הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-27 בספטמבר, 2011 15 תגובות

שתי גרסאות
יש שני הסברים להופעתו המבישה של ברק אובמה באו"ם, שם תקע סכין בגבם של הפלסטינים באופן ציני וגלוי לכול. הסבר אחד כרוך בשיקולי בחירות ובצורך לפנק את ישראל על חשבון הפלסטינים; ההסבר השני מתבסס על השיקולים האסטרטגיים של מעצמה אימפריאלית. הרי ישראל היא בת ברית רצינית, וייתכן שארה"ב תזדקק בקרוב לשירותיה במזרח התיכון הסוער של ימינו. דרך אגב, שני ההסברים אינם סותרים זה את זה.

Obama-at-UNברק אובמה באו"ם

נושאת מטוסים שאי אפשר להטביעה
יתכן שהדבר לא נעים, אך הגיעה שעת האמת. ויש לומר את האמת בשפה בהירה ואמיצה. הפקרת פלסטין לשם סיפוחה לארץ ישראל הגדולה מתנהלת תחת אפוטרופסותה של ארה"ב ובעזרתה הפעילה. מסיבותיה האנוכיות והאימפריאליות, ארה"ב בהנהגת ברק אובמה מוכנה לבגוד בפלסטינים בגידה צבועה ביותר. על כן, הסיבה העמוקה יותר המסבירה את הופעתו המבישה של נשיא ארה"ב באו"ם נעוצה בחשיבותה העולה של "נושאת המטוסים" הישראלית שלה באזור. הרי אין חולקים על כך שעוצמה צבאית חיונית ביותר בתקופות של חוסר יציבות ושינויים קיצוניים. ארה"ב רואה שהאזור נמצא במצב של אנדרלמוסיה. לאחר הפלת משטרו של מובארק, כשתימן ובחריין מדממות, נזקקת ארה"ב לבת בריתה העיקרית – ישראל, המוכנה תמיד לקרב. אמנם ארה"ב זכתה בהישגים כלשהם בלוב ובסוריה, אך התהליכים המהפכניים באזור עודם בראשיתם. כדי להבין את היתרונות של ישראל בעיני ארה"ב יש רק להשוות בין הביצועים של פקיסטן, מצד אחד, וישראל מצד שני. אפשר להבין את וושינגטון הנזהרת מלעשות צרות, חס ושלום, לממשלת נתניהו.

כמובן שבשעה שהתנהל "תהליך השלום" הבטיחה ארה"ב שהכול יסתיים "בהפי אנד". אך ככל שהמצב באזור התערפל גבר חוסר העניין בוושינגטון המסתפקת בכך שנתניהו ייצג אותה וידאג לצרכיה באזור.

הפחד מריק פרי – המושל מטקסס, ידיד ישראל
רבים טוענים שההתנהגותה של ארה"ב נבעה מניסיונו של אובמה להגן על ה"קול היהודי". לדידי, הסירחון האוונגליסטי העולה ומתפשט סביב פרי ודומיו ירתיע את מירב הבוחרים היהודים. אלה יבינו די מהר שהמניע לרומן הזה עם "עמישראל" אמור להובילם, בשמחה וששון, להתנצרות ולמקום בטוח בכנסיה של פרי. עם כל הכבוד לנטיה הפרו-ישראלית בקרב יהודי ארה"ב הם ייתקפו בבהלה לנוכח הסכנה של פונדמנטליסטים נוצרים המנהלים את ארה"ב. אך אפשר להאמין הכול על אובמה, כולל פחד בלתי רציונלי מפני פרי וחבריו. מי יודע? הרי נראה שאובמה מסוגל בהחלט להקריב את האינטרסים של העם הפלסטיני כולו על מזבח שיקולי בחירות מפוקפקים. אם משיקולים פסולים לקראת בחירות 2012, או אם מתוך שיקולים אסטרטגיים, האימפריה האמריקאית ממשיכה לבסס את מהלכיה באזור על אמונה עיוורת בהגמוניה של ישראל. אנשי הליכוד אינם יודעים את נפשם מרוב סיפוק. נתניהו מחזיק את נשיא ארה"ב בכיסו הקטן. הציבור המתון, שוחר השלום בישראל, מצטרף כעת, לדאבון הלב, להמונים המתקדמים בארה"ב אשר רומו על ידי אובמה ובצדק רואים את עצמם כנבגדים.

האשליות ביחס לתפקידה של ארה"ב
האשליות במחנהו של אבו מאזן מנעו משוחרי השלום בישראל להעריך את הדברים כפי שהיו במציאות. כיוון שארה"ב נשארה מעצמת-העל הבלעדית, ובהתחשב בכך שעיקר ההתנגדות לתפקידה של ארה"ב באה מן הגורם האיסלאמי, רבים בשמאל סירבו לראות את המציאות כפי שהיא והתעלמו מחיבוק המוות האמריקאי. כך המשיכה ארה"ב לזרוק כספים לרשות הפלסטינית, כדי להחליש את כוח העמידה שלה וכדי לזרוע תקוות כוזבות. בהוצאות זעירות יחסית יכלה ארה"ב להציג את עצמה כ"עושה שלום" שאין כמוה. אבל המשחק הזה הסתיים.

הרבה חברים יקרים בשמאל, התומכים בפשרה סבירה למען פתרון של שתי מדינות, נרדמו בשמירה. הם סירבו לבקר את אבו מאזן ואת הרשות כיוון שאלו גילו נכונות לפשרות כואבות למען השלום. תוך כדי כך הם מיאנו להזהיר נגד מדיניותו של אבו מאזן כאשר זו החלה להישען יותר ויותר על ארה"ב. מדיניות זו הסכימה לכרוך תמיכה שוטפת יחד עם ויתורים מרחיקי לכת בתחום הצבאי והכלכלי. הוויתורים הללו פגעו בעצמאות הפלסטינית ודרדרו את התמיכה ברשות בקרב הציבור הפלסטיני. ניתן להבין כיצד ידידנו אורי אבנרי, הלוחם הבלתי נלאה נגד הכיבוש, נפל קורבן לרמאות של אובמה בגלל אשליות מקושקשות של ערכים משותפים וכו'. אך איך הרשתה לעצמה החזית הדמוקרטית לשלום ושוויון (חד"ש) להפוך לתומכת נאמנה של אבו מאזן? וכל זאת למרות האוריינטציה הפרו-אמריקאית של אבו מאזן ולמרות השערורייה של הקמת צבא דייטון (בראשות גנרל אמריקאי) על אדמת פלסטין.

בינתיים עסקני הליכוד וישראל ביתנו מתפוצצים מרוב נחת. כשיש להם תמיכה אמריקאית בלתי מסוייגת אין להם דאגה בעולם. ביבי חוזר ארצה עטור תהילה. הוא וחבריו מינו אותו למנהיג הגדול של העם היהודי. ברור שאין שום בסיס מוסרי או משפטי ליומרה זו, אך נתניהו יעשה הכל כדי לתפוס את התואר הנחשק. עד כה, התרומה העיקרית שלו למעמד הזה היתה בכך שהצדיק אי-אילו האשמות חמורות נגד ישראל, תוך ניצול גלוי וציני של סבל העם היהודי בעבר, כדי לסנגר כיום על הכיבוש על כל פשעיו.

תגובות
נושאים: מאמרים

15 תגובות

  1. ק.א. הגיב:

    הזגג והילד…
    "מדוע אובמה תקע סכין בגבם של הפלסטינים?"
    ובכן, צ'ארלי צ'פלין, בסרט "הילד", מצא את התשובה:
    http://www.youtube.com/watch?v=qNseEVlaCl4

  2. התחתית של "נושאת המטוסים" הישראלית חלודה ומחוררת הגיב:

    התחתית של ה- USN ISRAEL כבר החלידה. אילו היתה עוגנת בנורפולק היו מזמן מעלים את "נושאת המטוסים" הישראלית לטיפול תקופתי. ברק חוסיין אובמה ניסה לטפל בנתניהו ונכשל.

    אובמה לא עשה זאת לבד. עוזריו הם שהכשילו אותו. אבל, גם לנשיא היה חלק בכך: הוא הרי מינה את עוזריו… אבל יש גם צד חיובי בכך שרוב העולם [הכוונה לאזרחים – לא למלכים, לנסיכים ולממשלות] הבחינו ברמאות של אובמה, ועשיו מורידים לי את האשראי שהיה לה בתחום התיווך מ- AAA+ ל-B—
    — ואם Standard and Poors לא תעשה זאת, יעשו כך אזרחי העולם.

  3. אובמה מנסה להקים את ארה"ב על רגליים תותבות הגיב:

    זוכרים את פקודת יצחק רבין "שיברו להם רגליים וידיים"? זה היה לפני שרבין נכשל בשבירת האינטיפדה והחליט ללכת להסכמי אוסלו עם יאסר עראפת.

    אשר לארה"ב – רגליה נשברו מזמן.

    בין שוברי כלכלתה היו ציונים רבים – נגידי הבנק הפדרלי: מפאול וולקר-דרך אלאן גרישפן-ועד בן ברננקה. כולם מונו ע"י נשיא רפובליקאי, וכהונתם הוארכה ע"י ה"דמוקרט" אובמה. גם יועצי-קלקלה שמשרתים נאמנה את וול סטריט, ובינהם גייטנר, עזרו לשבור לארה"ב את רגליה. אז עכשיו ארה"ב זקוקה לנשיא שיעמיד אותה על הרגליים [get the country back on its legs].

  4. תקיעת סכין? הגיב:

    סוף סוף אובמה מתחיל להבין את המציאות המרה – הפלשתינים אינם רוצים מדינה משלהם לצד ישראל. הם רוצים מדינה במקום ישראל. כל אדם הגון היה מנער חוצנו משאיפות כאלה. הבעיה איננה אובמה אלא אותם חסרי מצפון ומוסר אשר בשם ההתנגדות לארה"ב מוכנים לתמוך בכל תועבה. השאיפה הזו היא המחסום היחיד להקמת מדינה פלשתינית לצד ישראל.

  5. ארה"ב על רגליים תותבות #2 הגיב:

    עוד לא מניתי את כל שוברי רגליה הכלכליות של ארה"ב, וכבר גמרתי 500 "תווים".

    לא כולם היו יהודים. היה גם הנרי פאולסון, שר שמונה ע"י רייגן, נוצרי וחבר בכנסית Christian Science שסיסמתה היא "רפא את החולים-הקים את המתים-טהר את המצורעים-היפתר מהשדים".
    Heal the sick, raise the dead, cleanse the lepers, cast out demons
    פאולסון לא ראה סתירה בין היותו מנהל בנק "גולדמן סקס" ושווויו הפרט [כ- 700 מליון $] לבין היותו "שד-מצורע". גם יועצי אובמה לא מגלים סתירה בין היותם תומכי AIPAC לבין מחויבותם לנשיא ולארה"ב

  6. שום בצל הגיב:

    מאמר הזוי.

    הפלסטינים סרבו לכל הצעה ישראלית, מברק/קמפ דיוויד ושיחות טאבה/מתווה קלינטון,
    מפת הדרכים, וכלה באבו מאזן המתמהמה מול אולמרט.
    ההשיענות על ארה"ב דווקא הביאה אותם רחוק – הם פשוט לא רצו להסכים, וסיבותיהם עימם.

    אשליות של אבו מאזן הן כאין וכאפס לעומת אשליות מחנה השמאל הרדיקלי כאן, כיוון שנראה שאין שום סיכוי שהפלסטינים מוכנים באמת להסכם מבוסס ג'נבה או מתווה קלינטון.
    כל זה הוא תעתוע להרוויח זמן, ולגרור עוד תמיכה עממית גורפת למצוקותיהם (האמיתיות!) של הפלסטינים, עד שישראל תיסוג חד צדדית….

  7. דניאל קלטי הגיב:

    אין כאן שום "תעלומה" נסתרת, אובמה פשוט חלש.

    את האמריקאי הממוצע (מתעלם לרגע, מן האחוז הזערורי, הכמעט-ולא-קיים, של פעילים פוליטיים ואינטלקטואלים, בסן-פרנציסקו ובניו-אינגלנד), לא מעניינים במיל לא הישראלים, לא הפלשתינים ולא ענייני-חוץ בכללותם. הפינה היחידה, בכל המרחב בין איראן למצרים, המעניינת את האמריקאי הממוצע, היא עיראק וגם זה, אך ורק מכיוון, שבין קרובי-משפחתו/שכניו/קרובי חבריו לעבודה, יש, עדיין, מישהו שמוצב שם.

  8. דניאל קלטי הגיב:

    לא מעניין אותם, לא ירושלים, לא מתנחבלים, לא ביברמן ואפילו לא "נושאת-המטוסים" הישראלית בכללותה, מימיהם לא שמעו, את השמות אבו-מאזן, אורי אבנרי, חנאן עשראווי, או אסמעיל הניה וגם אם שמעו, זה לא עניינם כהוא-זה.

    את האמריקאי הממוצע, ראובן, מעניינים אך ורק ענייני-הפנים המקומיים שלו.

    יש לאובמה בחירות על הראש.

    עד שהצליח, עד שעלה בידו, להעביר את רפורמת-הבריאות!!

    הרי מאליו מובן, שהסכמת הרפובליקנים האולטרא-ריאקציונריים, לאי-אלו סעיפים תקציביים "אדומים" (עאלק), באה בתמורה למשהו.

  9. דניאל קלטי הגיב:

    אם אובמה יעמוד על משהו, זה על ענייני-הפנים שלו. במדיניות-חוץ? הוא כבר החליט לוותר… נמחק נאום-קהיר; כעת, הוא וחבריו, יעסקו, אך ורק, בנושאי-פנים – עד שבבחירות, יעלה איזשהו חובב-תה – ואז, ישובו, מן-הסתם, לעסוק ב"מדיניות-החוץ" ולהמשיך הדיפלומטיה….באמצעים אחרים.

  10. אמנון נוימן הגיב:

    אינני מגיב עוד עד שאלמד עברית ועריכה תודה רבה

    • דינו הגיב:

      אמנון שלום,
      חבל שאינך מגיב עוד, מה גם שלדעתי הצנועה רמת העברית והעריכה של תוצרי מקלדתך היא טובה מאוד.
      שאלתי היא: נתקלתי הציטוט הבא מטעמך, לגבי פתרון שתי המדינות: "כמובן שפתרון זה רצוי אך לא ממשי כל עוד תשלוט בכיפה האידיאה והשלטון הציוני שמטרתו היחידה והמוצהרת היא לרשת את הארץ ולגרש את תושביה .(ראה יומנו של תיאודר הרצל)".
      ובכן, מכיוון שאני רוצה לעשות כהמלצתך, אודה לך (מאוד!) אם תאיר את עיני ותפרט היכן ביומניו של הרצל מדובר על גירוש תושבי א"י ??

  11. מיכה רחמן הגיב:

    מהן החלופות העומדות בפני אבו מאזן
    אני מסכים לגמרי עם ניתוח האינטרסים והסיבות לתמיכה בישראל ו"תקיעת סכין" בגב הפלסטינים, של המעצמה החזקה בתבל. ארה"ב בוחרת באופן עיקבי "בנושאת המטוסים" הישראלית, שהיא בסיס כוח בטוח, במיוחד לנוכח עולם ערבי משתנה. אבל השיפוט של אבו מאזן כמשת"פ אמרקאי נראה קצת בעייתי. א) השאלה היא מה הן החלופות העומדות בפניו. ממי יקבל תמיכה כלכלית אם לא מהאיחוד האירופי ומארה"ב ב) אנחנו לא בהמקומו כדי להציע לו איך לפתור את הסכסוך הפנימי הקשה עם החמאס שטבח בפתח ברצועה.

  12. shimbar הגיב:

    "מי שלא למד את ההיסטוריה, נדון לחזור עליה". זה מחנות העתיקות של הפוליטיקה.מושגים כמו "בגידה" ו"תקיעת סכין בגב", הם מעולם המושגים הרומנטיים של מאהבים ומאהבותיהם. לא מן הפוליטיקה. קיסינג'ר כבר טען כי למדינות יש אינטרסים, לא אהבות, לא בגידות.סיפורו של ג'ו אלון על מכירתם של למעלה מ3000 ישראלים במלחמת יום הכיפורים,שמטרתה היתה הוצאת הרוסים ושיבת האמריקאים למזרח התיכון…צריכה הייתה להבהיר שאובמה מייצג אינטרס אמריקאי ולעזאזל הישראלים והפלשתינאים.מה שקשה לי להבין, מדוע נתניהו מייצג אינטרסים אמריקאים?

  13. ערן רוטשטין הגיב:

    צרים פשוט לכיל רבונת על יהודה ושומרן כך הערבים יכלו לחיות בדמקרטיה נאורה ומיתקדמת ממש לא מובן למה אתם לא מבינם את זה?!

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים