הבלוג "ידידיו של ג'ורג" (הכוונה לסופר אורוול) מייצג גישה של שלילה מוחלטת של הקומוניזם. וזו זכותם של העורכים שלו. הבלוג פרסם לאחרונה מאמר חדש נגד מק"י וחד"ש. הטענה הישנה חוזרת הפעם בלבוש חדש. מק"י, אנו לומדים, מדברת בשתי שפות – החברים הערבים הם תומכים של אסאד בניגוד לחברים היהודים שהם "בסדר" בעניין זה. הבלוגרים מתבססים, שלא לכבודם, על פרסומים של סלמאן מצאלחה ויוסי אלגזי שמקדמים את התזה השקרית הזאת כבר מספר חודשים.
כרזת אחד במאי של מק"י משנת 1954
ומה האמת? מיד אחרי שהתברר להנהגת מק"י שיש אמת בדיווחים על הדיכוי האכזרי והברוטאלי של אזרחים המפגינים נגד המשטר, יצאה מק"י בבירור נגד משטר אסאד. אורי ולטמן כתב רשימה מפורטת ביותר המוכיחה בעליל שהמאמר בבלוג מבוסס על חוסר ידע וחוסר התמצאות בנושא. ולטמן מציג שפע של מסמכים של מק"י שפורסמו בעברית ובערבית. לדאבוני המאמר נכתב באנגלית ויש לקוות שיתורגם בהקדם. הדיונים הקודמים וההחלטות בנדון סוכמו בצורה מקיפה במאמר שפורסם על ידי העורכת הראשית של אל-אתיחאד, עאידע תומא-סלימאן. המאמר תורגם לעברית והופיע ב"זו הדרך", גיליון 25 (29 ביוני 2011). אלגזי ומצאלחה לא טורחים להתייחס לפרסומים השונים מטעם מק"י בביטאוניה המוקיעים את מעשיו של השלטון בסוריה.
אין לי זמן לטפל כרגע בפרשנים "השמאליים" המפלסים בניתוחים שלהם את הדרך לעידוד התערבות אמריקאית ("הרע במיעוטו"). אנו חושדים ב"שמאלנים" ליבראלים שיש להם מניע נסתר להתקפה על מק"י ועל כל השמאל העקבי. לא עמדת השמאל בעניין אסאד מדאיגה אותם. הם מתכוננים לתמוך בהתערבות צבאית של נאט"ו בסוריה. הם היו רוצים להכתיב את עמדתם המצדדת בהתערבות זרה בסוריה לכל מי ששולל את שלטון אסאד. אך מה אפשר לעשות? החיים מסובכים. השמאל העקבי אומר "לא" לאסאד וגם אומר "לא" להתערבות אמריקאית. תהיה בוודאי הזדמנות להסביר את עמדה זו ביתר פירוט.
אך הדבר החמור ביותר בעיני זהו הניסיון להציג את הדעות השונות במק"י (במידה שיש כאלה) כניגוד יהודי-ערבי. עצם הטענה שהערבים חושבים כך והיהודים חושבים כך מריחה מגזענות.
אפשר לטעון הרבה טענות, ויתכן מאד שחלקן מוצדקות, על הבלוג "החברים של ג'ורג'" ועל המניעים של סלמאן מצאלחה ויוסי אלגזי. אבל יש גרעין קשה אחד בטענות האלה: מזכ"ל מק"י הביע תמיכה ברורה וחד משמעית באסאד ומשטרו. זוהי עובדה שלא ניתנת להכחשה. שאלה אחרת היא בשם מי הוא מדבר וכמה מחברי המפלגה עומדים מאחורי דבריו (בין אם חברים ערבים ובין אם חברים יהודים). אבל העובדה היא שהוא הביע עמדה זאת בפומבי והוא עדיין מזכ"ל המפלגה.
היו ימים בהם בכלל לא יכול היה להיות ספק כי מזכ"ל של מפלגה קומוניסטית הוא האדם העומד בראש המפלגה ודבריו בםומבי מבטאים ומייצגים במאה אחוז את עמדת המפלגה. בגלל התפתחויות יחודיות בעשרים השנה האחרונות, ובגלל היחסים המפותלים והבעיתיים בין המסגרת שנקראת מק"י והמסגרת שנקראת חד"ש, זה לא המצב היום, ודי ברור שמוחמד נפאע אינו בפועל האדם העומד בראשה של מק"י ומדבר בצורה חד משמעית בשם המפלגה. (לפי מה שהבנתי, ואני לא ממש מעורה בעניני המפלגה, הוא קיבל את תפקיד המזכ"ל כמעין "פרס תנחומים" על כך שלא נבחר לכנסת).
אבל בלי קשר לשאלה מה כוחו האמיתי וסמכותו האמיתית של מוחמד נפאע במק"י, מפלגה – כל מפלגה, לא רק מפלגה קומוניסטית – לא יכולה להתעלם מהצהרה פומבית ונקיטת עמדה פומבית על ידי המזכ"ל שלה. כאשר המפלגה כמפלגה נוקטת עמדה אחרת אבל לא מסתייגת בפומבי מעמדתו "הפרטית" של המזכ"ל שלה ובודאי שהיא לא מעלה שאלה על המשך כהונתו, המפלגה הזאת פותחת עצמה לשאלות לגיטימיות על עמדתה, והיא מחויבת לתת תשובות ברורות לשאלות האלה.
נו באמת. מוחמד נפאע הוא מזכ"ל המפלגה, לא פעיל זוטר. במאמר המדובר הוא תמך באסד באופן חד משמעי. העובדה שאף אחד לא דרש את התפטרותו אחרי פרסום המאמר הזה לא מעידה על צמיחת מגמה פלורליסטית במק"י כמו על כך שעמדתו מתקבלת בהבנה על ידי יותר מדי חברי מפלגה (הגם אתה ביניהם, קמינר? מעניין כי בחרת לא להתעמת עם הטקסט המדובר של נפאע).
החלוקה אינה בדיוק בין ערבים ליהודים – המאמר הזה הביך גם חברים ערבים בחד"ש. מצד שני, מאמר התומך באסד לא הופיע לא בעברית.
גזענות? ההאשמה הזו היא ניסיון אלים להשתיק ביקורת לגיטימית.
אין כאן שום התייחסות קונקרטית לשאלת התמיכה (המסויימת) באסד. הניסיון לאחז עיניים ולהציג זאת כשאלה של תמיכה או אי תמיכה במעורבות חיצונית הוא כמעט קריקטורה על האופן שבן מתמודדת מק"י עם כל שאלה מהותית לגבי המתרחש באיזור. מייד אצים רצים אל חיקה החמים של סוגיית המעורבות הזרה – הממשית, הפוטנציאלית או המפונטזת – שלמולה קל כל כך כמובן להתייצב שכם אל שכם, קומוניסטים ערבים וקומוניסטים יהודים, קומוניסטים ממוצא מוסלמי וקומוניסטים ממוצא נוצרי…. השמאל המרקסיסטי במזרח התיכון כולו הפך להעמדת פנים אחת גדולה.
מתי לא היה העמדת-פנים…
כול מילה בסלע…רק בעיה אחת. ההגדרה התובעת משהו בשמו של "השמאל העיקבי". כיצד יכול שמאל כלשהו להיות עיקבי (מאז 1905 או אולי 1917 או אולי…), המאה ה21. זו המאה, שקודמתה, שחטה כל כך הרבה פרות קדושות ו"עקביות"? להיות עקבי זהו התענוג הנפלא של לשחק את גילאי העשרה שלך. נוסטלגיה ורומנטיקה היו תמיד, הקטע הנפלא של ההזדקנות. השאלה, עד כמה תאמו אלה את המציאות…של ההזדקנות?
אגב, לימין לא חסרה עיקביות, היא הולכת 2000 שנה אחורה. ואנחנו ב"שמאל העיקבי", אומרים,שהיא סהרורית.
לקמינר:
לא השתכנעתי. מה זאת אומרת: "מיד אחרי שהתברר להנהגת מק"י שיש אמת בדיווחים"?
כידוע לי כתב מוחמד נאפע את מאמרו (התומך בהמשך משטר אסד) באתר חד"ש בערבית ב-13 בספטמבר… וגם ההפגנה המדוברת נערכה בספטמבר. אז מתי זה בדיוק "מיד אחרי שהתברר"?
האם הנהגת חד"ש גילתה את טבח ההמונים רק בסוף ספטמבר, 7 חודשים לאחר שהחל?
גם אתה עצמך מתייחס לטבח כמי שכפאו שד, עם אמירה מכובסת המתארת את המצב בסוריה כ"על סף מלחמת אזרחים".
במחשבה שניה יתכן והמאמר "מדברים בשני קולות" בכלל עושה חסד עם חד"ש ומק"י
נו, מה אתה רוצה?
גם את פשעי-סטאלין, "גילו" בחד"ש רק ב-1992 = 39 שנים, לאחר מות-הרודן ומשפט-הרופאים ו-36 שנה, לאחר חשיפת-הפשעים לעין-כל, לאחר הועידה ה-20…
שבעה חדשים, זה כבר טוב. הישג.
"אנו חושדים ב"שמאלנים" ליבראלים שיש להם מניע נסתר להתקפה על מק"י ועל כל השמאל העקבי"…
כמובן, מי שנגד מק"י, הרי שהוא נגד השמאל בכללותו… כי מק"י היא-היא השמאל, אין שמאל בלעדי מק"י. וראובן קמינר הוא נביאו.
ואחרי זה, אתם עוד מתפלאים, מדוע נקעה נפשו של הציבור מכם.
ונסכם בתקווה, לעליית מפלגת שמאל מרקסיסטית אמיתית, יפה וטהורה, שלא יהיה לה, דבר וחצי דבר, לא עם מק"י ולא עם נביאיה (המפוקפקים).
לא יעזור לך. נפאע תומך באסד ומשטרו ללא כחל ושרק. הבעייה היא שהוא עדיין מזכ"ל ולא הועף לכל הרוחות. תודותיי החמות לי' אלגזי שתרגם לי את דבריו. או שיש כאן איזו סינתזה חמקמקה.
אי תמיכה בהתערבות של נאטו בסוריה = תמיכה באסד
זו המשוואה החד חד ערכית ושום התחמקות והתפתלות לא תצליח להסתיר את האמת הזאת.
ייתכן שהתערבות מערבית תביא בטווח הארוך לתוצאות שליליות. אבל אם בטווח הקצר היא תביא להפסקת הטבח של אסד, כל תנועת שמאל שוחרת זכויות אדם חייבת לתמוך בה.
בעתיד לאחר שהטבח ייפסק ומבצעו ייתן את הדין, ניתן יהיה לבחון את התוצאות השליליות של ההתערבות המערבית, אם אכן יהיו כאלה, ולמחות נגדן."החיים מסובכים" זו תשובה שלא מקובלת על כל אדם שמתנגד לטבח שנעשה כאן ועכשיו. החיים מלאי פשרות.
מעניין למה נאטו לא מתערבת בתימן וסעודיה הנאורות.
מי בכלל אמר שארצות הברית מעוניינת להתערב?
עד עכשיו ארצות הברית תמכה בשתיקה בכל מהלכיו הרצחניים של אסד, בדיוק כפי שהיא תומכת בכיבוש הישראלי. הגינויים שלה היו כל כך סימבוליים שדוברת המשטר בות'יינה שעבאן דווקא שיבחה אותם!
She described the statements from President Obama and Secretary of State Hillary Rodham Clinton as “not too bad”
http://www.nytimes.com/2011/05/10/world/middleeast/10syria.html?pagewanted=all
ארה"ב אינה מסוגלת להתערב שם, גם אם תרצה.
מן הבחינה הבינלאומית, רוסיה וסין, יחדיו, יטילו וטו על כל הצעה כזאת – ותהיה המתונה ביותר!! – שתועלה במועצת-הבטחון. אין שום שאלה בכלל.
ומן הבחינה הפנים-אמריקאית – באמת, יש להם די והותר בעיות-פנים כרגע… והם כבר מסובכים, בדי והותר מלחמות, שהם אינם יודעים, כיצד לצאת מהן.
כלומר: כל מי שחושב, לארגן מחאה מול שגרירות ארה"ב – בין-אם בדרישה להתערבות ובין-אם בדרישה להימנע הימנה – פשוט אינו יודע, על מה הוא סח.
למרבה הצער קמינר אפילו לא ניסה להפריך את הטענות על נפאע ועל חבריו שהפגנו מול הקונסוליה הצרפתית, ולכן הדברים בעינם עומדים. כמו במפלגת הבעת' עומדים כמה חברים במק"י כבר כמעט חצי שנה וזעקים חמס על התערבות נאט"ו. אבל ההתערבות לא רק שאיננה מבוששת לבוא, אלא היא אפילו לא עומדת על הפרק. האופוזיציה הסורית לא מזמינה אותה וארה"ב וצרפת לא מאימות בה. רק מדינה אחת שמתערבת צבאית, וזו איראן, בסיוע הצבאי שהיא מגישה לרוצח מדמשק. אבל את מק"י זה לא מעניין.
ידידי הידענים טוענים שיש בתוך "משטר אסד" גורמים שמעונינים להפיל אותו משלטונו. שבשאר אסד כלוא בכלוב מוזהב — דומה לזה שבו מצוי ברק (חוסיין) אובמה. היות ולי עצמי אין שום מידע אחר, איני חותם בשמי. למבקרי מק"י מ"השמאל הליברלי" אומר ש(אם איני טועה) אפילו אורי אבנרי הפסיק לפרסם מאמרים בגנות מק"י ובזכות ארה"ב. לכולנו כדאי לשמור את השמאל האמיתי מאוחד, ולא לפרקו בגלל מאמר זה או אחר.
"שהתברר להנהגת מק"י שיש אמת בדיווחים על הדיכוי האכזרי והברוטאלי של אזרחים המפגינים נגד המשטר, יצאה מק"י בבירור נגד משטר אסאד"
מיד אחרי ועידת ה20 התברר לקומוניסטים שסטאלין לא היה ממה תרזה.
עד שהתברר לאנשים האלו שיש אמת בדיווחים על סטאלין מתו מיליונים של אנשים.
הם לא הגיעו למסקנה הזו לאחר טבח אל חמה שבו האב של הצדיק טבח בתוך מספר ימים כ 30000 אנשים.
עד עכשיו היה בסוריה משטר נאור בלי אנשים שנעלמו נהרגו נכלאו עונו התאדו…..
פשוט תנו להם את הזמן להגיע למסקנה ולא משנה מה המחיר של הזמן הנוסף הזה.
http://www.etgar.info/he/article__546
מחכה בקוצר רוח למאמר של קמינר שמסביר שמזימת הרופאים הציונים לרצוח את סטלין איננה באמת שקר אנטישמי של המשטר הסובייטי אלא חלק מהמאבק הקומוניסטי בארה"ב. אין כל פלא בכך שנאפע לא יסכים עם האמריקאים אפילו על הכוון ממנו זורחת השמש, שהרי נאפע יודע היטב מהיכן זורחת השמש… ודי לחכימא ברמיזא
במק"י אין "שתי שפות", כי אין מדובר בחלוקה בין יהודים לערבים, אבל יש שני מחנות פוליטיים:
מחנה אחד מקדש את "הדמוקרטיה המערבית", ומעוניין בחזית רחבה ברוח סוציאל-דמוקרטית (כנראה עם מרצ).
מחנה אחר מעמיד בראש סדר העדיפויות את המאבק באימפריאליזם ובציונות, ומעוניין בשיתוף פעולה נרחב עם גורמים ציוניים ואנטי אימפריאליסטים (בל"ד, בעת' וכו').
הוויכוח על המאבק בסוריה ובלוב הוא רק השלכה אחת של המחלוקת הזו. בבחירות המקומיות האחרונות אנשי חד"ש התפצלו לשתי רשימות, יאפא ועיר לכולנו, בשל אותה מחלוקת.
תיקון: גורמים אנטי ציוניים ואנטי אימפריאליסטיים.