הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-21 ביולי, 2011 13 תגובות

hiluמישל חילו, עיתונאי סורי נודע כמעט בן 70, נעצר במספר הזדמנויות בעשור האחרון בגלל התנגדותו למשטרו של הנשיא אסד. בפעם האחרונה הוא נעצר ב-2006, לאחר שכתב עבור עיתון לבבוני בו הוא מועסק על "הכרזת ביירות-דמשק", מנשר מתון למדי העוסק ביחסים בין לבנון לסוריה. בינואר 2007, המשטר דחתה בשנית את משפטו – ביום ה-225 למעצר ללא כתב אישום. במארס 2007 הוא הואשם ב"פגיעה בחוסן הלאומי", ב"הפצת ידיעות כוזבות" ו"הסתה לאיבה על רקע דתי או גזעי". לבסוף הוא שוחרר כעבור שלוש שנים. השליח המיוחד של העיתון הצרפתי "הומניטה" בסוריה, פייר ברבנסי, פגש בשבוע שעבר את חילו כדי לנסות ולסכם את חודשי המרד העממי הארוכים במולדתו.

ש. האם אפשר לסכם 4 חודשי מחאות והפגנות?

ת. מבחינת העם, האבדות בנפש הן נוראיות. במישור הפוליטי אנו חשים את החלשת המדינה וחלק ממנגנוניו עסוקים בדיכוי העם. בכלכלה, אנו ממש על סף התהום. במישור הבינלאומי ואף האזורי, זו מדינה בבידוד, שאף חבריה הקרובים אינם רוצים קשר עמה. המשטר נוקט ביד קשה ועל ידי הפעלת היד הקשה הוא חוסם כל אפשרות לפתרון פוליטי או דיאלוג לאומי. המשטר עצמו מדבר בזכות הדיאלוג הלאומי, אבל מעשיו הקשים חושפים את מדיניותו האמיתית. לצערי, נפער קרע עמוק בחברה הסורית. ייתכן והמשטר ישרוד, לפחות לעת עתה, אבל הוא גורם להרס המדינה הסורית.

ש. איך מתארגנים כוחות האופוזיציה? מדוע היא לא מדברת בקול אחד?

ת. למעשה יש שתי אופוזיציות. האחת מקורה במפלגות המסורתיות ויחד עמן אנשי הרוח המדברים בזכות החברה האזרחית. אבל ישנה אופוזיציה חדשה וחזקה יותר: אופוזיציית הרחוב האדירה. לאופוזיציה הצומחת ברחובות הערים אין סמלים ואין לה נציגים מוכרים. אבל היא מתארגנת. חלק מהאינטלקטואלים, ואני ביניהם, שייכים לאופוזיציה החדשה. עבורה אנו כותבים, למענה אנו פועלים. במידה מסויימת הפכנו לתיאורטיקנים של הוועדות העממיות.

ש. האם אתה מוכן לפתוח בדו-שיח עם המשטר?

ת. כדי לקיים דיאלוג עם השלטון ישנו תנאי מוקדם. המשטר צריך להפסיק את הדיכוי ולבחור בדרך הפתרון הפוליטי. יש לשחרר את כל העצירים והאסירים הפוליטיים, להכיר בזכות המחאה וההפגנה ולהפסיק את ההתערבות הבלתי-פוסקת של שירותי הביטחון בחיי האזרח. אם רוצים בדיאלוג, הנשיאות צריכה לצעוד בנתיב זה. אבל השלטון אינו מוכן לכך. לכל הפחות הוא צריך להתחייב למשטר פרלמנטרי דמוקרטי ופלורליסטי. ללא הכרעות במישור הפוליטי, אין כל טעם בדיאלוג או דו-שיח עם השלטון. אנו דורשים את החלפת השלטון, אבל בתהליך הדרגתי. לא חשוב כעת מי יעמוד בראש המדינה בתקופת המעבר. גם בשאר אל-אסד בא בחשבון. האנשים לא חשובים, העקרונות הם החשובים. אני לא חושב שהמשטר יעלם תוך ימים.

ש. האם לא קיימת הסכנה שבתקופת המעבר כוחות האיסלם הפוליטי יהיו אלה שיזכו בהגמוניה הפוליטית?

ת. בעשור האחרון ההתנגדות היחידה למשטר מקורה בחברה האזרחית. האחים המוסלמים אימצו, בשנים האחרונות, כמה מעקרונות החברה האזרחית: מדינה חילונית, אזרחות שווה ללא הבדל מוצא דתי או עדתי… החברה הסורית היא חברה מוסלמית, אבל היא אינה חברה המגויסת מאחורי רעיונות האיסלם הפוליטי. האיסלם יכול להפוך לזרם ההגמוני, במידה והמשטר ימשיך בדרכו האלימה. אנו עובדים יחד עם צעירים רבים כדי לקדם את הרעיון הדמוקרטי. כעת ישנם באופוזיציה שני זרמים גדולים: האיסלמי והדמוקרטי. המערכה בין שני הזרמים בעיצומה. מי שינצח יעמוד בראש החברה הסורית.

ש. האם קיימת הסכנה להתערבות זרה, בייחוד בגלל מיקומה האסטרטגי של סוריה?

ת. מדיניות הדיכוי של המשטר היא-היא הפותחת את הדלת להתערבות הזרה. כעת, סוריה נמצאת בעיצומו של סכסוך פוליטי-פנימי בו האיראנים מתנגדים לסעודים ובו הטורקים מנסים לדחוק את רגליהם של מעצמות אזוריות אחרות. ראשי הדיפלומטיה האיראנית והטורקית כבר נפגשו כדי לנסות ולתאם מדיניות משותפת בענייניה הפנימיים של סוריה. אנו הזהרנו מתחילת הדרך נגד ההתערבות הזרה ההולכת וגוברת בענייניה הפנימיים של סוריה. אנו, הסורים, מסוגלים לסדר את בעיותיה של סוריה ללא התערבות זרה. מספרים לנו שלארצות הברית תכנית פעולה בנוגע ל"משבר הסורי". ועוד ישנן שמועות עקשניות שהמשטר מקבל סיוע איראני כדי לדכא את המחאה. במילים אחרות: סוריה ניצבת כעת במרכזו של סכסוך בין מעצמות גדולות וקטנות, בינלאומיות ואזוריות. נאמר עוד שאיראן וסוריה הסכימו להמשך הכיבוש האמריקאי בעיראק, להמשך שהותם של חיילים אמריקאים במדינה השכנה, בתנאי שהלחצים האמריקאים על סוריה יפחתו. הטורקים מציעים עוד להפוך את סוריה "למדינה ניטרלית". כל ההצעות, השמועות והסימנים מדאיגים עד מאוד. נדמה שנפתח פתח קטן להתערבות כוחות זרים בנעשה בסוריה. הפתח הוא קטן, אבל הוא כעת פתוח תודות למדיניות הדיכוי של המשטר.

תגובות
נושאים: מאמרים

13 תגובות

  1. דמוקרט הגיב:

    מאמר מענין משתי בחינות, של אינטקטואל ותיק שהרוויח בסבל רב את המוניטין ההגון שלו. דבריו הם תשובה הולמת לרבים בישראל שתוקפים את ארה"ב, בריטניה וצרפת מדוע הן לא מתקיפות צבאית את המשטר הסורי, כפי שהן פועלות בלוב. התשובה שנותן חילו פשוטה מאד: לא ביקשנו זאת (בלוב האופוזיציה התחננה להתערבות צבאית) ואנחנו לא מעוניינים בכך. נסדר את ענינינו בעצמנו.
    הנקודה השניה היא הבחישה הבינ"ל שכבר קיימת בעניין סוריה. וכאן מזכיר חילו לאלה מהצד השני של המתרס (שתוקפים גם הם את ארה"ב, בריטניה וצרפת, אך בדיוק מהסיבות ההפוכות, קרי על "התערבותן האימפריאליסטית" בסוריה), שכרגע ההתערבות היחידה בפועל היא של איראן, ובמידה פחותה של טורקיה. השמועות אומרות שלארה"ב יש רק תכנית פעולה עתידית, מה שאפשר להגיד למעשה על כל מדינה. לסיום הוא מזכיר שמועות שארה"ב בעצם לא רק שלא תתערב נגד דיקטטורת הבעת', אלא אפילו תיתן לה גיבוי בינ"ל בתמורה להמשך הכיבוש האמריקאי בעיראק. בקיצור, המציאות מורכבת הרבה יותר מכפי שחושבים אלה שבכל פעם שאובמה מגנה מעשה טבח ממהרים לזעוק "אימפריאליזם!".

  2. הילה ספיר הגיב:

    עדיפה התערבות זרה מאשר הרצח והטרור שמשתולל שם.
    התערבות היא לא תמיד מילה גסה.

  3. כותרת וולגרית הגיב:

    הבחירה של כותרת בניסוח כזה לריאיון כזה מעידה הרבה על הקו התפישתי של השמאל הסוציאליסטי המסורתי ביחס למתרחש במזרח התיכון, ועל מגמתו להדחיק הרבה. למשל, את מה שאומר חילו, שהמאבק המרכזי הוא כרגע בין אידאולוגיה אסלאמית לאידאולוגיה דמוקרטית (לדעתי זוהי אבחנה חדה הרלוונטית מאוד למתרחש באזור בכלל). מנגד, הנטייה הנוכחית בחוגים הללו בהקשר הזה היא לשים את הפוקוס על דברים מאוד מסויימים – לעיתים בעלי אופי ספקולטיבי ביותר – ובצורה מאוד מסויימת. כך כשהמרואיין מדגיש בדבריו בעיקר את האחריות של המשטר בסוריה למתרחש ואת הצורך בדמוקרטיזציה, מדגישה הכותרת את הסכנה (שהמרואיין מגדיר כקטנה, ושוב מטיל את האשמה בה בעיקר על המשטר עצמו, וגם זה רק בתשובה לשאלה מפורשת בעניין) להתערבות זרה. והתחושה העולה (בי לפחות) היא שהכותרת הזאת שאפשר לחלץ מריאיון כזה היא הסיבה המרכזית לכך שהריאיון בכלל מתפרסם כאן. ושאם ישנה/תהיה התערבות זרה או לא, וכיצד היא תשתלב (כמובן) באתוס המרקסיסטי היא מרכז ההתעניינות של הזרם המסוים הזה במה שמתרחש באיזור. ותקנו אותי אם אני טועה.

  4. מדיניות הדיכוי של המשטר היא-היא הפותחת את הדלת להתערבות הזרה הגיב:

    כך בדיוק קרה כאן. כך הפך הכיבוש את ישראל למדינת חסות, למשת"פ של תעשיית הנשק וחברות הנפט.

  5. ק.א. הגיב:

    עניין טיבו הפנימי של המשטר הסורי אינו רלוונטי עבור ה"כוחות הזרים".
    עצמאות סורית (נקודה) היא הבעיה בשביל הכוח האימפריאליסטי.

    האמצעים שונים (גלויים ונסתרים) אבל הרעיון זהה –
    כלומר דין פירוק המדינה הסורית הוא כדין פירוק המשט לעזה.

    הכוח האימפריאליסטי מנער בכוח את המציאות – כקוביית משחק – שוב ושוב.
    עד שמתקבלת התוצאה שעימה המאפיונר מרוצה דיו.

    • דינו הגיב:

      עניין הישרדותו של המשטר הסורי בכל מחיר – הוא הוא העניין עבור בשאר אסד וחבר מרעיו.
      חירות האדם הסורי (נקודה) היא הבעיה בשביל שלטון אסד.

      האמצעים שונים (גלויים ונסתרים) אבל הרעיון זהה –
      כלומר דין פירוק ההתקוממות העממית הסורית הוא פי אלף לערך יותר אלים מדין פירוק המשט לעזה.

      הכוח הדיקטטורי הטוטאליטרי המושחת מנער בכוח את המציאות – כקוביית משחק – שוב ושוב.
      עד שמתקבלת התוצאה שעימה המאפיונר (והמגיב ק.א.) מרוצה דיו.

  6. shimbar הגיב:

    עיראק אינה מצויה עוד תחת שלטונו של סאדם חוסיין. אפגניסטן אינה מצויה עוד תחת שלטון הטאליבאן.דרום קוריאה אינה מצויה בשלטון הצפון. כולן, מצבן טוב יותר ,לאחר התערבות זרה. אולי…אולי…מחשבה מהפכנית…התערבות זרה אצלנו, הייתה עוצרת את התנועה שלנו אל הפאשיזם ואולי הייתה גם "כופה" שלום ופותרת קונפליקט בן כ – 120 שנה. לא מחשבה סימפטית, אבל יתכן שריאל-פוליטיק מן הטיפוס שמצליח בכמה מקומות (נכשל בהודו סין, לטובת ויאט נאם .הצליח בקמבודיה לטובת הקמבודים),אולי זה המתכון שעשוי להצליח בלוב, בסוריה ו…בישראל.

    במצבנו שלנו, חייבים להיתחשב גם בחשיבה הפרועה ביותר. סתם חלום עיוועים, לשינויו של מצב עיוועים עוד יותר.

  7. נעם ק הגיב:

    הכותרת מטעה – עיקר המאמר הוא:
    "נדמה שנפתח פתח קטן להתערבות כוחות זרים בנעשה בסוריה. הפתח הוא קטן," ו "מדיניות הדיכוי של המשטר היא-היא הפותחת את הדלת להתערבות הזרה"

  8. דינו הגיב:

    אני מצטרף לביקורת נגד ניסוח כותרת המאמר שהוא מניפולטיבי, מגמתי, ומגמד את התכנים החשובים המועברים בראיון.
    מטרת הכותרת היא להעצים מסר ספציפי – מנטרה עליה חוזרים שוב ושוב מגיבים מסויימים בגדה השמאלית ובשמה הם יקריבו או כמה אלפי אזרחים סורים.

  9. יוני בלבן הגיב:

    מאמר מענין, חבל על הכותרת המטעה.

  10. ק.א. הגיב:

    ה"הומניטריזם" האימפריאליסטי ממשיך כדרכו בקודש לעבוד על Regime Changr .
    והנה לרואים באירועים בסוריה התערבות ע"י כוחות זרים מצטרף כעת בכיר לשעבר מהפנטגון.
    http://www.youtube.com/watch?v=Sn1so6EusP8

  1. […] להתרחשויות המצערות בסוריה. הנה, רק לפי כמה ימים ניתנה שם במה  לאחד ממתנגדי המשטר הסורי, העיתונאי הוותיק (70) מישל […]

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים