פחות עובדים אמריקאים ממלאים אחר בקשות חדשות לקבלת דמי אבטלה, מה שמשקף עלייה בהיקף ההעסקה ובמקביל היקף פיטורים הקטן מאז חג ההודיה. כך מסרו השבוע דוברים רשמיים בארה"ב. על פי הנתונים שנמסרו, מספר התביעות החדשות לדמי אבטלה ירד בשבוע אחד ב-23 אלף בקשות ל-381 אלף בקשות חדשות עבור השבוע שהסתיים ב-3 בדצמבר, ההיקף הנמוך ביותר מאז פברואר.

נמסר כי החברות האמריקאיות מפטרות פחות עובדים, אך מסרבות לגייס עובדים חדשים עד שה"ביקושים בכלכלה האמריקאית לא יתגברו ועד שלא תהיה שקיפות גדולה יותר לגבי התאריך בו מסתיימות הטבות המס למעסיקים". בחודש שעבר ירד שיעור האבטלה בארה"ב ל-8.6%, הרמה הנמוכה ביותר בשנתיים האחרונות. על פי ההערכות של הבנק המרכזי בארה"ב דרוש קצב צמיחה מהיר הרבה יותר כדי להוריד את היקף האבטלה בצורה משמעותית.

נשיא ארה"ב, ברק אובמה, אופטימי. לדעתו, האבטלה בארה"ב עשויה לרדת מתחת לרף ה-8% עד הבחירות הבאות בחודש נובמבר 2012. ראוי לציין כי לאובמה יש מעט מאד להיתלות בו: האבטלה – שבעת הנוכחית עומדת על רמה של 8.6% – לא ירדה מתחת לרמה של 8% מאז מונה לתפקידו כנשיא, בינואר 2009.

בריאיון לתוכנית "60 דקות" הסביר נשיא ארה"ב כיצד ניתן להוריד את האבטלה לרמה הרצויה: "אני חושב שזה אפשרי. אני בעניין של לתת לכלכלה האמריקנית את הכלים שיאפשרו לציבור לצמוח ולהצליח". "תמיד אמרתי שמדובר במשימה ארוכת טווח", ציין אובמה. "לאמריקני הבודד, שנאבק ומוחה כעת, יש את כל הסיבות להיות לא סבלני לגבי הסיפור הזה. לטפל בבעיות מבניות בכלכלה שיצרנו במשך שני עשורים, זה משהו שהולך לקחת זמן, יותר משנה. זה גם ייקח יותר משנתיים. זה ייקח יותר מכהונה אחת, של נשיא אחד".

בריאיון, השווה עצמו אובמה לרב חובל המנחה ספינה בעתות של סופה בים. "אנשים עלולים להגיד: 'אתה יודע מה? רב חובל אמיתי היה מראה לנו כבר מים שקטים ושמיים בהירים, בנקודה הזו'. אבל אני לא שולט במזג האוויר. אני יכול רק לשמור על המדיניות שאנו נוקטים, כדי ליצור כאן שינוי". ואכן נדמה שאובמה למד דבר מה במשך השנתיים בהן הוא מתגורר בבית לבן. חסל סדר ההצהרות בנוסח "אנו יוצאים או-טו-טו מהמשבר", שנאמרו אחת לכמה חודשים. עד עכשיו אובמה תמיד דיבר בזכות "האור שבקצה המנהרה". כעת המסר של אובמה הוא חד: המשבר הקפיטליסטי יימשך "יותר מכהונה אחת של נשיא אחד". או כדברי אבא אבן: מדובר במנהרה שבקצה האור.

הייתכן שנשיא ארה"ב צודק? הייתכן שהאבטלה במגמה נסיגה, והפעילות הכלכלית תשוב לימיה העליזים של הגלובליזציה המנצחת? כלכלנים באיגודים המקצועיים האמריקאים סבורים שהירידה באבטלה היא לא יותר מאחיזת עניים. ההסבר שהם מסרו, עם פרסום הנתונים הרשמיים וההצהרות הנשיאותיות, הוא פשוט: מספר המובטלים ירד כי מספר העובדים ירד אף הוא. במהלך השנה האחרונה, למשל, גדל מספרם של הצעירים שאמורים להיכנס לשוק העבודה בכ-2 מיליון. אבל בפועל רק 67 אלף מאותם הצעירים מצאו עבודה. לדבריהם, אילו היו עורכים חישוב הלוקח בחשבון את מספר האזרחים בגיל עבודה לעומת מספר המובטלים – אזי היינו מגיעים למסקנה שמספר המובטלים הוא 9.4% ולא 8.6% כפי שנמסר. אמנם 9.4% הוא שיפור בתעסוקה לעומת 9.8% שנרשם בשנה שעברה – אבל לא מספיק כדי להוציא את המשק מן השפל החמור.

גם שעות העבודה השבועיות בשפל. עובד אמריקאי עבד בנובמבר בממוצע, 34.3 שעות שבועיות. זאת, לעומת 34.6 שעות בדצמבר 2007 ו-33.7 שעות ביוני 2009. הירידה מוסברת בתוספת עובדים המועסקים במשרות חלקיות. קרי: מי שנכנס לשוק העבודה, או ששב אליו לאחר תקופת אבטלה, עובד פחות שעות. על פי החישובים, ברחבי ארה"ב כ-5.6 מיליון עובדות ועובדים מעוניינים לעבור מהעסקה חלקית למשרה מלאה – אך אין די הצעות עבודה עבורם. היצע כה רב של עובדים גורמת לירידה מתמדת בשכרם – לשמחת המעסיקים.

כמו במדינות אירופה רבות, ובהן ספרד, יוון, בריטניה, צרפת ופורטוגל; גם בארה"ב שיעור המובטלים הוא גבוה הרבה יותר בקרב הצעירים. בגילאי 16 עד 24 נרשמה אבטלה של כ-17%. גם שחורים ויוצאי אמריקה הלטינית נפגעים יותר מאבטלה: 16% ו-12% בהתאמה. זאת, לעומת אבטלה של כ-7.6% בקרב העובדים הלבנים. האבטלה גדלה בקצב מהיר יותר בקרב הגברים מאשר בקרב הנשים. לסיכום, על פי האיגודים המקצועיים, מספרם האמיתי של המובטלים (ולא רק של אלה הזכאים לדמי אבטלה הכלולים בנתונים הרשמיים) הוא כ-15.6% מכוח העבודה. מדובר על כ-24 מילין עובדים שאין להם עבודה, מקבלים דמי אבטלה, סיימו את הזכאות לדמי אבטלה או מועסקים במשרות חלקיות – חרף רצונם לעבוד במשרה מלאה. "בארה"ב, ומאז תחילת המשבר בקיץ של 2007, 'נעלמו' 6.3 מיליון משרות", נאמר בהודעת האיגודים. ועוד: "אנו זקוקים כעת לכ-11 מיליון מקומות עבודה חדשים, כדי שהכלכלה תשוב ותצמח".