן נר (על כל פנים, לא ממה שאני מכיר) אלא על הצייר הבריטי פול נאש:
-החצי הראשון של מה שכתבתי מבוסס על ציור מפורסם שלו מזמן מלחמת העולם הראשונה: "אנו יוצרים עולם חדש" (לפרטים על הציור או הצייר, חפש על: We are Making a New World – Paul Nash ).
-החצי השני (על הופעתם הפתאומית של בלייר וביבי) הוא תוספת שלי לציור הנ"ל.
פשוט כאילו קשקשתי זאת "בעפרון דמיוני" ע"ג הציור ההוא (רק בכדי להיות עדכני).
תודה
זה צילצל ומצלצל לי מאוד מוכר. על כל פנים, אני אוהב את הסיגנון הזה. אם לא מפריע לך לקבל מחמאה על יצירתיות מציוני טיפוסי…
אני חושב שזה ממערכון של ארץ נהדרת לפני שנה…
למי שרוצה להצטרף למצעד החשוב הזה, ותוהה איך – הנה הפרטים:
http://www.justjlm.org/1482
שם תוכלו למצוא הפניות לעוד מאמרים מרתקים בעניין, בין השאר של דויד שולמן, יעל שטרנהל וישי רוזן צבי.
מקווה לראות את כולם ביום שישי ב-14:00 בירושלים!
הבאמת קראת למדינת 2 עמים אחרי 67…??
אין אני יודע מה המצעד שלך יעשה או מאיפה היכולת לקרא לאנשים שמשתתפים במצעד זה כאמיצים
אני מאמין כי אומץ מגיע מהבנת האירוע / סכנה / דרך שמולך במלואה ואז ללכת בנחישות ולתקל סכנה זאת
האים אתה מבין מה יקרה כאשר מדינה פלסטינאית תקום כאן?
מדע בדיוני