מאת אפרים דוידי
ראש הממשלה בנימין נתניהו הטיל אתמול (יום ב') על הפרופסור יוג'ין קנדל לבחון את האפשרות לביטול יום ראשון כיום עבודה והפיכתו ליום חופש נוסף. מעבר לדמגוגיה הממשלתית, הרעיון לקיצור שבוע העבודה הוא מבורך. אבל הוא איננו שלם ללא קיצוץ בשעות העבודה. וכאן קבור הכלב. ליתר דיוק כאן קבורה היומרה הממשלתית לשינוי. ללא הורדת שעות העבודה, שבישראל הן בין הגבוהות שבמדינות הקפיטליסטיות הגדולות, לא יהיה שינוי של ממש.
מאת גיירמו אלמיירה
החוב החיצון של יוון עבר כבר את גבול 150 אחוז של התוצר הלאומי הגולמי (התל"ג) ויחד עם ה"סיוע" שיוון מקבלת וריבית-נשך של ההלוואות – הוא בלתי ניתן לפירעון. ארגנטינה היא אולי רחוקה. אבל איסלנד קרובה הרבה יותר. בלחצם של אזרחיה, ממשלת איסלנד החליטה שלא לשלם את החוב החיצון התופח – בייחוד לטובת הבנקים הבריטים וההולנדים. וכלום לא התחרש. כך, נמנע שעבודם של תושבי איסלנד לעשרות שנים.
מאת אורי אבנרי
קנאים דתיים בישראל עומדים על כך שההלכה עומדת מעל לחוק החילוני (כמו בכמה מדינות ערביות), ושאין לבית-המשפט של המדינה סמכות לתת פקודות לרבנים בעניינים הנוגעים לדת (כמו באיראן). כאשר בית-המשפט העליון קבע אחרת, הרב אלישיב, ראש וראשון לרבנים החרדים, גייס בקלות מאה אלף מפגינים בירושלים. במשך שנים משתדלים שרי-ממשלה, פרופסורים ופוליטיקאים לחתור תחת בית-המשפט העליון, לפגוע בכבודו, לשלול את עצמאותו ולצמצם את סמכויותיו.
מאת הרב אליהו קאופמן
בדרך כלל אינני מתרגש מסיקרי דעת קהל אך מצד שני צריך לקחת אותם לתשומת הלב עם לא מעט רצינות. בסקר שפורסם בימים אלה מסתבר שהחרדים הם קיצוניים יותר באהדתם לרב דב ליאור ונגד מעצרו מאשר הדתיים הלאומנים- שאליהם משתייך הרב הזה!
מאת איתן קלינסקי
בדיוק בעת שח"כ ניצן הורביץ מרעים בקולו מעל דוכן הכנסת – "עיריית ירושלים לא צריכה שמונה סגנים", מתנהל משא ומתן בין ראש העיר, ניר ברקת, ונציגי סיעת מרצ בעירית ירושלים בדבר צירופם מחדש לקואליציה, ומינוי סגן ראש עירייה מטעם מרצ בשכר. הסכם כזה לא נולד ביום אחד, הוא תוצאה של מו"מ שבחלק הנראה לעין, היינו עדים להופעה של נאומים חוצבי להבות ושליפת אגרופים קמוצים עם כתב אשמה לעברם של האחראים לחוק מושחת, כשבשקט בשקט מתנהל לו משא ומתן… על ג'ובים למרצ.
