אחרי שאזהרותיי שניר ברקת ימיט על ירושלים אסון נורא מלפני שלוש שנים נפלו על אוזניים ערלות, כמעט התייאשתי מהמרכז החילוני כאן ומהפוטנציאל שלו להילחם למען יעדים של צדק ושלום, הכרוכים כמובן בהושטת יד לפלסטינים. כך דרדרה אותנו השנאה לחרדים לתהום מוסרית ופוליטית. שוחרי שלום מוצהרים הצביעו בעד ברקת, שמשרת באורח מודע עמותות ימניות קיצוניות כמו אלע"ד ("אל עיר דוד") שמטרתן היא לייהד את העיר בכל מחיר ולמנוע משא ומתן רציני על עתידה. זהו עוד צעד שנועד להשלים את בידודה המדיני והתרבותי של המדינה.

ניר ברקת ביום כיף עם האלוף אבי מזרחי

לא מדובר בסתם שער עצמי שנובע מטיפשות, אם כי יש המייחסים לראש העיר גם את התכונה הזו. "העולם כולו נגדנו" הפך כבר מזמן מתמרור אזהרה ליעד מדיני. בימין ובמרכז הלאומני מטפחים איבה קשה לכל "הגויים" באשר הם, וצעירים יהודים בארץ ובחו"ל מנאצים את ברק אובמה בסגנון גזעני. נישול תושבים פלסטינים ממזרח העיר מתבצע באורח שיטתי מאז הכיבוש, והוא מאיים על שלומנו ועל שלום משפחותינו. קשה לעקור צעירים בני עירנו מהקרתנות המאפיינת אותם, להחזיר אותם לימים החשוכים שבין שנת 1967 לשנת 1973, ולהנהיר בכך את הסכנות הטמונות בשחצנות מתנשאת על הסביבה ובאימוץ הסיסמה "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" (במדבר, כ"ג: ט'). אפילו גלי הפיגועים של סוף המאה הקודמת ותחילת המאה הנוכחית הודחקו קצת מהזיכרון הקולקטיבי. הנישול וההתנחלות במזרח ירושלים בכלל, ובשכונות הערביות כמו סילואן בפרט, עלולים לגרום להתלקחות נוראה שתמיט אסון עלינו ועל האזור כולו. כיוון שמר ברקת הוא הסוכן המובהק ביותר של מבשרי האפוקליפסה הדתית לאומנית, אין הרבה טעם בשבחים אודות פעילותו הנקודתית בחיי הבידור של העיר. עוד בית מרזח פתוח בשבת הוא הישג בלתי מבוטל, אבל הוא מתגמד לעומת החרפה הטמונה בנישול אחרים, ובאשמתו הברורה של ראש העיר בשפיכת דמים הבלתי נמנעת בעתיד.

עמותת "עיר עמים" הנאבקת בהשתלטות הלאומנית על סילואן ועל שכונות אחרות בסביבה (כמו ראס אל עמוד, למשל) נחשבות לאויב בלשכת ראש העיר. בעתירה האחרונה של "עיר עמים" בחרה העירייה את עו"ד מוטי ברקוביץ' לפרקליטהּ. יש להודות שהאיש מתאים מאוד לתפקידו. כבר נתקלנו בו בעבר במשפט דיבה נגד "כל העיר", שבו הוא ייצג את משפחת סאסי בצורה מגושמת במקצת. הוא הפסיד במשפט ובחקירה שהוא ניהל מולי הבחנתי בעוינות האיומה שלו נגד כל מה שאנחנו מייצגים בעירנו. גם הפעם לוו הסבריו לבית המשפט בהתבטאויות שכאילו נלקחו ממאמר גרוע במיוחד ב"מקור ראשון" או ב"נקודה".

התמיכה שלו בעמותת אלע"ד נובעת מטעמים לאומניים. נישול הערבים וההתנחלות בעיר בתירוצים של חפירות ארכיאולוגיות, פיתוח תיירותי ו"הסברה" קושטו בעגה לאומנית, בדמגוגיה על הנחלת אזור "עיר דוד" לעם ישראל לדורות, וביסוס הנוכחות יהודית בשטח הכבוש (בניגוד לכל האמנות הבינלאומיות שעליהן חתומה ממשלת ישראל). כל הטיעונים האלה הועלו בשם עיריית ירושלים וראש העיר ברקת, שרוב מצביעי "השמאל הציוני" תמכו בו בבחירות האחרונות. הנון-קונפורמיסטים המעטים שפעלו נגד ברקת בבחירות הוקעו על ידי תומכיו ורבים מאיתנו ניהלו ויכוחים סוערים גם עם ידידיהם הקרובים ביותר. פרופ' ישעיהו ליבוביץ' לימד אותנו להיאבק לא רק נגד מתנגדים ושונאים, אלא גם נגד אנשים ההופכים אותנו ללעג ולקלס. לעתים צריך לעמוד גם במבחן הזה.

רבים ממצביעי ברקת בעבר הפיקו לקחים וניתן למצוא אותם בהפגנות נגד נישול הפלסטינים בסילואן או בשייח ג'ארח. אסור לנו להרים ידיים, וכל אזרח נאור בעיר, המבין שהמשך קיומנו הבטוח כאן מותנה גם בקיום בטוח וחופשי מנישול גם של שכנינו הפלסטינים, חייב לחפש דרך לתמיכה ב"עיר עמים" ולהתגאות בעצם העובדה שאנשים כמו פעילי העמותה חיים ופועלים בסביבה הקשה והמנוכרת שמאפיינת את עירנו. מי שפועל למען שלומם של הפלסטינים בעיר, מבקש בעצם להבטיח גם את שלומם של היהודים החיים בה.

את עמותת אלע"ד הקים בשנת 1986 סגן מפקד יחידת "דובדבן" דוד בארי, והיא מפעילה מאות לאומנים חשוכים בתמיכה  גלויה של עיריית ירושלים. עצם הפעילות הזו היא הכרזת מלחמה על שליש מתושבי העיר הפלסטינים, וגם התעלמות מרחשי ליבם של יהודים רבים שחוששים מהתוצאות המדיניות והביטחונית וגם מסרבים לקבל את העקרונות הבסיסיים של המוסר הלאומני, שמדריך את המנשלים. הפרקליט האשים את "עיר עמים" ואת תומכיה (בהם פרופ' זאב שטרנהל) בניסיון לעקוף את המצב החוקי באמצעים משפטיים. אבל חקיקה גזענית איננה תקפה במשפט הבינלאומי ולא נשלים עם חוקי נירנברג בעירנו. המאבק נגד המנשלים בסילואן ובמקומות אחרים בעיר יימשך ואין לנו סיבה להיבהל ממסיתים כמו בן-דרור ימיני ממעריב, שמפעילים דמגוגיה שפלה  כדי למנוע מאיתנו להילחם במעשי העוולה בזירה הבינלאומית.

לכן כדאי להניח את הקלפים על השולחן ולומר בגלוי: כל ליברל מארצות הברית, או מבריטניה, או משוודיה עדיף בעינינו על בריון לאומני ישראלי, הפועל לגזילת רכושם של שכניו בתירוצים "ציוניים". כדי להגן על החברה שלנו, על השפה העברית, על הנכסים הרוחניים שיצרנו כאן, על המוניטין שלנו כבני תרבות, על עתידנו כחלק מהקהילייה הבינלאומית אנחנו נכתוב מאמרים בכל מקום, נגיש תלונות למוסדות האו"ם ונילחם על כבודנו כבני חורין בארצנו. הפגיעה בזכויות האדם באמצעות חקיקה בכנסת, וחדירת יסודות ימניים אפילו לבית המשפט העליון מאיימים עלינו ועל חירותנו, אבל לא ימנעו מאיתנו להגן על עצמנו בכל האמצעים. אפשר בקלות להכניס ישראלית טובה כמו ענת קם לבית הסוהר לשנים ארוכות, אבל לא לכרסם בכבוד שאנחנו רוחשים למי שראה בתוכניות לעקוף את החוק כדי לפגוע באזרחים עוולה הרבה יותר גדולה מאשר הדלפת המזימה הזאת לעיתונאי בעל מצפון. הנאמנות לנורמות אוניברסאליות של מוסר ואחווה בין בני אדם היא ערך עליון שמקדם את הפטריוטיזם האמיתי ופוגע רק בלאומנות האנוכית, הפשיסטית הגזענית.

גילוי נאות: יש לי חברים וחברות ב"עיר עמים" שאני מעריך ואוהב במיוחד. אני גם גאה בכך שניתן לפרסם מאמר כזה בעיתון שלי, שלא מתחשב בהלכי רוח חולפים אלא רק באמיתות קבועות. בזמן הבחירות לעירייה הושמצנו לא פעם על ההתנגדות לברקת, שהיה לפתע לאישון עינם של החילונים בעירנו. עתה מוטלת עלינו החובה לבחון את האפשרויות לחלופה חילונית לברקת, אולי איש מרכז מתון ממנו בהרבה. בלי תמיכת התושבים האנטי-פשיסטים בעירנו לא ניתן לבחור אף ראש עיר חילוני. את הכוח הזה יש לממש בבחירות הבאות.

• פורסם ב"כל העיר"

Share on Facebook