מעשיה עממית מספרת על חבורת צעירים אמיצה, תנועת נוער לעת מצוא.  בסיס מושבה  בהרי המזרח, והאקציות מעשה חבריה נשאו גרורות עד סוף מערב. רבנים עשו להם, כמצוות הכתוב,  ואלו פרשו עליהם את חסותם, והתנדבו לגבש עבורם "אני מאמין" מבהיל בקיצוניותו , שנועד להכשיר לבבותיהם הבוערים שנאה יוקדת, הממתינה לרגע פקודה. וזו לא איחרה לבוא, וקריאתה אחת – לשמור על הכבוד הלאומי הנרמס פעם אחר פעם, בכל דרך אפשרית, ולשם כך כל האמצעים כשרים, בייחוד אלו שאינם.

אלימות בענתות, 30/9/11 (צילום: אורן זין/אקטיבסטילס)

באישוני לילה אחר לילה מתגנבים הם חרש, ממושמעים כפלוגה צבאית מיומנת וחדורי אמונה שכל שיעשו, נעשה בדברו. כך מטילים הם מורא אחר מורא, בהציתם בתי תפילה על שלל כתבי הקודש שבהם, מחללים קברי נפטרים בערב חגם, מפגינים כישורי לינץ' באחיהם לדת וללאום, ואף במגינים עליהם חובטים בשם ריבון נעלם. באין תגובה מצד כחולי המדים, ממשיכים הם לשיר מזמור למורשת כהנא, והיא חיה בועטת ושורפת את כל שנקרה בדרכה, והארץ, בדומה לשועיה ומנהיגיה, שוקטת, ופיה אינה פוצה.

אלו הם חברי ה"יודניוגנד" – פלוגות הסער של מתנחלי יהודה ושומרון – המנהלים מדיניות פנים עצמאית, שתפקידה להבהיר לכל פלוני שאינו יהודי שזמנו על אדמת הארץ שאול וקצוב. בשטחי הגדה כבר שרפו מספר מסגדים ואחרים עיטרו בכתובות "תג מחיר", ו"מוחמד חזיר". נמרצי היודניוגנד, בעלי דוקטורט בשריפת עצי זית וכריתת עצים אחרים, תוך הכאה באופן נמרץ של פועלי שדות פלסטינים שכל מבוקשם היא פרנסה מועטה. אוזלת ידם של הצבא והמשטרה העידו על הבאות בשיטת הסלאמי של חברי התנועה, וזו זלגה משטחי יהודה ושומרון לשטח ישראל. פרוסה אחר פרוסה חתכו הם מלגיטימיות שלטון החוק ושרפו מסגד בטובא זנגריה, חיללו ביום הכיפורים קברי נוצרים ומוסלמים ביפו, וההמשך יבוא. במזרח התיכון כל גפרור בעל מוטיב דתי עלול להצית את האזור, והיודניוגנד מגיעים עם להביור, וחיוך משיחי.

גם משבטם הם אינם חוסכים, ומגדירים מחדש את גבולות חופש התנועה והביטוי בישראל. חיילי צה"ל, השומרים עליהם במאחזים הבלתי חוקיים, סופגים מהם מכות איומות מדי שבוע, ושר הביטחון, כמוהו כראש הממשלה, שותק. הם זקוקים ליושבי השומרון בבחירות, ולשם כך מפקירים את החיילים, כבודם וביטחונם. סרטון וידאו על מה שנראה ככמעט לינץ' שהם ביצעו יחד עם תושבי ההתנחלות ענתות בפעילי שמאל, מפורסם כעת בעולם, ומייתר את ההסברה  הפלסטינית. כל מה שעליהם לעשות הוא לשבת בצד ולצחוק. והתקשורת שותקת, כי לשמאלנים מותר להרביץ: "הם מביאים את זה על עצמם". מסתבר, שבישראל כבר לא ניתן למחות באופן לא אלים מבלי לצפות לתגובה רצחנית של יריב פוליטי שמגיעה משום מה תמיד מצד ימין של המפה.

ובעצם, למה שתתגנב למוחם מחשבה בגנות הפעולות שאותן הם מבצעים? 50 מובילי דעה יהודים נתנו לאידיאולוגיה שלהם רוח גבית בקריאות שלא להשכיר דירות לערבים. הפליא לעשות יקירם הרב שפירא, בפרסום "תורת המלך" המתיר הרג גויים באינספור מקרים, והדרך לשם קצרה. גם הרב דב ליאור, שבירך על אומץ ליבו של הרוצח ברוך גולדשטיין, וקורא להענשה קולקטיבית של הפלסטינים, נתן את הסכמתו להלכות הרג הגויים. בכך הוא סלל את דרכו לליבם של היודניוגגנד והפך לרב שלאורו הם הולכים.

האם קריאתם האלימה של אותם רבנים זכתה לתגובת נגד מן הממסד בישראל? הלא הם מקבלים שכר ממדינה שמגדירה את עצמה כדמוקרטית ששומרת על זכויות המיעוטים החיים בה. ההיפך הוא הנכון. מנהיגי העם בישראל מתרפסים פעם אחר פעם בפני הרבנים הללו שכן הם אוצרים בקרבם את המנדטים הנכספים עבור בחירתם החוזרת, ולעזאזל כל היתר. במדינה שמכבדת את עצמה אותם הרבנים היו מואשמים בקריאה לפעולות שמקורם גזעני במקרה הטוב, ונשפטים על עידוד פשעי שנאה במקרה הרע, אך כולם שותקים. גם אתם.

שימו לב לכותרות בעיתונים בעת שבית כנסת, או בית קברות יהודי באירופה, מחוללים. תדהמה ונשיאת עיניים לשמים מכל עבר: "איך האנטישמים ההם מסוגלים?" מסתבר שגם היהודים ביהודה מכירים אנטישמיות מהי ומהצד המקרבן, האלים והמתאכזר. כל עוד נמשיך לשתוק לנוכח זרע הפורענות האלים והמפחיד מבית היוצר של נוער הגבעות, רבני שקר המקדמים אלימות והשתקת השיח הפלורליסטי בישראל, הזרע יהפוך ליער שיתפשט בכל מקום. כמו שנוכחנו לדעת לגבי יערות, טיבם להישרף עד כלות, בלי שהאש מבדילה בין טוב לרע, עד לכלייה גמורה. יערות נוטים לצמוח מחדש, האם גם החברה האזרחית בישראל? לא בטוח.

• המאמר פורסם במקורו בבלוג של הכותב: TheView

Share on Facebook