זה היה רק עניין של זמן עד שהמחאה החברתית תפרוץ אל המרחב הציבורי. מאז יום חמישי, וביתר שאת, מתחילת השבוע מאות ואף אלפים מקימים אוהלים, מפגינים ומוחים. צעירי "שבוע הזעם" הפגינו במוצ"ש מול בית ז'בוטינסקי במרכז תל-אביב ואתמול בצהריים הפגינו שוב מול סניף של בנק הפועלים המופרט בצפון העיר. אמש (א') הם שבו והפגינו מול מגדלי אקירוב, מגורי ההון והשלטון בצפון תל-אביב. "יד המחאה עוד נטויה" הם מבטיחים.  עוד הם מתכוונים לקיים מחאת המונים בשבת הקרובה "שלא הייתה מביישת את כיכר תחריר או את פוארטה דל סול, במדריד".

המחאה בשדרות רוטשילד (צילום: אקטיבסטילס)

נציגים של שורה ארוכה של מפלגות, תנועות וארגונים חברתיים ולמען השלום התכנסו אתמול בשעות אחה"צ בתל-אביב וסיכמו לקיים הפגנה המונית במוצ"ש הקרוב, 23 ביולי, החל משעה 19:00 בתל-אביב. ח"כ דב חנין (חד"ש) שהשתתף בדיון הציע לקיים "הייד פארק" בקרבת כיכר רבין, הפגנה ברחוב אבן גבירול ובסופה מפגש עם דיירי מאהל המחאה שהוקם בשדרות רוטשילד מול תיאטרון הבימה. בין היתר אמר ח"כ חנין בישיבה: "ביבי לא עוצר באדום. הוא הורס את הדמוקרטיה, מפרק את החברה, מפקיר אותנו למשבר דיור, בריאות ומחירים – אבל עובד בשביל ההתנחלויות!". על פי הצעת ח"כ חנין סוכם להפגין תחת הסיסמאות  "הדמוקרטיה יוצאת לרחוב!" ו"הממשלה נגד העם – העם נגד הממשלה!".

במקביל פרסמו פעילי המאהל שבשדרות רוטשילד בתל-אביב, "קול קורא" לפעילים חברתיים ולתנועות החברתיות. במנשר נאמר: "זה מספר ימים, קבוצה הולכת וגדלה של צעירות וצעירים מתאספים מדי ערב במאהל הזועמים בשדרות רוטשילד – מול כיכר הבימה בתל-אביב. מצוקת הדיור, היעדר דיור ציבורי וחסרון כיס הביאו אותנו למחות ולהקים את מאהל המחאה. זה לא גימיק בעיה חברתית ארצית ! זו המציאות שדחפה אותנו אל הרחוב. מתל אביב ועד שדרות מסכנין ועד אילת  –  כי אין לנו ארץ אחרת ועולם חדש אפשרי".

עוד נמסר "אנו קוראות למשפחות, לרווקות ולרווקים, לפעילות ולפעילים חברתיים הרבים, לבעלי המצפון להביע סולידריות עם המאבק שלנו. אנו נקיים 'הייד פארק' חברתי בכיכר הבימה כל  יום בשעה 19:00. פרלמנט חברתי  בו נתעדכן על פעילויות, על הדרכים לשנות את המציאות ועל פעילויות המחאה". כמו כן, הם הדגישו "ניתן להגיע מדי ערב לפרלמנט החברתי  – הוא מיעוד גם לך, אף אם אינך זקוק כעת לדירה או אינך מתכוון להתגורר במאהל". המנשר מסתיים במילים "בואו! נוכיח להם שאנו רבים, נחושים וזועמים!".

זה מאוד מרשים ואף מרגש. אלה הילדים שלנו, של כולנו. ולכן, מקוממת תגובות הממסד, שלא הפסיק להעשיר את הקבלנים ואת קופת האוצר במשך עשרות שנים.  שר אחד הגדיר את המוחים "מפונקים" או "תל-אביבים" (גם התושבות בתל-אביב הייתה למילת גנאי במדינה המשקיעה את מיטב כספה בהתנחלויות שמעבר לקו הירוק). חברת כנסת נוספת רואה בהם "שמאל קיצוני – שריח אלכוהול נודף מפיו".

עצוב, שבמקום לנסות ולמצוא פתרון, המופקד על התחום הדיור בממשלה קורא למוחים "לעבור לפריפריה". יש לנו חדשות עבור המיניסטר: המוחים בשדרות רוטשילד כבר נמצאים בפרפריה החברתית. חרף העובדה שרובם ככולם עובדים, ידם אינה משגת כדי לפתור את בעיית הדיור. השר השלים עם העובדה שתל-אביב הופכת עיר לבעלי האמצעים ובדומה למדיניות הממשלה בכל תחומי הרווחה, הבריאות והדיור, הפתרונות תמיד רחוקים ממנה.

אני מודה, אני לא נמנה עם יושבי האוהלים בשדרות רוטשילד. אני גדלתי בדור שהספיק לזכות במשכנתאות מסובסדות (על ידי הממשלה!), שהתגורר בדירה לא-לו, כאשר שכר הדירה היה בפיקוח (על פי חוק) ובמדינה בה הממשלה בנתה מדי שנה רבבות יחידות דיור עבור הדיור הציבורי. האוצר באיטיות ובהתמדה, בשירות ההון, הפריט ושחק את כל המכשירים האלה והתוצאות ניכרות בכל הארץ. אין יותר משכנתאות מסובסדות – מי שרוצה לרכוש דירה צריך לסור אל הבנק הפרטי למשכנתאות, אין כל פיקוח או הגבלה על שכר הדירה ומלאי הדירות שבדיור הציבורי אזל לפני שנים רבות. האוכלוסייה גדלה, אבל ההיצע של הדיור הציבורי (בה המגמה היא לגבות שכר דירה במחירי השוק) הולך וקטן.

"מה אתם מציעים?" שואלים כתבים חדי לשון את הצעירים המפגינים. "האם יש להם בכלל פתרונות?" כותבים הפרשנים הוותיקים ויש אף שמרימים ידיים ושואלים "האם יש בכלל פתרון למצוקת הדיור?". לא צריך להמציא את הגלגל: משרד הפנים צריך להפסיק את התערבותו בכל פעם שעירייה מנסה לקדם את תכניות דיור בר-השגה בתחומה, יש להקים בנק למשכנתאות ממלכתי שיעניק משכנתאות בריבית אפסית לזוגות הצעירים, יש להטיל פיקוח על שכר הדירה ולבנות רבבות יחידות דיור בדיור הציבורי. כל זה היה. וכל זה איננו. ויעדיה של המחאה: ממשלת ישראל הימנית המשרתת היטב את ההון והקבלנים.

Share on Facebook