מאת אורי וולטמן
בהשראת המאבק העממי נגד הרודנים בתוניסיה ובמצרים, גם בסוריה יוצאים מפגינים לרחובות. אותם מפגינים הם אחינו, חברינו, בעלי בריתנו, וראויים לסולידריות שלנו. לכן, קומוניסטים הרוצים שהאחים המוסלמים וחסידי האימפריאליזם לא יהיו אלה שינהיגו את ההפגנות בסוריה, צריכים לגלות סולידריות עם המחאה העממית הדמוקרטית ולעמוד לצידה.

מאת חיים ברעם
ישראל יכולה גם עתה לנצל את אדישותם של אנשי עזה לגורלו של ברגותי ואת האווירה השוררת כאן אחרי שחרורו של שליט, כדי לשחרר אותו באורח חד-צדדי, על פי החלטה ריבונית ולא בלחץ של פיגועים או חטיפות. דווקא שחרור חד-צדדי של ברגותי היה מעביר את היוזמה המדינית וההסברתית לידי ישראל.

מאת ראובן קמינר
אין ספק שאנו עוסקים בסוגיה פוליטית מרכזית הדורשת קביעת עמדה ברורה ונחרצת. האם ההפרות החמורות של זכויות אדם והפשעים נגד אזרחים בסוריה יש בהם להצדיק התערבות של ארה"ב ובעלות הברית שלה? השמאל יוותר לחלוטין על עקרונותיו אם לא יענה בשלילה מוחלטת להתערבות נוספת של נאט"ו.

סיפור קצר מאת חיים ברעם

מאת גדעון ספירו
על עסקת שליט, האם חנן פורת היה פשיסט?, על פרס הנובל של פרופ' דן שכטמן, על דחיית תביעת לשון הרע שהוגשה נגד ספירו, על דחיית הבג"ץ של מרדכי  ואנונו, ולזכרה של רני טלמור – פעילת זכויות אדם מעוררת השראה.

מאת חיים ברעם
בסוכות מגיעה שעתה של הסינתזה: התהליך הדיאלקטי (תזה, אנטי-תזה וסינתזה) מבשיל עד תום, והנטייה לכתיבה מאוזנת ורצינית היא דומיננטית.

מאת ראובן קמינר
מצאלחה ואלגזי היו רוצים להכתיב את עמדתם המצדדת בהתערבות זרה בסוריה לכל מי ששולל את שלטון אסאד. אך מה אפשר לעשות? החיים מסובכים. השמאל העקבי אומר "לא" לאסאד וגם אומר "לא" להתערבות אמריקאית.

מאת דב קולר
על הקו: עוזריה, מזכירת סניף חברת סחר העבדים "עזרה אנושית" בעיר. "שנה טובה, אתה מוזמן לטקס הרמת כוסית לשנה החדשה לכל העובדים." "אהה… אבל אני עובד עד אחת, אז אצטרך לבוא במיוחד" . "תשמע, זו הרמת כוסית לשנה החדשה וזו חובה להשתתף. אין היעדרויות. בטקס גם נחלק מתנה", צרחה עוזריה לשפופרת וסיימה את התלבטותיי.