ערב טוב לכל אחי ואחיותיי למחאה, גיבורי וגיבורות המהפכה, אני שירה אוחיון, אם חד הורית. ילידת דימונה. חיה בשכירות באשדוד. ממובילי מאבק העובדים והנגנים של התזמורת האנדלוסית החדשה. מורה ומחנכת בישראל.

היום באתי לומר לכם – בשמי ובשם כל אחיותיי מהשכונות, מהעיירות ומהכפרים בכל רחבי הארץ – נמאס לי! נמאס לנו שהמדינה מכה אותנו פעם אחר פעם: מפני שאנו נשים, מפני שאנחנו אימהות חד הוריות,  מפני שאנחנו מזרחיות, מפני שאנו גרות בשכונות ובעיירות, מפני שאנחנו מורות, מפני שאנחנו אמניות, מפני שאנו דוברות את שפת אמנו- הערבית והפעם מפני שאנו קמות ומוחות נגד השיטה הקפיטליסטית האכזרית שהפכה אותנו עניות, מובטלות, מחוסרות דיור ורמסה את כבודנו. אנחנו לא מפונקות ולא פרזיטיות! כל מה שאנו מבקשות הוא לחיות בכבוד ועתיד לילדינו.

הפגנת ההמונים במוצ"ש האחרון בתל-אביב (צילום: אקטיבסטילס)

אין לנו שום ביטחון במדינת ישראל. ביטחון מתחיל בבית, בדיור, בתעסוקה הוגנת, בבריאות, בחינוך וברווחה, וכן גם בתרבות. תרבות איננה מותרות. אמנים ואמניות רעבים ללחם במדינת ישראל. במשך שנים הפרידו בינינו עם חומות וגדרות עשויות בטון שנאה וגזענות, ושיסו אותנו זה בזה להילחם על פירורי הפירורים שהותירו לנו הטייקונים אחרי שהשתלטו על כל משאבי המדינה.

כל חיי שחיתי נגד הזרם ונאבקתי יחד עם אחי ואחיותיי מתנועת "אחותי" למען נשים בישראל, למען חינוך עיוני לתושבי השכונות והעיירות, למען מעמד המורות, ולמען זכויות אימהות חד הוריות, למען זכויות היוצרים והיוצרות ולמען צדק חלוקתי בדיור, בקרקעות ובמשאבי התרבות.

אין לנו שום ביטחון במדינת ישראל. ביטחון מתחיל בבית, בדיור, בתעסוקה הוגנת, בבריאות, בחינוך וברווחה, וכן גם בתרבות. תרבות איננה מותרות. אמנים ואמניות רעבים ללחם במדינת ישראל. במשך שנים הפרידו בינינו עם חומות וגדרות עשויות בטון שנאה וגזענות, ושיסו אותנו זה בזה להילחם על פירורי הפירורים שהותירו לנו הטייקונים אחרי שהשתלטו על כל משאבי המדינה.

שילמתי ואני עדיין משלמת מחירים אישיים כואבים. היום לראשונה בחיי, אני מוצאת את עצמי שוחה עם הזרם ובעזרת השם, עם השיטפון הנפלא הזה של סולידריות ואחווה שסוחף את כל המדינה- מאילת, דרך דימונה, באקה אל גרביה, נצרת ועד קריית שמונה בדרישה לתיקון אמיתי. ועל כך תודה גדולה ליוזמות המהפכה דפני ליף, סתיו שפיר וחבריהן, על שהוציאו את המוני האזרחים והאזרחיות למאהלים ולכיכרות ואפשרו לנו, הרוב במדינה, לזעוק את כאבנו, לדבר על מצוקותינו ולהיאבק יחד למען תקווה ושינוי!

גם לתושבי הדרום שכונת שפירא, נווה שאנן, כפר שלם, התקווה ויפו מותר למחות ולזעוק על הזנחה של שנים והיום גם לתושבי צפון ת"א. "אם אין שוויון אין שלום ואם אין שלום אין שוויון"- כך אמרו "הפנתרים השחורים" ממחוללי תרבות המחאה והקריאה לצדק חברתי בישראל.

היום אנו ניצבים כאן כולנו: נשים וגברים, יהודים וערבים, אשכנזים ומזרחים, עולים וותיקים, דתיים וחילונים אזרחי הדרום המרכז והצפון, מהגרי עבדות ופליטים מאוחדים יחד להשיב את הריבונות על המדינה לידינו האזרחים. צדק חברתי וצדק חלוקתי. לא נתפשר על פחות מזה. הגענו לנקודת אל חזור. מהמהפכה אין דרך חזרה עד שנשנה את השיטה ונגיע לשוויון מלא, ללא הבדל מגדר, דת, צבע, מוצא, לאום או נטייה מינית. כולנו בני אדם ואזרחים שווי זכויות ולא עבדים ונתינים.

אדוני ראש הממשלה, קצה נפשנו במדיניות הקפיטליסטית הקיצונית שהנהגת: הקלת במיסים על ברוני ההון שבטנם השבעה ותאוות הבצע שלהם אינן יודעות שובע וקיצצת בחינוך, ברווחה, בבריאות!

באנו לכאן לומר לך הערב בקול גדול:

עד כאן! העם רוצה דרך אחרת! העם רוצה כיוון הפוך! העם רוצה צדק חברתי!

הממשלה שלך התנתקה מהעם. אבל אל תטעה: העם לא יעלם!

וגם הקריאה הזו לא תיעלם: כן. העם רוצה צדק חברתי!

• נאומה של שירה אוחיון, בעצרת ההמונים שנערכה בשבת האחרונה בתל-אביב.

Share on Facebook